בתשובה לברקת, 28/04/13 22:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התופעה מוכרת, אך השפעתה חמורה בהרבה על הכביסה. איך לעזאזל אפשר לזכור מה של מי? אי אפשר לקרוא מידות מפתקיות דהויות בשעות ערב. ואיפה כל אחד אוהב לסדר את מלבושיו? זוועה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתך לא ברורות לי המילים ''איפה'' ו''לסדר''. אצלי פשוט הכל (חוץ מהבגדים העדינים שדורשים תלייה) שוכב בסל הכביסה הנקייה, ובוררים משם (לפעמים אמא שלי מגיעה ואז מתנדבת לקפל את ההרים האלה, ולפעמים אני מצליחה לקחת כמה אייטמים ולהשליך למדף הרלוונטי). יש לי דברים חשובים יותר לעשות בזמני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו רק שאלה של הדמוגרפיה בבית - קל להבדיל בין בגדי בנים ובין בגדי בנות וכן בין בגדי ילדים ובין בגדי מבוגרים. אצלי בבית גרים מבוגר, מבוגרת, ילד וילדה ואין שום בעיה להבדיל (אם כי לפעמים זוג גרביים סורר משתחל למגרה הלא נכונה. הטריק בזיווג גרביים הוא לבצע את הזיווג בזמן התליה ולא בזמן הקיפול. את הגרביים תולים בסוף (כי ניתן לדחוף אותם במרווחים הקטנים שנשארו בין החולצות וזוגות המכנסיים) וקל לדאוג שבני הזוג יתלו בסמיכות זה לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יוצא מהנחה שקיים שידוך מלא. לעיתים גרב חצוף במיוחד מסתתר בתוך אחת הציפות ועכשיו לך תמצא אותו. שלא לדבר על גרביים שנכנסו אל ''חריץ האבדון'' שבאטם הדלת של מכונת הכביסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט בכל כביסה ישאר גרב חסר זיווג (בן הזוג מן הסתם נשאר בסל הכביסה). במקרה הזה הפתרון פשוט, הגרב הבודד נשאר על מתקן היבוש עד להגעת בן הזוג הסורר. לגבי ''חריץ האבדון'', זה כבר פעולה אוטומטית אצלי להעביר אצבע על כל ההיקף ולבדוק אם יש שם מישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכובדיי, אם עוד לא יסדתם בית יתומים לגרביים אצלכם בבית אז אתם עומדים בפני שיפור איכות חיים שלא חוויתם מזה שנים רבות. הדרך לזווג זיווגים אצל גרביים שאיבדו את דרכם ואת בני זוגם בכביסה היא לשכן את כל הגרבים האבודים בסלסלה קטנה (בכוונה כתבתי 'גרבים' ולא 'גרביים' כי התכוונתי לרבים ולא לזוג, של גרב). חיש קל מוצא מין את מינו ובא שלום על ישראל ועל העולם כולו. תראו שהגרביים שלכם עוד יודו לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד סלסלת הגרביים יש "נישה" לגרביים יתומים. כשנמצא תאום, בודקים אם אחיו מחכה ליד המציל. ובדרך כלל נעשה הזיווג - גם אם זה לוקח זמן ומתגלה בהמשך בתוך פינה של ציפה. פעם ב-X זמן, חצי שנתי או שנתי, מכריזים על "המתת חסד" לגרב שבן זוגה נעדר זמן רב וכבר אין סיכוי שיימצא - ומסבים את הייעוד שלה, כמטלית לצחצוח נעליים או עבודת שירות כזו או אחרת. הגיג: אם מישהו היה יכול לעשות סטטיסטיקה עולמית של מספר הגרביים הנעלמות אולי היה אפשר להציל את העולם איכשהו (לתפור מהן אטמוספירה חדשה למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הגרביים של הקטנה, שנוטה להשאיר אותם בכל מיני מקומות, אנחנו פשוט משדכים לנישואין שניים ושלישיים אם בני-זוג אידיאליים פחות. בהתחלה זה גרבים ''דומים'', ובהמשך - גרביים בעלי מרקם ועובי וגודל דומה, ובסוף - כל גרב מקרי שמזדמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יענו נישואי בני דודים שכאלה.. צריך להיזהר מבחינה גנטית. אבל בשלב מסוים הרי אומרים שזה ''בכוונה'', כי אנחנו מגניבים ולא שמים על מוסכמות מיושנות כל כך כמו זה שגרביים צריכות להיות תואמות. זה נושא מעניין - תחום השידוכים של הגרביים. לא ידעתי שכל כך הרבה אינטלקט אנושי מושקע בסוגיה הזו. טוב שנפתח פה הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמח אם מישהו יוכל לעשות סדר במטאפורות. אם הגרב יתום, אז הגרב השני היה אחד מהוריו? ואם גרב איבד בן זוג, אז לא מדובר על אחים, נכון? בכלל, אם גרב זה זכר, למה יש תחושה מוזרה כשאומרים "גרב אחד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קושיות במקומן, אנסה לקחת עלי את התפקיד: "בית יתומים" הוא דימוי גרידא, באותה מידה אפשר לקרוא לו "המדור לחיפוש קרובים". גרביים הן זוג, אבל לא מדובר בזוג מסוג "זכר ונקבה עשה אותם", כי אם בהשתקפויות זה של זה. יש גרביים שמסומנים ב-R או L או בדוגמה הפוכה כראי, אבל השכיח הוא תאומים זהים, בעלי די.אן.אי זהה לחלוטין. תאומים, זהים או לא זהים, הם "זוג" ולא "צמד". בשאלת ההורים, פעם אפשר היה להניח כי הם ממשפחת סריגמיש או לודז'יה, בימינו רוב הגרביים נולדים בסין, גם אם אב אחר נתן להם את שמו. מה שנותן איזה תוקף לנושא היתמות. העניין המגדרי באמת לגמרי לא סגור. וצריך מתישהו לעמת את האקדמיה עם הפינה הזו. אפשר להתפשר איתם על זה שלגרב אחד נקרא בלשון זכר ולשנייה בנקבה. באופן אינסטינקטיבי אני מניחה שהיה יוצא לי: "בואנ'ה הגרביים שלך מה זה מסריחות". אבל אם אני אבקש בחנות נאמר, אז אני אבקש גרביים שחורים ולא גרביים שחורות. אולי כדאי להכריע בסוגיה הזו באמצעות משאל עם. "גרב אחד" זה באמת מאד מוזר. או לפנות למרב מיכאלי שתגיש הצעת חוק. ובהזדמנות זו הנה אחד הערכים הכי מופרכים שנתקלתי בהם בויקי: זה פותח בפני תחביב חדש: לחפש ערכי ויקי לדברים המובנים ביותר מאליהם. ואז כמובן להשוות אותם עם הערכים המקבילים באנגלית. יכול להיות שחברי האיל כבר עשו את זה לפני, אבל אני רק אתמול גיליתי את החתולים שנוסעים על שואב אבק רובוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שמה שמופרך לאדם אחד יכול להועיל לאחר. למשל דימוי [ויקיפדיה] מסביר שבית יתומים לגרביים הוא מטאפורה, ולא דימוי, ואת זה כבר ידעתי. יחד עם זאת, אם קונפקציה סינית1 היא ההורה , אז אבדן בן זוג לא מסביר את היתמות.לדעתי המדור לחיפוש קרובים עדיף על בית יתומים וגרב אינו מתייתם, לכל היותר מתאלמן או נהיה אח שכול. 1 קונג-פו-קציה? קונפוציה? יכול לעורר קונפוזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקונפוציוס הפתרונים. מקבלת עלי את חרפת הדימוי. אלמן הוא ודאי שלא, ואח שכול - לדעתי צריכה להיות מילה מיוחדת לאח שכול-תאום (זה בשיא הרצינות, בלי שום קשר לגרביים). אז נסגור על "גלמוד", "ערירי", "נעזב"? אני מוכנה ללכת גם על "גרב גרוש". שים לב ששנינו משתמשים בלשון זכר התקנית. "גרב גרושה" זה נשמע זוועה. הגרב שאולי נתקע בחריץ, ואולי בציפה, הוא עד להודעת דובר צה"ל: גרב נעדר. ואם הולכים על גרב זכר וגרב נקבה אז יש מצב שזו שמחכה לו היא "גרב עגונה". וסליחה על דריכה על פרות קדושות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרב נעדר? בעקבות סיינפלד אפשר גם לשער שהוא נפקד, או עריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכרת מאיזה פרק זה בסיינפלד, אתה יכול להזכיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה נשמע לי בטוח קשור לקריימר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר כמו שידוך של עיוורת לזקן קברן, או של נערה בת 15 לאלמן בן 33 עם 6 ילדים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |