|
||||
|
||||
קראתי ידיעה שבכותרת ההפניה אליה נטען: "בדיקה: כחלון מיעט לתמוך בחוקים חברתיים". בגוף הידיעה נכתב: "ארגון המשמר החברתי פרסם הבוקר נתוני בדיקה שערך ולפיהם כמעט בכל מדד חברתי הצבעותיו של משה כחלון הן אנטי-חברתיות. על פי המדד החברתי של המשמר החברתי ופרויקט כנסת פתוחה של הסדנה לידע ציבורי, הציון שכחלון קיבל הוא 6-, ציון הנמוך מחברים אחרים בממשלה ממפלגת הליכוד, בהם גילה גמליאל (1-), סילבן שלום, משה (בוגי) יעלון ויוסי פלד (4- כל אחד) וישראל כץ (5-)." רציתי להבין מהי משמעות הטענה הזו. אתר כנסת פתוחה כולל גם כלי שנקרא אג'נדות למעקב אחרי הצבעות של חברי כנסת. אג'נדה היא הדעה של בעל האג'נדה על אוסף מסויים של הצבעות. כך אפשר לבדוק עד כמה כל חברי הכנסת מתאימים לה. יש התחשבות בכך שחברי כנסת של הקואליציה צריכים להצביע עם הקואליציה. האג'נדה האמורה היא המדד החברתי בעריכת המשמר החברתי. אג'נדה הפוכה לה במובנים רבים היא מדד החופש בעריכת התנועה הליברלית החדשה. כחלון זוכה שם למקום גבוה (גם מעל זה של נתניהו, וכך גם סער וארדן). דוגמה אחרת לשימוש במידע מהאג'נדות: מה עשית כשרוחמה אברהם בלילא התפטרה? מאתר המשמר החברתי. מה דעתכם על המידע שנאסף באג'נדות? |
|
||||
|
||||
אני מניח שהשלב הבא יהיה פרסום ידיעה בהארץ: "בדיקה: ביבי מיעט לתמוך בחוקים ימניים", ובגוף הידיעה יתברר שארגון נשים בירוק פרסם נתוני בדיקה שערך וכו'. |
|
||||
|
||||
ומהי דעתך על ערך האמת של האמירה? אגב, גם ביבי נמצא במקום נמוך (גבוה) במדד החברתי (ליברלי), ולכן גם הבדיקה ההיפותטית שלך נכונה, עבור המשמעות המקורית של המילה "ימניים". לפי הבדיקה של מטות ערים ביבי נמצא די במרכז (משמאל ל"עצמאות" ובערך בממוצע של קדימה. מרץ נמצאת בממוצע קצת מימין לעבודה לפי אותו המדד. |
|
||||
|
||||
אני צריך מן הסתם לעשות את הבדיקה בעצמי, כי אני לא יכול לסמוך על ערך האמת של גוף כזה ועל העיתון שמציג את הדו''ח שלו כבדיקה רצינית. |
|
||||
|
||||
לצורך הדיון אתה מוזמן להתעלם מהכתבה ב''הארץ'' ומניסוחה, אם זה מה שמפריע לך. מה שבאמת מעניין אותי הוא דווקא אילו מסקנות אפשר להסיק (ואילו אי אפשר להסיק) מההצבעות בכנסת (האג'נדות באתר כנסת פתוחה). קח בחשבון שיש כאן מדדים מספריים פשוטים וזמינים, ולכן באופן טבעי ישתמשו בהם. לכן מה שמעניין אותי הוא לנסות להבין את ערכם. |
|
||||
|
||||
היות שכל הכוח הפוטנציאלי של כחלון נמצא ברקורד שלו, אפשר ולגיטימי לנתח ולתקוף את הרקורד הזה. העובדה היא שהוא לא עשה הרבה במשרד הרווחה. אם כחלון יקים מפלגה ויתחרה בבחירות, תצטרך שלי יחימוביץ למצב את עצמה במקום שונה מזה שהיא עומדת בעניין המדיני. |
|
||||
|
||||
ודאי שלגיטימי לתקוף אותו. קצת פחות לגיטימי להציג דו"ח של גורם מאוד מאוד לא נייטרלי (שגם לא ידוע כמכון מחקר רציני, לפחות בנתיים) כ'בדיקה העלתה'. ואני חושב שאתה משתמש במילה 'עובדה' בצורה שונה מעט ממשמעותה המקובלת. |
|
||||
|
||||
מהי המשמעות המקובלת? במשרד התקשורת הוא לא היה תלוי באגף התקציבים בביצוע הרפורמה כמו שהוא תלוי במשרד הרווחה. |
|
||||
|
||||
המשמעות המקובלת של 'עובדה' הוא נתון שאין עליו חולקים, להבדיל מפרשנות. |
|
||||
|
||||
"הציון שכחלון קיבל הוא 6-" אם אני מבין נכון, מישהו שם לא ממש יודע לקרוא. זה לא סתם מינוס 6, זה מינוס 6 אחוז. כשחנין מקבל 50% וחוטובלי מינוס 17% ההבדל בין מינוס 6% למינוס 1% הוא ההבדל חסר משמעות לחלוטין, וכשמשווים את ההצבעות עצמם (נגיד, כחלון מול גמליאל) רואים שההבדל הוא באמת רק במספר ההצבעות שהם השתתפו ושניהם הקפידו להצביע עם הקואליציה בכמעט כל ההצבעות (וזאת נראה לי גם הבעיה של רעיון האג'נדות, הוא מתעלם מהצבעות שחברי הכנסת לא השתתפו בהם) |
|
||||
|
||||
נראה לי שחסר כאן קישור: ר' member_score ו־party_score. אם אני מבין נכון אין התייחסות בשקלול להצבעות עם או נגד הקואליציה (בניגוד למה שכתבתי), וכמוכן, יש משמעות להימנעות מהצבעה (אבל אולי המשמעות היא בעיקר מידת קרבת בשר לראש הממשלה?) |
|
||||
|
||||
הדבר הראשון שהם עושים זה לפלטר את ההצבעות שחבר הכנסת הצביע (רק 'בעד' או 'נגד') ואחר כך לסכם על ההצבעות האלה לפי המשקל והחשיבות שהוגדרה להם באג'נדה (ואז לחלק למשקל המקסימלי שאפשר להגיע אליו באג'נדה ולהכפיל ב-100)1. אם אתה נמנע או לא מצביע בהרבה הצבעות אתה תוריד את הציון שלך אבל לא תשנה את הכיוון שלו2 (ולכן כחלון שהשתתף ביותר הצבעות קיבל ציון של 6% בעוד שגמליאל קיבלה 1%, ולכן ההבדל בינהם מעיד רק על יותר נוכחות של כחלון בכנסת). 1 אני בכלל לא בטוח שזה האלגוריתם שאני הייתי בוחר, הנטיה הטבעית שלי היתה לייצר סכום של ריבועי הפרשים בין ההצבעה בפועל לבין ההצבעה הצפויה לפי האג'נדה (ואז לנרמל לפי סכום ריבועי האג'נדות). ככה חבר כנסת שמצביע באופן אקראי לא יוכל לקזז את עצמו... נראה לי שגם הייתי מוריד מהחישוב הצבעות שחבר הכנסת לא השתתף בהן (או אפילו מחשיב אותן כאילו הוא הצביע בניגוד לאג'נדה באיזה 20%4) 2 ז"א גם אם הצבעת בכל ההצבעות שלך נגד האג'נדה, אם הצבעת רק פעמיים מתוך 1003 תקבל ציון של -2%. 3 בהנחה שהמשקל זהה. 4 בעצם, הייתי משאיר את זה כחלק מהגדרת האג'נדה, ז"א לא מספיק משקל וחשיבות להצבעה (שסתם מוכפלים כל הזמן) הייתי מאפשר למי שמגדיר אג'נדה מסויימת להגדיר נמנע בהצבעה מסויימת כמתנגד או תומך באחוז מסויים. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, יש אפשרות להוסיף לאג'נדות גם נוכחות בישיבות של ועדות מסוימות בכנסת. נראה לי שאין בפועל שימוש באפשרות הזו ואולי טוב שאין שימוש. בחיפוש זריז ברשימת התפוצה שלהם לא מצאתי את הנימוקים לבחירת האלגוריתם. אני מניח שיש גם העדפה לחישובים פשוטים יותר, כל עוד אין לחישובים המסובכים יתרון מובן. אתם מוזמנים להציע שיפורים. |
|
||||
|
||||
ההנחה היא שאם מצביעים על נושא הקרוב ללבו של הח''כ, הוא אמור לעשות ככל יכולתו כדי להגיע להצבעה. |
|
||||
|
||||
בכנסת יש הנהלת קואליציה שאמורה להחליט מראש לאיזה מההצבעות יש משמעת קואליציונית, ולכל סיעה יש הנהלה משלה שאמורה להחליט לאזה מההצעות יש משמעת סיעתית. יושב ראש הקואליציה אמור לדאוג שבכל הצבעה יהיה במליאה רוב לקואליציה. במצב כזה, למה מי שהנושא קרוב לליבו אבל הוא יודע שהוא יעבור (או שאין סיכוי שהוא יעבור), צריך להגיע להצבעה? ואם הוא שר ויש לו משהו חשוב לעשות? ואם הוא התקזז עם מישהו? ואם הוא נמצא בועדה שדנה על נושא שקרוב לליבו ושיש עדיין אפשרות סיכון שדעתו לא תתקבל (או אפשרות שדעתו כן תתקבל)? |
|
||||
|
||||
ראוי לציין שהמדד החברתי של "המשמר החברתי" שונה למדי מהתפיסה החברתית של רוב הציבור. למשל ח"כים שתמכו בהחמרת האיסור על סיוע למסתננים (ע"י מתן מגורים), קיבלו ציון נמוך במדד החברתי. עוד נושא שהוא כנראה חברתי מאוד נוגע לתיקון חוק רשות השידור, למען יקלטו את קול ישראל בכל הארץ, מטרה נעלה ללא ספק, אבל אולי יש שימושים חברתיים לא פחות לכספי הציבור ? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |