|
||||
|
||||
המילה האנגלית Salary (משכורת) כמו גם המילה Soldiers (חייל) באה מהמילה salt (מלח) משום שהרומאים נהגו לשלם את המשכורת של חיילי הלגיון בזהב... אופס, במלח. האינקה, לעומתם, נהגו להשתמש בזהב... אופס, בפולי קקאו. במערב אפריקה, להבדיל, נהגו להשתמש בזהב... אופס, בצדפות. באיי פיג'י נהגו להשתמש בזהב... אופס, בשיני לוויתן. בקיצור, המשפט: "ההיסטוריה מראה שבכל מקרה בו ניתנה לשוק לקבוע את את הסחורה הזאת באופן ספונטני, נבחר הזהב" פשוט לא נכון (כמו המשפט " כסף "רגיל" של בנק ישראל איננו ניתן להמרה בשום דבר אחר"), וטיעון שמבוסס על טענות לא נכונות הוא טיעון שלא מכבד את הטוען ואת הקוראים. |
|
||||
|
||||
לגבי המלח, תמיד תהיתי: הלגיון צועד בגרמניה. גשם שוטף ניתך. חצי המשכורת הלכה. הלגיון צריך לחצות נהר. הנה הלך גם החצי השני. איך אפשר לבסס משכורות על משהו כל כך לא עמיד כמו מלח? |
|
||||
|
||||
חיילי ליגיון לא לוקחים את כל רכושם על הגב. |
|
||||
|
||||
חייל מקבל משכורת כל כמה זמן, נניח חודש. איפה ישים אותה? וללא משכורת - איך ישלם לזונות1? 1 אי אפשר לאנוס כל הזמן. גם לא תמיד זה מתאפשר. חייל שמוצב בגאליה לאחר הכיבוש לא יכול להסתובב ולאנוס כאוות נפשו. |
|
||||
|
||||
ואיפה הוא ישים את שאר הדברים שלו? חלק ישמור בבית, חלק ישים באוהל או בכרכרה או איפה שהוא לא ישן. חייל רומאי במאה הראשונה לפני הספירה, מצד אחד נציג של המעצמה התרבותית ביותר בעולם, מצד שני נציג של המעצמה החזקה ביותר בעולם ומצד שלישי עדיין עם כל השארם של המאהב הלאטיני השחום והשרמנטי שיש לאיטלקים עד היום, נפגש עם נערה גרמאנית, מצד חד ברברית שמודעת לברבריות שלה, מצד שני עוד לא שמעה על החטא הקדמון, מצד שלישי עדיין עם הליברליות המינית שמאפיינת עד היום את צאצאי הגרמאנים. תוסיפי לזה שצאצאי מהבחור יהיו אזרחי רומא, שאולי הבחור יקבל איזה חתיכת אדמה טובה (ושהבחורה עוד עלולה להיות אריסה שלו) והשילוב של בירה גרמנית עם יין איטלקי... את באמת חושבת שזנות ואונס הן האופציות היחידות שהיו להם להשיג מין? ועכשיו תוסיפי לקלחת את כל העבדות (והעבדים) שהסתובבו במחנה... |
|
||||
|
||||
הבחורה אולי עוד לא שמעה על החטא הקדמון, אבל זה לא אומר שאבא שלה לא ירסק אותה אם ישמע שהיא בהריון. וזה לא אומר שהיא ששה להכנס להריון ולהיות חד הורית. וזה עוד בלי להכנס למי האבא. בזמן מלחמת הכיבוש יש גם את עניין ה"שוכבת עם האויב". חלקת אדמה הבחור יקבל אחרי 20 שנות שירות, לערך? ובניגוד לחיילי צה"ל בתחילת המאה ה-21, החייל הרומאי מבלה שנים רחוק מהבית. אין "ישמור בבית". וגם חבילות הביתה אין. ________________ חטא תאוות הבשרים, כוונתך. החטא הקדמון זה הפלירט הקטן של חוה עם הנחש, שסופו אכילה מפרי אסור וגירוש מגן עדן. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מדברים על אפגניסטאן במאה ה-20, אנחנו מדברים על אירופה במאה ה-1 לפני הספירה. חייל רומאי היה לרוב אזרח ברומא, היה לו משפחה, לפעמים אפילו משק בית עם עבדים, אין שום מניעה שהם ישמרו לו על רכושו בזמן שהוא לא נמצא. תאוות הבשרים היא ביטוי של החטא הקדמון (הפרי האסור שאכלה חווה הוא פרי עץ הדעת, בעקבותיו ידע האדם את תאוות הבשרים). |
|
||||
|
||||
ישמרו על רכושו שצבר לפני שיצא לגאליה. לא על רכושו שצבר במהלך הכיבושים1. והמלח שקיבל במשכורת האחרונה אינו נמנה עם הרכוש שהמשפחה ברומא יכולה לשמור עליו. הטליבן המציאו את חיסול הבחורות שנכנסות להריון מברנשים אלמונים? 1 בהנחה שאינו נמנה על הפרולטריון, שאין להם רכוש מלבד ילדיהם. |
|
||||
|
||||
חלק מהמשכורת משולם ונשאר ברומא, חלק משולם בסוף המסע, ועל השאר (שזה לא כל כך הרבה) צריך לשמור ובעיקר להשתמש. הטאליבאן לא המציאו את זה, הם הפכו את זה לאומנות. הרג נשים על ידי הוריהן סתם בגלל הריון הוא לא תופעה נפוצה בהיסטוריה האנושית ונפוצה בעיקר באיזורים מסויימים בדרום אסיה ובמזרח אפריקה, באיזורים בהם אין טירוף דתי ואין מחסור חמור במשאבים ילדים נחשבים לברכה. |
|
||||
|
||||
ויאמר יהודה: הוציאוה ותישרף |
|
||||
|
||||
זה מאיר את הסיפור של בת יפתח באור חדש. |
|
||||
|
||||
ולהבדיל במזרח התיכון כשהיה מחסור במשאבים הורים נהגו להרוג את כלותיהם (אחרי שהכניסו אותן להריון)? |
|
||||
|
||||
על פי הסיפור, אני מניח שלאפוטרופסים או לראשי חמולות היתה הסמכות להרוג נקבות שסרחו ולעיתים עשו זאת. נזכיר שיהודה לא ידע למי הרתה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלראשי חמולות היתה הסמכות לעשות כמעט את כל מה שהם רוצים לכמעט כל מי שהם רוצים בחמולה שלהם. אני לא משוכנע שהם באמת ניצלו את הסמכות הזאת לגבי בנותיהם בכזאת תדירות רק בגלל שהן נכנסו להריון. (לא ידע? סתם ניסה להשמיד את הראיות...) |
|
||||
|
||||
"רצח על רקע כבוד המשפחה יקירתי." [דמיין מנורה וקקטוס אחרי החדשות של שעה 9] |
|
||||
|
||||
היסטורית, ככל שיש לך יותר רכוש, יש לך יותר מה להרוויח מנישואין. אתה רוצה שהרכוש יעבור במשפחה ויותר מזה - להשביח אותו. אי לכך, אתה מחתן את בניך ובנותיך ולא נותן להם לבחור את הטוב בעיניהם. אצילים משיאים את בניהם עבור בריתות. בעלי מלאכה וסוחרים - להרחבת העסק ולהכנסת קוליגות ואנשי מפתח בעסקים מקבילים למשפחה. איכרים - אם הם עצמאיים - להרחבת המשק או לשמירה עליו. בפרשת מרטין גר, אמא שלה התחתנה עם הדוד שלו, כדי לשמור על הרכוש בתוך המשפחה. ככה זה בימה"ב במערב אירופה, אבל אין שום סיבה שזה יהיה שונה בתקופה הרומית. קל וחומר: לאיכרים יש קרקע. הם עדיין לא משועבדים. בעלי מלאכה וסוחרים - גם קיימים וגם להם יש האינטרסים שלהם. לעומת זה, בן או בת ממזרים לא מעניקים כלום. לא בריתות, לא רכוש, ורק דופקים את הסיכוי שלך להפיק ברית או רכוש מנישואי הבת שלך. אף אחד לא רוצה לגדל ממזר-לא-שלו. ואת הרעיון שממזר הוא מי שנולד לאשה פנויה שלא השכילה להנשא לקחה הנצרות לא מהיהדות. הקרקע שהחייל יקבל? זה עוד 20 שנה. עד אז, או שהחייל ימות (סיכוי גבוה), או שהאשה תמות, או שאביה ימות, או כולם גם יחד. וממה תחיה בינתיים? וזה, כמובן, אם בכלל החייל ישמור אמונים לבחורה, ובהתעלם לגמרי מהעובדה שלחיילים רומאים, אאל"ט אסור להנשא במהלך שירותם. סקס בשביל ההנאה שבזה? הבחורה יודעת מה היא עשויה להפסיד, ואם בא לך מין בשביל הכיף, בוודאי יש מועמדים יותר טובים מאשר חייל עובר-פורח, שגם שייך לאויב, בנוסף לכל. מבחינת החייל - עכשיו הוא קיבל אפטר. והוא רוצה, מן הסתם, בחורה עכשיו ומיד. גם אם הוא קיבל חופשה ארוכה יותר - להשקיע בבחורה ימים ושבועות עד שהיא תגיד "כן", בעוד שבזמן הזה הוא היה יכול לשכב עם תריסר נשים שונות? |
|
||||
|
||||
... את תאוות הבשרים? חשבתי שאת המודעות העצמית ("ויתבוששו"). |
|
||||
|
||||
את המוסכמות האנושיות. זה לא היה פרי עץ הדעת, אלא פרי עץ הדעת טוב ורע. ''טוב'' ו''רע'' היחסיים, האנושיים, בניגוד ל''אמת'' ושקר'' המוחלטים. |
|
||||
|
||||
אפשר להכריז מלחמה על הים ולנכס את כל המלח שבו. |
|
||||
|
||||
מלח עובר לסוחר עדיף על פקעות של צבעונים. |
|
||||
|
||||
נשמע שהמקבילה הרומאית לשק''ם היתה להמליח את האוכל שלך. |
|
||||
|
||||
והשלם הגדודי זורה מלח על הפצעים כל ראשון בחודש. |
|
||||
|
||||
כמובן שהיו סחורות אחרות ששימשו במהלך ההיסטוריה כסחורות חליפין ולא תמיד היה הזהב ידוע או נגיש מספיק. אבל בסופם של התהליכים האלו עומד כמעט בכל המקרים זהב או כסף. שטרות המגובים בזהב ניתנים להמרה בזהב, שטרות של בנק ישראל לא ניתנים להמרה בדבר מלבד, שטרות אחרים, כסף קטן וכו. בשני סוגי השטרות ניתן כמובן לקנות סחורות ושירותים, אין הבדל ביניהם במובן הזה וזו עובדה טריוויאלית. |
|
||||
|
||||
יש כמה חנויות בתל אביב שישמחו להמיר שטרות בנק ישראל בזהב. האם מה שמפריע לך הוא שמחיר הזהב (בשקלים) נוטה לעלות? זו לפחות טענה תקפה אמפירית שאפשר לדון בה. זכור: גם ניירות מגובי זהב עלולים לאבד מערכם (אם מישהו גונב את הזהב המגבה, או מגלה מכרה זהב, או מספק אפיק השקעה רווחי ובטוח יותר). |
|
||||
|
||||
זאת קניה של זהב והיא כפופה למחיר הזהב ולנכונות המוכר. גילוי עוד זהב או התרחשויות אחרות שהזכרת לא משנים את כמות הזהב שמגבה את השטר, הם משנים את כוח הקניה של השטר. |
|
||||
|
||||
לגבי הפסקה השנייה: במערכת הכלכלית שלנו, או במערכת כלכלית שבה בשטרות מגובים בזהב? |
|
||||
|
||||
א. מישהו מוצא הרבה זהב: ערכו של הזהב יורד, ולכן ערכו של כל שטר זהב1 יורד. תוכל אולי לטעון שאין הרבה זהב בעולם. אבל זה גם בין השאר מכיוון שאין לו ערך כחלק מהמערכת המוניטרית. ב. מר דנקנר מנהל בנק כנ"ל. שודדים למר דנקנר חלק מהזהב. עכשיו מר דנקנר לא יכול להבטיח לכל בעלי השטרות שיש להם כיסוי. זה כמובן לא אסון נוראי כל עוד הם לא ינסו לדרוש את הזהב. 1 שטר נייר שמייצג בעלות על זהב במרתפי הבנק, או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
1. כפי שכבר אמרתי, כוח הקניה משתנה, כמות הזהב המתקבלת נשארת אותה כמות. 2. יש דרכים להתמודד עם הבעיה הזאת, למשל, ביטוח. כאמור, אין קסמים בעולם והעולם ימשיך להיות לא מושלם גם אם נתבסס על סטנדרט הזהב. השאלה היא האם זה עדיף על המערכת הקיימת. |
|
||||
|
||||
1. מה שיש אצל האזרח הפשוט הוא שטר חוב ולא מטיל זהב (למעט מי ששומרים חסכונות בשיניים. מה שיוצר עמלת משיכה גבוהה). הערך של השטרות שיש להם ביד ירד. 2. ביטוח? מאיפה בדיוק המבטח יספק את ה"כסף"? בבנק של דנקנר היו 100 מטילים שמכסים את שטרות החוב שהוא הנפיק. שודד לקח לעצמו מטיל אחד. עכשיו לקוחותיו של דנקנר שואלים את עצמם "איפה הכסף?" ומנסים למשוך חזרה את כל זהבם. אבל חסר מטיל זהב. לכן שטרות החוב של הבנק אבדו אחוז מערכם. ביטוח? זה סתם מעביר את הבעיה שלב אחד הלאה. כמות הזהב מוגבלת. |
|
||||
|
||||
1. דומני שמוסכם על שנינו שכמות הזהב תמורת השטר לא משתנה ושכוח הקניה כן עשוי להשתנות. לא ברור לי מה בדיוק הנקודה שאתה רוצה להעביר. 2. ראשית, ערך השטרות לא יורד מאחר וכמות הזהב לא השתנתה, השודד עדיין מחזיק את המטיל בידיו. שנית, כל מה שקרה הוא שלבנק אין יכולת למלא את המחוייבות שלו להמרה לזהב באופן הרגיל, מתוך המחסן, והוא יהיה חייב לתת את הזהב מתוך כיסו. |
|
||||
|
||||
אפרופו ''משיכה'' בתגובתך, נחמד ש''משיכת מזומן'' התחיל כמטאפורה ופתאום נהיה תיאור מילולי (אני מתכוון לכספומטים, לא לשיני זהב). |
|
||||
|
||||
כל התכונות המופלאות שאתה מונה לגבי שטרות מגובי זהב, נכונים גם לגבי שטרות מגובי קוצים. אפשר להנפיק שטר ששווה *תמיד* אונקייה של קוצים. למה זה מועיל? תחשוב על חברה חקלאית בשנת בצורת. אונקיית קוצים שווה לא מעט כסף, אפשר להאכיל בה עז או שתיים. אבל לאחר הגשמים, מה תעשה עם השטר המופלא הזה? באותה מידה, למה זו תכונת ההצמדה לזהב כל כך חשובה? ברור לי שמבחינה היסטורית, זהב שומר על ערכו יותר משטרות בנק ישראל, ואין לפסול רכישת שטרות כאלה בידי שונאי סיכון. אבל למה להכריח את כולנו? |
|
||||
|
||||
מבחינתי, וככל שידוע לי מבחינת כל/רוב תומכי החזרה לסטנדרט הזהב, אין הכרח שהכסף יהיה מגובה דווקא בזהב. השאיפה היא לכסף מגובה בסחורה ממשית שתקבע על ידי השוק (או אולי כמה סחורות). ההנחה היא שהסחורה הזאת תהיה זהב אבל זה לא הכרחי עקרונית. אין פסול עקרוני בהצעה לשימוש בקוצים כסחורת גיבוי אבל בפועל הם פשוט לא נהנים מהיתרונות של הזהב, הם לא משתמרים היטב, ניתן לייצר בקלות עוד מהם ויחס המשקל/ערך להם לא מוצלח. היתרון המרכזי של כסף מגובה סחורה הוא שהוא מונע מן הממשלה לחבל בערכו על ידי הדפסת עוד כסף, הוא כופה ריסון תקציבי ושומר על ערכו ולעיתים אף מוסיף לערכו. לא כל כך ברור לי באיזה מובן אתה תופס חזרה לכסף מגובה בסחורות דבר ש"מכריחים" אותך. הקריאה לחזרה לסטנדרט הזהב היא קריאה להסרה של מגבלות שנכפות עלינו כדי למנוע אותו כמו האיסור על החזקת זהב וחוקי ההילך החוקי שכופים עלינו לנהל את כל העסקאות במטבע מקומי. |
|
||||
|
||||
יש שני סוגים של סטנדרד זהב: אחד שיהיה מטבע אחד של הכלכלה הגדולה ביותר שיהיה צמוד לסטנדרד הזהב ויתר המטבעות-לא. והסוג בשני, שכל המטבעות יוצמדו לסטנדרד הזהב. היתה מדינה שהחליטה להצמיד את המטבע שלה לסטנדרד הזהב. קשה לומר שההצלחה העירה לה פנים בלשון המעטה-גרמניה הויימרית אחרי חיסול האינפלציה. קשה לומר שזו היתה הצלחה. תאר לעצמך שמדינת ישראל מחליטה לעבור לסטנדרד הזהב. מדינת ישראל תצטרך לרכוש זהב כנגד כל כמות הכסף שנמצאת במחזור. נראה לך הגיוני?נראה לך אפשרי? נניח שנתפשר רק על שליש כמות הכסף. גם זה איננו אפשרי. |
|
||||
|
||||
אם אינך טוען שלשטר מגובה זהב יש איזו תכונה אינהרנטית עדיפה על פני שטר חוב אחר, ומטרתך היא בסך-הכל לכפות על הממשלה משמעת תקציבית מוחלטת, יש על מה לדבר. לגבי עניין ההכרח. בכל עסקה בישראל עוברים מוצרים (או שירותים) מיד ליד תמורת שטר חוב. עלות השטר הזה היא כמעט אפס. אתה רוצה להכביד על העסקאות בתוך ישראל את עלות הזהב הדרוש לייצג את הערך הנקוב בשטר. לא ברור לי מה הצדדים לעסקה ירוויחו מכך - הרווח היחיד הוא לכורי זהב בחו"ל ולמי שמחזיק כיום בזהב. על האיסור להחזיק זהב שמעתי רק עכשיו (יש לי בארון כמה גרמים, זו עבירה?) ומבחינתי ניתן לבטל אותו כבר אתמול, בלי קשר לסטנדרד כלשהו. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מעוניין לכפות משמעת תקציבית על הממשלה, אבל, כאמור, שטר מגובה זהב אכן עדיף בעיני על שטר שאיננו מגובה בדבר. לא הבנתי איך מחיר הזהב מכביד על העסקאות המבוצעות בשטרות מגובי זהב? נניח שהשקל היה מבוסס על זהב, בנק ישראל היה נוקב כמות מסוימת של זהב שאותה ניתן לקבל תמורת שטר של שקל. אנשים היו מבצעים עסקאות בשקלים והשטרות (או המספרים בחשבון) היו מחליפים ידיים באותה קלות בה הם מחליפים ידיים עכשיו. |
|
||||
|
||||
על כל שקל שבנק ישראל מנפיק, הוא משלם כמה גרושים למטבעה דרום קוראנית. אתה מבקש שבמקום ההוצאה המוגבלת הזו, הבנק יקנה זהב בשווי שקל, ויוציא מיליונים כל שנה כדי לשמור עליו במרתף. מי מרוויח מהעסק הזה חוץ מגוטניק? |
|
||||
|
||||
אם סטנדרט הזהב הוא שיטה עדיפה על כסף הכפיה ומשטר האינפלציה הנוכחיים, האם לא כולנו נרוויח? |
|
||||
|
||||
זה תלוי בפרמטרים של הבעיה - עד כמה סטנדרד הזהב טוב יותר (אם בכלל). ובמדינה נטולת זהב כשלנו, חובת ההוכחה היא עליך. ברור שיהיה זינוק בביקוש לזהב, וברור שבעלי המכרות בדרא"פ ואוסטרליה יהיו עשירים יותר. את מדינת ישראל ותושביה, המהלך הזה יהפוך לעניים יותר - וכל זה עבור פעולה השקולה לחיוב הממשלה לגירעון 0%. |
|
||||
|
||||
מה מונע מהממשלה לקחת הלוואה, לקנות זהב וכך להיות בגרעון גדול מ- 0% יחד עם שמירה על תקן הזהב? |
|
||||
|
||||
צודק. אבל רק לשנה שנתיים (אלא אם יוצאים למלחמה לשדוד זהב של מדינה שכנה). השיטה הנוכחית, שבה גירעון של 2% לשנה, מדי שנה, נחשב לדבר נהדר, יכולה לעבוד רק בגלל שחובות המדינה נקובים (ברובם) במטבעות שערכם מובטח לרדת. |
|
||||
|
||||
אבל אי אפשר להמשיך בגרעון הרבה זמן ולממן אותו בהדפסה. בסוף ימאס למדינה המלווה, והיא תדרוש פרעון ההלוואות ב_זהב_. מאחר שאין אפשרות להדפיס זהב, למדינה המדפיסה יש רק אפשרות אחת והיא להודיע שאינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, כפי שאכן קרה לארה"ב בתקופת הנשיא ניכסון. הסיבה לפרישה מבסיס הזהב הייתה פשוטה: הזהב מפריע להדפיס כסף. http://en.wikipedia.org/wiki/Nixon_Shock By the early 1970s, as the costs of the Vietnam War and increased domestic spending accelerated inflation,1 the U.S. was running a balance-of-payments deficit and a trade deficit, the first in the 20th century. The year 1970 was the crucial turning point, because foreign arbitrage of the U.S. dollar caused governmental gold coverage of the paper dollar to decline from 55% to 22%. That, in the view of neoclassical economics and the Austrian School, represented the point where holders of the U.S. dollar lost faith in the U.S. government's ability to cut its budget and trade deficits.
By 1971, the money supply had increased by 10%.1 In the first six months of 1971, $22 billion in assets left the U.S.2 In May 1971, inflation-wary West Germany was the first member country to unilaterally leave the Bretton Woods system — unwilling to devalue the Deutsche Mark in order to prop up the dollar.1 In the following three months, West Germany's move strengthened its economy. Simultaneously, the dollar dropped 7.5% against the Deutsche Mark.1 Due to the excess printed dollars, and the negative U.S. trade balance, other nations began demanding fulfillment of America's "promise to pay" – that is, the redemption of their dollars for gold. Switzerland redeemed $50 million of paper for gold in July.1 France, in particular, repeatedly made aggressive demands, and acquired $191 million in gold, further depleting the gold reserves of the U.S.1 On August 5, 1971, Congress released a report recommending devaluation of the dollar, in an effort to protect the dollar against "foreign price-gougers."1 Still, on August 9, 1971, as the dollar dropped in value against European currencies, Switzerland unilaterally withdrew the Swiss franc from the Bretton Woods system.1 |
|
||||
|
||||
אגב הרומאים והמלח, זו רק תיאוריה ולא בהכרח הטובה והמקובלת ביותר שבהם. יש המקשרים (ראה כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Salary) את המילה למטבע solidus. בכל מקרה, הרומאים השתמשו כמובן בזהב וכסף כמטבע. |
|
||||
|
||||
גם לרומאים, וגם לאינקה היה זהב זמין, אבל השתמשו גם בדברים אחרים. כמוכן המטבע הוא המצאה שמטרתה הבסיסית היא להימנע מהצורך של כל אחד לשקול בעצמו את הזהב והכסף. כמובן ששליטים שונים השתמשו ביחסים שונים של זהב וכסף כדי לטבוע מטבעות נוספים כאשר היה חסר להם כסף. זה מנהג שנמשך עד למאה ה־19. כך שגם על המטבעות לא פשוט לסמוך, וגם "תקן הזהב" הוא קצת אנכרוניזם של תקופה מסוימת ולא ארוכה במיוחד בהיסטוריה שבה, מסיבות שונות, הסתמכו על הזהב בלבד ולא על הכסף, עד שלבסוף הזהב הפך לבעל ערך כמעט סמלי כבסיס ובסוף עף לחלוטין. |
|
||||
|
||||
בשנת 1964 יצא לאקרנים סרט שבו הנבל מאיים להרוס את מלאי הזהב של ארצות הברית, דבר שיגרום להעלאה עצומה של ערכו של הזהב הפרטי שלו, אך גם למכה קשה לכלכלה העולמית. במציאות, שבע שנים מאוחר יותר ביטלה ארצות הברית את התחייבויותיה לגיבוי מטבעות זרים בעתודות זהב. הכלכלה העולמית המשיכה כאילו כלום לא קרה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאפשר להגיד שהכלכלה העולמית המשיכה כאילו כלום לא קרה,אין ספק שבלי סטנדרט הזהב אנו חיים בסביבה שבה קשה בהרבה לחסוך ולשמור על ערך כספך (ראה למשל את הגרף השני כאן: http://www.lewrockwell.com/murphy/murphy152.html). אני סבור שהמשבר/מיתון עמוק בו אנו מצויים היום הוא אינדיקטיבי לבעיה החמורה בה אנו מצויים, במידה מאוד גדולה, בגלל השיטה המוניטרית הנהוגה כיום. לדעתי, נחזה כולנו בהתמוטטותה בשנים הקרובות. |
|
||||
|
||||
תשמע, זה ממש מבהיל. עד שנזכרים שהגרף לא מתקן את המחירים לפי הערך הראלי. לדוגמה: 18.95 דולרים בשנת 1900 שווים היום כמעט 500 דולר. מכאן שערכו של הזהב לא עלה יותר מדי במהלך השנים. יכול להיות שההצמדה למטבעות החזיקה את ערכו בצורה מלאכותית (אך לא חסרת בסיס). שים לב שמחירו התחיל להתנדנד עוד קצת לפני 1971. היום מחירי הזהב יציבים הרבה פחות. אבל זה פשוט מכיוון שאין להם את המשקולת המייצבת הכבדה של המטבעות. |
|
||||
|
||||
אני לא טענתי שערכו של הזהב עלה, ערכו של הכסף ירד, כפי שמראה הגרף אליו קישרתי. |
|
||||
|
||||
כמויות הכסף האדירות שנשפכות לשווקים בשנים האחרונות יהיו חייבות להמחק באיזה אופן. הדרך המסורתית היא אינפלציה. בינתיים (במפתיע) אין אינפלציה ורביות אג"ח 30 שנה של ארה"ב מסתובבות כבר 3 שנים ברמות שפל כל הזמנים. לכאורה תעשה שורט על האג"ח האמריקאיות אבל בפועל יש לשנן את האימרה : Markets can stay irrational longer than you can stay solvent
|
|
||||
|
||||
לשמור על ערך כספך זו לא בהכרח המטרה של המדינה. כסף (או זהב) מתחת לבלטות זה הון שלא מושקע ביצור. רוב הכלכלות כיום צריכות (לפי המודל של סולו) להשקיע יותר. איך ? באמצעות אינפלציה כופים עליך לחסוך או בהשקעות לפי ראות עינייך, או באמצעות חסכון בבנק (שבתורו משקיע את רוב הכסף לפי ראות עיניו). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |