בתשובה להפונז, 23/05/13 15:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחתונה האחרונה שהייתי לשבת רחוק לא עזר, שני שולחנות של מבוגרים נאלצו לעזוב את השטח ולצאת לרחבת החניה, משם הדרך הביתה היתה קצרה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה העקרונית בחתונה, שאת ואחרים מראים ביטויים פרטיים שלה, היא איך לגרום לקבוצת אנשים בלתי-קוהרנטית בעליל להנות ערב שלם בשמחת בני הזוג הנישאים. באתה קבוצה עשויים להיות החבר'ה המגניבים של הכלה, החברים החנונים של החתן, הסבים בני השמונים, הדודים הארגנטינאיים חובבי האסאדו והגיסים הטבעוניים של אם הכלה שרק ריח העשן מתנור הבשרים גורם להם להיזכר באסאד ומעלליו ולהתחלחל. ההשלכה של זה על רחבות ריקודים די ברורה. ומאחר שבני הזוג נוטים להיות בשנות העשרים-שלושים שלהם, יש מצב שאם נשאל אותם מה עדיף - מסיבה או משיבה1 - לא מעט מהם יבחרו באופציה השנייה. מאחר והם אלה ששילמו לדי-ג'יי, רק הוגן שהוא ייטה לכיוון שלהם. 1 מסיבה שיושבים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך מכנה משותף לכולם. די שלכל אחד יהיו כמה אנשים לדבר איתם, ובשעת הדחק - אחד. בזמנו ממש נהניתי מחתונה שחוץ מבעלת השמחה הכרתי בה בדיוק עוד מישהי. _________________ אבל זה היה בזמנים אחרים, של מיעוט חתונות, וחתונה היתה אטרקציה. ולא תיק כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי שיכול להיות שאת צודקת, אבל לא ברור לי איך זה קשור למה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הבעיה העקרונית בחתונה, שאת ואחרים מראים ביטויים פרטיים שלה, היא איך לגרום לקבוצת אנשים בלתי-קוהרנטית בעליל להנות ערב שלם בשמחת בני הזוג הנישאים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ציינתי את הבעייה. הפתרון הוא לא שכולם יהיו מרוצים, אלא למשל לשים מוזיקה שרק חלק אוהבים, וחלק ימצאו אדם או שניים לדבר איתם ויהיו מרוצים. אז מה יש להתלונן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש להתלונן? שהמוזיקה שחלק אוהבים מושמעת בעוצמה כל כך גבוהה שהאחרים לא ממש יכולים לנהל שיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, אני רק רוצה לומר שעד רמה מסוימת, הזוג הוא אחראי יותר מהדי-ג'יי, כי הוא א. בחר אותו ב. רשאי לתת לו הוראות גם תוך כדי האירוע ו-ג. הוא אחראי גם לסידור המקומות באירוע. חלק מהשיקולים שלנו באותו אירוע, היה להשיג הפרדה דציבלית מספיקה שתאפשר למעונינים בכך מקומות שמאפשרים שיחה גם בעוד אחייניהם מפזזים ברחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסבים או סבים? או שהסבים מסבים? (ועכשיו נתחיל סימפוזיון על הנושא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שמי שמשלם על הדי-ג'יי1 הם האורחים, ומי שמביא את הסכומים הגבוהים יותר הם בדרך כלל לא החברים הצעירים של הזוג המאושר, אלא דווקא האורחים המבוגרים יותר. כך ש... 1והשמלה במחיר הלא סביר, ושלושת הצלמים, וזיקוקי הדינור והשופרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני, האורחים מכסים במקרה הטוב1 את המנות שלהם (בממוצע), וכל התוספים - צלם, שמלה, די-ג'יי וטיסה לקפריסין - לא. ומעבר לזה, מי שצריך להנות בראש ובראשונה אלה החתן והכלה. וגם כאורח, זכורות לי חתונות שהריקודים בהן היו מהשיאים של הערב. וגם כאלה שלא. 1 נאמר לי שמחירי המנות האמירו פלאים לאחרונה, אז היום אני אפילו בזה לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט אנחנו כיסינו את החתונה מהמתנות. וזה, אפילו שהיו לנו אורחים שבאו חמישה והביאו ספר בישול ו-2 תחתיות לסירים. אבל אנחנו התחתנו בחורף, סגרנו תאריך חודש לפני החתונה, קיבלנו את הוצאות הדי-ג'יי, חלק מהוצאות הצלם1, תאורה, הגברה, עיצוב2 כחלק מהמחיר. אבל זה היה לפני 7 שנים. 1 הוצאות הצלם היו מכוסות במחיר, אבל אז נפגשנו עם הצלמים שלהם. ולא. ממש לא. הדי-ג'יי, לעומת זאת, היה מצויין. 2 בסיסי. וה"מעצב" שלהם ניסה לגרום לנו כל הזמן לשדרג, ואפילו עשה לנו ריגשי שאם אנחנו לא משדרגים, לא משלמים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לנו הוצאות החתונה כוסו על ידי הצ'קים (שחלקם היו של קיבוצניקים שחשבו ש-50 ש"ח לזוג זה בסדר). אבל התחתנו בפריפריה, בסתיו, ביום הלפני אחרון שגן הארועים עוד היה פתוח (עם סיכון של גשם), סגרנו פחות מחודש לפני המועד (החלטנו להתחתן פחות מחודשיים לפני המועד), לקחנו את המלצות גן הארועים על קייטרינג, די ג'יי וצלם (פגשנו את כולם בארוע שהתקיים ביום שבאנו לבדוק את המקום וכבר טעמנו מהקייטרינג על הדרך ולקחנו טלפונים), סרבנו לחלק גדול מהאקסטרות (הבחירה להתחתן עם חופת מקלות שמוחזקת על ידי האחים שלנו ושאותה הביא הרב עזרה כאן לחיסכון) ולמרות שלא היה מאוד מפואר, עדיין היה מאוד נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לנו הוצאות החתונה כוסו על ידי המתנות. אבל עשינו חתונה קטנה (כ 60 איש), במסעדה בלי דיג'י וצלם, בחורף. האמת, שהמתנה של ההורים הייתה גדולה בהרבה מהסכום של כל שאר המתנות, וגם יכלה לבד לכסות את החתונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתונה כיסתה את עצמה ויותר -ואנחנו התחתנו באולם, עם קרוב ל-400 איש וכן די. ג'יי. וצלם שבחרנו בעצמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעניין זה, משהו מאוד משעשע: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאחד משורשי הבעיה הוא שלעתים קרובות ההורים מממנים את החתונה על כל מרכיביה או רובם, ובתמורה מצפים לארח את כל מי שהם רוצים לארח, כולל כאלה שבני הזוג לא מכירים בכלל; ומאידך, כדי לפצות את הזוג הצעיר על אובדן האוטונומיה, מרשים לו להכתיב את אופי החגיגה. מצד שלישי אף אחד לא מדבר בקול רם על המתח הזה, וכך קשה יותר לטפל בבעיות. בעיה שניה היא הקונבנציה של עולם התקליטנות. בחתונה שלנו דווקא זוגתי ואני, לא חיות מסיבה פרועות גם אז, השבענו את התקליטן שינגן חלש, ושיקול עיקרי בבחירת התקליטן מבין המרואיינים היה שהוא יעשה רושם של חננה ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי שהוא יעמוד בהבטחה. בפועל עדיין היה רועש מדי לטעמי, אבל כנראה שקצת פחות מהסטנדרט, ואכן היו כמה דודות שהודו לנו על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאני מסכים, ואז עלתה בי תמיהה - לו הזוג היה מממן את חתונתו בעצמו, אז לשיטתך היתה לו פחות לגיטימציה להכתיב את אופי החגיגה? לא נראה לי הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר על קיום לגיטימציה אתה מתכוון למצוי או לרצוי? לא משנה. לדעתי אופי החגיגה צריך להתאים למוזמנים, בלי קשר לשאלה מי מממן. עכשיו נשאלת השאלה את מי נכון להזמין, וכאן כבר יש חשיבות לשאלה מי מממן. (עכשיו כדאי לך לשאול "מה מי מממן?", זה כיף בשפתיים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפריקונומיקס מתואר הסינדרום ''קודם כל להפטר מהזקנים'' במשחק הטלוויזיה ''החוליה החלשה''. אולי זוהי הסיבה האמיתית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |