 |
"בארץ קטנה כמו ישראל צריך להתיר לסטודנט החפץ בכך ללמוד ביותר ממוסד אחד: אין שום סיבה שתלמיד היסטוריה או פילוסופיה לא יוכל לשמוע קורסים בתל אביב ובירושלים גם יחד. הגיע הזמן להתייחס לאוניברסיטאות המחקר כאל קונפדרציה המתפתחת במסגרת תכנון משותף. באותה המידה אפשרי ואף רצוי להנהיג מינויים משותפים של מרצים: כולם ייצאו נשכרים מכך, הנטל התקציבי יחולק, יגדל הגיוון וייקלטו מרצים צעירים. ייתכן שכך יינצלו תחומי הלימוד שבסכנת היעלמות.
השאלה היא כמובן מי רוצה ומסוגל לבצע מהפכה במערכת הקיימת, ולפקח על מימושה. באופן טבעי זה תפקידה של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) ושל ועדת התכנון והתקצוב שלה (ות”ת). אך המל"ג היא גוף מנוון, חסר סמכות ונטול יוזמה, שהתרגל לסור למשמעת השר. לשי פירון, אם רק יתפנה מרדיפה אחרי פופולריות זולה, נקרתה עתה הזדמנות פז לשנות כיוון. לשם כך עליו להתייצב מול הכלכלנים הניאו־ליברלים, שמצאו תרופת פלא לכל התחלואים בדמות הניסיון לשבור את העבודה המאורגנת באוניברסיטאות על ידי הנהגת חוזים אישיים: קשה להאמין, אך זה מה שמעסיק היום את האוצר ואת ות"ת - ולא ההתפוררות ההדרגתית של מדעי הרוח.
"
זאב שטרנהל מציע פיתרון למצב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש