בתשובה להאייל האלמוני, 07/06/13 1:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אסור ליורם לעבור את הממוצע הזה זה עשוי לעבוד1. כידוע, כל הרעיון פה הוא שיורם יעבור את הממוצע הזה ככל שנדרש, בלי לקבל גרוש נוסף כשזה קורה. וכמו שאמרתי זה בדיוק נגד רוחו של החוק, שמטרתו היא א. להגביל את מספר שעות העבודה השבועיות של העובד2 ו-ב. שאדם לא יעבוד שום שעת עבודה בחינם. אגב, אני לא ראיתי בשום מקום בחוק את המילה 'ממוצע'. אין דבר כזה, אדם מקבל משכורת עבור השעות בהן הוא עובד, נקודה. עובד יותר, מקבל יותר, עובד פחות, מקבל פחות. אין דבר כזה משכורת עבור ממוצע השעות (ובצדק). 1 זה אכן היה (אולי עדיין המצב) בחלק מהחברות הותיקות כמו תעשייה אוירית, שבהן חל איסור מפורש לקחת שעות נוספות ללא אישורים ספציפיים הראש בכל חודש. לא מיותר כנראה לציין שזה איננו המצב בחברות ההייטק. 2 כן, אני יודע שזה נשמע מוזר, וכמובן שזה נוגד את האינטרס הבסיסי של המעסיק. בדיוק בשביל זה המציאו את החוק הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה הדיל בהייטק: מקבלים שכר גלובלי גבוה, ועובדים כמה שצריך בלי לספור שעות. עובדתית - בפועל - בשורה התחתונה - זה דיל מאד משתלם כלכלית לעובדים בענף, וזה לא משנה איך תהפוך את המספרים. ואגב, זו *בדיוק* רוח החוק. ההחרגה של "משרת אמון" נועדה למנוע מצב אבסרודי בו מנכ"ל טבע מחייב את החברה על שעות נוספות כי הוא עבד 10 שעות באותו היום. ברור למחוקק שעובדים כאלה לא זקוקים להגנה מצד אחד, וכי משרות בעלות אופי כזה עשויה לדרוש עבודה מסביב לשעון מצד שני. הטענה שעובד שמרוויח 30 אש"ח לחודש, מחזיקים עבורו מסזיסט בחדר הסמוך, וארוחות הצהריים שלו מבושלת על ידי שף-סלב - הוא דמות העובד שעמדה מאחורי "חוק שעות העבודה והמנוחה" - מופרכת לחלוטין. זו פרספקטיבה מעוותת. אם כבר אתה מחפש עובדי צווארון לבן שמנוצלים בציניות קשה, אתה יכול לנסות בקרב עורכי הדין. אבל עזוב'תך ממתכנתים, הם מסתדרים נהדר בלי הסוציאליזם שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי ומוזמנים החברים שבכאן לשפוך אור1, אין הבדל של ממש במשכורות בין מקום עבודה שמנהיג שעות עבודה ארוכות דרך קבע לבין מקום שעובדים בו 9 שעות ביום או מקזזים את השעות הנוספות עם הימים הבאים לפי הצורך. מתכנתים משתכרים הרבה כי מתכנתים משתכרים הרבה. כי בחברות האחרות משלמים ככה. כי יש הרבה חברות כאלה בשוק. כי בחו"ל משלמים משכורת גבוהה. כי התקבע בציבור שמתכנתים משתכרים הרבה, אז אין עוררין על זה2. וזה מנותק לגמרי מכמות שעות העבודה. 1 אאל"ט easy עובד במקום עבודה שקיבל את דרישותיו באשר לשעות העבודה. 2 ואני יכולה להעיד, שאותם האנשים שקיבלו מבלי לצייץ את דרישותיו של המתכנת לקבל 200 ש"ח לשעה, התקשו עד מאוד לקבל את ה-100 לשעה שאני דרשתי, בהצעת מחיר משותפת. וזה, כשהמוצר ימכר בגלל איך שהוא נראה, כי הקונה לא יודע במעמד הקניה איך הוא מתפקד. 200 ש"ח לשעה זה סביר למתכנת. הבן של זה מתכנת והוא מרוויח גבוה, והבן של ההיא מתכנת ומרוויח הרבה. אבל 100 שעה לעיצוב? מה זאת אומרת? היתה לנו גרפיקאית אין-האוס והיא קיבלה 30 ש"ח לשעה. למה את לא יכולה להסתפק ב-30 ש"ח לשעה? העובדה שהגברת שעבדה אצלם אין-האוס קיבלה גם הפרשות לפנסיה בנוסף לשכר, ושילמו עליה את חלק המעסיק בביטוח הלאומי, ובכלל עבדה שם קבוע ולא שכרו אותה לפרוייקט ושיש הבדל גדול בשכר אם אתה מזמין פרוייקט מאדם או מעסיק אותו קבוע - נבצרה מבינתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מה את משווה למה? האם ה־200 ש"ח לשעה הם ממשכורת חודשית או תשלום לפרילנסר? ר' גם מי שהחליט שלא משתלם לו להיות עצמאי. הוא סיפר יותר מאוחר שפעם אחת כאשר הוא דן עם לקוח על המחיר הנדרש, הוא הציג ללקוח תחשיב דומה שהראה כמה הוא צריך להרוויח כדי להגיע למשכורת חודשית צפויה כדי להמחיש לו את ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מתשלום לפרילנסר. למעשה, אני פשוט משווה את הנכונות לשלם למפתח מול הנכונות לשלם למעצב, שהוא מנותק לגמרי מהתועלת בפועל[א], לכמות האנשים שיכולה לבצע את העבודה, או אפילו להגיון אם ברצונך להוריד את התמחור: נקל להוריד 50 שקל למי שמרוויח 200 מאשר להוריד 50 למי שמרוויח 100 (הם, למעשה, רצו להוריד 70). והמהלך ההגיוני באמת היה לבקש משנינו להתגמש במחיר. כל זה נבע מהעובדה הבסיסית: למזמיני העבודה בנים מפתחים, הם יודעים כמה הם מרוויחים, ולכן זה נשמע להם הגיוני. פשוט התקבע שמפתח מרוויח כך וכך, ולכן השכר בחברות ההייטק הוא כך וכך. וזה במנותק לגמרי משעות נוספות, כן או לא וכמה. [א] במוצר מהסוג דנן, אם עובדים עליו 2 אנשים, לשניהם תרומה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר המתכנתים נקבע על ידי חוקי הביקוש וההצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי משוכנעת. משום ששכר המתכנת גבוה תמיד (נאמר ביחס לשכר המעצב כשהם עובדים ביחד), גם כשיש טריליון מתכנתים שיכולים לעשות את העבודה (ויש המון מתכנתים), בעוד שיש מעט מעצבים שיש להם התמחות גם בא', גם בב' גם בג' וגם בד' ואת כל ההתמחויות הנ"ל צריך לעבודה הנדרשת. _________________ וגם אם כן. אז אנחנו מסכימים (בהנחה שאתה אותו האלמוני), שאין שום קשר לשעות הנוספות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לשעות הנוספות הוא קשר עקיף (בגלל שהם כבר מקבלים הרבה כסף, המעסיק יכול להרשות לעצמו לא להתחשבן על כל שעה בלי לפגוע בזכויות שלהם. בגלל שההצע קטן מהביקוש המעסיק לא יכול לנצל אותם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך תסביר את זה שהנורמה הזו גולשת גם לתחומים שאינם הייטק, שבהם העובדים אינם משתכרים שכר גבוה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבידים תמיד ירצו לנצל עובדים. כשהעובדים חלשים המעבידים ישמחו לנצל את זה. בגלל זה (ולא בגלל עובדי ההיי טק) יש לנו חוקים כמו חוק שכר המינימום וחוק שעות העבודה והמנוחה. אם יש מעביד שעובר על החוק (החוק האמיתי, לא החוק הדמיוני שאוסר על שעות נוספות לחלוטין) אז הוא עובר על החוק ושייך לדיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא טועה. אני עובד כ-9 שעות ביום עבודה רגיל ויש מקרים שבהם אני יוצא יותר מוקדם (לדוגמה, מסיבת סיום שנה של הילדים) ויש מקרים שאני נשאר יותר שעות (לדוגמה, עובד יחד עם עובדים שנמצאים במערב ארה״ב). בשני המקרים לא מורידים ולא מוסיפים לי שכר על השעות האלו. על פי החוזה אני לא אמור לקבל תוספת על שעות נוספות עד ל-20% מעבר לשעות העבודה הרגילות (בחישוב חודשי) ובאופן מעשי מעולם לא התקרבתי לגבול הזה. אני חושב שרוב העובדים (שאינם מנהלים בדרג הבכיר) לא עובדים יותר מ-9.5 שעות יומיות בממוצע. כמו כן, ההפרשה לפנסיה, לפיצויים, ולקרן השתלמות היא על מלוא השכר. אני קורא לכל מי שעובד בהיי-טק בתנאים גרועים מאלו לחפש עבודה אחרת. לא חסרים מקומות עבודה (ובפרט הגדולים שבהם) שאלו התנאים שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אין הבדל של ממש. ואגב, עבור השכר שאת מציינת, מתכנת היה אמור לקבל 40 אלף בחודש. הממוצע נמוך בשליש עד חצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חשדתי שכך הוא. אז זה נשמע סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינתי שזו היתה הצעת מחיר משותפת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זה הדיל. והדיל הזה הוא נוגד את רוח החוק במקרה הטוב, ולא חוקי במקרה הרע, והוא לא משתלם לעובדים, אלא למעסיקים. מאחר שאני עבדתי בהייטק גם בתנאים הישנים עם שעות נוספות, אני יכול להעיד ליעילות העבודה לא היתה פחותה (לטעמי דווקא גבוהה מהיום משמעותית), והעובדים היו הרבה יותר מרוצים. וההשוואה שלך בין איש תכנה למנכ"ל טבע, היא כבר דמגוגיה1 פופוליסטית. מבחינתך משום מה יש קו, שעובר כנראה ב-20 אלף שקל בחודש, שמעליו העובדים לא זקוקים להגנה. זה נחמד שזו דעתך, אבל בשביל זה יש חוקים שחושבים אחרת. אני חושב שהקו הזה עובר גבוה הרבה יותר, ושלהגדיר תכנת אחד מאלף בחברה מסוימת כ'משרת אמון' זה ביזוי לשון החוק ורוחו. 1 תוסיף לכאן את הפנטזיה שלך על שף סלב ומסז'יסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי החוק לא נועד למנוע מעובדים לעבוד הרבה שעות. הוא נועד למנוע מהם לעבוד שעות רבות מדי בתנאי ניצול. החוק נחקק מכיוון שיש חוסר סימטריה בין עובדים למעסיקים. יש יותר עובדים ממעסיקים וללא החוק הזה סביר להניח שיהיו מקרי ניצול: דרישה לעבוד שעות רבות כל יום. לכן החוק מנסה למנוע מעובד לעבוד יותר מדי שעות ביום, למעט כל מני מקרים חריגים שבהם יש לעובד הגנה אחרת מניצול. לדוגמה: אם מישהו הוא עצמאי, אתה לא תמנע ממנו לדרוש מעצמו לעבוד 24 שעות ביממה. זה לא ניצול. מה שנכתב עכשיו מתייחס להבנתי (אלע"ד) את רוח החוק ולא את נוסחו: אם מישהו מקבל משכורת חודשית של 20,000 ש"ח ומעלה בחוזה אישי, כנראה שהוא חשוב מספיק למעסיקו1. יכול להיות שמעסיקו ידרוש ממנו לעבוד מעל 12 שעות ביממה. יכול להיות שאפילו באופן קבוע. אם זה לא מפריע לו: אין בעיה. אם זה מפריע לו, מה שצריך להבטיח כדי להחריג אותו מההוראות הכלליות של החוק הוא שהיא יוכל להתמקח עם מעסיקו (על ידי בקשה, איום בהחלפת עבודה או החלפת עבודה בפועל) כדי להבטיח לעצמו שעות עבודה סבירות, וכל זאת בלי חשש לאובדן פרנסתו או ירידה נוראית באיכות חייו. נראה לי שזה משותף גם למנכ"ל טבע וגם לאותו מתכנת "טיפוסי" שמרוויח מעל 20,000 ש"ח לחודש. 1 נשים רגע בצד את מי שלא עובד בחוזה אישי. שם יש מערכת שיקולים שונה ואוסף שונה של אילוצים והגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר נכנס לשאלה מה זה "חשוב מספיק". עד כמה עובד זוטר מתוך אלפי עובדי חברה "חשוב מספיק"? ברור שבאופן יחסי לביצועי החברה הוא לא "חשוב יחסית" כמו המנכ"ל. בסטארטאפ של 10 אנשים אני מסכים שכל אחד חשוב מספיק. הסיבה שאותו תכנת מקבל 20 אלף היא לא שהוא חשוב מספיק, אלא שהרווח שהוא מייצר לחברה שקול לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי: כל מקרה לגופו. אבל להערכתי אותו תוכניתן שמקבל 20,000 ומעלה בחודש הוא בעל עמדת מיקוח לא רעה. אם הוא מייצר רווח כל כך גדול לחברה, יש סיכוי לא רע שהחברה לא תרצה לסכן את הרווח הזה. ברור שיש מקרים לכאן ולכאן, אבל אני מדבר על "מקרה טיפוסי" שלדעתי הוא גם מקרה מייצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מקבל משכורת חודשית של 20 אלף בחוזה אישי, והוא בכיר בחברה, אז כן. כנראה שהוא מספיק חשוב למעסיקו. אבל אם הוא מתכנת? לא משלמים לו 20 אלף משום שהוא חשוב, משלמים לו 20 אלף כי בפחות לא יוכלו להשיג מתכנת כנדרש. אם יש 100 מתכנתים בחברה, כל אחד מהם חשוב? החוזה האישי לא קשור. חוזה אישי יש היום בכל מקום עבודה שאין בו איגוד. והוא אינו לטובת העובד דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלמים לאותו מנהל מעל 20,000 ש"ח לא כי הוא מספיק חשוב למעסיק אלא כי בפחות לא יצליחו להשיג מנהל כנדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאמר, כל המרחם על עורכי דין סופו שיתאכזר לבני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני קצת חוזר על עצמי. יורם מקבל גרוש, והרבה יותר מגרוש, כל פעם שזה קורה, וגם כל פעם שזה לא קורה. מה לדעתך היה קורה אילו היו מאמצים את החוק שאתה רוצה? אין דבר כזה " משכורת עבור ממוצע השעות" והסברתי, בפירוט, למה אני מתייחס לממוצע ואיך זה בדיוק מתחלק. תגובה 616445 עכשיו, במקום כל פעם שאני כותב ממוצע של 9 שעות אני יכול להעתיק את התגובה ההיא עוד פעם ועוד פעם, ותאר לך שבאמת היה צריך לעשות את זה לגבי כל עובד בכל תלוש משכורת, ותאר לעצמך שגם היו נכנסים למספר הדקות שכל עובד עבד בכל יום, מי לדעתך היה מרוויח מזה? (רמז, לא יורם, לא המעסיק של יורם, לא אני ולא אתה. אלא אם כן אתה רואה חשבון, עורך דין או עובד מדינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים יקרים שעובדים בהייטק: בהנחה שאתם עובדים עם משכורת גלובלית, האם אתם מעבירים כרטיס בכניסה וביציאה? אם כן, למה, אם המשכורת גלובלית? _ ורק שתדע. יש מחלקת הנהלת חשבונות לחברה. לכל חברה, אלא אם כן היא זערורית. ובמחלקת הנהלת החשבונות יושבת מנהלת חשבונות שתפקידה לחשב את משכורתו של כל עובד. ההבדל בין להדפיס X שכר באופן קבוע לבין להסתכל בתדפיס סך השעות החודשי1, לגלות שיורם עבד עוד 480 דקות ולשנות את הסכום בהתאם - מינורי למדי. משכורת משלמים לה בכל מקרה. ויש תוכנות שעושות את זה בדיוק. 1 למעשה, כרגע החוק דורש, עדיין, תשלום על שעות נוספות פר יום ולא פר חודש, כי רוח החוק המקורית, כאמור, היא שעובדים יעבדו זמן-עודף רק אם ממש ממש צריך. אבל ניחא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כמובן צודקת, אנחנו אכן מעבירים כרטיס, והמשכורת הגלובלית היא שקר. כמו שאמרתי, היא גלובלית כל עוד אתה עובד יותר, ולא גלובלית כשאתה עובד פחות. אכן, ההצדקה היחידה למשכורת גלובלית היתה לו לא היו סופרים את שעות העבודה. מה שלא קורה במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שהחוק מחייב (http://work-gsob.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Artic...) לפני זה זה לא היה קיים, וגם היום זה מיותר לחלוטין. ---- ההבדל בין לשלם ליורם 20,000 שקל בכל חודש, לבין לחשב כמה שעות הוא עבד בכל יום, לחשב לפי זה כמה שעות נוספות צריך לשלם לו (כן, כמובן, עבור כל יום, זאת הרי הנקודה. זה בדיוק מה שהופך את התהליך ליקר וארוך), לחשב לפי זה מה היתה המשכורת הבסיסית שלו, ולתת לו את אותם 20,000 שקל הוא עוד חצי שעה של חישוב (עבור כל עובד). תנסי לבד לעשות את החשבון עבור הדוגמא (המאד פשוטה ולא מייצגת) שנתתי, זה לא כל כך טריויאלי (וכמובן מיותר לחלוטין). אולי תצוץ איזה תוכנה שעושה את זה, הנה עו מישהו שירוויח. אני מבטיח לך שיורם לא ירוויח מה כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנת המחשב במקום העבודה האחרון שעבדתי בו אין-האוס1, ידעה יפה מאוד להוריד משעות העבודה היומיות את חצי השעה המוקדשת לאוכל. היא גם ידעה לסכם היטב את סך השעות החודשי שעבדתי (חסר זמן האוכל), כדי שאני אוכל לכתוב חשבונית. כמו שהיא ידעה להוריד חצי שעה מכל יום, היא היתה יכולה, לו זה היה רלוונטי2, גם לנטר לעמודה נפרדת את סכום השעות העודף מדי יום, ולסכם אותן בתחתית העמודה. זה לא מסובך כל כך. אגב, מקום העבודה הנ"ל דרש מעובדיו למלא מדי יום, או לכל המאוחר מדי שבוע, על איזו משימה עבדו, מתי וכמה זמן, באמצעות מערכת בלתי נסבלת עם מערכת קודים מסובכת3. זה, באמת לקח חצי שעה בקירוב בכל פעם. אם החברה יכולה להרשות לעצמה להוציא מכסת שעות עצומה רק על השטות הזו של מילוי שעות ומשימות, היא יכולה להקדיש עוד מעט מזמנה של מנהלת החשבונות לצורך תשלום השעות הנוספות (שוב, לו זה היה רלוונטי2). 1 הגעתי מאוחר מכדי שיקלטו אותי כעובדת מן המניין. 2 לא היה נהוג שם תשלום על שעות נוספות, אבל אאל"ט השכר לא היה מפוצל, והיית יכול לאזן ע"י יציאה מוקדם יותר / הגעה מאוחר יותר ביום אחר. 3 האם עבדת על MQ145 או על TJR56? או שמא על LPR89? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, יצאנו מסינכרון. אני מדבר על מצב בו המעסיק לא ''ישלם יותר'' (אין מצב כזה) אלא על מצב בו המעסיק ''ישלם בדיוק את אותו הדבר''. על מנת שהמעסיק ישלם בדיוק את אותו הדבר הוא צריך לחשב משכורת בסיס כל חודש מחדש, על סמך השעות אותן עבד העובד בפועל. כאמור, זה ממש לא כל כך פשוט (שוב, אני מבקש ממך, קחי דף ונייר ותנסי לחשב את זה עבור הדוגמא שנתתי). אם כל מה שאת רוצה זה שהמעביד ישלם יותר, אז כאמור, אני לגמרי בעד, רק תסבירי לי מאיפה את חושבת שהוא יביא את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש תוכנה שעושה את זה בדיוק! לא צריך דף נייר וחישובים. אז מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע אין תוכנה כזאת. מישהו צריך לכתוב אותה, מישהו צריך לקנות אותה, הראשון (=לא יורם) ירוויח, השני(=המעסיק של יורם) יפסיד. אם המעסיק של יורם מפסיד הוא יגלגל את ההפסד על יורם (או על הלקוחות שלו, אנחנו). את באמת לא רואה את הבעיה? אולי הדיון יהיה יותר פשוט אם תסבירי לי למי זה יועיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסיק ישלם אותו דבר, עבור פחות שעות של העובד. שזאת הסיבה היחידה - או לפחות המז'ורית - שבגללה אין שעות נוספות בהייטק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שניחשתי, אנחנו לא מסונכרנים. המעסיק ישלם את אותו הדבר (או פחות). יורם יעבוד את אותן מספר שעות. הסבר היחידי, יחידי, שישתנה הוא מה שכתוב בתלוש המשכורת של יורם תחת המילים ''משכורת בסיס''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טריוויאלי, ואם היכן שאתה עובד צריכים לעשות חישובים כאלה ידנית, אני בספק אם לקרוא לזה הייטק. אתם צריכים איש תכנה ל-3 חדשים שיפתור לכם את הבעיה? הוא אפילו יסכים כנראה לקבל את המשכורת הגלובלית שלכם :) האירוניה כאן היא שממילא התוכנות היום מבצעות את זה גם עבור משכורות גלובליות. אני ורוב אנשי ההייטק שאני מכיר מקבלים לאישור דו"ח שעות חודשי, גם כשהם עובדים במשכורת גלובלית - אז אני לוקח חזרה את מה שכתבתי קודם, זה לא דורש 3 חודשי מאמץ, זה דורש 0 מאמץ בדיוק. (ובמאמר מוסגר - התוכנות האלה כבר היו קיימות לפני 30 שנה, לא צריכים מעבד עם 4 ליבות ומסך רטינה בשבילן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן שאני עובד, והיכן שאתה עובד, לא עושים חישובים כאלה בכלל1. פשוט מפני שאין בהם צורך. אין היום שום תוכנה בשוק שמבצעת חישוב כזה (ולמה שתהיה) ולא היתה לפני 30 שנה. וזה אולי לא בשמיים לכתוב כזאת, אבל כמעסיק יש לך שתי אפשרויות, לכתוב כזאת לבד או לקחת תוכנה חיצונית. האפשרות הראשונה יקרה ויש בה סיכון מובנה. לכן, רוב החברות יפנו למדף, אף אחד לא מחבר סתם תוכנה מהשוק למערכת ניהול החשבונות שלו, בשביל למכור תוכנה כזאת אתה צריך יצרן עם מוניטין (גם שהוא לא טעה בחישוב, גם שהוא לא יגנוב לך את כל הכסף וגם שאם הוא כן טעה, תוכל להאשים אותו) והמוניטין הזה עולה כסף. מן הסתם הממשלה תשמח לייצר איזה תקן שמפתחים יחוייבו לעמוד בו, וגם זה עולה כסף, אולי לא בשמיים, אבל להזכיר, התועלת כאן היא לא אפסית, היא שלילית, ואת המחיר אתה משלם. אולי אם תצליחו להסביר לי מה אתם מנסים להשיג נוכל להתקדם בדיון... 1 יש לי תחושה מאד חזקה של שיח חרשים. נראה לי שלא הבנת מה צריך לחשב, וברור לי לחלוטין שאני לא הבנתי מה אתה רוצים להשיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך פשוט לא נכון, לפחות לגבי כל מקומות העבודה שאני מכיר. אז אנחנו כנראה לא מסכימים על העובדות, חבל. מה, אתה צריך את טופס השעות שלי? אמרו לך כאן כמה אנשים שהתוכנות האלה קיימות, עובדות, ודורשות 0 השקעה. אם אנחנו לא מסכימים על העובדות, אפשר להסכים לא להסכים ולכם את הדיון הזה. אנחנו מנסים להשיג רק שוויון בפני החוק, וגם אולי משהו מוסרי - שאדם לא יעבוד שעות חינם ללא משכורת. במאה ה-19 זה היה נפוץ, אנחנו במאה ה-21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה שאנחנו לא מסונכרנים הפכה להיות לוודאית, לפחות מבחינתי. אני לא מדבר על "טופס שעות" אני מדבר על תוכנה שמחשבת <מודגש לאחור< את משכורת הבסיס על סמך אותן שעות. שיוויון בפני החוק כבר קיים היום. אף אדם לא עובד בחינם (בישראל במאה העשרים) מלבד מתנדבים ועבדים. אם אתה עובד בחינם, אז פשוט תלך הביתה, מה יעשו לך, יפסיקו לא לשלם? (וכן, אני שואל את השאלה בפעם החמישית, עדיין לא קיבלתי תשובה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסתנכרן ע"י כך שתענה על השאלה הפשוטה, הישירה, והפרטנית שכבר שאלתי: אם בחודש הבא תעבוד 20 שעות יותר מהממוצע שלך, האם תקבל משכורת גבוהה יותר עבור אותו חודש? (על השאלה שלך אי אפשר לענות כי היא לא מנוסחת היטב, אני - סליחה, לא אני אלא כל מי שחתום על חוזה כזה - לא עובד חינם כל החודש, אל רק בשעות הנוספות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות: שכר המינימום הוא 23.12 ש"ח לשעה, ויום עבודה הוא 9 שעות. על השעה הנוספת הראשונה והשניה יש לקבל 125% מהשכר (28.9 ש"ח), ועל השעה השלישית 150% מהשכר (34.68 ש"ח). בסה"כ, שכר המינימום על יום עבודה של 12 שעות הוא 300.56 ש"ח. בחודש של 22 ימי עבודה, זה מסתכם בשכר חודשי (ברוטו) של 6612.32 ש"ח. כל שכר גבוה מזה עבור חודש עבודה של 12 שעות(!) ביום (ההחוק מרשה גם 13 בלי החרגות מיוחדות) הוא חוקי וכשר לפי חוקי מדינת ישראל. אז באמאש'ך, כל השיח הזה על "ניצול", "עבריינות", "שוויון בפני החוק" וכדומה בהקשר של הייטק בישראל - זה אבסורדי. בערך כמו תלונה על אסון הומניטרי בעקבות הרעב שאתה סובל במסעדה, כשהמנה העיקרית קצת מתעכבת במטבח. אתה אפילו לא ב-ballpark. אתה ונועה עוסקים כאן בעיקר בפורמליסטיקה זניחה. מה זה משנה איך חוזה העבודה מנוסח, ואיזה רכיב מהשכר מוצדק באיזו תואנה? בשורה התחתונה, היקף עבודה של 10 שעות ביום תמורת שכר של 30 אש"ח בחודש, לא יכול להחשב לניצול בכל מקום שאינו ללה-לה-לנד. נ.ב. מטבח שמנוהל על ידי שף (למעשה שלושה מטבחים: אחד חלבי, אחד בשרי ואחד לא-כשר) + שני חדרי מסזיסטים מאובזרים - יש בגוגל בתל אביב. זו אמנם דוגמא קצת קיצונית - אבל לא הכי קיצוני, לא רחוקה מהנורמה, ובטח שלא "פנטזיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר בין חוק שעות עבודה ומנוחה לגובה השכר, הקישור שאתה עושה קיים רק בספר החוקים הפרטי שלך. ואם לא הבנת שאין בטיעון שלי שום התנגדות לשכר של 30 אלף ש"ח עבור 10 שעות עבודה ביום, לא הבנת כלום . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא הבנתי. מה אתה רוצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה בימים בהם העובד נאלץ לעבוד 10.5 שעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתמת על חוזה שמדבר על יום עבודה של עשר שעות במאה שקל לשעה, כולל שעות נוספות. דא עקא, ביום זה או אחר מצאת את עצמך עובד 10.5 שעות. כלומר עברו עשר שעות, ואז המנכ״ל ביקש ממך להשאר עוד חצי שעה כדי לסיים את הפרוייקט לדמו של מחר. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, על המעסיק לפצות אותך... לא? אחרת זה פתח לניצול, ומחרתיים המנכ״ל יכול לבקש ממך לעבוד 20 שעות, או בשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. משום שמרגע שאתה מסכם על שכר עם עובד, אתה לא יכול להחליט - "זה עדיין יותר המהמינימום, אז כל פגיעה בתנאים היא תקינה". אם קבעת שמשלמים שכר X, אבל מתברר שיש שעות נוספות שעליהן לא משלמים - או שהעובד עובד בלא תשלום, או שהתמורה שהוא מקבל פר שעת עבודה - נשחקת. __ והנה שוב אנקדוטה: בהיותי סטודנטית עבדתי חופש פסח אחד במוזיאון ישראל. הובטח לנו שכר של 20 ש"ח לשעה. בבואנו לקבל את המשכורת, מתברר שלא שולמו נסיעות. מתברר שהם חשבו כמוך. "לא שילמתם נסיעות!" אמרנו להם. "שכר המינימום הוא 17 ש"ח, אתם קיבלתם 3 ש"ח יותר לשעה, זה מקזז את הנסיעות שלא שילמנו. מעדיפים להשתכר שכר מינימום + נסיעות?" כמובן שמינימום + נסיעות היה יוצא פחות ממה שקיבלנו. ועדיין מה שהם עשו לא היה חוקי ולא היה תקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואם היית שם לב לדיון היית רואה שהמקום בו אני עובד עבד במודל של שעות נוספות עד לפני 12 שנה. מה אתה חושב, שאז הוא עשה את כל החישובים ביד? על מה אתה מדבר בכלל?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אהה, אבל אני מדבר על מודל אחר לגמרי בו שכר הבסיס מחושב לאחור. יש טעם בלהסביר את עצמי בפעם השלישית אם בפעמיים הקודמות לא קראת ולא טרחת להבהיר לי שלא קראת והתעקשת שאנחנו כן מדברים על אותו הדבר?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכיום אין מודל היפותטי כמו שאתה מציע, הבה נצמד לעובדות ולא לספקולציות. המודל החילופי הוא זה שבו יש לך משכורת בסיס קבועה, ואתה מקבל שעות נוספות באחוזים גדלים והולכים על פי חוק מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל ש''אני מציע'' (אני לא מציע אותו, אני טוען שזה יהיה המודל אליו יתכנסו חוזי השכר במדינה אם תאסר משכורת גלובלית) הוא חוקי לחלוטין והולך לפי חוקי מדינת ישראל. אם תאסור גם את המודל הזה הם יתכנסו למודל דומה לו. את הגלגל אי אפשר להמציא מחדש. והחוקים של המשחק הזה הם מאד פשוטים. כל מה שישתנה הוא מה שכתוב בתלוש המשכורת ומה שירוויחו המתווכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר אמור להיות מחושב קדימה, ולא אחורה. סגרת על שכר עבור משרה מלאה? משרה מלאה זה 8.5 שעות עבודה ביום כפול 22 ימים לחודש בממוצע אם מדובר במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע? יופי. מכאן אפשר להסיק את השכר השעתי. ובמידה והיו שעות נוספות - תוסיף אותן ואת ה-125% וה-150% בהתאם. מה הבעיה? ________ תשמע, לפני כ-14 שנה עבדתי במסגרת העבודות שאחרי הצבא במוטורולה, דרך חברת כ"א. הייתי מגיעה לעבודה ב-7:30 כי התאים לי1, והבוסית הישירה שלי, וורקוהולית שלא יצאה ממקום העבודה כלל, ככל הנראה, שיתפה עם זה פעולה היטב2. זה נחשב אוטומטית כשעות נוספות. נחש מה? שילמו לי שעות נוספות מהדקה הראשונה. והמערכת שלהם (של מוטורולה? של חברת הכ"א?) לא התקשתה בזה כלל. והיו להם עובדים בכמויות. אני מנחשת שמערכת כזו כבר קיימת במקום העבודה שלך. לענ"ד כל תוכנה סטנדרטית יכולה לעשות את זה. וגם אם לא, העלות שלה מתחלקת על כל כך הרבה עובדים, במשך חודשים ושנים - אולי תשאל מי משלם על המסז'יסט האגדי ועל השף? אם תשים לב, יש מצב שאתה *לא* מקבל שכר זהה בכל חודש. מה קורה כשאתה חולה? בטח משלמים לך על פי חוק? ללא תשלום, חצי, חצי ותשלום מלא (על הימים הראשון, השני, השלישי והרביעי בהתאמה)? יוצא מזה שמשכורתך עלולה להיות נמוכה מהרגיל. ומה קורה כשמפרישים דמי הבראה? הנה המשכורת שלך גבוהה מהרגיל. 1 סבא שלי עבד קרוב והייתי יכולה לנסוע איתו טרמפ. 2 גם היא היתה בעבודה ב-7:30. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר לא רע את שוק העבודה לגווניו. מי ששכרו הגלובלי הוא 20.000 איננו מייצג בעיה -אולי הוא מייצג את הציבור שכותב באייל. הכיוון המעוות והנצלני אליו הלך חלק משוק העבודה, עוסק באנשים ששכרם החודשי הוא 5000-6000 ש"ח לחודש ומשרתם מוגדרת כמשרת אמון גלובלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נראית לי דוגמה מצוינת למדרון החלקלק: בהתחלה רק מנכ"לים ובכירים מאד הם עובדי אמון, אחר כך כל מי שמרוויח מעל 30 אלף, אחר כך כל מתכנת שמרוויח מעל 15 אלף - ולא משנה שיש מאות מהם כמו שנועה אמרה - ובסוף זה הופך לנורמה כל כך מקובלת שגם אלה שמשתכרים 6000 סובלים מזה. אילו היית עוצר את זה בשלב הראשון כנדרש, גם עובדי ה-6000 שקל היו יוצאים נשכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, עובד אמון הוא מי שלא צריך את הגנת החוק כי הוא יכול לדאוג לעצמו. מנהל בכיר יכול לדאוג לעצמו. מי שמשתכר מעל 30,000 ש"ח: יכול לדאוג לעצמו בהסתברות גבוהה. מעל 15,000 ש"ח - ההסתברות כאן כבר יורדת. 6,000 ש"ח: כאן כבר לא סביר להניח מראש שיש לו יכולת מיקוח והגנת החוק נדרשת. אתה מניח שאין כלל תועלת מעבודה בשכר גלובלי. אם כך, למה קיימת ההחרגה לשכר גלובלי עבור משרת אמון, לדעתך? בכל מקרה, כדי שתוכל לקבל משרת אמון, אתה צריך טמפרטורה קרה יותר מ־-30°C ואני חושב שזה יהרוס את הבשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר את זה לכל התכנתים שהרוויחו 30 אלף עד שנת 2000. ההחרגה קיימת מאחר והחוק הוא עם רגלים על הקרקע, ויודע שאכן יש סוגי משרות (מעטים, צריך לציין כאן) שאי אפשר להגביל אותם בשעות. מנכ"לים ועובדים אחרים של חברות סטארטאפ קטנות שעובדים סביב השעון, מנהלים מדרג מסוים שאמורים להיות פנויים לפניות של לקוחות מכל העולם 24 שעות ביממה, המייסדים של חברה קטנה שכל חייהם סובבים סביבה (אבל מנגד, אם היא תנפיק בכמה עשרות מיליוני דולרים - הם יהיו מיליונרים גם בפאונדים). ואני בטוח שיש עוד דוגמאות טובות משלי. בעצם סעיף ההחרגה על משרת אמון הוא היוצא מהכלל שקיומו מעיד על הכלל. להפוך את החריג לנורמה היא הפיכת רוח החוק על ראשה. ואשמח אם תסביר את השנינה הקפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טמפ' רתיחה (ניזול?) של אמוניה, נירלי. שין ימנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את "משרת אמון", בהקשר שלנו, כעובדים שבאמת קשה (מתוך אופי העבודה) לפקח על שעות עבודתם, ו/או קשה לפעמים להגדיר בכלל את שעות עבודתם, ו/או אין מישהו אחר שיכול להגיד להם להפסיק לעבוד (כי הם המנהל). אם אתה חושב שהשכר הוא אינדיקציה טובה (ביחס לכוונת החוק), מדוע המחוקק לא קבע רף שכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. תגובה 616457 תגובה 616477 תגובה 616442 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אני מעדיף את ההסכמים על חקיקה, אבל כאן דרושה חקיקה. משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה מצוינת! אני מצטרף בלב שלם. אני מוכן אפילו שהאחוזון יגדל כשהחברה קטנה מתחת 20 איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר (כמו הרבה דברים אחרים) נקבע לפי היצע וביקוש. חקיקה מהסוג שאתם מציעים יכולה להסיט את הכסף בין מרכיב שכר א' לב', אבל האפקט העיקרי שלה הוא עוד פריט מידע שחשב השכר צריך להתחשב בו (מה שמעלה עוד קצת את הרף לעסקים קטנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחץ המטרות העיקריות של החוק, חוק כלשהוא, הוא לעשות רגולציה על השוק ה''חופשי'' של היצע וביקוש. ראה שכר המינימום, שאם היית נותן למעסיק לקבוע אותו (כמו שכאן אתה נותן למעסיק שליטה רחבה מדי על שעות העבודה של העובד שלו), הוא היה הרבה הרבה יותר נמוך ממה שהוא בפועל. ואם חשב השכר שלך לוקח עוד כסף על שתי שורות קוד שעושות ערך משולש, אולי כדאי שתפעיל שוב את כללי ההיצע והביקוש החביבים עליך ותמצא חשב אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בנוגע למטרת החוק, אנחנו מסכימים. בנוגע לתוצאות, כנראה שנישאר חלוקים. 2. דוגמאת שכר המינימום היא מצויינת לכוונות טובות שגורמות נזק בדיוק לאנשים להם החוק בא לעזור. 3. אני מודה לך מאוד על הדאגה לעלות חשב השכר שלי, אבל נראה לי שאני מסתדר לא רע (ושוב תודה על העיצה). העלות הנוספת לעסקים קטנים שאינם מעסיקים חשב מקצועי במשרה מלאה לא מתבטאת בשתי שורות הקוד אלא בחסרונם1 4. וכמו שתומאס סווול אומר - בכלכלה כדאי לחשוב גם מעבר לשלב א' 2. __ 1. עוד תביעה אפשרית - מעלה במקצת את הסיכון בהעסקת עובדים. אמנם אני בנאדם טוב (לצורך הדיון) ויש לי כוונה לשמור על זכויות העובדים, אבל גם יש לי עסק לנהל ורק עשרים שעות עבודה ביום. 2. סוף סוף מצאתי את המועמד המושלם לתפקיד מנכ"ל השיווק - תותח אמיתי שמכיר את ורדי ושמידט באופן אישי. אבל עכשיו צריך לפטר את המתכנתים3 בגלל חוק הפונז-איציק תשל"ה 3. דווקא הטיימינג דווקא לא רע כי רק בעוד חודש ישתחררו להם עוד אופציות. על מה לעזאזל חשבתי בתחילת הדרך שהבטחתי להם עשר אחוז? אמנם הם עבדו שעות ארוכות בשכר זעום, אבל תחשוב כמה ניסיון הם צברו! נו, אני אגיד להם שזה בגלל שהחברה ממש בקשיים או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 למה לפטר את המתכנתים? כל מה שאנחנו רוצים זה שתשלם לכל עובד שלך על כל שעה שהוא מקדיש לעסק שלך מזמנו, ולא תצפה לקבל ממנו לא 50 שעות חינם בחודש, לא 10 שעות חינם, וגם לא שעה אחת חינם. אני אגב כבר הסתייגתי למעלה ואמרתי שבמקרה שיש לך חברה קטנה עם 10-20 אנשים, הגדרת משרת אמון לכל אחד מהם היא סבירה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבולבל. האם "משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון" או שחוק הפונז-איציק לא חל על חברות עם 10-20 עובדים (ודווקא בחברה שלי יש 21 ! לא כולל סמנכ"ל השיווק החדש) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמה הספציפית כן. ככלל לאו דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 מתכנת שמקבל ממך 10% אופציות ברור שהוא עובד במשרת אמון, אתה סתם משליך פה אנשי קש לכל עבר, אני מקווה שאתה לא משליך עובדים באותה קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור למי? האם אתה רוצה לנסח מחדש את חוק הפונז-איציק? מה דעתך פשוט לוותר עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום עבודה של 20 שעות, פיטורי עובדים כי הכושי עשה את שלו ויכול כבר ללכת1, פיטורין על מנת שלא לשלם אופציות שהובטחו, עבודה שעות ארוכות ובשכר זעום2... בשבילך ובשביל כמותך המציאו את הרגולציה. אילו כל המעבידים היו מעסיקים עובדים בהגינות, הרי לא היה צורך ברגולציה ובחקיקה מלכתחילה. וזה בלי להזכיר את המודל עסקי שלך שאינו בר-קיימא3. 1 נגמר שלב הפיתוח ועכשיו חשוב השיווק, לכן נפטר את המתכנתים. וזו, דוגרי, הסיבה האמיתית, ולא חוק הפונז-איציק. 2 ומן הסתם בלי תשלום של שעות נוספות. 3 עם מודל עסקי מוצלח היית שומר על המתכנתים גם בשלב השיווק, כי הם כבר היו עובדים על הפיתוח הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> בשבילך ובשביל כמותך המציאו את הרגולציה אולי בשבילי המציאו את הרגולציה, אבל ההשפעה שלה עלי קטנה מאוד. זאת בדיוק הפואנטה של התגובה שלי. וגם: 1. נניח שזה נכון. עדיין חוק הפונז-איציק הוא טריגר נהדר. אתה לא תאמין כמה (אי) החלטות עסקיות נעשות רק כי הן ברירת מחדל. 2. בטח שלא. הרי זאת משרת אמון! 3. חבריקו, אתה לא תגיד לי איך לנהל את העסק שהקמתי. זה ברור! ודרך אגב - בדוגמא (ההיפוטטית, דרך אגב) שנתתי יום העבודה של 20 שעות הוא שלי. המתכנתים מסתפקים ב 16. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מנסה להגיד, שמעסיק חלאה יכול להיות מעסיק חלאה? נכון. איזה מזל שהמעסיק ההיפותטי שלך - הכל חוזר אליו כמו בומרנג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נבצר ממני להבין למה חוק הפונז-איציק הוא-הוא הסיבה להתנהלותו של המעסיק הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט. המעסיק הנ''ל הוא אדם שומר חוק (הפונז-איציק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר סמנכ"ל השיווק החדש מעלה את ממוצע המשכורות באירגון. שכר המתכנתים התמימים, שמלכתחילה הוגדרו כמשרת אמון יורד אל מתחת העשירון (או החמישון) העליון באירגון. במילים אחרות - לפחות עשירית (או חמישית) מהעובדים באירגון מרוויחים יותר מהם1. וזה, על פי חוק הפונז-איציק, עבירה חמורה כמו גילוי סודות האטום לשרת הספורט של מיקרונזיה. __ 1. או לחילופין, שכרם הוא פחות מ-X% מהשכר הממוצע או החציוני או המקסימלי או השד יודע מה, אבל בתנאי שהשד יתחפש לצדק חברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, על פי מה שאני יודע על ממוצע וחציון גם אם הסמנכ''ל מקבל שקל יותר מהמתכנת הבכיר, העשירונים זהים לזה שהוא יקבל כפול. אז המשכורת הגבוהה שאתה רוצה לתת לו לא רלוונטית לענין החוק, ואתה מוזמן לשמן אותו ככל יכולתך. (וכבר הזכרנו את ההסתייגות לגבי מספרים קטנים - וגם לגבי אנשי קש גדולים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם המתכנתים שלך עובדים 16 שעות ביום ומשתכרים שכר זעום, ההגדרה שלהם כ"משרות אמון" עקמומית מלכתחילה. חוץ מזה, שתודה ששום חוק לא אילץ את מר בעלים לפטר אותם, אלא שפשוט - שכר הסמנכ"ל החדש כל כך מנופח, שצריך לפטר מתכנתים כדי לפנות לו תקציב. חוק הפונז-איציק או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מודה בכלום (מסיבות אידיאולגיות, כמובן). שכר זעום זו הגדרה יחסית. העובדות המוצקות (שהומצאו כלאחר יד) הן שהמתכנתים שהיו בעשירון העליון של השכר ירדו ללפני אחרון אחרי שהמנכ"ל ישכר. כמנהל עסוק מאוד יש לי שתי אפשרויות - האחת להיכנס איתם למשא ומתן מתיש רווי לחצים ודמורליזציה על שינוי חוזה ההעסקה שלהם. השניה פשוט להחליף אותם. מה את היית עושה? (רק בבקשה להחליט מהר כי יש לך עוד אלף דברים חשובים יותר לעשות ומחר בבוקר פגישה בלונדון ומשם לQA בהודו ואתמול חטפת עוד פעם על הראש על זה שאת לא רואה את הילדים והלילה שוב תהיה בטלפונים עם המשקיע הנוזף ההוא שבא לך לחנוק) ___ איך שלא מסובבים את חוק הפונז-איציק, הוא מאפשר רק לעשרה אחוז מהעובדים (במקרה הזה שתיים מתוך עשרים) להיות בחוזה אמון. ועל כל עובד שנכנס להגדרה מישהו צריך לצאת. אבל נראה לי שהנושא כבר מוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תשלם להם על שעות נוספות ותסגור עניין, או שתקבע סקג'ואלים שפויים מראש, מתוך הנחה שיום עבודה הוא 9 שעות ולא 16. זה בריא גם לך. לעבוד 20 שעות ביממה כל יום, פירושו 4 שעות שינה ברוטו גם אם אתה ישן במשרד ולא מתקלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "סקג'ואלים" ולא "לוחות זמנים"? סם אוף ת'יס ת'ינגס, איי ג'אסט דונט אנדרסטנד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדק עמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התייחסתי רק לסטרטאפים. לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין מה טיבה של מישרת אימון בשכר של 5500 ש"ח. אפילו 10.000 ש"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעביר שעון ולא העברתי מעולם. עד לא מזמן משכורתי הורכבה משכר מינימום+750 ש"ח שע"נ. מצד שני, קיבלתי אופציות (ימים יגידו אם הן יהיו שוות משהו) ואילו התיר החוק אולי הייתי עובד חינם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |