בתשובה לdd, 14/02/13 18:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה שאתה צודק והאירנים המטומטמים מסתמכים על חברי הכנסת של השמאל כמקור מודיעיני עיקרי לנושאים האלה. לצערי אני פחות אופטימי ממך ומנחש שגם הם מסוגלים לשמוע על תחקיר של תחנת טלוויזיה אוסטרלית, להכנס ל-youtube ולמצוא שם את שמו ופרצופו של אותו אדם ולשמוע על הספקולציות של העיתונות האוסטרלית לגבי מעשיו שקדמו למעצרו. במקרה כזה חברי הכנסת הנ״ל הם צדיקים בחלם, שבה השלטון חושב שיש משמעות לצווי איסור פרסום נגד מידע שכל העולם חוץ מישראל כבר נחשף אליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת אחרי האוסטרלים. למשל, לוויקיפדיה באנגלית המידע נוסף ביום שלישי בבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאומר שצו איסור הפרסום הנ"ל החזיק שנתיים עד לפני חצי שבוע? והבעיה שלך היא עם שלושת הימים האחרונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כל עוד הצו סייע לשמור מידע בטחוני או אפילו מידע שחשיפתו תגרום לנזק מדיני היה בו הגיון. ברגע שכל העולם כבר יודע, הנסיון לשמור את עם ישראל בבורותו המבורכת גורם יותר נזק מתועלת ובעיקר מציג את ישראל באור מגוחך. בניגוד לכמה פוליטיקאים ואנשי תקשורת, אני לא נבהל מזה שבישראל בשנת 2010 הוחזק אדם במעצר תחת זהות בדויה וכל הדיונים בעניינו נוהלו בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום. הנחתי כבר אז (ב-2010 אחרי הפרסום הראשון ב-ynet שצוטט ב״תיקון עולם״ לאחר הסרתו) שאם התקשורת יודעת, אז גם המשפחה יודעת ומן הסתם גם מערכת המשפט מעורבת. אני הרבה יותר מודאג מכך שבמאה ה-21 יש אנשים הן במערכת המשפט והן במערכת הבטחון שעדיין חושבים שניתן להסתיר מידע שנחשף ברבים. האם יתכן שבשתי המערכות החשובות האלו יש כל כך הרבה מטומטמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה דבריך הגיוניים ומובנים מאליהם. ודווקא בגלל זה וגם בגלל ההנחה שיש גבול למידת הטמטום שאפשר לייחס לאלה שבקשו בכל זאת לשמור על הצו, אולי ישנן עובדות נעלמות מאתנו שגרמו להם לפעול כך. אני יכול לחשוב על סיבה להתנהלות כזאת. זאת עובדה שבפרשה זו הסיבות והנסיבות אינן ידועות לנו, ומה שיש זה כל מיני פרסומים בלתי בדוקים, שהם בעיני השערות בלבד. מכל הסיפור ברור שאנו רוצים להתנהל כך שבמידת האפשר הפרטים החסויים הללו לא ייתגלו. כמו כן פורסם שהפרשה ופרסום התחקיר האוסטרלי לא גרמו להד כה גדול בעולם, אבל מטבע הדברים אצלנו עוררו מהומה רבה. ביום הפרסום לא יכולת למצוא בעיתונות הכתובה ובמדורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה נושאים אחרים. אני חושב שבסביבה שבה עניין מסויים הינו במרכז העניינים והכול דנים בו, יותר קל לגורמים מעוניינים לדלות פרט מכאן ופרט משם שיעזרו להם להרכיב וליצור תמונה, ומכאן הרצון למנוע את הפרסום אצלנו למרות שהוא כבר פורסם בעולם. זו סתם השערה. אולי, כאמור, ישנן גם סיבות עובדיות שנעלמות מאתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי גם להוסיף שהעובדה שאלה מחברי הכנסת שהביאו לפרסום הפרשה אינם, בלשון המעטה, מאוהבי מדינת ישראל הגדולים (ולצערי, אני כולל בהגדרה הזאת גם את חברת הכנסת גלאון), אומרת דרשני. לו היית חבר כנסת, האם היית פועל כמותם, מבלי להתייעץ קודם עם גורמי הבטחון ולשמוע את דעתם ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חבר כנסת ואין לי גישה לגורמי בטחון, אבל כבר היום, בכל פעם שיש מצב כזה (לדוגמה ב-2010 או ביום שלישי האחרון) אני מנסה להביא את הסיפור לידיעת כל חברי ומכרי. מכיוון שאינני פעיל ברשתות חברתיות או מפעיל בלוג יש למעשי השפעה מאוד קטנה, אבל לאחרים יש השפעה רבה יותר. אני לא רוצה להתייחס לדב חנין או לאחמד טיבי ולמניעיהם, אבל אני בטוח שזהבה גלאון רואה את טובת ישראל לפניה וגם את פעולתה האחרונה אני רואה באור זה. זכותו של הציבור לדעת את מה שידוע כבר בכל העולם עולה על זכות השלטון להמנע ממבוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היית מתייחס לחבר כנסת שהיה חושף את שמה של א' ממשרד התיירות, או של אורלי אינס, טרם הותר לפרסום? הלא גם אלו פורסמו ברשת לכל דורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה טובה. באופן אישי לא הייתי מפיץ שם של נפגעת תקיפה מינית מתוך כבוד לפרטיותה ואני גם לא רואה את האינטרס הציבורי בפרסום. נניח שמדובר במקרה של איש ציבור שתקף מינית את ביתו ולכן שמו אסור בפרסום (מתוך שמירה על פרטיות הבת). פה באמת יש דילמה ואני לא בטוח מהו האינטרס הציבורי במקרה כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו רק שבועיים והנה התגלגל לפתחנו מקרה מבחן. ודאי שמעת על פרשת השופט שנטען כלפיו כי היכה את ילדיו, ועל כך שהיועץ המשפטי לממשלה נמנע עד כה מלהורות על פתיחה בחקירת משטרה. ynet דאגו שיהיה קל מאוד לאתר את שם השופט - הם מצטטים מפסקי הדין שלו. אם תחפש את שמו, תראה שהופיע במספר כתבות (במחלקה ראשונה, בעכבר קפה) אבל הן הוסרו מהרשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי במקרה הספציפי הזה טובת הציבור דורשת שזהותו של השופט תהיה ידועה. שופט הוא לא סתם אזרח, הוא אמור להיות דמות ציבורית המייצגת את החוק והצדק ומכיוון שמעל בתפקידו יש להוקיעו ברבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק הערה: גם שופטים הם זכאים עד שלא הוכחה אשמתם. (אבל אכן, אין סיבה שלשופט יינתן חסיון שלדמויות ציבוריות אחרות אין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסיון השם שלו הוא לא בגללו אלא בגלל ילדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מקרה מעניין מסוג אחר: הכריש הצעיר ביקש ששמו יפורסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכולם לטובת ישראל - תלוי איזו ישראל. אני לא חושב שישראל שאנשלוביץ' שוחר את טובתה, יותר טובה מזאת שדב חנין או גלאון שוחרי טובתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאני נחשף לסיפור כזה כתוצאה מקריאת חומר גלוי בתקשורת ובאינטרנט אני מדבר על כך עם חברי ולא חושב שבנקודת הזמן הזאת התנהגותי כבר יכולה להשפיע על משהו. אבל לא זה מה ששאלתי, ועל מה ששאלתי התחמקת מתשובה. חבר כנסת שבתוקף חסינותו הפרלמנטרית פועל בניגוד לצו פרסום, זה כמו שאומרים אופירה אחרת. חבר כנסת יכול לשאול ולהתייעץ. אותם גורמים שרוצים למנוע את הפרסום ינסו לשכנע אותו שכך צריך ואחר כך יוכל להחליט החלטה יותר נכונה. בפרוש גם האפשרות שיחליט בכל זאת לנצל את חסינותו כדי לתרום למדינת ישראל קיימת. זה אמנם ניחוש, אבל אני בטוח שטיבי לא ניסה להתייעץ. הוא פעל בשמחה ובששון כדי לגרום נזק למדינה, כדרכו מתמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לענות איך הייתי פועל לו הייתי חבר כנסת. דברים שרואים מכאן לא רואים משם, אתה יודע. אבל בכל מקרה, לו היום היו לי אמצעים יותר יעילים וחסרי סיכון עבורי להפיץ מידע שפרסומו נאסר, לדעתי, שלא בצדק, הייתי משתמש בהם כפי שאני משתמש היום באמצעים המוגבלים שעומדים לרשותי. אני באמת לא רוצה לדבר על אחמד טיבי ועל המניעים שלו שמן הסתם די שונים משלי. לא הייתי מופתע אם במקרה שנידון לפנינו המצב היה שראש הממשלה וזרועות הבטחון הכפופות לו ניסו פשוט למנוע מעצמם מבוכה וביקורת ציבורית, זהבה גלאון חשבה שמבוכה וביקורת אינן עילה לפגיעה בזכות הציבור לדעת וטיבי רק חיפש איך דווקא להביך את הממשלה ואת שירותי הבטחון. אני באמת לא חושב שזהבה גלאון ניסתה לפגוע בבטחון המדינה ולטעמי היא פעלה במקרה הזה באופן ראוי. אני יכול רק לנחש שהייתי פועל באופן דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם ראית את הסרט "שלושת ימי הקונדור". הקטע אולי הכי טוב (וגם והכי משעשע) בסרט הוא שיחה של הגיבור (רוברט רטפורד) עם הרוצח השכיר האינטילגנטי, שעד רגע זה רדף אחריו בדרכים מתוחכמות כדי לחסלו, ורק בגלל תושית הגיבור וגם בגלל שפעל בצורה לא מקצועית ולכן גם לא צפוייה, הצליח לשרוד, ושבנקודת זמן זו כבר אבד בו עניין, ושוב אינו רודף אחריו כי יש לו מעסיק אחר מ"קהילת המודיעין" שנותן לא יעדים אחרים, והוא משוחח עם הגיבור שיחת חולין מנומסת, ואף משיא לו עצות. בין השאר הגיבור שואל: "הרי מעסיקיך מאתמול ומהיום כולם שייכים לאותה "קהילת מודיעין". מדוע הם שולחים לרצוח אלא את אלה ? עיקר התשובה של הרוצח האיניטליגנטי והמנומס היא שלעולם אין הוא שואל את השאלה "מדוע ?" ומה שמעניין אותו זה רק "איך ?", לפעמים "איפה ?" ותמיד "כמה ?". ובכל זאת הוא משיב לו תשובה משוערת: "אולי יש כאן עניין של חיפוי על מבוכה". זה יכול להיות הסבר אבל האיש לא בטוח ואומר "אולי". לעומתו, אתה בטוח לגמרי. אתה יודע שהסיבה היחידה לחשאיות היא חיפוי על מבוכה. אני חושב שחבר כנסת שהמדינה יקרה לו, כיוון שיש בידיו כוח, חייב לבדוק ולהתעניין במקורות שישי לו, לפני שהוא קופץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה האחרונה שלך מתאימה למצב בו חברי הכנסת היו מדליפים סוד. חברי הכנסת כאן שאלו לגבי מאמר-תחקיר- אוסטרלי ששלושתם כולל עוד עשרות אם לא מאות אלפי ישראלים קראו או קראו עליו דיווח . איסור פרסום על שיש איסור פרסום על קיומו של מאמר באוסטרליה שנמצא ברשת. אמירה על דבר כזה שהוא פגיעה בבטחון המדינה מזנה לחלוטין את המילים ''בטחון המדינה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה פעם פרשיה ישנה שבה הגיבור היה נחמן שי, ושהתייחסתי אליה בתגובה 572620 . ראה מה קרה מאז. הבחור יצא בשצף קצף כנגד ביזוי הכנסת וכדומה ובשינוי מדרגה סתם לפתע את פיו מאז ועד היום. אין לי שום מושג למה, אבל הנחתי אז, למרות שאין לי שום ידע בעניין, שיש משהו בפרשה הזאת שמצדיק הורדת פרופיל, ונדמה לי לאור השתיקה הרועמת הזאת של הח"כ הרעשן שלא טעיתי. לגבי הפרשיה הנוכחית, אני יודע שהעניין פורסם בחו"ל ואין לי שום מושג במה מדובר, ואם רעש מקומי שיתווסף ללפרסום בחול יכול להביא נזק למדינה, אם כי באחת מתגובותי הקודמות תגובה 612562 ניסיתי להעלות השערה איך ייתכן אולי נזק. מה שאני אומר הוא שח"כ אחראי שאוהב את מדינתו צריך במקרה כזה לשאול את אלה שחושבים שצריך להמשיך לשמור על חשאיות כאן למרות שזה שהדברים פורסמו בחו"ל ואפשר לקרוא אותם באינטרנט דבר שכולנו יודעים. אולי יש איזו סיבה נעלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד ספקן לגבי הביטויים "טובת המדינה" ו"נזק למדינה". נזק למדינה פירושו הרבה פעמים מבוכה לאי אלו אנשים. אתה יכול לראות חלק מהדברים בשיח של ראשי השב"כ . הנזק למדינה נגרם הרבה פעמים על ידי התנהגות שני המוסדות הללו- השב"כ והמוסד. יש להם כוח עצום שהם מפעילים הרבה פעמים באופן מופרז עקב הגבולות המטושטשים שלהם. לכן המקרה הנוכחי, גם אם יגרום לנזק מסויים, הנזק שבאי חקירתו גדול מהנזק שבגילויו. כפי שהתגלה בפרשת קו 300 ועדויות לשעברים -פרקטיקת השקר היא פרקטיקה מקובלת. החשש שהיה כאן מקרה של חיסול למרות ששופטת קבעה אחרי שנה וחצי שזו היתה התאבדות, מחייבת לדעתי חדירה של קצת אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 250873 שורה ראשונה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקשתי להוכיח משהו על סמך הסרט. רק להיזכר ולשתף את הקוראים במשהו ששיעשע אותי, וממנו לעבור לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שאני ״בטוח לגמרי״ אלא שלא הייתי מופתע אם זה היה הסיפור. בכל מקרה, מניעת מבוכה זו היתה הסיבה שמסרה התקשורת כשדיווחה על פגישת ועדת העורכים. חוץ מזה, איך אתה יודע שזהבה גלאון לא התיעצה עם גורמי בטחון לפני ששאלה את שר המשפטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא התייעצה, ואם לאחר ההתייעצות מצפונה הכתיב לה שטובת המדינה היא לפעול כפי שפעלה, היא הייתה בסדר גמור ואין לי דבר נגדה, ושאלת שיקול הדעת שלה (שאין בידי נתונים לשפוט אותו) הוא עניין אחר. אם. . . עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה אם אני מאמין שהיה ''אם'' כזה אצלה, ושהיה ''אם'' כזה אצל טיבי ומריעיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדינת ישראל = הכיבוש אתה צודק בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם נחשף אליו ממדליף ישראלי. וזו פרשת הבגידה האמיתית. הוא הבוגד. הוא ולא אחר. ולכשיימצא המנוול, מה ייעשה בו? ולגבי הנבלה שנעשתה בפרלמנט. פלא שהיא יצאה משורות השמאל. אפשר היה להציג את השאילתה מבלי לציין את האזרח האוסטרלי. למשל. הנה ניצן הורוביץ, בעצמו איש שמאל, פנה ליועץ המשפטי בדרכים המקובלות וקיבל תשובה מפורטת ומבלי לעבור על החוק בחסות החסינות הפרלמנטרית. אני משער שבכל זאת יש משמעות אובייקטיבית, ריאלית, לעובדה שהשר לביטחון פנים הדיר את רגליו מהמליאה בעקבות הנבלה של גלאון- טיבי- וחנין. מצד שני, ההתנהלות הזו מעלה שאלה עקרונית בפני עצמה. האם בעידן האינדיבידואליסטי אגואיסטי הנוכחי, אשר בו מכריזים יותר ויותר אנשים שהמדינה היא שפחה שהציבור לא חייב לה מאום, וככלות הכל זה עתה נכנסו לכנסת תשע עשרה מנדטים של אגואיזם אידיאולוגי, האם אנחנו רשאים לצפות שנבחרי הציבור ינהגו אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם נחשף אולי לפרשה ממדליף ישראלי (ואולי דווקא ממדליף אוסטרלי?). אבל המדליף הזה לא היה חבר כנסת. יכול להיות שצריך לעשות לו מה שנעשה לחבר הכנסת מהאופוזיציה שחשף מעל בימת הכנסת מסמך סודי ושמספר שנים לאחר מכן אישר בראיון לטלוויזיה את אחריותה של ישראל לפעולה שאותה ישראל הרשמית המשיכה להכחיש. בשנת 2010 המידע הזה היה עדיין נחלתה של קבוצה קטנה יחסית של שותפי סוד. לאחר הפרסום האוסטרלי כבר לא היה מדובר על סוד. מדינת ישראל הרשמית התעקשה לטעון שמדובר על סוד בשעה שכל אחד כבר יכל למצוא את המידע באינטרנט. התוצאה היחידה של ההתעקשות הזו הייתה ניפוח הפרשה. טוב שהיו כמה חברי כנסת שהוציאו את האוויר מהבלון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי הדליף את הסיפור (לפי שר החוץ האוסטרלי גם שם ידעו את זהותו ואת גורלו של אותו עצור) ואני לא רוצה להתיחס לנקודה הזאת. אותי מעניין למה אתה קורא למעשה של חברי הכנסת ''נבלה''. במקרה הטוב, מדובר בטמטום (ויש מי שיגיד אופייני) של גורמי הבטחון, ששמו עצמם לצחוק, וחסד עשו עימם אותם חברי כנסת שסיפקו להם את הסולם לרדת מעמוד הקלון שאליו טיפסו. במקרה הרע מדובר בנסיון נואל להסתיר את הפדיחה מאזרחי ישראל לא משיקולי בטחון אלא משיקולי כבוד עצמי (במילים של אמצעי התקשורת ''למנוע מבוכה'') תוך ניצול לרעה של מערכות הבטחון והמשפט ומזל שיש עוד כמה אנשים שמוכנים לעמוד נגד ההתנהלות המבישה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שמדובר בהתנהלות מבישה? אני לא יודע את כל השיקולים, יש לי הערכה ופירטתי אותה אבל אינני יודע. האם מתוך ידיעה אתה קובע שמדובר בשיקולים של כבוד עצמי שנועדו להסתיר פדיחה. האם לדעתך יש סיכוי שאכן עמדו ברקע שיקולים אמיתיים וריאליים? לעומת זאת אני יודע שלצו של מערכת המשפט בישראל יש מעמד של חוק, ונדמה לי שאני רשאי במינימום, וזה רק כדי שלא לייחס לגלאון ולחנין ולטיבי חתרנות או בגידה שכולנו מכירים את טיבה, במינימום אני רשאי לצפות שחברי הכנסת יכבדו את החוק. ולכן זה מעשה נבלה. בישראל קיימת הפרדת רשויות, יש גורמי בקרה, ובקרה על בקרה, ויש דרכים מקובלות במינהל הציבורי. מכיוון שאני חושב שעדיין קיים שמאל שאיננו אנטי לאומי ואנטי באשר הוא, הייתי מצפה דווקא ממנו שיקום ויגנה ויחרף את אותה ושכמותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שאלה בכלל. ברגע שהסיפור כבר התפרסם בכל העולם, לא יכולים להיות ''שיקולים אמיתיים וריאליים'' מאחורי הניסיון להמשיך ולהסתיר אותו בתקשורת הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, בכל מקרה הנסיון להסתיר מידע שפורסם בכל העולם רק מאזרחי ישראל הוא חסר כל ערך בטחוני או מדיני. להסתרה כזאת יש שני מניעים אפשריים: 1. מישהו חושב שהסתרת המידע שנחשף בכל העולם רק מאזרחי ישראל יתרום באופן כלשהו לבטחון המדינה. 2. מישהו חושב שהסתרת המידע שנחשף בכל העולם רק מאזרחי ישראל ימנע מבוכה מאנשי השלטון. במקרה הראשון מדובר בהתנהגות מטופשת. במקרה השני מדובר בניצול לרעה של כוח השלטון וזו כבר התנהגות מבישה. כאשר צו איסור הפרסום היה עדיין בתוקף, נמסר שראש הממשלה כינס את ועדת העורכים של אמצעי התקשורת במטרה למנוע פרסום ידיעה שתגרום למבוכה. בשל כך אני חושד שהסיבה השניה היא הנכונה, אבל בתגובה הקודמת סייגתי את דברי ואמרתי שרק במקרה הגרוע זאת התנהגות מבישה. במקרה הטוב מדובר בסתם טמטום (ואני לא בטוח מה יותר גרוע:שלטון מטומטם או שלטון שמנצל את כוחו לרעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מה שקרה מסוםר בשיר הבא?http://www.youtube.com/watch?v=aPJPnY59zUs | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השוטרים לא הורשו להיכנס לתא שבו נמצאה גופתו של זיגייר": http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/436/866.html?hp=1... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |