|
||||
|
||||
הקטנת הגירעון, במיחד על ידי הטלת מיסים והקטנת קצבאות הילדים (בהן אני תומך), יביאו לצריכה קטנה יותר, ולכן לפעילות כלכלית קטנה יותר. בקיצור - הקיצוץ הממשלתי יוביל להקטנה בצמיחה. הגדלת הגירעון יכולה למנוע את זה. כי אם יש חוב, אז אפשר להחזיר אותו על ידי הדפסת כספים, כל עוד זה המטבע המקומי. רזרבות מט"ח יש. הבעיה בהדפסת כסף, כמו שאתה בטח יודע, היא שהיא גורמת אינפציה. למרבה המזל, העלאת הריבית, שהיא מאוד נמוכה בהסתכלות היסטורית, עושה בדיוק ההיפך! לכן, אם הדפסת כספים תגרום לאינפלציה, אפשר פשוט להעלות את הריבית כדי לקזז אותה. הריבית נמוכה מדי, זה גורם לאנשים לקחת הלוואות הרבה יותר גדולות (משכנתא), ולחסוך פחות, כי קשה למצוא השקעות טובות. העלאת הריבית עכשיו תגרום כנראה לייסוף בשקל, וזה כנראה יהיה אסון לייצוא, כמו שאתה אומר. אבל אם תהיה הדפסת כספים, אז העלאת ריבית כדי לקזז לחצים אינפלציוניים תהיה טובה. |
|
||||
|
||||
הדפסת כסף סותרת את חוק בנק ישראל, ותידרוש שינוי בחקיקה. שינוי בחקיקה יוביל למצב בו המדינה מסתמכת על הדפסת כסף כדי לממן את הגרעונות, מה שיוביל להיפר-אינפלציה (כמו שכבר קרה כאן). חלק ניכר מאוד מהחוב אותו אתה רוצה לשחוק בהדפסת הכסף הוא החסכונות אזרחי ישראל (פנסיה וחסכונות). העלאת הריבית תגרור שלל צרות אחרות, תמנע התרחבות של המשק ולא תציל את החסכונות הקיימים (כל אג"ח המדינה, שהריבית עליו כבר נקבעה, שקיים בשוק). אם היה אפשר לתת לבנק ישראל לקנות חלק מהחוב, ולאפשר לו לשמוט אותו, אני מסכים שיש מקום לחשוב על מהלך כזה (גרסה עקיפה למה שאתה מציע), אבל זה חייב להיות מלווה בהרבה בטחונות למנוע פזרנות של הכנסת, ובטח שלא לטפל בחוב השוטף (גרעון) אלא בחוב הצבור (כיום בערך 75% מהתמ"ג של מדינת ישראל). |
|
||||
|
||||
מעניין מה שאתה אומר. אתה לא חושב שהריבית (בוא נניח כרגע שאין השפעה על הייצוא) נמוכה מדי? |
|
||||
|
||||
ריבית נמוכה פירושה כסף זול, במצב כזה יותר עיסקאות הופכות כלכליות ויש לחוסכים יותר מוטיבציה "לצאת להרפתקאות" ולחפש אפיקי השקעה מעניינים. למשל אם יש לי תוכנית שאני מצפה שתניב לי רווח של 7% על ההשקעה, ואני יכול לגייס הלוואה ב5%, זו עיסקה משתלמת, אבל בריבית של 8% אני אמנע מלבצע את העיסקה. נכון, זה גם מעודד צריכה, אבל כרגע זה לא בהכרח דבר רע. במצב הנוכחי, אנחנו רוצים יותר השקעות ויותר צריכה באופן כללי. כמובן צריך גם להשתמש בכלים אחרים כדי למנוע צמיחה לא אחראית בתחומים שעלולים לסכן את המשק, למשל כסף זול כן גורם לעליה בכמות וגודל המשכנתאות, ולכן הדרישה של ביטחונות משמעותיים והון עצמי גבוה מנוטלי המשכנתא היא כן במקומה. |
|
||||
|
||||
כן. זה גם אומר יותר סיכונים בחיפוש אחר תשואה. האם באמת אין לממשלה דרך להשקיע את הכסף בצורה יותר יעילה מ 2% שנתי? כבישים, שוטרים, חינוך וכו' - אין השקעות שוות? האם לחברות אין השקעות שוות? שוב - קשה לי להאמין. הריבית הנמוכה דוחפת כסף גם להשקעות פחות טובות. |
|
||||
|
||||
הריבית הנמוכה, בין השאר, מריצה את כל המשקיעים לשוק הנדל"ן הבועתי ומנפחת את מחירו מחוסר אופק השקעה אחר. כשאתה מקבל על דירה להשקעה לפחות 3-4% בשנה על השכירות, וזה עוד לפני עליית הערך שלך, למה שתשקיע במק"מים ואג"חים שנותנים לך אחוז-שניים במקרה הטוב? זאת ועוד, הריבית הזאת גם מקטינה את החזר המשכנתאות, מה שהופך את עידוד מחירי הדירות שלה לעידוד בריבוע. כמו כן הריבית הזאת - שהיא דה פקטו שלילית ריאלית, מהווה גם מס על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור. |
|
||||
|
||||
במדיניות הניאו ליבראלית הראדיקלית של ממשלות ישראל, הריבית היא אמצעי מאד חשוב למדיניות מרחיבה. באופן כללי אתה צודק,הריבית נמוכה מדי. אפשר היה לא להשתמש בכלי הריבית, אבל אז היה צריך לעשות מה שאנשי האוצר שונאים: הוזלת המחירים באופן משמעותי, הגדלת ההכנסה הפנויה של 9 העשירונים התחתונים, פירוק הפירמידות, הקטנה דרסטית של הריכוזיות והכנסת תחרותיות למערכת הבנקאות. |
|
||||
|
||||
רמת סיכון מסויימת היא טובה, כרגע נדרשות יותר השקעות, לכן עדיף לעודד מדיניות כזו. זה לא אומר שהדבר נכון תמיד. אני לא יודע איך הממשלה יכולה להשקיע את הכסף, אבל כן יודע שאין לה כסף להשקיע. החוב של מדינת ישראל כיום הוא בסביבות ה670 מיליארד שקל, אתה רוצה שהמדינה תשלם ריבית גבוהה יותר על החוב הזה ? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה נדבק לתפיסות הכלכליות שדי הגיעו למבוי סתום. תפיסות שובילו את הבנק המרכזי האירופאי להתמקד במלחמה באפשרו המדומיינת של האינפלציה כסכנה מס' 1 בזמן שהבעיה היתה דיפלציה, האטה ואבטלה. הכלכלנים בעלי התפיסות כמו שלך, שכחו את קיינס ואת הפתגם האמריקאי :"כשאתה נמצא בתוך בור - תפסיק לחפור". האינפלציה איננה סכנה כעת. הסכנה עכשיו היא גלישה להאטה ואבטלה. |
|
||||
|
||||
אבל בישראל אין אבטלה ואין מיתון, ולכן היא לא רלוונטית לרעיונות של קיינס. |
|
||||
|
||||
חכה. עניין של זמן. לא-רב-בכלל, להערכתי. |
|
||||
|
||||
יש בישראל אבטלה. 6.8% זו אבטלה; זו אינה אבטלה חיכוכית למרות שיש כלכלנים באוצר שטוענים כך. על 6% אבטלה, נשיא מכהן בארצות הברית היה יכול להפסיד את הכהונה השניה. המדיניות עכשיו -לא רק עכשיו- היא לשמור על אבטלה בסביבות 6% כדי ללחוץ על השכר כלפי מטה. כמובן, לא שכר המנהלים. |
|
||||
|
||||
אאל''ט, מבחינת מדינת ישראל, ''מובטל'' הוא מי שרשום בלשכה ומקבל דמי אבטלה. אם תמה תקופת דמי האבטלה הוא אינו מובטל יותר, גם אם הוא לא עובד. |
|
||||
|
||||
מדי פעם אנשים מספרים את האגדה האורבנית הזאת. זה פשוט לא נכון. מובטל הוא מי שבסקר שביצעה הלשכה הצהיר שני דברים, א. שהוא לא עבד בחודש האחרון (או עבד פחות מX שעות, לא בטוח). ב. שהוא חיפש עבודה בחודש האחרון. זה כל הסוד. אין קשר ללשכה ולתקופת דמי האבטלה. מספר המובטלים, נמוך כנראה מהמספר הרשמי כי אנשים מסויימים עלולים לשקר בנוגע לעבודתם, מטעמים ידועים. מאידך אנשים יכולים לעבוד במשרה חלקית או אף חלקית מאוד, למרות שהיו מעוניינים לעבוד במשרה מלאה יותר ולא להיספר כמובטלים. מספר מקבלי דמי אבטלה הוא בערך 25 אחוז ממספר המובטלים. |
|
||||
|
||||
אתה לגמרי צודק. אני חושב שיש יותר מובטלים מהמספר הרשמי. |
|
||||
|
||||
איך הבנת את זה? במתח בין אלו שמדווחים שאינם עובדים כדי לקבל הטבות ואלו שעובדים פחות משהיו רוצים אני לא בטוח ידו של מי על העליונה |
|
||||
|
||||
ועוד יותר לאור העובדה שיש כאלה שלא עובדים מבחירה, שמספרם 10-20 אחוז מכח העבודה במשק. גם אם לכאורה הם פחות פגועים ברמה האישית, הנטל על כלל המשק שזה גורם הוא משמעותי מאד. |
|
||||
|
||||
ענית בעצמך מדוע יש יותר מובטלים מהמספר הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
|
||||
|
||||
משלא עובד, ואינו רוצה לעבוד, אינו צריך להיחשב בספירת המובטלים. הוא צריך להיחשב בספירה של השתתפות בכח העבודה, אבל לא בספירת המובטלים. |
|
||||
|
||||
למה? זה מכובד להיות רשום ברשימת המובטלים? |
|
||||
|
||||
לאחוז המובטלים יש משמעות פרקטית, יש צורך להבדיל בין מי שאינו עובד מסיבות שונות ומשונות (ממליונר, דרך אסיר, ועד סטודנט) לבין מי שרוצה לעבוד אבל לא מוצא עבודה. אדם שאינו עובד למרות שהוא מעוניין בכך אינו תורם למשק ולמדינה את מה שהוא יכול ורוצה לתרום, אינו מרוצה מבחינה אישית, ובחלק המקרים מצוי במצוקה כלכלית. יש כבר רשימה שמערבבת ביחד מובטלים, סטודנטים, חולי נפש, פנסיונרים, מיליונרים, עקרות בית ואסירים, והיא המשלים למאה של שיעור התעסוקה, מובטלים זה פשוט משהו אחר. לרשימות שונות תועלות שונות. אתה יכול כמובן להציע רשימה ג', אבל עוד לא סיפרת לנו מי ייכלל בה. |
|
||||
|
||||
הלשכה = לשכת התעסוקה או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? כי ללשכת התעסוקה הכוונה, הואיל והלשכה לא באמת עוסקת בהצעת מקומות עבודה למובטלים1, למה לאדם שלא צריך להתייצב שם על מנת לקבל קצבה ללכת שמה / להיות מועמד לסקר? 1 יש לי מכרה שחיפשה עבודה. כל עבודה. פנתה ללשכה וציפתה שישלחו אותה לכלמיני מקומות. לא הציעו לה אפילו מקום עבודה אחד. |
|
||||
|
||||
המרכזית לסטטיסטיקה, זאת שאחראית על פרסום נתוני האבטלה בישראל... הנסקרים הם, כנהוג בסקרים, מדגם מייצג של אזרחי ישראל. אני יכול להעיד, שאני השתתפתי בסקר של הלשכה, ומישהו שאני מכיר השתתף בסקר אחר של הלשכה (ביקשו ממנו לרשום כל הוצאה במשך פרק זמן מסויים). |
|
||||
|
||||
וחוץ מזה, קראת את הלינק, יש שם במפורש שני מספרים אחד של מקבלי קצבת אבטלה ואחד של מובטלים |
|
||||
|
||||
אני תוהה אם כדי להתגבר על הבעיה השניה - "אנשים יכולים לעבוד במשרה חלקית או אף חלקית מאוד, למרות שהיו מעוניינים לעבוד במשרה מלאה יותר, ולא להיספר כמובטלים" - יועיל לשנות קצת את שני תנאי הגדרת המובטל. משהו כמו: 1. הכנסתו מעבודה בחודש האחרון היתה נמוכה מ-X 2. בחודש האחרון הוא חיפש עבודה, או הביע בפני מעסיקו/מעסיקיו את רצונו לעבוד במשרה מאלה יותר. |
|
||||
|
||||
ובכן, לאור זה ששולחים אנשים למשרות חלקיות 1 על מנת שלא יחשבו למובטלים... 1 תוכנית ויסקונסין הידועה לשמצה התמחתה בזה. |
|
||||
|
||||
תכנית ויסקונסין הייתה חלק מהקומבינות להצגת האבטלה כנמוכה יותר וחסכון בחלק מההוצעות; מצד שני הממשלה שילמה לחברות הפרטיות סכומים גבוהים בהרבה משהיה עולה לייעל את שירות התעסוקה ולדאוג להשמת המובטלים הכרוניים בעבודה. הרי המגמה של אנשי האוצר היא אידאולוגית: להפריט פעילות ממשלתית במקום לייעל אותה. ייעול השירות הציבורי הוא אנטי תזה להפרטתו. התהליך הוא ניוון כלומר יצירת משבר לצורך הפרטה. נעמי קליין במיטבה. |
|
||||
|
||||
היות ונתניהו ליברמן לפיד ובנט תומכים בה, זה כנראה לא עוד עז שמכניסים כדי להוציא, אלא שהפעם לא יהיה פיילוט והתכנית תיושם בכל הארץ. אף אחד לא הולך לנהל מאבק על זה, (חוץ מיחימוביץ אבל היא לא יכולה לעשות כלום). |
|
||||
|
||||
אני מקווה שיהיו עוד שילחמו על זה. מי שצריך להאבק בזה זהו שרות התעסוקה שאף אחד לא עשה מאמצים להבריא ולפתח אותו, אלא משרד האוצר נוהג בדרך הלניניסטית: כמה שיהיה רע יותר- יהיה טוב יותר. |
|
||||
|
||||
מספר הקסם לרמת אבטלה המשפיע על הבחירות לנשיאות בארה"ב היה 8%. |
|
||||
|
||||
יואב, נזכרתי שיצא לי לשוחח איתך בעבר. אאל"ט כיניתי אז את רעיונות הכלכליים שלך "כלכלת הוקוס-פוקוס". אמרת לי שאני מתיחס לאיש קש: "יש לך בראש איזו תמונה של "שמאלן" שכל מה שהוא רוצה זה לקחת מהעשירים ולתת לעניים, ואין לו שום סיבה יותר טובה מ "בא לי ונראה לי נכון"". בהמשך אותה תגובה השתדלת לסתור את הטענה שמדובר באיש קש, ואני עייפתי מלהמשיך. |
|
||||
|
||||
אם אתה לא רוצה להתדיין, אז אל תכתוב. למה לכתוב תגובה בסגנון של : אני לא רוצה לדבר איתך? |
|
||||
|
||||
כן, אבל אם מקטינים את הגירעון על ידי קיצוצים בשומנים מיותרים, למשל במערכת הביטחון, אז הצריכה לא נפגעת. רק הגדלת המיסים גורמת לכך, אבל הם לא גדלו באופן דרמטי. את מה שאתה אומר יודעים גם במשרד האוצר וגם בבנק ישראל, והם עדיין חושבים שהצד השני משמעותי יותר - שהגדלת הגירעון תפגע בדירוג האשראי של ישראל, תעלה את הריביות שאנחנו משלמים ממילא על החוב (שהן בין הגבוהות בעולם), לממשלה ישאר פחות כסף לשאר המטרות, והמדינה תמשיך לשקוע אל תוך ביצת החובות. כנ"ל לגבי העלאת הריבית - בבנק ישראל מכירים את המנגנון שעליו אתה כותב, מכירים את הנתונים הרבה יותר טוב ממני וממך, ובכל זאת הם החליטו שהפגיעה ביצואנים היא יותר חמורה מהיתרונות שאתה מציין. למה אתה חושב שהם טועים ואתה צודק? אתה יודע משהו שהם לא יודעים? אתה חושב שהם מושחתים? |
|
||||
|
||||
האם ההחלטה הנוכחית של משרד האוצר על יעד הגרעון השנתי היא בגלל שאנשי משרד האוצר מושחתים? (ואולי לא כדאי להשתמש ברטוריקה כזו?) |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני לא בטוח שאני צודק והם טועים. זה דיון, כל אחד מציג את מה שהוא חושב. אם נלך לפי מה שאתה אומר, אף פעם לא נפקפק בסמכות של אף גורם. מה, צה"ל לא יודע יותר טוב ממני על האיום האיראני? על האם צריך להפציץ בסוריה? האם להתקיף את החאמאס זה טוב? גם גורמים מקצועיים טועים לפעמים, ובנושא כמו כלכלה שהוא לא מדע מדויק, אז יש הרבה יותר מקום לטעויות. אז מה לא נכון במה שאני כותב? האם אי אפשר להדפיס כסף לכסות את הגירעון, ולהלעות את הריבית כדי למנוע אינפלציה? |
|
||||
|
||||
לא, אי אפשר להדפיס כסף לכיסוי החוב ואז להעלות ריבית למנוע אינפלציה. הדפסת כסף מגדילה את סך הכסף הנמצא במחזור וגורמת לעליית מחירים. זה שבאותו זמן מעלים את הריבית לא אומר שהכסף יעלם מהמחזור. העלאת הריבית נועדה לשכנע אנשים לקנות אגרות חוב כי הריבית יותר גבוהה וכך להוציא כסף מהמחזור, אבל אם הממשלה כבר החזירה למשקיעים הקודמים כסף מודפס שפשוט שווה פחות עכשיו, אף אחד לא יקנה את החוב החדש לא משנה איזה ריבית תציע. בדיוק כמו שאף אחד לא יקנה את האגײח של ממשלת זימבבואה. אין ארוחות חינם... |
|
||||
|
||||
אז תעשה הפוך, קודם תמכור את אגרות החוב ואחר כך תדפיס כסף :-) |
|
||||
|
||||
ואז מודפס פי כמה וכמה כסף ונכנסים להיפר אינפלציה. כמו שאמרתי, אין ארוחות חינם...:) |
|
||||
|
||||
הרבה כלכלנים הזהירו מפני היפר אינפלציה בארה''ב בעקבות הזרמה מאסיבית. קרוגמן טען שלא תהיה אינפלציה - הוא צדק. |
|
||||
|
||||
אכן, הגענו לאחרית הימים ואנחנו יכולים להגיד בביטחון שקרוגמן צדק. |
|
||||
|
||||
הכל שאלה של כמה כסף תדפיס, לא? |
|
||||
|
||||
ההגיון אומר שמדברים במספרים ולא בנדמה לי. לדוגמא: במידה ונוותר על ההעלאה במע"מ, ייגרעו מהתקציב 4 מיליארד שקלים. מה שיעלה את הגירעון ל- 4.85% במקום 4.65%. בעקבות זה נראה לנו שיורידו לנו את דירוג האשראי מ- A+ ל- A, בטווח של X חודשים. בעקבות הורדת הדירוג יש מצב שהריבית על החוב תעלה ב- X אחוזים. לדוגמא 30%. כיום אנחנו משלמים ריבית שנתית של 4.5% על חוב של 660 מיליארד שקלים - קרי בערך 30 מיליארד שקלים בשנה. במידה והריבית על החוב תעלה עד שנת 2014 ב- 30%, לריבית של 6%, נשלם 10 מליארד שקלים נוספים. תוצאה: במידה ולא נעלה את המע"מ, קופת המדינה תתכווץ ב- 14 מיליארד שקלים עד סוף שנת 2014. ועכשיו מישהו צריך להחליט אם זה שווה את זה או לא, והאם תוך שנה וחצי ניתן להביא את המשק למצב גרעוני פחות. במידה ויש תוכנית לשינוי כלכלי תוך שנה וחצי, יכול להיות שבסוף השנה וחצי האלה הדירוג יעלה מחדש ל- A+, והריבית תרד בחזרה לרמה הקודמת. זו כמובן דוגמא. לי לא ברור מאיפה הקביעה שאנחנו משלמים ריבית בין הגבוהות בעולם. מהסתכלות לא עמוקה נראה לי דווקא שאנחנו מאוד קרובים לממוצע. מעבר לזה, ברגע שיש מספרים, יותר קל להתייחס לטענות. אפשר לדוגמא להגיד... למדינות X, Y, Z הורידו את דירוג האשראי מ- A+ ל- A, או מ- A ל- BBB. בעקבות זה לשתיים מהן העלו את הריבית ב- N, ולשלוש לא העלו את הריבית כלל. אולי גם לנו לא יעלו את הריבית? אולי העלאת הריבית מסתכמת רק בכמה מאות מליוני שקלים ששווה לספוג? לי מאוד קשה עם השיח הקיים, שלא מדבר על האלטרנטיבות. במידה ויש רק אלטרנטיבה אחת, במקרה הזה של בנק ישראל ושל האוצר, אין בעצם דיון. ההפחדה של יוון בכלל שערורייתית, כולל הדיבורים על קריסת המשק. תנאי הפתיחה בינינו לבין יוון של טרום הקריסה כל כך שונים. לדוגמא, עד שהתחילה הקריסה ביוון עברו 5 שנים שלמות של יחס חוב-תוצר של מעל 100%. 5 שנים שלמות. החוב של יוון עמד על מעל 300 מיליארד יורו. ויש עוד הרבה. גם הסתכלות על מה שקרה באיטליה ובפורטוגל מעלה שאלות דומות. הדרך היחידה להתמודד עם פופוליזם של הפחדות הוא לעשות דיון כלכלי פרופר, אבל כאן מגיעה בעיית חוסר התקשורת. התקשורת בארץ מתעסקת בפוליטיקה ובצהוב, ולא מסוגלת לעשות דיון כלכלי אמיתי. בכל שבוע יהיו עשרה טורים של עשרה כלכלנים, שחוזרים על אותם הדברים, אבל בעיקר מדברים עם עצמם. וכשכבר יבוא שר האוצר להתראיין? המראיין הפוליטי ישאל את כל השאלות - על ביבי, על בנט, על עיני, על ההבטחות שהופרו, על הויתור על תיק החוץ. אלף דברים משעממים ולא רלוונטיים. בצד ישב כתב כלכלי "חמוד סבר", שרק מעריץ את לפיד על עצם הניסיון, ולא ישאל שום דבר. או אולי יזרוק איזה עצם. זה לא רציני. יש עוד משהו אחד ששר האוצר חוזר עליו בכל הזדמנות. מדובר ברשת החברתית. אנחנו לא ניתן לאף אחד לרעוב ללחם. מהסתכלות שלי על הצעת התקציב, לא ברור לי על מה הוא מדבר. הרי ברור שהוספת מיסים תפגע בחלק מהציבור פגיעה קשה. או כפי שאמר שר האוצר לפני שנבחר (בנאום הפצצה): "ואז לבוא למעמד הביניים הישראלי ולהגיד שאתם שוב רוצים להעלות לו בינואר את המיסים. מאיפה הוא אמור לשלם את זה? מהאוברדראפט? מהמשכנתא? מהחובות?". לחלק מאיתנו אין זמן, וגם ככה אנחנו חיים מהלוואה להלוואה ומחוב לחוב. לחלק מהחלק הזה להוציא עכשיו בין 8000-15000 שקל בשנה וחצי זו הוצאה גדולה. אז איפה אותה רשת שהוא מדבר עליה? אולי לדוגמא להקפיא הליכים של הוצאה לפועל? לדרוש מהבנקים לוותר על חלק מחובות הנישומים הקטנים יותר? שגם הבנקים ישתתפו בהפסדים. אבל אף אחד אפילו לא שואל. אם אתם שואלים את דעתי - לאף אחד לא באמת אכפת. אנשי התקשורת, בדיוק כמו פוליטיקאים, מרוויחים יפה מאוד, ולא דואגים איך הם יגמרו את החודש. ובמידה ובכל זאת הם רוצים לשאול שאלות קשות, הם לא יגיעו לכורסת המראיין הראשי. ההפיכה שלהם לרודפי פוליטיקיה, רפש ופרסום נעשית במשך שנים, תוך כדי הרבה "דוגמא אישית" מהסובבים אותם. לסיכום - שלושה דברים לשיחה הבאה עם שר האוצר לפיד, שמשום מה אני לא מוצא בשום ראיון עד היום: 1. איך הגענו למצב הזה? לא לקבל את ההתחמקות של אני לא בודק את קודמי. חשוב לבדוק - וחשוב עוד יותר לתת תשובות ברורות לציבור. 2. להכנס לפרטים. קריסה אמרת? יוון, איטליה? מה קרה ביוון ואיטליה? האם אנחנו קרובים לזה? מה האלטרנטיבות לקיצוץ? האם אפשר היה לוותר על חלק ממנו? 3. איפה רשת הביטחון? איך "יחזור הכסף" לאותם אנשים שמפסידים אותו מחר בבוקר? באיזו צורה המשק מתכונן לירידה הצפויה בצריכה, ואיך אנחנו מתכוונים להתמודד עם הסכנה במיתון? |
|
||||
|
||||
לגבי הריבית - בדוח מצב המדינה של מרכז טאוב משנת 2012 ישנה השוואה בין לאומית של תשלומי ריבית על החוב הציבורי, כאחוז מהתמ"ג (עבור שנת 2011). ישראל היא במקום השלישי בין כל מדינות ה - OECD, כשרק איטליה ויוון עוקפות אותה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |