בתשובה ליובל רבינוביץ, 10/03/02 17:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנכונות היתה לתת לפלסטינים מדינה מבותרת שאינה יכולה להתקיים כלכלית וחברתית, ושעדיין תיתקל במחסומים ישראליים. גם הוויתורים בירושלים הותירו לפלסטינים מובלעת קטנה בתוך מטרופולין ירושלים שדאגו לפתח כל ממשלות ישראל. אין נכונות לנסיגה מלאה לגבולות 67'. בני אלון וליברמן מדברים על טרנספר. גם קליינר, מתנחלים רבים וכל מיני מיואשים למיניהם. השאר אוחזים בתיזת "חסרי הפנים". כן, לא נגרש ונרצח, זה לא בקלאסה שלנו- אבל נדאג להמשיך ולשלוט בפלסטינים ולהפלות אותם בכל שעל בחייהם. חפש עדות של שוטרת שהגיעה מוואדי-ערה לטפל במהומות של יהודים בטבריה. היא סיפרה שאמרו להם בבירור- שום נשק חם בשום מחיר. היא גם השוותה את זה לגישה השונה לחלוטין ביחס להפגנות של ערבים-ישראלים. מצטער אך אינני זוכר את המקור. שקר: "לא ידעתי על ההודנא"- ניסיון למסמס כל יוזמה לשקט. "לא ידעתי על שיחות פרס-אבו עלא"- יומיים אח"כ הוא חזר בו. "אני רוצה הפסקת אש"- חיסול אבו הנוד וראאד כרמי לאחר תקופות נדירות של שקט הציתו מחדש את מעגל הדמים ועלו בחיי אדם רבים. אני חוזר- שלום עם הפלסטינים ועם מרבית העולם הערבי. ככה פשוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, זכרון סלקטיבי. קל להוציא דברים מקונטקסט, אז הבה נחזירהו: הפורעים הערבים ישראלים הנ"ל חסמו את התנועה מצפון הארץ למרכזה. לא כביש עירוני, או שניים, באישור המשטרה, כמו כל הפגנה חוקית, אלא צירי תנועה מרכזיים, ומעבר לכך. אנשים היו נצורים בבתיהם. הפורעים הנ"ל פעלו באלימות בלתי-מרוסנת כלפי אזרחים, וכמובן, נגד אנשי הביטחון שבאו לפנות אותם. לו היו מתנחלים חוסמים את המעבר לצפון הארץ, צרים על אזרחים, וזורקים עליהם אבנים, האם היו מתנהגים אליהם אחרת? אי אפשר לדעת, כי הם לא עושים זאת ולא עשו זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפלשתינאים היו צריכים פשוט להגיד שהם מסתפקים בגבולות 67. זה היה מעורר בארץ ויכוח אמיתי ומחליש את מעמדנו. העובדה היא שהם אינם עושים זאת אלא חוזרים ומעלים את זכות השיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי הם אומרים זאת לא פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא טעות. כשמישהו מספר לי להוא רוצה לחסל אותי, ואף מוכיח את זה השכם והערב במעשים, אני מתקשה לקרוא לזה טעות. ואם הם אומרים זאת לא פעם, באיזו שפה הם אומרים זאת? חוץ מאיזה גמגום של סרי נוסייבה ( בכנס עם ישראלים) שהוא מסתפק בכך שישראל תכיר באחריותה הבלעדית לבעית הפליטים בלי ליישם את זכות השיבה, לא שמעתי יותר מדי פלשתינאים אומרים את זה. מה עלול לקרות אחרי "הכרה" כזאת מבחינת היכולת לא ליישם אותה כל אחד יכול לנחש לבד. וזאת, להזכירך, ההתבטאות של המתון שבמתונים, וגם הוא כמעט נאלץ להתפטר בגללה. ההאחזות של כמה ישראלים בתקוות האלה - להן הייתי שותף עד קמפ דיויד וטאבה - היא, בעיני, דוגמה קלאסית של wishful thinking, דזוננס קוגניטיבי, וטמינת הראש בחול. התנאי הראשון ליציאה מהסבך הוא להכיר בכך שיש לנו בעיה, בעיה גדולה וקשה, עם חלקים גדולים מאד בחברה הפלשתינאית שאינם מוכנים לפשרה עם ישראל, ועם חלקים גדולים מאד שבעיניהם כל אמצעי כשר להשגת המטרות. זה שגם חלקים בשמאל הישראלי מוכנים לקבל את הלגיטימיות של צורת המאבק הפלשתיני בכך שהם מציעים לקבל את הדרישות שמושמעות תוך כדי רצח בכוונה תחילה של ילדינו, זה לגמרי נשגב מבינתי. הדרך היחידה לסיים את המלחמה היא לא דרך סרבנות, ולא דרך הפגנות של השמאל, ולא דרך ארגוני "ארבע אמהות" למיניהם, כח כל אלה רק מוסיפים שמן למדורת ה"עליהום" הפלשתינית, אלא דרך המסר הברור שכוח גורר כוח (כן, סיסמת השמאל המפורסמת), והכוח הפעם הופעל בבירור לא על ידי הצד שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |