בתשובה לאריק, 18/07/13 15:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נשמע כמו עקרון ההכבדה... מה רע בלרכוש כישורי למידה כשאתה בחטיבה או בתיכון? או באוניברסיטה לצורך זה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא. רכישת כישורי והרגלי למידה בגיל מאוחר : 1. מגיעה כמעט תמיד אחרי "סטירה" שהילד או המתבגר חוטף כשהוא לא מצליח להתמיד בציונים גבוהים מבלי להשקיע. הציונים שלו שוקעים והוא נכנס למצוקה כי הוא לא יודע למה ואיך להחזיר את הגלגל לאחור. 2. קשה יותר. כמו כל דבר אחר, ואפילו יותר, קל יותר לרכוש כישורי חיים בגיל צעיר. אם מעולם לא הכין שיעורים יותר מחמש דקות ביום יהיה לו קשה לשבת שעה. מילא פעם אחת, אבל חמש פעמים בשבוע? 3. עלולה לא להצליח בכלל, כי המתבגר כבר הפך לעצלן שלא מוכן להתאמץ. 4. בגלל כל האמור לעיל - דורשת התערבות פעילה ומתמשכת של ההורים, שלא תמיד רואים את הבעיה ולא תמיד יכולים לסייע בפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל מאוחר? מדובר על גיל 12. 1. לשיטתך חוץ ממי שכבר בכיתה א' היה לו קשה, כל אחד אחר יקבל את ה'סטירה' הזאת בגיל כלשהוא. וגם ההנחה שלך כאילו מי שמקבל ציונים גבוהים לא משקיע לא כל כך מקובלת עלי. 2. השיטה שלך של הגדלת הלחץ בסגנון מה שלא הורג מחשל, יכולה להזיק יותר מאשר השיטה של מאמץ מתואם קושי, שעולה כאשר הקושי עולה, ולא משנה באיזה גיל. לצורך הענין, גם סטירות מחשלות. ויש אגב כל מיני מחקרים שמראים שמה שגורם לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם זה שינויים פתאומיים ומשמעותיים, ולא התדרדרות איטית וארוכה. האנלוגיה הבנאלית היא תופעת הצפרדע בסיר המים המתחממים. 2. הזמן שהשיעורים לוקחים תלוי גם בכמותם ולא רק בקושי שלהם. 3. או בכלל: אני רוצה להזכיר שמדובר בסך הכל ב'הזזה' של חצי שנה לכאן או לכאן יחסית לממוצע הכיתתי, היתרון שזה מקנה נשמע לי קיים אבל פחות משמעותי מנתונים אחרים של ההתפלגות בין תלמידים שונים, גם אם הם נולדו באותו יום (ברמה השכלית כאן, להזכירנו). אז זה שהוספנו למישהו יתרון של רבע סיגמא על התפלגות נורמלית, זה לא מה שיהפוך אותו (בדרך כלל) מחרוץ לעצלן או מגאון לממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקבל את הסטירה בגיל 12 זה עוד טוב. ככל שהילד מבריק יותר כך יכולותיו יחפו על העדרם של כישורי למידה בגיל מבוגר יותר, אפילו עד סוף התיכון. אני מדגיש שאני לא מדבר על ילדים מעל הממוצע גרידא, אלא על כאלו שנמצאים עמוק בזנב השמאלי של העקומה, אולי בשני האחוזונים העליונים. הללו מיחלים למעט אתגר. בכתה ה' תלמידים ממוצעים כבר מרגישים היטב את עול שיעורי הבית והמחוננים יקדישו להם דקות בודדות. ועדיין, כמו שאמרו כאן, הכישורים הקוגניטיביים הם רק פן אחד, ולא בהכרח החשוב ביותר בהחלטה להשאיר או להקפיץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שבימינו עם כל חוגי ההעשרה למחוננים זה קצת פחות קריטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אך חוגי ההעשרה כשמם כן הם. אמנם ישנן מסגרות שמאתגרות מחוננים, אך אלו מתחילות בחט''ב. לדעתי מאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימדי העשרה לתלמידים מצטיינים/מחוננים (2 האחוזונים העליונים בשנתון) מתחילים בכיתה ג׳ או ד׳. מדובר ביום אחד בשבוע, על חשבון הלימודים הרגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר אותם. הם אכן מעשירים את עולמם של הילדים, אך התרשמתי שהם נינוחים ואין בהם אתגור במובן של לשדל את הילד להתאמץ ולמצות את יכולותיו. המסגרות של גיל החטיבה כבר רציניות יותר, אבל עד אז הנזק (חוסר בכישורי למידה) כבר נעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל שהם נמצאים עמוק בזנב הימני של העקומה (לפחות לפי מערכת הצירים הסטנדרטית), לא בטוח ששנה (או חצי שנה) קדימה זה מה שישנה להם. ואם משעמם להם לפתור משוואות עם נעלם אחד, שיפתחו ספרי בגרויות ישנים של ההורים שלהם1 ויפתרו מבחנים מהשנים שעברו, או סתם יחפשו משוואות עם שני נעלמים. ומישהו כבר הזכיר כאן חוגים לילדים-שמשתעממים-בבית-הספר. ואגב, אם עוד לא אמרתי זאת, אני מסתייג מההנחה שלך שיש קורלציה בין העדר כישורי למידה לבין רמה אינטלקטואלית. 1 סליחה, שיגשו לאתר האינטרנט הסמוך למקום מגוריהם :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימני, נכון. ואני מסכים שהחצי שנה זה לא מה שיאתגר אותם, אבל זה משהו. ואם יש או אין קורלציה צריך לבדוק. ההרגשה שלי שתהיה כי ל''רגילים'' אין ברירה, ולמחוננים יש. מסגרת לימודים סטנדרטית תדחוף את המחונן לצד העצל ונטול ה''תחת''. כמובן שיש משתנים משפיעים נוספים אבל ההרגשה שלי שניתן יהיה לבודד את ההשפעה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההקפצה - לי יש דווקא נסיון חיובי. קפצתי על כיתה ג ונהניתי מאוד מהשנה החופשית (ללימודים) לאחר התיכון. אם זאת, יש לציין שחברי הטוב ביותר היה בכיתה אליה קפצתי (עוד לפני שקפצתי) ושכיום יש יותר תוכניות לתלמידים מחוננים מבעבר, כולל דחיית שרות אם יש צורך. לגבי רכישת כישורי למידה - אני אישית, כמו גם מספר לא קטן מחברי נתקעו פתאום זמן ארוך דווקא בשלב התיזה, ונוטים להאשים בכך את חוסר האתגר שגרם להרגלים רעים. כן - לבסוף נרכשו הרגלי עבודה מעט טובים יותר, אך לדבר היתה עלות ממשית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק ששתי האופציות סבירות לגמרי, ואנשים שונים יהנו מהן באופן שונה. למספיק אנשים שלא קפצו כיתות יש הרגלים רעים1. בדרך כלל גם הם מוצאים משהו או מישהו להאשים אותו, זאת נטייה נפוצה ונעימה, מסיבות ברורות. 1 וגם לי כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעויות נובעות מהתייחסות רק למרכיב האינטלקטואלי ולא למוכנות הרגשית שלא פחות חשובה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |