בתשובה לארז לנדוור, 08/10/12 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטקס והפולחן נמצאים בכל חברה, גם בקומוניסטית, גם בדמוקרטית ליברלית. יום העצמאות, יום הזכרון, אחד במאי וכו' יש מוסדות ראשוניים-משפחה יש מוסדות משניים- דת (אבל לא רק דת כמובן). לא תירצח, לא תגנוב, לא תעמוד על דם רעך, וכן גם הכרתת זכר עמלק, לך ולזרעך נתתי את הארץ הזו, ובמקביל הייה אוהב שלום ורודף שלום, רבי עקיבא הוא גילגול של תיקון מזרע עמלק. כול התפיסות הללו, מטרתם לא לגרום לך להבין את המציאות כמו שארז לנדוור רוצה שתבין, אבל יש לזה מטרה בפני עצמה, התינוק חייב אמא שתטפל בו, היא זקוקה לעזרה מהמשפחה, המשפחה חיה בקהילה, בעם, בעולם. כדיי שלא ירצחו את האמא והתינוק יחייה, יש חוקי התנהגות, דרך בה הולכים, מסורת, הלכה. בפני שיבה תקום, ניתנה תורה למשה בסיני, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ומכאן לך ולמד. הדת משרתת את החברה, (כוהנים ופוליטקאים שמשרתים קודם כל את עצמם, יש גם בחברה חילונית, אסד וסטלין והיטלר לא יותר טובים מחומני, הרב עובדיה והמופתי של ירושלים- חג' אמין אל חוסני). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהשליכך את הרב עובדיה אל הקלחת, ועוד בין צדיקים שכאלה, אתה מסתכן סכנה גדולה: איחוד הפתיל הארוך הנוכחי עם הפתיל הארוך בפני עצמו שהחל עם אנלוגיות שכאלה לאחרונה, עשוי לגרום ללולאה רקורסיבית כה מאסיבית, שתקריס את האייל הקורא לתוך עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר האנושות אכן חייתה בקהילות דתיות וזהותם, תרבותם ותפיסותיהם של החיים בהן נקבעה לפיה (ואף על פי כן ראוי להצטער על כך שהמונותאיזם ניצח את המורשת היוונית-רומית) וכמובן משפיעה עד ימינו (לטוב ולרע כפי שמראים הדוגמאות שהבאת) אבל אין הצדקה להתרפקות עליה או להכרזת הבלים כגון שהדת היא-היא הלאום של ימים עברו. "רבי עקיבא הוא גילגול של תיקון מזרע עמלק". מה זה? מיסיונריות יהודית ניו-אייג'ית? כמובן שדיקטטורים "חילוניים" גרועים לא פחות מאנשי דת קנאים אבל אידיאולוגיות מודרניות כקומוניזם, פאשיזם ונאציזם הן דתות בפני עצמן והכנסיות שירתו משטרים אילו בחפץ לב במידה ויכלו, בודאי יותר מכפי שנטו לשתף פעולה עם דמוקרטיות ליברליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר הזוהר מתוארך למאה ה 13 ע"י מחקר אקאדמי והמאה הראשונה ע"י חסידים שוטים, לא ניו אייג' בשום מיקרה. אני לא מתרפקת על שום דבר, אני חילונית. אבל כן למדתי קצת על דורקיהם וגירץ ולוי שטראוס ותאוריות בסוציולוגיה של הדת. והדת בזמננו אנו עדיין חשובה ועדיין משפיעה. המיתוס משרת את האתוס, את הסיפור של העם. ו"כבד את אביך ואת אמך" בצורה זו או אחרת נמצא גם בדתות לא מונותאיזיות וגם בסרטי "אל תשכח מי אתה, כי המישפחה תעמוד לצידך כשכל האחרים ינטשו" מבית המידרש של הוליבוד. אבל אתה צודק, דת זה דת, עם זה עם, ולאום זה משהו לא מוגדר ולא ממש משנה, שלא צריך להדיר שינה מעיננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה הם פני הדת שאת מתרפקת עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין עיברית? אני חילונית. אני יהודיה בגלל שאני שייכת לעם היהודי. הדת שלי היא התרבות היהודית, ההסטוריה היהודית, היצירה היהודית. ורוח נביאי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת אומרת הוא טריביאלי. השאלה היא כיצד אנחנו מתייחסים למורשת היהודית שלנו: האם מתוך ביקורתיות חילונית אמיתית או מתוך התרפקות סנטימנטלית ושטחית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבתא שלך סנטימנטלית. זה שיש דתיים עם דעות לא מוסריות, זה טריביאלי, יש גם חילונים וגם שמאלנים עם דעות בלתי מוסריות, ''הביקורתיים'' כמו ''הסוציולוגים הביקורתיים'' הם פשוט אנשים שאימצו בצורה עיוורת את הנארטיב הפלסטינאי. אני מאמצת מה שמתאים לי ומה שאני מרגישה מחוברת אליו. (אבל אני שייכת לעם היהודי ואני ציונית, זה לא אומר שכל מה שיהודי אומר או עושה מקובל עליי, אבל אני בדרך כלל מבכרת את הנראטיב של היהודים הציונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת ארז, הביקורתיות שלך כלפי הדת נראית לי די *טרוויאלית* שלא לדבר על שטחית ומלאת סנטימנטים (והייתי אומרת גם רזנטימנטים, אבל זה כבר אינגלוז גס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איפה התגובה בה אתה לועג קלות להשפעה רומאית-אזרחית על היהדות. אז אני מקשר פה תגובה 604074. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |