בתשובה להפונז, 23/05/13 15:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא צריך מכנה משותף לכולם. די שלכל אחד יהיו כמה אנשים לדבר איתם, ובשעת הדחק - אחד. בזמנו ממש נהניתי מחתונה שחוץ מבעלת השמחה הכרתי בה בדיוק עוד מישהי. _________________ אבל זה היה בזמנים אחרים, של מיעוט חתונות, וחתונה היתה אטרקציה. ולא תיק כלכלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי שיכול להיות שאת צודקת, אבל לא ברור לי איך זה קשור למה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הבעיה העקרונית בחתונה, שאת ואחרים מראים ביטויים פרטיים שלה, היא איך לגרום לקבוצת אנשים בלתי-קוהרנטית בעליל להנות ערב שלם בשמחת בני הזוג הנישאים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ציינתי את הבעייה. הפתרון הוא לא שכולם יהיו מרוצים, אלא למשל לשים מוזיקה שרק חלק אוהבים, וחלק ימצאו אדם או שניים לדבר איתם ויהיו מרוצים. אז מה יש להתלונן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש להתלונן? שהמוזיקה שחלק אוהבים מושמעת בעוצמה כל כך גבוהה שהאחרים לא ממש יכולים לנהל שיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, אני רק רוצה לומר שעד רמה מסוימת, הזוג הוא אחראי יותר מהדי-ג'יי, כי הוא א. בחר אותו ב. רשאי לתת לו הוראות גם תוך כדי האירוע ו-ג. הוא אחראי גם לסידור המקומות באירוע. חלק מהשיקולים שלנו באותו אירוע, היה להשיג הפרדה דציבלית מספיקה שתאפשר למעונינים בכך מקומות שמאפשרים שיחה גם בעוד אחייניהם מפזזים ברחבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |