בתשובה לנועה ו, 08/06/13 7:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מכיר לא רע את שוק העבודה לגווניו. מי ששכרו הגלובלי הוא 20.000 איננו מייצג בעיה -אולי הוא מייצג את הציבור שכותב באייל. הכיוון המעוות והנצלני אליו הלך חלק משוק העבודה, עוסק באנשים ששכרם החודשי הוא 5000-6000 ש"ח לחודש ומשרתם מוגדרת כמשרת אמון גלובלית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נראית לי דוגמה מצוינת למדרון החלקלק: בהתחלה רק מנכ"לים ובכירים מאד הם עובדי אמון, אחר כך כל מי שמרוויח מעל 30 אלף, אחר כך כל מתכנת שמרוויח מעל 15 אלף - ולא משנה שיש מאות מהם כמו שנועה אמרה - ובסוף זה הופך לנורמה כל כך מקובלת שגם אלה שמשתכרים 6000 סובלים מזה. אילו היית עוצר את זה בשלב הראשון כנדרש, גם עובדי ה-6000 שקל היו יוצאים נשכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, עובד אמון הוא מי שלא צריך את הגנת החוק כי הוא יכול לדאוג לעצמו. מנהל בכיר יכול לדאוג לעצמו. מי שמשתכר מעל 30,000 ש"ח: יכול לדאוג לעצמו בהסתברות גבוהה. מעל 15,000 ש"ח - ההסתברות כאן כבר יורדת. 6,000 ש"ח: כאן כבר לא סביר להניח מראש שיש לו יכולת מיקוח והגנת החוק נדרשת. אתה מניח שאין כלל תועלת מעבודה בשכר גלובלי. אם כך, למה קיימת ההחרגה לשכר גלובלי עבור משרת אמון, לדעתך? בכל מקרה, כדי שתוכל לקבל משרת אמון, אתה צריך טמפרטורה קרה יותר מ־-30°C ואני חושב שזה יהרוס את הבשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר את זה לכל התכנתים שהרוויחו 30 אלף עד שנת 2000. ההחרגה קיימת מאחר והחוק הוא עם רגלים על הקרקע, ויודע שאכן יש סוגי משרות (מעטים, צריך לציין כאן) שאי אפשר להגביל אותם בשעות. מנכ"לים ועובדים אחרים של חברות סטארטאפ קטנות שעובדים סביב השעון, מנהלים מדרג מסוים שאמורים להיות פנויים לפניות של לקוחות מכל העולם 24 שעות ביממה, המייסדים של חברה קטנה שכל חייהם סובבים סביבה (אבל מנגד, אם היא תנפיק בכמה עשרות מיליוני דולרים - הם יהיו מיליונרים גם בפאונדים). ואני בטוח שיש עוד דוגמאות טובות משלי. בעצם סעיף ההחרגה על משרת אמון הוא היוצא מהכלל שקיומו מעיד על הכלל. להפוך את החריג לנורמה היא הפיכת רוח החוק על ראשה. ואשמח אם תסביר את השנינה הקפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טמפ' רתיחה (ניזול?) של אמוניה, נירלי. שין ימנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את "משרת אמון", בהקשר שלנו, כעובדים שבאמת קשה (מתוך אופי העבודה) לפקח על שעות עבודתם, ו/או קשה לפעמים להגדיר בכלל את שעות עבודתם, ו/או אין מישהו אחר שיכול להגיד להם להפסיק לעבוד (כי הם המנהל). אם אתה חושב שהשכר הוא אינדיקציה טובה (ביחס לכוונת החוק), מדוע המחוקק לא קבע רף שכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. תגובה 616457 תגובה 616477 תגובה 616442 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אני מעדיף את ההסכמים על חקיקה, אבל כאן דרושה חקיקה. משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה מצוינת! אני מצטרף בלב שלם. אני מוכן אפילו שהאחוזון יגדל כשהחברה קטנה מתחת 20 איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר (כמו הרבה דברים אחרים) נקבע לפי היצע וביקוש. חקיקה מהסוג שאתם מציעים יכולה להסיט את הכסף בין מרכיב שכר א' לב', אבל האפקט העיקרי שלה הוא עוד פריט מידע שחשב השכר צריך להתחשב בו (מה שמעלה עוד קצת את הרף לעסקים קטנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחץ המטרות העיקריות של החוק, חוק כלשהוא, הוא לעשות רגולציה על השוק ה''חופשי'' של היצע וביקוש. ראה שכר המינימום, שאם היית נותן למעסיק לקבוע אותו (כמו שכאן אתה נותן למעסיק שליטה רחבה מדי על שעות העבודה של העובד שלו), הוא היה הרבה הרבה יותר נמוך ממה שהוא בפועל. ואם חשב השכר שלך לוקח עוד כסף על שתי שורות קוד שעושות ערך משולש, אולי כדאי שתפעיל שוב את כללי ההיצע והביקוש החביבים עליך ותמצא חשב אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בנוגע למטרת החוק, אנחנו מסכימים. בנוגע לתוצאות, כנראה שנישאר חלוקים. 2. דוגמאת שכר המינימום היא מצויינת לכוונות טובות שגורמות נזק בדיוק לאנשים להם החוק בא לעזור. 3. אני מודה לך מאוד על הדאגה לעלות חשב השכר שלי, אבל נראה לי שאני מסתדר לא רע (ושוב תודה על העיצה). העלות הנוספת לעסקים קטנים שאינם מעסיקים חשב מקצועי במשרה מלאה לא מתבטאת בשתי שורות הקוד אלא בחסרונם1 4. וכמו שתומאס סווול אומר - בכלכלה כדאי לחשוב גם מעבר לשלב א' 2. __ 1. עוד תביעה אפשרית - מעלה במקצת את הסיכון בהעסקת עובדים. אמנם אני בנאדם טוב (לצורך הדיון) ויש לי כוונה לשמור על זכויות העובדים, אבל גם יש לי עסק לנהל ורק עשרים שעות עבודה ביום. 2. סוף סוף מצאתי את המועמד המושלם לתפקיד מנכ"ל השיווק - תותח אמיתי שמכיר את ורדי ושמידט באופן אישי. אבל עכשיו צריך לפטר את המתכנתים3 בגלל חוק הפונז-איציק תשל"ה 3. דווקא הטיימינג דווקא לא רע כי רק בעוד חודש ישתחררו להם עוד אופציות. על מה לעזאזל חשבתי בתחילת הדרך שהבטחתי להם עשר אחוז? אמנם הם עבדו שעות ארוכות בשכר זעום, אבל תחשוב כמה ניסיון הם צברו! נו, אני אגיד להם שזה בגלל שהחברה ממש בקשיים או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 למה לפטר את המתכנתים? כל מה שאנחנו רוצים זה שתשלם לכל עובד שלך על כל שעה שהוא מקדיש לעסק שלך מזמנו, ולא תצפה לקבל ממנו לא 50 שעות חינם בחודש, לא 10 שעות חינם, וגם לא שעה אחת חינם. אני אגב כבר הסתייגתי למעלה ואמרתי שבמקרה שיש לך חברה קטנה עם 10-20 אנשים, הגדרת משרת אמון לכל אחד מהם היא סבירה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבולבל. האם "משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון" או שחוק הפונז-איציק לא חל על חברות עם 10-20 עובדים (ודווקא בחברה שלי יש 21 ! לא כולל סמנכ"ל השיווק החדש) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמה הספציפית כן. ככלל לאו דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 מתכנת שמקבל ממך 10% אופציות ברור שהוא עובד במשרת אמון, אתה סתם משליך פה אנשי קש לכל עבר, אני מקווה שאתה לא משליך עובדים באותה קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור למי? האם אתה רוצה לנסח מחדש את חוק הפונז-איציק? מה דעתך פשוט לוותר עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום עבודה של 20 שעות, פיטורי עובדים כי הכושי עשה את שלו ויכול כבר ללכת1, פיטורין על מנת שלא לשלם אופציות שהובטחו, עבודה שעות ארוכות ובשכר זעום2... בשבילך ובשביל כמותך המציאו את הרגולציה. אילו כל המעבידים היו מעסיקים עובדים בהגינות, הרי לא היה צורך ברגולציה ובחקיקה מלכתחילה. וזה בלי להזכיר את המודל עסקי שלך שאינו בר-קיימא3. 1 נגמר שלב הפיתוח ועכשיו חשוב השיווק, לכן נפטר את המתכנתים. וזו, דוגרי, הסיבה האמיתית, ולא חוק הפונז-איציק. 2 ומן הסתם בלי תשלום של שעות נוספות. 3 עם מודל עסקי מוצלח היית שומר על המתכנתים גם בשלב השיווק, כי הם כבר היו עובדים על הפיתוח הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> בשבילך ובשביל כמותך המציאו את הרגולציה אולי בשבילי המציאו את הרגולציה, אבל ההשפעה שלה עלי קטנה מאוד. זאת בדיוק הפואנטה של התגובה שלי. וגם: 1. נניח שזה נכון. עדיין חוק הפונז-איציק הוא טריגר נהדר. אתה לא תאמין כמה (אי) החלטות עסקיות נעשות רק כי הן ברירת מחדל. 2. בטח שלא. הרי זאת משרת אמון! 3. חבריקו, אתה לא תגיד לי איך לנהל את העסק שהקמתי. זה ברור! ודרך אגב - בדוגמא (ההיפוטטית, דרך אגב) שנתתי יום העבודה של 20 שעות הוא שלי. המתכנתים מסתפקים ב 16. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מנסה להגיד, שמעסיק חלאה יכול להיות מעסיק חלאה? נכון. איזה מזל שהמעסיק ההיפותטי שלך - הכל חוזר אליו כמו בומרנג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נבצר ממני להבין למה חוק הפונז-איציק הוא-הוא הסיבה להתנהלותו של המעסיק הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט. המעסיק הנ''ל הוא אדם שומר חוק (הפונז-איציק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר סמנכ"ל השיווק החדש מעלה את ממוצע המשכורות באירגון. שכר המתכנתים התמימים, שמלכתחילה הוגדרו כמשרת אמון יורד אל מתחת העשירון (או החמישון) העליון באירגון. במילים אחרות - לפחות עשירית (או חמישית) מהעובדים באירגון מרוויחים יותר מהם1. וזה, על פי חוק הפונז-איציק, עבירה חמורה כמו גילוי סודות האטום לשרת הספורט של מיקרונזיה. __ 1. או לחילופין, שכרם הוא פחות מ-X% מהשכר הממוצע או החציוני או המקסימלי או השד יודע מה, אבל בתנאי שהשד יתחפש לצדק חברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, על פי מה שאני יודע על ממוצע וחציון גם אם הסמנכ''ל מקבל שקל יותר מהמתכנת הבכיר, העשירונים זהים לזה שהוא יקבל כפול. אז המשכורת הגבוהה שאתה רוצה לתת לו לא רלוונטית לענין החוק, ואתה מוזמן לשמן אותו ככל יכולתך. (וכבר הזכרנו את ההסתייגות לגבי מספרים קטנים - וגם לגבי אנשי קש גדולים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם המתכנתים שלך עובדים 16 שעות ביום ומשתכרים שכר זעום, ההגדרה שלהם כ"משרות אמון" עקמומית מלכתחילה. חוץ מזה, שתודה ששום חוק לא אילץ את מר בעלים לפטר אותם, אלא שפשוט - שכר הסמנכ"ל החדש כל כך מנופח, שצריך לפטר מתכנתים כדי לפנות לו תקציב. חוק הפונז-איציק או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מודה בכלום (מסיבות אידיאולגיות, כמובן). שכר זעום זו הגדרה יחסית. העובדות המוצקות (שהומצאו כלאחר יד) הן שהמתכנתים שהיו בעשירון העליון של השכר ירדו ללפני אחרון אחרי שהמנכ"ל ישכר. כמנהל עסוק מאוד יש לי שתי אפשרויות - האחת להיכנס איתם למשא ומתן מתיש רווי לחצים ודמורליזציה על שינוי חוזה ההעסקה שלהם. השניה פשוט להחליף אותם. מה את היית עושה? (רק בבקשה להחליט מהר כי יש לך עוד אלף דברים חשובים יותר לעשות ומחר בבוקר פגישה בלונדון ומשם לQA בהודו ואתמול חטפת עוד פעם על הראש על זה שאת לא רואה את הילדים והלילה שוב תהיה בטלפונים עם המשקיע הנוזף ההוא שבא לך לחנוק) ___ איך שלא מסובבים את חוק הפונז-איציק, הוא מאפשר רק לעשרה אחוז מהעובדים (במקרה הזה שתיים מתוך עשרים) להיות בחוזה אמון. ועל כל עובד שנכנס להגדרה מישהו צריך לצאת. אבל נראה לי שהנושא כבר מוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תשלם להם על שעות נוספות ותסגור עניין, או שתקבע סקג'ואלים שפויים מראש, מתוך הנחה שיום עבודה הוא 9 שעות ולא 16. זה בריא גם לך. לעבוד 20 שעות ביממה כל יום, פירושו 4 שעות שינה ברוטו גם אם אתה ישן במשרד ולא מתקלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "סקג'ואלים" ולא "לוחות זמנים"? סם אוף ת'יס ת'ינגס, איי ג'אסט דונט אנדרסטנד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדק עמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התייחסתי רק לסטרטאפים. לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין מה טיבה של מישרת אימון בשכר של 5500 ש"ח. אפילו 10.000 ש"ח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |