|
||||
|
||||
מילים וביטויים עבריים יש למכביר בשפתם של העולים הוותיקים. אלה שנולדו או חיים כאן מגיל צעיר מניסיוני מעדיפים לא לדבר רוסית בכלל, ולכל היותר מתבלים את העברית שלהם בביטויים רוסיים. אלא אם כן הממסד יחל לתמוך בלימודי רוסית בקנה מידה נרחב, או שתהיה הירתמות רבתי של ה"עדה" לתחזוק הרוסית, אני נוטה לחשוב שהתשובה לשאלתך היא לא. בקרב הרוב לפחות, הרוסית תלך בדרכן של כל שפות העולים. נדמה לי שבדבריו של ידידיה אני מזהה נימת זלזול, ואני רוצה להגיד להגנתי שאני לא חושב שמדובר בסוגיה חברתית בוערת. אנשים יכולים לחיות נהדר גם אם יזנחו שפה אחת לטובת אחרת – מדינת ישראל היא הוכחה. לעומת הפערים החברתיים והמתח על רקע אתני שקיימים כאן אובדן השפה הרוסית בישראל הוא ממש שטות. עדיין, חבל לי. במחשבה שניה, לא ברור לי למה הגבתי מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
כמי היה עד ושותף למאמץ לשימור העברית של הילדים הישראלים-אמריקאים, אני מאוד מזדהה עם החשש שלך. |
|
||||
|
||||
זלזול לא היה, גם אם שמעת צלצול ;-) רק עקיצונת, אולי, כי אפשר היה לקרוא את הדאגה ל"המשכיות השפה" כדאגה לשפה הרוסית עצמה (נוסח הדאגה ליידיש או לאדינו). |
|
||||
|
||||
כלומר, שחששתי שהשפה הרוסית תיכחד כליל1? לא, ודאי שלא. לשמחתי (?), השפה נתמכת ע"י מספר מדינות שאני בספק אם ארצה בכל קשר איתן. 1 הבנתי אותך נכון? קוללתי בהבנת נקרא נמוכה למדי. בתיכון הייתי חייב לקרוא כל שאלה במבחן חמש פעמים לפחות. |
|
||||
|
||||
הבנת נכון וגם אני הבנתי אותך נכון, זו היתה רק בדיחה קטנה. למה כל כך חשוב לך שהרוסית תישמר אצל הדור הצעיר (להבדיל מתרבות רוסית-ישראלית או רוסית-יהודית, נניח)? האם היית מצפה, למשל, שיהיו פה גם חיי תרבות עשירים ברוסית? אמנים שייצרו יצירות משמעותיות ברוסית, כאלו שתהיה להם משמעות גם בקונטקסט הרוסית הכללי ולא רק זה הישראלי? |
|
||||
|
||||
קשה לי לדמיין תרבות רוסית-ישראלית בלי השפה הרוסית. אולי האשם בחוסר ההיכרות שלי עצמי עם היבטים רבים של התרבות הרוסית, אבל כמדומני שאם נמחק את השפה, תיוותר רק שתיית וודקה לבלי סוף (ומניסיוני האישי, אף בצורה הרבה פחות מבוקרת מאשר ב"מכורה"), עץ אשוח בראשון לינואר (סיבה נוספת להתגלף), גישה צינית (תרתי משמע) אך רגשנית לחיים (מוזר, אה?), גזענות, הומופוביה, גאווה ואוסף קללות אתניות "עסיסיות". אחלה תרבות. הכרותי עם "רוסים צעירים", אלה שגדלו בארץ, היא די שטחית, אבל מהמכרים שלי קיבלתי את הרושם שהנ"ל, ככלל, הוא שנוטה להישאר. מאידך, רבים מהמכרים האלה נפלו עלי בעת שירותי הצבאי, ובאו מרקעים של עוני ובעיות במשפחה, אז אולי ההתנהגות שלהם היתה פונקציה של מצבם הסוציו-אקונומי. לא, למעשה, החברים הקרובים שלי שמרו אפילו על פחות! רק עץ אשוח ווודקה כמים... עד כמה עדות אחרות שמרו על תרבותן לאחר שאבדה שפתם? אני שואל ברצינות. מנסיוני, לא נראה לי שבמיוחד, אבל אני לא בטוח. אני אישית הייתי רוצה בתרבות ישראלית דוברת רוסית עם נטיה מערבית הומניסטית. מחד, בלי היבטים שהם, אולי, תסמיני השיטיון הסובייטי (קנאות לאידאולוגיה, חשדנות כלפי זרים וחיפוש מתמיד אחר בוגדים שצריך לערוף את ראשם כדי להציל את המכורה הכבירה), עם פחות שנאת השונה, אבל מאידך לא "מזרחית מדי"1. עם פחות דיבורים על "נחת זרוענו", "דמוקרטיה זה נפלא, אבל בואו לא נגזים", "הקם להורגך וגו"' ו"תהיי יפה ותמצאי לך בעל שמרוויח מיליונים" (לפי מה ששמעתי, הסקסיזם שועט ברחובות רוסיה), אבל עם ספרות ברוסית, טלוויזיה ברוסית, חינוך ברוסית (חלקית) והעיקר, חיי חברה ברוסית. אם יבחינו בנו בחו"ל, אולי זה טוב. לי אישית אין חשק שיבחינו בי במדינות דוברות הרוסית. זה יגרום לי לחשוד שאני מתדרדר מוסרית... בטח יש למעלה הכללה לא אחת ולא שתיים, ואני מודה שאני לא יודע הרבה לא על תרבות הרוסים בארץ או בברה"מ לשעבר, לא על "מזרחים" (למרות שגדלתי בינם לא הייתי בן בית) ולא על קומוניזם (אבל כמדומני שהרוסית שלי לא רעה בכלל, יחסית ללא מעט "עולים צעירים" אחרים). אבל שאלת והשתדלתי לענות. אני בספק אם לחלומות הרטובים שלי יש אחיזה במציאות. 1 אני תומך בפלורליזם, אבל שומר לעצמי את הזכות לא להכריח את עצמי לחבב תרבויות – ומכבד את זכותכם לא לחבב את התרבות שלי, ואותי אישית. משתדל. |
|
||||
|
||||
מצטער על התגובה הקצרה לתגובתך הארוכה, אבל עדיין לא הבנתי למה זה חשוב לך. אם הבנתי אותך נכון, אתה שואף לתרבות רוסית-מערבית ולא לתרבות רוסית ייחודית לישראל (שלא לדבר על רוסית-יהודית). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתשובה לשאלתך היא שאני פשוט רוצה לחיות בסביבה בת-קיימא שיהיה לי נוח לנהל בה את חיי, על כל היבטיהם, בשפת אמי, שאני מאד קשור אליה ואוהב אותה (השפה. וגם אמא). במצב הנוכחי אני עוד יכול למצוא אנשים לדבר אתם רוסית, אבל מאחר שבארץ הרוסית נדחקת ע"י העברית, הרוסית של בני גילי1 לעתים קרובות לא מזהירה2, ואני לא צופה רוב שיח רוסי לילדי. הבנת אותי נכון, אבל אני לא התבטאתי נכון... כבד פה וכבד לשון אנוכי (אבל ראיס אל יהוד כבר לא יצא ממני). אני דווקא כן מעוניין בסינתזה רוסית-ישראלית. אני נהנה מאד לדבר עברית, אוהב את החמימות והפתיחות של האנשים ואוהב תרבות עברית, גם "רצינית" לפעמים וגם "חגיגה בסנוקר". כן הייתי רוצה, למשל, שסופרים ילידי הארץ יכתבו ספרים ברוסית שעלילתם מתרחשת בישראלו ושיושפעו, נגיד, מעמוס עוז ומאיר שלו. המערביות שאני מעוניין בה אמורה להתבטא, בגדול, ביותר הומניזם ופחות אלכוהוליזם. ובשוויון בין גברים לנשים. "לא 'מזרחית מדי"' היתה התבטאות די טפשית, כי רוב המזרחים שאני הכרתי בחיי עונים להגדרות "ערס" או "ילד קטן שלא מבין מהחיים"3, ובמקרה הראשון אולי פשוט מדובר בנגזרת של מצבם4 הסוציו-האקונומי. ודאי שאידיוטי להכליל. בסך הכול, מסתבר שאני כן מעוניין בתרבות ישראלית ברוסית, עם השפעות רוסיות; או תרבות רוסית בישראל, עם השפעות ישראליות חזקות. מגיע לי נכשל בחיבור. עם היהדות ההיכרות שלי מוגבלת מאד, לכן לא הזכרתי אותה. 1 בקווים כלליים... אני בן 20. 2 וגם שלי קצת חורקת מחוסר שימוש וחוסר חשיפה, בעיקר בדיונים אינטלקטואליים, אבל חסרות לי גם בשליפה הרבה מלים יומיומיות. שלא נדבר על רמת הכתיבה שלי, אוי ווי איז מיר. 3 או "ערבי". אבל חברים ערבים דווקא היו לי. אחלה חבר'ה. צאחבים. 4 מצבנו, מצבנו... גם אני גר בלוד. |
|
||||
|
||||
רגע, רגע. אתה בן 20. ולפני 7 שנים לא נדרש ממך כינוי. כתבת כאן בגיל 13? אתה מתלמידיה של המורה ההיא? |
|
||||
|
||||
של המורה שנכשלה בהסמכה להוראה והלכה ללמד בלוד? אולי. אין לי מושג על מה את מדברת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכוונה לכיתת המידענות של רופין ודומותיה. אמנם אז היית בערך בן שמונה. דיון 667 |
|
||||
|
||||
קודם כל, תפסיק להתמסכן. אתה מתנסח בסדר גמור ואשמח אם לא תברח. אני יכול להבין את הרצון שלך בסביבה רוסית בשל היותה שפת אימך, אבל בתגובה שפתחת בה את הפתיל, היה נראה שאתה מתייחס לדור הבא. לאלו ודאי לא תחסר הרוסית (שהרי אתה מקונן על כך שהם לא ישלטו בה כלל). האם אתה מעוניין שילדיך (ההיפותטיים?) וילדי רוסים אחרים ילמדו רוסית בגן, כדי שלך עצמך יהיה נוח יותר בזקנתך? |
|
||||
|
||||
וכל כך חשוב לך לא להטמע בלבנט? למה באת הנה, אם התרבות המקומית כל כך נחותה בעיניך? |
|
||||
|
||||
כדי להפריח את השממה. כל מה שהתרחש כאן במשך מאה שנה לפני עלייתנו היה גרסת הדמו. עתה באנו להראותכם כיצד זה נעשה. שני מפתחות לזה השער: אשדי יי"ש ואפס סובלנות למטרדים, בראש ובראשונה להכול. וברצינות: קודם כל, אותי אישית הביאו, בגיל גנון. מעבר לכך, מהסיפורים של הורי עולה שלא היה להם ולא יכול היה להיות להם מושג מה זה ישראל בכלל. העיקר בשבילם היה לברוח מאוקראינה, שהיתה נתונה במשבר קשה ביותר אחרי נפילת ברה"מ. שיקול משני היה שלא אצטרך לשאת את הכינוי יהודון (ז'יד) כל חיי. חוץ מזה, התרבות לא נחותה בעיני, ולא כתבתי את זה. כתבתי שאני לא אוהב את התרבות של "המזרחים", מה שהיה באמת טפשי, כי מה אני יודע על מזרחים. אז אכלתי מופלטה וקראו לאמא שלי "מפתוחה" כל ילדותי... לא מחקר אנתרופולוגי. העניין הוא שאני לא שופט "איכות" של תרבות לפי העדפותי האישיות. בביטויים שנתתי בגרשיים ("נחת זרוענו" וכו') התכוונתי להלך רוח שנפוץ בציבור הרוסי דווקא, שאני בכלל לא מתלהב ממנו. להיטמע די נטמעתי, אבל על הרוסית אני רוצה לשמור, כי אני קשור אליה מאד. זה הכול. גם בגרמניה, ארה"ב ואוטופיה הייתי מנסה לשמור עליה. שום כוונה להתבדל מה"לבנט" (בחיים לא השתמשתי במלה הזאת) דווקא. נראה לי שאני יוצא די אהבל בדיון. כנראה צריך לפרוש מהאייל לעוד כמה שנים. |
|
||||
|
||||
מה זה "מפתוחה"? |
|
||||
|
||||
ניחוש: פרוצה. |
|
||||
|
||||
אם זה שווה לך משהו, אני נהנה מכל רגע של קריאת התגובות שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |