בתשובה לeasy, 15/07/13 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפחות על פי לשון הדיבור, ריבונות משמעה הזכות העליונה של המדינה להפעיל כח נגד אזרחיה וכלפי חוץ. מה מעמדו של אזרח שמסייע לכך שמדינות זרות יחקרו ויענישו אנשים שמממשים את ריבונות המדינה במסגרת תפקידם? אישקש התיחס להעברת המידע עצמו כאילו היא ריגול - מסירת מידע לגורם זר. אני מציע להתבונן בתכלית המעשה: פגיעה בריבונות המדינה ע"י כך שפקידי המדינה יפחדו למלא את תפקידם, ובסופו של דבר המדינה תאבד חלק מריבונותה. אזרח כזה מסייע למדינות זרות, או אפילו משדל מדינות זרות, להפעיל כוח נגד מדינת ישראל ושליחיה כדי לכרסם את ריבונותה. אני בטוח שזו לא הפרשנות המקובלת ע"י המימסד המשפטי (גם לא בפרשת ענת קם שבהחלט פעלה בניגוד לחוק), אבל נראה לי שזו הפרשנות הנכונה, והיא מתאימה להגדרה בסעיף 97א שאישקש ציטט: "97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה א. מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי אנשים שעותרים לבג״ץ נגד פעולות (לצורך העניין פעולות הכוללות הפעלת כוח כלפי אזרחיה וכלפי חוץ)? הם לא פוגעים בריבונות המדינה? אם לא, מה ההבדל? אני לא מכיר מקרים שאזרחי ישראל מסייעים למדינות זרות או משדלים אותן להפעיל כוח נגד מדינת ישראל (חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי, סימון מוצרים, אמברגו נשק וכד׳ זה לא הפעלת כוח). אם תיתן דוגמאות לכך אוכל לומר אם לדעתי זו פגיעה בריבונות, בגידה או מעשה מגונה. לגבי קריאה להעמיד לדין קצינים ופוליטיקאים, פה אני מרגיש קצת פחות בטוח. מצד אחד זה באמת נראה כמו נסיון להלך אימים על ראשי המדינה וזרועות הביטחון ולהגביל את יכולתם לפעול, אבל יתכן שתכלית המעשה היא להרתיע אותם מלעשות מעשים שמהווים פשעי מלחמה ומצד שני הדין הבינלאומי נמנע באופן עקבי מהעמדה לדין חיילים ומדינאים ממדינות שיש להן מערכת משפטית מתפקדת ועד היום לא ידוע לי על מקרה בו עמד לדין מישהו (ישראלי או לא ישראלי) ממדינה בעלת מערכת משפטית מתפקדת על עבירה כזאת, כך שאולי זהו איום סרק שאין מאחוריו ממש. בכל הפעמים שהנושא עמד ממש לבחינה משפטית (אהוד ברק וציפי ליבני בבריטניה לדוגמה) המערכת המשפטית אכן סירבה לעסוק בנושא. אפילו אם אכן התכלית של המעשה היא להגביל את יכולת הפעלת הכוח של המדינה, קשה לי לראות בקריאה להעמדה לדין (בהנחה שמדובר בבית דין של מדינה מערבית ולא בטורקיה או ברוסיה) פגיעה (או נסיון פגיעה) בריבונות המדינה. אבל כאמור, אני מרגיש בנקודה הזאת פחות בטוח בעצמי ואולי כדאי שאחשוב קצת על הנושא יותר לעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאתה מדייק בעניין לבני. היא נאלצה להימנע מביקור בבריטניה כי הוצא נגדה צו מעצר. למיטב זכרוני העניין נפתר רק לאחר התערבות שינוי חקיקה ולא בידי מערכת המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זכור שהיא ביקרה שם למרות שהיה חשש שיוציאו צו מעצר נגדה, אבל אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הקודם אפשר לכל שופט לעסוק בעניינים הללו: להוציא צו מעצר על פי בקשה של אזרח ולאו דווקא של הפרקליטות ("הכתר"). לתביעה כזו לא היה סיכוי, אולם היא הייתה מספיקה כדי לעכב את האורחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג"ץ הוא אחד ממוסדות השילטון של המדינה, והממשלה מוסד אחר. רוב הפעלות הכוח שהמדינה מפעילה נגד אזרחיה הן תוצאות החלטות של בתי משפט. פניה לבג"ץ אינה חריגה ביחס למה שמקובל במסגרת הריבונות של המדינה. גם אני לא מכיר מקרים שאזרחי המדינה פנו לממשלות זרות וכולי. לי אישית זה לא משנה כלל מפני שאין לי בעיה לדון בנושאים תאורטיים, אבל אני בטוח שאישקש מכיר מקרים כאלה, וישמח לסייע לך אם הוא עדיין עוקב. "חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי, סימון מוצרים, אמברגו נשק וכד׳ זה לא הפעלת כוח" - לא הפעלת אלימות, אבל בהחלט הפעלת כוח אם החרם הוא כפייתי. כלומר המדינה הזרה כופה מתוקף ריבונותה על אזרחיה להפעיל סנקציה על ישראל. אם החרם הוא המלצה בלבד - אז אני לא רואה בו הפעלת כוח. אנלוגי למקרה שבו ממשלה זרה פותחת במלחמה נגד ישראל: כופה על אזרחיה שיפעילו אלימות נגד ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בית המשפט אינו יוזם שום דבר; הוא מגיב לפניות אליו. המדינה והכנסת יוזמות. המדינה תובעת והכנסת מחוקקת חוקים על פיהם מורה בית המשפט להפעיל כוח -המדינה מפעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון רק פורמאלית-תיאורתית. במציאות המצב שונה לגמרי. בג''צ ביטל במכוון את ''זכות העמידה'' וכן אימץ את השקפת הנשיא לשעבר אהרון ברק לפיה ''הכל שפיט''. בדרך זו הוא הבטיח שכל נושא יובא לפניו (במקרה הצורך, יכול כל שופט עליון לרמוז בשיחה פרטית לגוף ''מתאים'', כגון ''התנועה לאיכות השלטון'', כי רצויה עתירה בנושא מסוים) ביחד אם האפשרות להתערב בו לפי השקפתו (השמאלנית). לפיכך, במידה רבה לא נכונה טענתך במציאות, בפועל. אתה יודע כל זאת ובכל זאת בחרת להסתמך את המצב הפורמאלי ולהתעלם מן המציאות. לזה אני קורא (אם להיות עדין) חוסר יושר אינטלקטואלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא זה (PDF) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני המשפטים האחרונים מופרכים לחלוטין. אם קראת את הקטע של יובל אלבשן יכולת להבין שהשלטון לא עבר לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון יכול -אינו חייב על פי השקפת העולם של שופטיו-לתת סעד לאזרחים שפונים אליו. אהרון ברק השווה את בית המשפט העליון לשעון עומד שהולך רק כשמכים עליו. אם בא לך לעשות עבודה, תמיין את כל התגובות של בית המשפט הגבוה לצדק: מצווים שונים ועד דחיות על הסף ותראה שמה שאתה מכנה "שלטון" הוא חלקי מאד ורחוק משלטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי התייחסה לטענתך, כי "בית המשפט אינו יוזם שום דבר". האם אתה דבק בטענתך זו גם לאחר שקראת את מאמרו של אלבשן? אם כן - רפואה שלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מדיניות יזם והוציא לפועל בית המשפט העליון אדוני הפסיכיאטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המדיניות הההפוכה מזאת שהוא חוסם באמצעות מינויים נפוטיסטים. ע''ע פרופ' רות גביזון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התבלבלת במקרה עם הרבנות הראשית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רות גביזון הייתה מועמדת לרבנות?! בכל מקרה זה גם וגם 2 המוסדות הם מושחתים ורקובים,כל אחד וסיבותיו הוא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'' בג''ץ הוא אחד ממוסדות השילטון של המדינה, והממשלה מוסד אחר. רוב הפעלות הכוח שהמדינה מפעילה נגד אזרחיה הן תוצאות החלטות של בתי משפט. פניה לבג''ץ אינה חריגה ביחס למה שמקובל במסגרת הריבונות של המדינה.'' אמר איזה מישהו פעם... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |