 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו, הזדקנתי סופית. אני מוצאת עצמי משתוממת שוב ושוב נוכח גילויים "מרעישים" שנחשפים בתחקירים חסרי תקדים בהקפם. חושפים אמיתות שחשבתי שהיו בגדר מובן מאליו. למשל, שממשלה (לעתים דרך האקדמיה) היא האחראית לשורה של גילויים פורצי דרך בחקר החלל, התקשורת ועוד1. לאחרונה גם נחשף בתקשורת כי יש אפליה והסללה היסטוריות שפועלות לרעת מזרחים בישראל. גם כאן רעשו אמות הספים ושוב התחיל הדיון, כן או לא. בעיקר נדהמתי נוכח אנשים שניגשו לנתונים אלה כאילו הם חדשות הבוקר. גם אם לא מסכימים שיש אפליה מבנית כזו, הדיון והטענות סביב נושא זה, גילם כמעט כפול מגילי שלי. צירוף המילים "פער עדתי" מעלה בזיכרוני הקלוש שעת חברה בכיתה ד', אמצע שנות השבעים. אבל כולם מתנהגים כאילו שמעו על כך לראשונה השבוע בטלוויזיה. מה קרה לדור הזה? לאנשים בכלל, ולנתיכי מוחם בפרט? האם צריך להחליף את האוכלוסייה? או שמא, אם נמתין מספיק זמן, אני זו שאתחלף, ולשומע ירווח? 1 דמיינו כאן קישור איילי שבו אלמוני א' מנסה לשכנע אלמוני ב' בערך המוסף של חקר החלל הממשלתי. כותרת משוערת "אבל הטפלון!". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא את שהזדקנת, זה הציבור הישראלי שהזדקן והזכרון שלו כבר לא משהו. אני רק תוהה מתי כבר מישהו ירהיב עוז להגיד את האמת בפנים: מיסדי המדינה ראו לנגד עיניהם מדינה מערבית ופעלו להגשמת חזונם. מהרגע שהוחלט שהמדינה תהיה מדינה מערבית זה יצר העדפה ברורה של התרבות המערבית על פני התרבות המזרחית ובכך הפלה לרעה את העולים ממדינות שאינן מערביות. אפשר לדון בשאלות אם כפו את התרבות באכזריות תוך מחיקת התרבות המקורית או אם לא נתנו מספיק כלים מתאימים להשתלב בתרבות המועדפת, זה לא ממש משנה. היתה (ועדיין יש) העדפה של תרבות מסויימת על חשבונן של תרבויות אחרות ולדעתי היא היתה מוצדקת. מעטים יטענו שהיה עדיף לו ישראל היתה מוקמת כשמדינות המזרח התיכון הן האידאל שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה לא כל כך היתה עם העדפת התרבות כמו העדפת המוצא וצבע העור. בדוגמא האישית שלי (שבגללה אני אלמוני, ברשותך), סגל בית הספר היסודי שהיה כמעט כולו נשים אשכנזיות שלח את הילדים הלבנים לתיכון עיוני ואת השחורים למקצועי - בלי קשר לתוצאות מבחני המיון. אם נחפור גם ברמת המיקרו, בזמן השיעורים המורות רוב הזמן התעלמו מהילדים ה"לא נחמדים", ואם פנו אליהם זה היה בצורה הרבה פחות אוהדת וסבלנית מהצורה שדיברו לילדים ה"חמודים". ההתפלגות בין הילדים ה"חמודים" לשאינם כאלו בעיני המורים חפפה כמעט לחלוטין (אם כי לא לגמרי) להתפלגות בין אשכנזים לספרדים. כשילדים חווים את זה החל מכיתה א', קל להבין למה ה"לא נחמדים" מתקשים להשתלב במערכת (גם אם הילדים ה"חמודים" בכלל לא הרגישו שמשהו לא בסדר קורה מתחת האף שלהם). אני ממש ממש נגד הנפנוף בדגל הקיפוח, אבל גם לא צריך להעמיד פנים שזה לא קיים. ___ הסתייגות קלה - אין לי טלויזיה, ולא ראיתי את הגל החדש של כתבות הפער העדתי. האם פספסתי משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בדוגמאות אישיות אנקדוטליות עסקינן, אני לא נתקלתי באף אחת מהתופעות שציינת, וגדלתי הרחק מתחת לקו רוחב קרית גת. ודגל הקיפוח הולך ודוהה עם השנים, זאת לא חוכמה להביא דוגמה מהעבר הרחוק. אף אחד הרי לא טוען שלעולם לא היה כאן ולו שמץ של קיפוח. _______ לא הפסדת כלום, חוץ מהתבכיינות עבשה בת עשרות שנים שיצאה מהארון וניערו מעליה את האבק, כדי לפנות מקום לעוד אבק, כמו ששנו כוורת רבותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח האם העולים מארצות ערב היו פחות ''מערביים'' מהעולים ממזרח אירופה. אחרי הכל, התרבות שאותה העריכו מייסדי המדינה לא הייתה הרוסית או הפולנית אלא המערב אירופאית (אנגלו-סקסית, צרפתית וגרמנית - בעיקר), יהודי ''המזרח'' (למשל אלו שהדיעו ממה שר' יהודה הלוי קרא ''קצה מערב'' - צפון אפריקה), היו מצורפתים ומעורים בתרבות ''המערבית'' לא פחות וכנראה יותר מיהודי מזרח אירופה, כך גם קהילות ''מזרחיות'' רבות אחרות. העניין היה כנראה לא תרבותי אלא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמי בבולגריה למדה צרפתית ולטינית בביה''ס, אבי בפולניה למד לטינית וצרפתית וספרות אנגלית, שניהם חיו ולמדו בסביבה מאוד לא דתית ותוך העדפת הערכים המערביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דרך האקדמיה" זה לא נחשב - זהו ממסד עצמאי כמעט לחלוטין בהתנהלותו. אמנם יש מדינות (כמו ישראל) בהן מקור חלק משמעותי מתקציבו הוא מימון ממשלתי, אבל זה היגיון המוביל למסקנה שאולי יש לזקוף לזכות המגזר הציבורי את הישגיהן של צ'קפוינט וטבע בשל פטור ממיסוי ממנו הן נהנות, וכנ"ל לגבי סטארטאפים שקמו בחממות טכנולוגיות או נעזרו במדען הראשי, וכו'. לטעמי זו גישה אבסורדית ולא מועילה שמרוקנת את משמעות ההבחנה בין המגזר הציבורי לפרטי בהקשר של מדיניות ציבורית. לגבי המחקר המצוטט - לא קראתי אותו, ולא הבנתי עד הסוף את הטענה שלו. אם הטענה היא שפרוייקטים במימון ציבורי הם המקור לשורה של גילויים פורצי דרך, אז אני מסכים איתך וזה בגדר כלב נשך אדם. אם, לעומת זאת, הטענה היא שמוסדות ב-*ניהול* ציבורי אחראיים ישירות לגילויים פורצי דרך, אז אני מופתע מהמסקנה ולטעמי יש בה חידוש מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על טבע? נאס"א ו-DARPA פועלות במימון וניהול ציבורי. בכל אופן, בהצלחה בדיון השו"ח (שלא יכלול אותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... הידיעה עצמה היא דיון שו"ח. ובפרט ההודעה שאת כתבת בעצמך הייתה פתיחה של דיון שו"ח (לפחות במידה בה דיון על החוזקות והחולשות של המגזר הציבורי לעומת הפרטי הוא דיון שו"ח). אני מתנצל שהגבתי לעניין ואון-טופיק. ו-*אני* דיברתי על טבע. לשם הגעתי כשלקחתי רעיון שאולי הצגת (וניסיתי לברר איתך אם אכן הצגת) אד-אבסורדום. אני מתחיל לחשוד שאני משתתף במבחן טיורינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בדיוני שו"ח באייל היא לא הנושא אלא האופי הפרטיזני של הדיון. שתי קבוצות של פנבויז עם אותם טיעונים שחוקים ומשעממים, בלי שום ראיה והבנה של המציאות המורכבת, בלי שום רצון באמת לנהל דיון ובלי שום ביקורת עצמית. מועדון דיבייט לאנשים עניים מבחינה אינטלקטואלית. אפשר למצוא יותר תוכן בשרשור בו הנושא הוא: Android או iOS? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמח אם תפנה אותנו למועדוני דיבייט לאנשים עשירים מבחינה אינטלקטואלית ברשת, על מנת שנוכל להביט להחכים וללמוד דעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשמח גם להסבר מדוע אנשים עשירים איטלקטואלית יעסיקו עצמם בסוגיות של ''שו''ח בעד ונגד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הם הדיונים ההם, עם הקוקו והסרפאן? פעם היו כאן דיוני שו"ח מפלצתיים בנפחם, בדיוק עם המאפיינים שאתה מתאר. לפחות בשנתיים האחרונות נדמה לי שהדיונים בנושא קטנים יותר, גמישים יותר ומתונים יותר. טובים יותר? שאלה של טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה ב"דיון" הזה הוא שהמאמר מציג עמדה חסרת בסיס (עובדתי, לעניות דעתי. לא נראה לי שמישהו כאן ניסה לטעון ההפך). אתה מחפש בסיס מעניין יותר לדיון: ממשלות בכל העולם משקיעות סכומים נכבדים במחקר ופיתוח ברמות שונות. אפשר להציג מצד אחד מול זה את טענת תש"ח שהמימון הזה מיותר ויוצר עיוותים. מהצד הקיצוני השני אפשר לטעון את הטענה מהמאמר: אנחנו (הציבור) השקענו. למה שפרי ההשקעה ינעל אצל יזם? הדוגמה הראשונה שעולה במוחי היא המחקר הלשוני במימון המדינה שהושקע במה שיהפוך לעתיד להיות מורפיקס [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל בבקשה להרחיב על המחקר הלשוני במימון המדינה שבבסיס של מורפיקס? בערך בוויקיפדיה לא מצאתי התייחסות לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי: המחקר של פרופ. יעקב שוויקה על ניתוח לשוני של השפה העברית. אני אנסה למצוא פרטים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה עברת בהצלחה את מבחן טיורינג. רק שאתה בקבוצת הביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן כמה שכל דיון שגולש להשקפות עולם חברתיות/כלכליות מביא להם/ן חררה. כלומר מה שהם אומרים הוא שנאמר כבר הכול על שני העולמות: עולם השוק החופשי ועולם השוק הלא חופשי. וואלה איזה עומק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ברקת! אני לא יודע אם את הזדקנת. אבל ה"אמיתות שחשבת שהיו בגדר מובן מאליו" אינן אפליה של מזרחים, אלא ה ה ר ג ש ה של מזרחים שהם מופלים. אין ספק, מזרחים מרגישים כבר הרבה זמן - פחות או יותר מאז שהגיעו לארץ (חלקם כנראה עוד לפני כן) - שהם מופלים. סדרת טלויזיה מספרת לנו את זה שוב. אבל זה לא זהה לטענה שהמזרחים מופלים. אמנם ידוע שאם חוזרים על טענה שוב ושוב, יש רבים שמתחילים להתייחס אליה כאל אמיתה. אבל מה שדרוש לנו כאן זה לא עוד אילוסטרציה לכך שמזרחים מרגישים מופלים, אלא לכך שמזרחים הם באמת מופלים. את זה כבר קשה הרבה יותר להוכיח, אם כי ברור לי שיודיעו לי שאני מתמם, מכחיש, לא רואה את מה שלנגד עיני, וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה. באימון במילואים בזמן פנוי ניגשתי לבלות עם שני חברים, שניהם תימנים, שניהם נהגים. השניים ישבו בקבינת המשאית של אחד מהם, פתחתי את דלת הקבינה, התמקמתי בנוחיות על המדרגה והוצאתי ג'וינט. הצעתי לאחד מהחברים שנהג לעשן לפעמים, השני לא נגע בסם המסוכן, אני עישנתי את רובו, לפתע הופיע קצין חדש וזר, על אף שהעלמתי את הראיה המחשידה הבחור קלט את הריח וזיהה אותו, ומיד פתח בצעקות וצרחות על צמד התימנים. עבדך הנאמן שנושא שם אשכנזי וחזות תואמת ומחזיק בצבא בתפקיד של ''משכילים'' יצא חף מכל בעיה. אני יכול להעיד שמקרים רבים דומים קרו לי בימי חיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חושבים אינסטינקטיבית בסטריאוטיפים, ובדרך כלל אחר כך יכולים לרדת לגופו של ענין. גם אם היית בחורה והם היו גברים (מאותה עדה כולכם), סביר שהקצין לא היה צועק עלי(י)ך. בין זה לבין תלונת קיפוח חוצת דורות, יש הבדל ניכר. (ואגב, אני לא מבין את הקצין הזה - הוא לא יודע ששינקינאים עם עיגולדים עושים יותר מריחואנה מאנשי עבודה והגה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם ההנחה המיידית של הקצין נובעת מצבע עור ועדה, או מרקע סוציו-אקונומי, השכלה, מקצוע, סגנון דיבור וסגנון לבוש? במילים אחרות האם אתה מאמין שבסצנה ההפוכה שבה חננה מזרחי בתפקיד "משכיל" ושני הנהגים הם ערסים אשכנזים עדיין הקצין היה צועק על החננה המזרחי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופה, את מי רואים פה! ברוך שובך לצל קורתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני רק תגובה..." ברוכים הנמצאים :-) אני עדיין קורא מדי פעם. נמנע מלהגיב כי אז אני עלול להיכנס לדיון ומי יודע איך זה ייגמר...? הנושא הספציפי הזה קרוב ללב אז התפתתי להגיב. אבל אני מייד אחזור לקופסא שלי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הזו לא כל כך מעניינת, כי הקורלציה הצבאית מזרחיים-נהגים, אשכנזים-קמ''נים יותר מדי מובהקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקע הסוציו-אקונומי לא היה ידוע לקצין, בכל אופן השניים לא היו נהגי בוס עם מכנסי טייבאס אלא נהגי ריו ונגמ"ש מבוגרים יחסית, האחד כיפה סרוגה ילד טוב ירושליים, מנהל אגף באוסם (הרבה עוגות מדף סוג ב') והשני שמעשן לפעמים בעל רכב הסעות, יליד מושב שיצא לחופשי היה פריק מצביע מר"ץ חזר למקורות והתחרד לעומקו של עניין, שניהם נחשבו ביחידה למלח הארץ ושניהם חפים מכל חשד בארסיות ומבעיתיות, היתרון האובייקטיבי היחידי על שניהם היה גילי (מבוגר מהם בכמה שנים). אני זוכר את החרדי מספר ברוח טובה על חבר תימני אחר שלו שהתלונן על כך שהוא נעצר תכופות ע"י המשטרה לביקורת בכבישים, על כך ענה לו החרדי: מה אתה רוצה? אנחנו נראים כמו ערבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |