|
||||
|
||||
טוב, ברגע שנסיונות קואורדינציה לא עולים יפה, הם הופכים לבעיה. במקרה של האיטי היה מדובר במבצע איסוף כספים שהצליח מעל למשוער. לכן עצם השאלה של מה עושים עם הכספים קיבלה גם היא תשומת לב מיוחדת. כאן כבר הסתמן שחוסר היעילות והקשיים ניכרו עוד בשלב מוקדם, לפני שמוסדות המדינה היו מעורבים בעניין. עימותים בנושא נוצרו כבר בין אירגוני הסיוע הבינלאומיים לבין עצמם. התחושה שלי (מבלי שבדקתי את העניין לעומק) היא שלא כדאי להאשים את ממשלת האיטי בכל הקשיים האירגוניים. המאמר שאליו קישרת אכן יורה לכל הכיוונים. בכל זאת: הטענה שלו אינה נגד מימון תכניות ארוכות טווח מכספי הסיוע, אלא ניצול אותו סיוע מחוץ לאזורי האסון, כאשר אלו עוד נותרים בחורבנם. ניתן כמובן להתווכח על השאלה אם פתיחת בית חולים מאובזר באזור הבירה לא יועיל בסופו של דבר גם לנפגעים באזור הספר. עדיין ניכר חוסר התאמה בין כמות המשאבים שגוייסו (בין השאר מכמות ניכרת של תורמים פרטיים) בגלל מה שאירע באזורים מסויימים, והעזרה שניתנה עד עתה לאותם אזורים. כ150 שנה אחרי הקמת ארגון הצלב האדום, ניתן להבין שנושא הסיוע ההומני באזורי מלחמה, אסון ועוני אינו פשוט כלל וכלל. לצד שאלות של מהו הסיוע הנכון, תמיד עולה השאלה של מידת שיתוף הפעולה עם משטר עריץ, כיצד דואגים לכך שהסיוע יהיה איכותי ושיהיה בעל השפעה גם לאחר שאירגוני הסיוע ארזו את הפקלאות והמשיכו הלאה. בהחלט, סיפורם של אירגוני הסיוע כולל הרבה פרקים מצמררים. האם מכך כדאי היום להגיע למסקנה שכל סיוע לא עוזר? פשוט לפרק את כל האירגונים (הצלב האדום, רופאים ללא גבולות, קריטס, הזרועות הרלוונטיות באו"ם וכן הלאה וכן הלאה)? ואז כשיש אסון, מגפה, רעב, רצח המוני פשוט לשבת על התחת ולצקצק בלשון? להחליט שכל מי שלא שפר מזלו לגור מחוץ לאזורי אסון מלחמה ועוני פשוט מקולל? אם באפגניסטן פעלו באופן מוטעה, יש לסגור לאלתר את מרפאות האידס בצ'צ'ניה ודרום אפריקה? ואם כבר אנו עוסקים בהאיטי ספציפית, אפשר לטעון שההתנהלות של הרשויות שם בעייתית ושיש בעיות ביישום תכניות הסיוע. האם אתה רוצה להשוות זאת למקרים בהם הסיוע הזיק? האם בהאיטי המצב היה טוב יותר לולי היו מגיעים כוחות מסייעים, פועלים לחילוץ ופינוי הריסות, בונים מחנות פליטים ומטפלים במגפת הכולרה? בסיוע, יש לזכור, יש גם מידה רבה של תועלת עצמית. כשישראל שולחת משלחות סיוע, זה גם כדי שיצברו נסיון. מגפות שלא מטפלים בהן מתפשטות הלאה. מאזורים שבהם לא ניתן עוד לחיות מגיעים פליטים (ויצא לנו בשנה האחרונה לחוות כמה נוכחותם רצוייה על ידי האוכלוסיות הקולטות). וגם מעבר לכך, אירגוני הסיוע גם פועלים בתחום הפוליטיקה הבינלאומית. הם אלו שמתריעים ומנכיחים את הקורבנות בזירה הבינלאומית. כאשר הם נלחמים בקונצרנים התרופות על זכות קיומן של תרופות גנריות, הם מאפשרים בסופו של יום טיפול באוכלוסיה רחבה יותר. הם גם אלו שממנים מחקר בחיפוש אחר תרופות למחלות "נשכחות". האם אלו לא פעולות רצויות ומבורכות? |
|
||||
|
||||
שאלה : למה לא פשוט לחלק כסף לאוכלוסיה? (נגיד 10,000 דולר לכל תושב) אולי היא תדע מה היא רוצה לעשות איתו. |
|
||||
|
||||
Great minds think alike, and slow minds write responses before reading the other ones...
|
|
||||
|
||||
קראתי את השרשור, ולא זוכר שראיתי הצעה כזאת. האמת, אני לא ממש חושב שזה יעבוד. אולי אם כולם יקנו כרטיסי טיסה לארץ אחרת. מעניין אותי אם ניסו. |
|
||||
|
||||
סליחה, אם זה לא הובן אני הוא הפזיז שרשם רעיון זהה לשלך במעלה השרשור, אחרי שהתגובה שלך כבר הופיעה במורדו. אני חושב דוקא שעם פיקוח כלשהוא זה בהחלט עשוי לעבוד, ובטח יותר טוב מאשר למסמס את כל הכסף דרך רשויות שונות ומשונות שלוקחות אותו לעצמן. למשל בארצנו הקטנטונת, נפגעי טילים בעמוד ענן ובלבנון II מקבלים פיצויים על בתיהם שנהרסו ישירות לחשבון הבנק (אחרי מסע תלאות ביורוקרטי, אלא מה). אני אגב תוהה אם פתרון דומה במשבר המשכנתאות של ארה"ב ב-2008 לא היה יותר מוצלח, יעיל ומוסרי ממה שלבסוף (ועדיין) נעשה. |
|
||||
|
||||
זו שאלה אחרת לגמרי. המצב של ארה"ב אחרי המשכנתאות הוא שונה לגמרי משל האיטי. במקרה של ארה"ב אני מסכים איתך - אם במקום להציל את כל הבנקים היו מצילים את האנשים עם המשכנתאות אני חושב שהמשבר היה נגמר הרבה יותר מהר. (למרות שזה די לא הוגן - רק כי לקחת משכנתא מחורבנת מגיע לך כסף מהממשלה? אבל כנראה יותר הוגן מלתת המון כסף לבנק.) זה לא המצב של האיטי, למרות הנזק שעשה המשבר, אני חושב שעדיין אפשר להשיג מים נקיים בארה"ב, ואין בעיה של דיזנטריה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |