בתשובה להעלמה עפרונית, 15/05/13 14:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי עצמי היה ניסיון עם בית המשפט לתביעות קטנות, אלא שלהבדיל מהניסיון של איזי, נסיוני, על אף שהיה קצר בהרבה משלו, היה גם הרבה יותר מכאיב. לא זו בלבד שהפגיעה בי היתה חמורה הרבה יותר ממה שקרה לו, הנסיון שלי אף הסתיים בתבוסה כואבת שהנחילו לי ביה"מ וחברת התיירות המאד גדולה (נתור ימ"ש). אני מזכיר את עוונותי, משום שלדעתי חלק מן ההסבר למה שקרה, נבע מכך שלא נעזרתי בע"וד. עד כמה שהבנתי מותר לכל צד לבקש אישור מביה"מ להיות מיוצג ע"י עו"ד וחברות תיור גדולות מחזיקות עורכי דין בריטיינר לצורך זה (כך שהשימוש בו לא עולה להן מאומה). ברגע שהצד מולך מיוצג ע"י עו"ד, זה עשוי להיות משגה קשה להופיע בביה"מ ללא ייצוג משפטי. עד כמה שהייתי מסוגל להבחין, מי שהופיע בשם החברה היה עו"ד לכל דבר. בהזדמנות זו, כדאי להזכיר לכל מי שעשוי להזדקק לשרותי בתי המשפט לתביעות קטנות, שהאמונה המקובלת לפיה בתי משפט אלו מעדיפים את האינטרס של האזרח הפרטי (הקרוי במקומותינו "הקטן") על פני אלו של חברות ומוסדות, אינה אלא מיתוס. על אף כוונות טובות שאולי יש ואולי אין, הנחת היסוד היא שהתובע הישראלי הפרטי הוא רודף הדיינות משפטית ו"סחטן" חובב. המלצתי היא שמי ששוקל תביעה נגד חברה או מוסד, מוטב לו שיוודא קודם שתביעתו היא מוצדקת ב-100% וחסינה בפני כל ספק משפטי. אם לא כך, מוטב שיחסוך לעצמו את התהליך המתסכל ואת הסיכון הגדול מדי לצאת וידיך על ראשך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך. בניגוד לאיזי, איני יכול לספר איך ניצחתי את המערכת. אותי המערכת לא רק ניצחה אלא גם הביסה וגם הוסיפה לי סטירה מצלצלת בדרך החוצה, כך שלא על סיפור זה אבנה את תפארתי. גם כך, מה שכתבתי נראה לי די ידוע בשערינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל זה מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מלבד העניין שקרוב לודאי שרוב הקוראים יטענו שיש כאן עוד וריאציה על הקלישאה של "בתי הכלא מלאים אנשים חפים מפשע" אלא גם שאני הרבה יותר קרוב מאיזי לטענה של הוצאת דיבה ועוד על ביה"מ. מצידי, המערכת יכולה להוריד את הסיפור הזה. תבעתי בב"מ לתביעות קטנות חברת תיור. לאחר שהנתבעת ביקשה להיות מיוצגת ע"י עו"ד, השופט (במקרה זה שופטת) אישרה את הבקשה ונקבע דיון לעוד חצי שנה. לדיון הזה אליו הופעתי עם עדה מטעמי, טען העו"ד ששולחתו לא עדכנה אותו לגבי התביעה ויתכן שהוא צריך להביא עדים מטעם הנתבעת. לאחר שהשופטת קבעה באופן כללי שנראה שיש ממש בתביעה היא הסכימה לקבוע מועד חדש לשמיעת העדים. הדיון החדש נקבע ע"י המזכירות לאחר חודש חדשיים לעוד כ-8 חודשים. לדיון הבא העדה שלי לא יכלה לבוא ועוה"ד הופיע עם העדה שלו. מאחר ושטחתי את טענותי בדיון הקודם, חשבתי שאין טעם שאחזור על הדברים מחדש מאחר ובטפשותי הנחתי שהשופטת עברה על התיק לפני הדיון. כך שבדיון השני נשמע רק הצד של העו"ד והשופטת פסקה לטובתו וחייבה אותי בכ-300 ש"ח הוצאות. במקרה זה אני מניח, שאם הייתי נעזר בעו"ד ולו גם ממוצע בכישוריו, הוא היה מעיר את תשומת ליבי לכך ששופט בתביעות קטנות מטפל בעשרות תיקים בכל יום. ובלי קשר למה שיטענו באופן רשמי רשויות המשפט, אם השופטים היו קוראים בתיקים לפני הדיון, כל יום דיון היה מחייב לפניו לפחות יום של הכנות. הסיכוי שהשופטת תזכור בצורה משמעותית מה שנאמר בביה"מ שלה בתיק אחד לפני כמעט שנה הוא היפותטי במיוחד. לכל הפחות גם הצד שלי היה נשמע בביה"מ באותו יום. רבים יאמרו שהבעיה כאן אינה העדר סיוע משפטי, אלא טפשותו של התובע. על כך אוכל רק לענות בקלישאה נוספת - "מי שבוחר לייצג את עצמו בבי"מ, בחר לעצמו עו"ד טיפש". מוסר ההשכל הטמון בסיפורי, אני חושב, הוא שאם צד אחד בחר להעזר בעו"ד ואפילו המדובר בבי"מ לתביעות קטנות (והשופט אישר זאת) , כדאי לצד השני, לפחות לשקול להעזר גם הוא בשרותיו של עו"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה קובע שזה מיתוס ע"ס חוויית התביעה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שברמה התת-הכרתית כן. אלא שלדעתי לא טענתי פה משהו מהפכני ו/או חדשני במיוחד אלא דברים שהם פחות או יותר ידועים לכל. אני מניח שרוב הקוראים ממילא יודעים אותם. הקורא הנבון יודע מעצמו שביה"מ אינו המקום לחפש בו "אינסטנט" צדק. הצרה היא, כפי שמוכיח לנו איזי, שגם חוק, סדר ויעילות מתקבלת על הדעת לא מוצאים שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דיברת על בימ"ש לתביעות קטנות באופן ספציפי, לא על ביה"ש בצורה כללית. ואני חושב שאתה סתם משליך את החוויה שלך על הכללה חסרת ביסוס. גילוי נאות: אני מצאתי סעד בבימ"ש לתביעות קטנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לראות את תאור המקרה ב-תגובה 615816 בכל מקרה אני חושב שאתה מבין אותי לא נכון. אני לא טוען שאי אפשר למצוא סעד בבימ"ש לתביעות קטנות. אני טוען שלא כדאי לסמוך על רצונו הטוב של ביה"מ למצות את ה"צדק הטבעי". הרצון הטוב יכול להמצא או לא להמצא. מה שתמיד תמצא הוא מערכת משפטית לא יעילה במיוחד ובמקום לסמוך על הבנתו ורצונו הטוב של ביה"מ לסייע לך במצוקתך, מוטב לך שתבדוק שטענתך מבוססת ועמידה. אותך אני שואל: האם במקרה שלך, אתה סבור, שהשופט יכל לפסוק אחרת ממה שפסק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כדי שהטענה שלך "האמונה המקובלת לפיה בתי משפט אלו [בתי המשפט לתביעות קטנות] מעדיפים את האינטרס של האזרח הפרטי (הקרוי במקומותינו "הקטן") על פני אלו של חברות ומוסדות, אינה אלא מיתוס" אה צריך לעשות לפחות שני סקרים פשוטים: דעתם של אזרחים שתבעו וקיבלו פסק דין בבימ"ש לתביעות קטנות, מה חושב הציבור הכללי איזה אינטרס מעדיף בימ"ש לתביעות קטנות. מבלי נתונים בסיסיים כאלה, אני לא מוצא סיבה שתקבע שיש או אין מיתוס לגבי העדפות ביהמ"ש הזה. 2. כמובן שהשופט היה יכול לקבוע אחרת (מה עוד שהנתבע, בעצת עורך דינו, שיקר במצח נחושה, ונחשף לשמחתי ע"י השופט העירני). זה לא אומר שאני יכול לקבוע שהציבור חושב בצורה שגוייה ("מיתוס") שביהמ"ש לתביעות קטנות ניצב לצד האזרח הקטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שנוכל לסכם שכל אחד מאתנו סבור שהמקרה של רעהו הוא היוצא מן הכלל. לגבי מהו המיתוס הרווח בציבור, אתה צודק. דעתך טובה כמו דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור שלך תואם מאוד את הניסיון הבודד שהיה לי עם בית המשפט לתביעות קטנות בבוסטון. סכום הכסף הוא קטן, התרשמתי שהשופט המתחיל מעדיף לא להסתבך עם עורך דין אמיתי שיכול לעשות צרות. ויש לי גם מוסר השכל למעוניינים: אם מכונית נכנסת בכם, ולא משנה אם הנהג הוא אמא תרזה בדרכה להציל יתומים רעבים1, הזמינו משטרה עוד לפני שאתם יוצאים מהרכב. ובזמן שאתם מחכים לניידת שלפו את הנייד ותעדו את הנזק לרכב על רקע ההתנצלויות והתחנונים של הנהג הפוגע. __ 1. או מישהו שנורא ממהר להוציא את הילדה מהגן2, כמו במקרה של הנהג שפגע בי. 2. בבית המשפט האידיוט גם טען להגנתו ש"אין דרך, לא יכול להיות שאמרתי את זה, הגן של הילדה בכלל פתוח עד חמש"3. 3. והטענה המרכזית של עורך דינו היתה "מאיפה אנחנו יודעים שיוסי לא עשה עוד תאונה בדרך בין מקום האירוע למוסך?". למותר לציין שהפגיעה שתועדה היטב על ידי המוסך (כחצי שעה אחר כך) היתה חריץ בודד לאורך הרכב מכף השלג במשאית בה נהג הצד השני - שעל פי הודאתו המלאה פגע בי אחרי שלא ציית לתמרור עצור4. 4. היה הזוי, ובכל זאת השופט קיבל את זה5. אולי יש פה איזשהו עקרון משפטי שאני מפספס (כמו ספק סביר - במשמעות המתמטית של המילה. האם למשפטנית האייל פתרונים?). 5. אני לא יודע איך זה בישראל, אבל בבוסטון פסק הדין לתביעות קטנות ניתן בלי נימוקים וללא אפשרות ערעור. לתובע אסור להביא עורך דין, אך הנתבע רשאי. הזמן המוקצב לכל משפט הוא כרבע שעה ובית המשפט עושה כמיטב יכולתו להימנע ממשפט על ידי פשרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי מזמינים משטרה בתאונת דרכים ללא נפגעים? תיעוד מהנייד זה באמת הכרחי בימינו, אבל בכל מקרה, הצד השני תמיד יכול לטעון, "האוטו היה ככה לפני התאונה"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרברים של בוסטון הם לפלףלנד, ושוטרי העיירה המשועממים שמחים מאוד לגוון קצת את היום. לאירוע מסעיר כמו כמעט תאונה קטלנית עם מפלסת שלג יגיעו לא פעם גם מכבי האש של העיירה ''רק ליתר ביטחון''. אחר כך גם כותבים על זה בעיתון המקומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, על פי החוק בישראל, יש לידע את המשטרה על כל תאונת דרכים, ובכלל זה תאונה עצמית ללא נפגעים. מיותר לציין שהיומנאי בתחנה יגרש אותך בעלבונות אם תבקש לקיים את החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משטרת ישראל לא תגיע אם אין נפגעים. וזה, גם כשצד אחד בעליל עבריין, היינו - נסע שיכור כלוט. הנהג הפוגע אינו צריך להתחנן. וממילא אין סיבה שהעניין יגיע לבית המשפט לתביעות קטנות. בשביל מה יש ביטוח, גם לך, גם לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטוח משובח היה לי, והתביעה הקטנה היתה על סכום ההשתתפות העצמית ושכירת הרכב החלופי (לא זכור לי מה נסגר בין שתי חברות הביטוח). לנהג הפוגע יש אינטרס למזער את האירוע כדי להוריד את הסיכוי שיוגדר ''נהג מסוכן'', מה שיעלה משמעותית את הפרמיה שלו לביטוחי רכב (במקרה הנ''ל, הרכב הפוגע היה שייך לחברה שמפנה את השלג ועורך הדין ייצג אותה. אין לי מושג איך זה עובד בינה לחברת הביטוח). מעבר לזה, מה שנאמר בסערת רגשות עשרים שניות אחרי תאונה לא בהכרח מציית להגיון הקר של יושבי הכורסא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח, אבל בישראל אפשר אני חושב לערער על פס''ד של ביה''מ לתביעות קטנות ע''י פנייה משפטית רגילה לבי''מ השלום, אלא שאז מדובר בהליך המשפטי הרגיל עם עו''ד, אגרות, שכר טרחה המתנה וכיוב'. מאחר ומדובר בסכומים קטנים, אפשר להניח שמספר הערעורים קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל, על פסק דין בתביעה קטנה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בדרך כלל המחוזי ייטה לא להתערב, בעיקר לא בממצאים העובדתיים שקבע ביהמ''ש לתביעות קטנות (אם יש טעות משפטית בפסק הדין הסיכוי קצת יותר טוב). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |