בתשובה לdd, 01/09/13 2:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח שהממשל האמריקני סירב במשהו, או פגע באופן כלשהו, באנגלים. ושנושא התגובה הצבאית כעונש על שימוש בגז, מרכזי ככל שיהה בחדשות כרגע, שימש בידי הבריטים כהזדמנות להזכיר לאמריקה עד כמה הם נחוצים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. בהתחשב בכך שארה''ב סחבה אותם לעיראק ולאפגניסטן, בהחלט אפשר לומר שהאמריקאים פגעו בבריטים. אולם נדמה לי שדווקא בריטניה מרגישה את עצמה מאויימת מפני רוסיה יותר מארה''ב, ודווקא חשוב להם להיות באזור הזה שהרוסים מניחים בו את הרגל. עוד יותר כנראה הצרפתים שכבר ממש נוגעים במים של הים התיכון, ולראיה שהם נוקטים עמדה תוקפנית. אני סקרן לגבי העמדה הפושרת של גרמניה, ויכול רק לשער שהדבר קשור לאנטיגוניזם כלפי תורכיה והשאיפות שלה לעבר מזרח אירופה. לחשוב שגרמניה החדשה תישאר אדישה לשימוש בגז. בינתיים ניכר שאכן יש דברים בגו, וייתכן שאי ההחלטה של אובמה, קשורה בהם. נדמה לי שלאמריקה ולרוסיה (ולישראל) יש רצון משותף לפקח על המאגרים הכימיים של אסד, ואולי להשתלט עליהם. ארה''ב וישראל מן הסיבות הידועות, ונדמה לי שגם רוסיה תרצה בכך אם המאגרים יינתנו לפיקוח שלה. וזה בבקשה להפוך את סוריה למדינת בובה. אולי מחר לאחר הועידה ייחשפו אי אילו פרטים. כשמאבקי השליטה בסוריה נמצאים בעיצומם, נראה לי לא סביר שתושג הסכמה כלשהי, אבל גם אם תושג הרי שנושא הנשק הכימי הוא רק אחד מתוך שורה של נושאים לקונפליקט. נדמה לי שכל מה שהצדדים רשאים לשאוף אליו, הוא לנסות לבודד את הזירה ולתת לה להמשיך לבעור. אם אכן זה מה שהדריך את אובמה, להניח למשבר להמשיך להתגלגל, אז יש מקום אולי לצפות להתפרצויות נוספות. מכאן שבטווח הארוך אפשר לצפות שגם האמריקאים, גם הצרפתים וגם הבריטים, כולם יהיו כאן. הכל ספקולציות. אין לי מושג מה באמת קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לקוות, וכנראה גם מקום לצפות, שהאמריקאים האנגלים והצרפתים יהיו כאן. קשה לי לדמיין את האמריקאים מושכים ידם ממצריים או מערב-הסעודית. ההערכה שלי דומה לשלך בכל הנוגע למדיניות בה תבחר מנהיגות המערב בנוגע לסוריה: אי סיום הסכסוך הצבאי. עם זאת, אני לא משוכנע שהבעיה הסורית עצמה, על-ההשלכותיה בנוגע לסדר הכוחות העולמי וסימליותה בתחום הגז, עומדת בראש מעייניהם של מנהיגי המערב. היא עשויה להראות אפילו שולית בחוגים מסוימים, גם אם לכשיתראיין אי-מי מחוג מסוים שכזה הוא ידבר כמעט אך ורק על הנושא הסורי. שולית מספיק עלמנת להוות הזדמנות בינלאומית לשילוח איזה מסר עקרוני אחר, ממנהיגות ב' למנהיגות א' או ג', על חשבון המסר העקרוני בנושא שימושים לא לגיטימיים בגז. יתכן שהועידה (היום?מחר?)1 לא תעסוק באמת ובתמים בסוריה. גם אני לא יודע מה קורה. אני אפילו לא מתעדכן באופן יום-יומי. 1 זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה נכון. סוריה עצמה לא ממש מעניינת, אלא שהיא אמורה להיות מעניינת בתור זירה שמנקזת אליה את מאבקי הכוחות האזוריים. נדמה לי שסוריה כיישות בין לאומית כבר איננה קיימת. מה שנותר הוא הזרועות שנשלחות אליה ומנסות להשתלט עליה. כשיש מדינה מונחת להפקר, כל אחד יבקש אותה לעצמו ובתאווה רבה. זה מה שמסביר את האמביציות של כל השחקנים שמוכנים לשפוך שם מיליארדים, וזה גם מה שמסביר את העניין הבינ''ל. סוריה כשלעצמה לא בראש החשיבות, אך מה יהיה למחר כשסוריה כבר לא תהיה סוריה אלא למשל איראן שנייה. רוסיה שנייה. סעודיה שנייה. זה כבר משנה את כל המפה. נדמה לי שהמערב יושב בחוץ ולמעשה מאמץ אסטרטגיה של מה שנראה כבלימה שהיא כנראה הטוב ביותר שאפשר להשיג, כי אין לו אופציה ממשית בשטח. אין לו את מי להמליך. מה שנדמה היה תחילה ככלה סונית של האחים המוסלמים, התברר כאלקאעדה שעמו המערב לא מוכן להתעסק, ולהסתבך פנימה כמו בעיראק כדי לגבש חלופה פרו מערבית, זה בדיוק מה שארה''ב וגם לא שום גורם באירופה מוכן להיכנס אליו. אז נדמה לי שבהעדר ברירה כל מה שנותר למערב הוא לשבת בצד ורק כדי להשגיח שסוריה לא נופלת. וגם לא ירדן. בנקודה זו ראוי לזכור איך הכל התחיל. הסורים כשיצאו לרחובות, הם רצו דמוקרטיה. אולי הם חשבו שראוי לזרוע קצת אנרכיה ברחובות למען..נגיד..אידיאל. למען נגיד..צדק חברתי. מי יכול היה לשער שתוך כמה חודשים הם כבר בכלל לא יהיו בתמונה וגם מדינתם שעבורה הם ביקשו דמוקרטיה, תיהרס כליל. וזה לחוגים המסויימים ששמו לעצמם את הרעיון של מלחמת אזרחים א-לה לינקולן, בתור אידיאל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |