בתשובה לנועה ו, 06/03/13 15:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רואה בעניין הישראליות של ערביי 48 בסה"כ עניין טראגי. אני מאמין שאפילו בחשיכת הימים הללו, ערבים רבים מאזרחי ישראל היו רוצים להיות יותר משולבים בחברה הישראלית ואפילו כמיעוט דתי-לאומי. הטראגדיה היא שאיש אינו יודע איך אפשר לעשות זאת. בעבר ההסכמה החברתית היתה שערבי שאינו עוסק בענייני הסכסוך הערבי-ישראלי יוכל ל"השתלב" בחברה הישראלית באותו מובן שנניח החרדים יכולים להשתלב בה. באוירת ההיסטריה הדתית-לאומית-גזענית החודרת לאט לאט אל המרחב הכללי, די בעצם היותך ערבי, ללא קשר למעשיך והתנהגותך, כדי להצדיק את הקאתך מן החברה הישראלית. לא נותר אלא לקוות לימים אחרים ע"פ חזון ישעיהו: "כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"איש אינו יודע איך אפשר לעשות זאת." - אני יודע! אני יודע! נכון שכבר הרבה אחרי מאוחר מידיי, ושהמצב דורדר משכבר בכל כוחות הבייגה ודומיו - המומחים לערבים, אבל אם לדבר על עשיה בכל זאת: * צריך להפוך כמות משמעותית מהחברה הערבית-ישראלית לעירונית. * , לבנות בכוונה את מה שהמדינה מונעת בכל דרך כבר הרבה שנים -ערים ערביות. (ברובן). תהליך שיתחיל קצת "לשבור באופן טיבעי" את החמולתיות. איך? אוניברסיטה ערבית ותעשיה ערבית, מוקפות בבניה להשכרה למשפחות צעירות. בגליל. כשיש לך מיעוט מתקדם פחות - קדם אותו, או שתסבול מערעור המצב הדמוקרטי. הגישה של אי-קידום אוכלוסיות פחות "מערביות" (או פחות חופשיות או דמוקרטיות או משכילות), כבר גלשה מזמן מהתחום הערבי (האקוטי לאין שיעור) לכל תחום אחר, עם תירוצים הן משמאל והן מימין כרגיל. לא אקריס את הטיעון בהתיחסות מחודשת לחרדים - אני חושב שקליטת האתיופים היא דוגמא מושלמת לאופן הפעולה השגוי הזה. לתקוע אותם (כן - גם מתוך התחשבות ברצונם, לפני התאמה לנסיבות) למערכות הכי גזעניות שבנמצא, הכי פחות מתקדמות, הכי ריאקציונריות, (ובמקביל לתת למציאות לשבור את הסמכות המסורתית), ולהתפלא (או גרוע יותר - לא להתפלא מתחת לשפם) על "קשיי ההקלטות בחברה". קיים ציבור גדול מאוד של ערבים שהיה רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית. הריטוריקה של דוברי הציבור הזה היא ריאקציונרית (גם) בגלל שאין ולא היתה תמיכה אמיתית בשינוי מכוון של החברה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאני חולק עליך ברוב הדברים שכתבת, אבל קיצורו של דבר הוא שהמשפט האחרון שלך הוא שמפיל את כל היתר. אולי מוטב שאתקן את דבריי ואומר שהבעיה אינה שלא יודעים כיצד אלא שחלקים גדולים, אולי רוב (בין היהודים והערבים כאחד) כלל אינם רוצים ב"פיתרון". גם אותם ערבים שהזכרתי, המחפשים את מקומם בחברה הישראלית, ספק אם הם מוכנים לשלם את המחיר הנדרש של היבדלות מקבוצת המוצא איסלמית/ערבית/פלשתינית. לגבי הרישא, בנוגע לגרירת ציבורים שמרניים אל תוך המאה ה-21 (או שמא כדאי להסתפק במאה ה-19), לפעמים בניגוד לרצונם, יש לי ספק גדול לגבי הפירות של מדיניות כזו. ע"ע גורלו העגום של השאח האיראני וגלגוליה של המהפכה האטא-טורקית בטורקיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |