|
||||
|
||||
אני לא מנסה לעתכחש לשום דבר.החמאס אינם יורים טילים בגלל ההתנחלויות. אם היינו מקבלים את מתווה קלינטון היינו מתבזים בדחייתו בכנסת.ברק כיאה למהמר ובלופר, עמד על סף הסכם עם הסורים ועם ערפאת כשהיה במיעוט בכנסת. יתכן וזאת הסיבה שהוא דחף הסכם בצורה כזאת שערפאת ידחה- ה-take it or leave it שלו עוררה את חשדותי עוד אז.לגבי התבטאויות פלסטינאים שונים לגבי זכות השיבה כבר כתבתי כאן לא מעט ולא אחזור על כך. אני מבים שבדרך כלל יותר קל להסתכל החוצה ולא פנימה ולהאשים את הפרטנר או האין פרטנר. |
|
||||
|
||||
הוא לא דחף הסכם בצורה שעראפת ידחה אותו, הוא האמין באמת ובתמים שאחרי הויתורים העצומים - בירושלים, 94 אחוז מהשטח, אפילו הצהרה שמדברת על זכות השיבה (שרובה תהיה כמובן לפלשתין אבל כמה אלפים יכנסו לישראל במסגרת איחוד משפחות), הוא הציע הצעה שתביא לסיום הסיכסוך, והסיבה היחידה של עראפת לדחות אותה היא בגלל שהוא לא באמת ובתמים בשל לחתום על הסכם שפירושו: סיום הסיכסוך. שוב, ברור למה חשוב לך להאמין שמי שפוצץ את העסק היה ברק ולא עראפת, כי זה אומר שאם רק נוותר עוד קצת יסכימו אויבינו להפסיק את המילחמה נגדנו ויהפכו לבני ברית לחיים של שלווה, שיגשוג, שלום וצמיחה. (זאת מחשבה מפתה אבל נראה לי שאין סיבה ממשית שלא לחשוב שזה פשוט לשגות באשליות). אין שום בסיס שמוכיח את הטענה שהחמאס או שרוב הפלשתינאים מוכנים לקבל את קיומנו כאן. ובטח לא כבעלי מדינה ריבונית לצד מדינה שלהם. |
|
||||
|
||||
הייתי נזהר קצת בתיאור אמונותיו של ברק. אתה יודע מה הוא הציע לערפאת חוץ מאחוזים?בינתיים מי שאמור להסכים לתת זה לא החמאס שאין לו כמעט מה לתת אלא אנחנו, שחזקים לא רק מהחמאס ומהרשות אלא גם ממצרים, ירדן וערב הסעודית גם יחד. החמאס ורוב הפלסטינאים מוכנים לקבל את נוכחותנו כאן. בשלב הראשון בלית ברירה ובהמשך התהליך אם אי פעם נתחיל אותו, באמת. בינתיים מי שאינו מוכן לשום דבר זה אנחנו. כשהיו בחירות ברשות, היינו מוכנים לקבל את הזכות שלהם לבחור? לא.מיד לאחר שהניה נבחר החילונו בפעולות עונשין על שהעזו לבחור אותו. זה רק קטע קטן מהעניין. כשאני קורא את דבריך אני חושב לרגע שאנחנו קטנים, חלשים ומסכנים. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא חזקים יותר מכל מדינות האיסלם. למה אתה חושב כך? לכל היותר אנחנו מספיק חזקים כל עוד ארה"ב תתן לנו גב. החמאס אומר במפורש שהוא לא מקבל את נכחותנו כאן, ופועל נגד נוכחותינו כאן. אתה מציג את הדברים כאילו ברק שהציע להם מדינה משלהם הוא האשם היחידי (כלומר אם לא מחשיבים את האשם האמיתי- נתניהו). אתה טוען ש" אנחנו לא מוכנים לשום דבר "- שרון נסוג מרצועת עזה עד הסנטימטר האחרון, כל התושבים היהודים פונו כולל הגופות. בתי הכנסת הפכו למתחמים עלהם החמאס התאמן בפגיעה ביישובים. אולמרט הציע הצעות מרחיקות לכת שאפילו האמריקאים היו המומים, אבל הפלסטינאים דרשו עוד. ולא ויתרו על סרובם להכיר בסיום הסיכסוך ועל זכות השיבה. אבל אנחנו אלה שלא מוכנים לכלום. כשהניה נבחר הוא דיבר על השמדתינו. לפי כל ההסכמים שאנחנו והפלסטינאים חתומים, היתה הסכמה לפירוק תשתיות הטרור ונטישת המאבק המזויין, הם מסרבים להפסיק את ההתנגדות המזויינת, הם חוטפים חיילים, הם יורים פגזים, הם מפגעים פיגועים. אבל אנחנו הם אלה שנוקטים בפעילות עונשין בלתי מוצדקת, אנחנו האשמים. אם רק היינו מפסיקים... אנחנו לא מסכנים, אנחנו לא חלשים, אנחנו כן קטנים ויש גבול לסיכונים שמותר לנו לקחת על עצמנו. החמאס אומר שהוא לא נגד שלום, הוא בעד שלום. לאחר שתוקם פה מדינת פלשתין והיהודים לא יהיו כאן. הוא טוען שלעולם לא יוותר על זכותו לכך. שרק מן הצדק שיכירו בזכויותיו אלה. אנחנו לפי דבריך אשמים שאנחנו מסרבים לקבל שלפלסטינאים יש זכות לבחור בחמאס. אנחנו צרכים לתת להם נמל, אנחנו צרכים לרצות שהם ישגשגו. אולי שכחת, הסגר לא החל כשהחמס עלה לשלטון, הם יכלו להשקיע את הכספים שקיבלו תרומות מהעולם כדיי להגיע לשיגשוג כלכלי, הם בחרו להשקיע את הכסף בנשק ותעשיית רצח. אבל אנחנו, לפי תפיסתך, הם אלה שלא מוכנים לשום דבר. |
|
||||
|
||||
בתור אדם עם דעות די שמאליות אני נדהם ומשתומם למשמע העמדות ההזויות הנשמעות כאן מצד שמאלנים מסוימים. ההצדקויות והרציונליזציות של החמאס, מעוררות גיחוך ומחזקות את כל הסאריאוטיפים של השמאלני המנותק. החמאס הוא אויב בלתי מתפשר של ישראל, ואויב של כל תהליך פיוס, האינטרס של שוחרי הפיוס בישראל היא החלשתו הצבאית וישראל צריכה לעשות כל מה שביכולתה להחלשת מעמדו בקרב הפלסטינאים. במסגרת התנגדותם האוטומטית לכל פעולה צבאית הם יורים לעצמם ברגל, הנסיון להיתלות בכל משענת קנה רצוץ to save the phenomena הופכת אותם לקריקטורה או במילותיהם האלמותיות של האחים מרקס: '?Whom do you believe, your eyes or my words" |
|
||||
|
||||
מיהם השמאלנים שמצדיקים את החמאס. אני קובע שהחמאס הוא אויב מר של ישראל. מדוע אתה ורבים אחרים מקפידים להתייחס לכל נסיון להבין- לא להצדיק , לתמוך, לגלות אמפטיה -להבין כמו שמנסים להבין כל תהליך מבחינה ראציונלית ולא כפי שאתה מבין את המילה ''להבין'' כלהבין לליבו ולהתחבר אליו. ההתייחסות השטחית עד היסטרית למילה ''להבין'' מתסכלת אותי זםן רב. |
|
||||
|
||||
אם הוא אויב מר של ישראל אז למה אתם תומכים במדיניות שמחזקת אותו? הסיכוי היחיד לפיוס הוא החלשה מסיבית של החמאס, הבעיה ב"הבנה" שלכם את החמאס היא שאתם מחפשים מתחת לבלטות סימני התמתנות במקום לקרוא לילד בשמו, כל עוד יש חמאס חזק השולט בעזה אין סיכוי לתהליך של פיוס. |
|
||||
|
||||
מי שמסתכל למרחק של סנטימטר חושב שהמטרה של השמאל -שלי, היא לחזק את החמאס. החמאס הוא אויב מר של ישראל אבל הוא חלק מהציבור הפלסטינאי וגם לנו יש מניות בבניית כוחו. אפשר לחשוב שיש לנו מלחמת השמד ניצחית נגדו. אני חושב שאנחנו בסופו של דבר צריכים להדבר איתו. לא בתנאי שהוא יכנע או שחלילה יתחיל להתמתן ויאלץ את ביבי לחדול מהמלחמה הנצחית נגד הטרור ולנהל מו''מ. אני חוזר שוב לבחירות בהן זכה החמאס ולא קיבלנו את התוצאות.במקום לדבר עם הניה , פתחנו נגדו במלחמת חורמה. |
|
||||
|
||||
להבין את החמאס, להבין משהו בכלל, קשה כאשר שמים פקקים נגד רעש באוזנייים וכיסוי שיכסה את העיניים. נתניהו הוא זה שמסרב לחדול מהמלחמה הניצחית? נתניהו שהכריז שהוא מוכן לשתי מדינות לשני עמים, לעומת החמאס שהכריז על מאבק ניצחי עד להשמדת ישראל, נתניהו הוא הבעיה? נתניהו שעצר את הבניה ביהודה ושומרון למשך חודשים רבים, כפי שלא פרס ולא רבין ולא ברק העלו בדעתם לעשות, הוא זה שלא מוכן לשלום? איציק מה המסר שאתה מבין מזה?: "מטען רב עוצמה התפוצץ היום (חמישי) בסמוך לכוח צה"ל שעסק בפעילות של תיקון הגדר בין עזה לישראל. כתוצאה מהפיצוץ הועף באוויר ג'יפ צבאי ונהרס לחלוטין. חייל שהיה במרחק עשרות מטרים מהמקום נפצע באורח קל מאוד. מקור הפיצוץ הוא במנהרה ממולכדת, הסמוכה לקיבוץ נירים. בצבא ציינו כי מדובר במנהרה גדולה במיוחד בעומק של כארבעה מטרים". 8/11/2012 הפיתרון שלך הוא לדבר. אתה לא מבין שדיבורים לא יספקו אותם? אתה לא מבין שיש להם אינטרס להמשיך במאבק המזויין, לא רק רעיוני, אלא גם כלכלי, הם מקבלים סיוע כספי על כל שהיד, ועל כל פעולה שהם מוציאים, כל עוד אנחנו לא חותרים להכרעה, כל דיבור איתם רק מחזק אותם, ומחזק את ההבנה שכדאי להם להמשיך בהתנגדות המזויינת נגדנו. כל עוד אנחנו משוכנעים שרק נכונות שלנו להתפשר, לוותר, ולסגת תביא לפיתרון. וש -"תנו לצה"ל לנצח" אפילו כפיתרון זמני שצריך לתחזק אחת לכמה חודשים, זה משהו שלא יעלה על הדעת. לא משנה מה נבין וכמה נבין, עדיין לא נבין למה במקום ששפיכות הדמים תקטן ומצבנו יהיה טוב יותר, ההפך הוא מה שקורה. |
|
||||
|
||||
אתה נורא מתוסכל: "אתה לא מבין שדיבורים לא יספקו אותם?". אני לא מתייס לאירועים נקודתיים אלא לכל התהליך. יש לי חדשות בשבילך: גם אנחנו מעוניינים שהם ימשיכו במאבק המזויין. אם ג'עברי ישתגע ויראה סימנים שהוא מוכן להדבר-נחסל אותו. |
|
||||
|
||||
חיזוק החמאס הוא לא המטרה שלכם, אבל הוא תוצאת המדיניות לה אתם מטיפים, מדיניות שרק תקטין את הסיכוי להדברות שיקר לכולנו. מה שחמור מכך הוא שבדרך אתם גם משקרים לעצמכם וגם לנו, לדוגמא: החמאס אכן ניצח בבחירות לפרלמנט הפלסטינאי אבל נשיא הרשות הפלסטינית שהוא, בניגוד למודל הישראלי, אחראי למדיניות החוץ, נבחר גם כן והוא איש פתח. הוקמה ממשלת חמאס והחמאס בהזדמנות הראשונה זרק את אנשי הפתח מהגגות והשתלט על רצועת עזה, מה שנקרא דמוקרטיה למופת. החמאס מאמין בבחירות כמו שאני מאמין בשדים ורוחות. (והראיה לא התקיימה מאז שום מערכת בחירות) סיפורי המשא ומתן עם הנייה הוא קשקוש ואשליה מסוכנת, והנייה בכל מקרה מעולם לא נבחר על ידי הפלסטינאים ליצגם במשא ומתן מול ישראל. כמו כת משיחית, אתם חיים בדיסוננס קוגניטיבי עם המציאות. מה לעשות, המציאות הנוכחית היא קשה למי שמאמין בסיכוי לפתרון הגון לסכסוך הישראלי פלסטינאי. אבל המדיניות שאתם מטיפים לה, כמו גם מדיניות הימין, רק מקטינה את הסיכוי להתקדמות, ומרחיקה, בתלישות, ובצדקנות שלה, עוד ישראלים מתמיכה בפתרון של פשרה ודו קיום. |
|
||||
|
||||
שמעתי הרבה שנים על כך ש"אנחנו" לא מחוברים למציאות. "אתם" ממש מחוברים למציאות. חבל על הזמן של הויכוחים בינינו. הם הלא אינם בני אדם. הם רוצחים מתוכנתי מלחמת השמד. לא חשוב להם האוכל, הילדים, הבריאות וכד'-זה רק שלנו. הם אינם בוכים על מתיהם. זה רק אנחנו. שים לב לגישה הסטראוטיפית שאתה מציג. הם הדמונים ואנחנו בני האדם."אתם לא מבינים את זה?" . וכמובן שאם נמשיך אז תגיע לפזמון השחוק ש"אנחנו" מצדיקים כל מה שחמאס ומגנים כל מה שישראלי.אפילו זה הוא שקר פשוט ובוטה. |
|
||||
|
||||
הם בני אדם, חשוב להם האוכל, הילדים, הבריאות. הם לא שדים. הם פשוט נחושים, הם יודעים על מה הם נלחמים, הם מתעקשים לקבל את הזכויות המגיעות להם, ובשביל זה יש להם סבלנות, גם לאחים המוסלמים במצרים הייתה סבלנות והיא השתלמה. עצוב, אבל שלום מבחינתם הוא לא מילה גסה, הוא פשוט לא מוכן להכיל את היישות הציונית ואת היהודים בארץ שלהם, בגלל שהיהודים השתלטו על ארצם שלא בצדק ומסרבים להחזירה. זה מה שהם אומרים. זה מה שהם חושבים, והם פועלים לאור האמונה הזאת, הם בני אדם, הם מתים בשביל הדברים הללו, אתה רוצה להבין אותם? תנסה להקשיב למה שהם אומרים, לכבד את הרעיון שהם מתכוונים לדברים ומוכנים למות על זה. מי שמתוסכל זה אתה. אם נתניהו לא אשם. אם הם לא מוכנים להכיל את נכחותך כאן, מה תעשה? להלחם אתה לא מוכן. להקשיב למה שהם אומרים אתה לא מסוגל. כשפרס סיפר לנו שהראיס הוא לא להביור, הוא לא קובע את גובה הלהבות וצריך לדבר איתו, עוד האמנו. כשאמרו לנו שדאחלן ורגו'ב יעצרו את הטרוריסטים ולכן יש להשמר מכל משמר לא לפגוע בכבודם ולא לחדור לטריטוריה שלהם. האמנו. (אחרי זה בבחירות שלהם, הם סיפרו איך הם היו אלו שהגנו על מתכנני הפיגועים שישראל לא תיגע בהם) כשהסבירו לנו שהפיגועי ההתאבדות הזוועתיים לא יגמרו, כי אין פיתרון צבאי, ושלום עושים עם אויבים, וצריך לשבת, לדבר ולהציע הצעה שהם יסכימו לקבל. ולוותר על כל הקווים האדומים. אז התחלנו לפקפק. כשהחלה "חומת מגן" וכמובן אתה והחבר'ה שלך, הסברתם לנו, שזוהי פעולה שמשרתת את אויבינו הגרועים ביותר ותגרום לכך שתהיה יותר שפיכות דמים. חיכינו. בתקופת פרס כראש ממשלה, בתקופת ביילין כמי שדחף למשא ומתן ובתקופת ברק ואולמרט שהציעו עוד ועוד ויתורים. היו יותר הרוגים מבתקופה של שמיר ובתקופה של נתניהו. ב 25 השנים האחרונות סירוב להלחם ונסיון לפתרון לא צבאי, לא רק שלא הוריד את מפלס האלימות אלא העלה אותו. |
|
||||
|
||||
הקביעות שבתקופת שמיר ונתניהו היו פחות פיגועים היא קביעה חסרת משמעות כי היא מניחה שבגלל מדיניות שמיר ונתניהו לא היו פיגועים. האינטיפדה הראשונה פרצה בתקופת שמיר, אבל אני מניח שתאמר שהאינטיפדה פרצה בגלל רבין שר הבטחון. |
|
||||
|
||||
מה אתה נעלב כל כך, אינני שייך לאלו שמאשימים בבוגדנות ובתמיכה בחמאס, ואתה סתם שם לי בפה, מילים שמעולם לא אמרתי. כל מה שאני אומר זה שהמדיניות לה אתם מטיפים (לדבר ולסיים את ה''מצור'' וכו) מחזקים את החמאס ומחלישים את הגורמים המתונים אצל הפלסטינאים ובכך פוגעים בסיכויי הפיוס, אי אפשר לרבע את המעגל, מה שמחזק את החמאס מחליש את אבו מאזן ולהיפך. |
|
||||
|
||||
אני טוען שאנחנו לא צריכים להיות מעורבים במאבק בין החמאס והרשות. זהו מאבק פנימי שלטובתנו עדיף שילמדו לעבוד ביחד. לכן אנחנו צריכים לדבר עם שניהם. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלא התחלנו בפעולות עונשין. ביקשנו ממנו מהנייה, במטותא ממנו ואם הוא מתיימר לייצג את העם הפלסטיני, לקבל על עצמו את ההסכמים שחתמה הרשות עם ישראל. זהו המצב המשפטי שממנו אפשר להתחיל לדבר. אם כוונתו להגיד- לא פוס. מחדש. מה כל פעם תתחילו מחדש? בשביל מה עשינו את אוסלו? שתתחילו מחדש? ככה עושים עסקים? הניגוד מאד בולט. הוא בולט עד היום. והרי נסוגנו לקוי 67. אתם ממשיכים לירות עלינו? ואנחנו צריכים לתת כי? כי לנו יש יותר מה לתת. אני בעד שתתן. אני אוהב אנשים נדיבים. תן משלך ולא משל כולם. בנה לך ירושלים בחצר, חלק אותה לעשר חתיכות, ותן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |