בתשובה לטווידלדי, 02/07/12 23:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי למה ירדן לא יכול לבטח אותך או את הירח. זה רק הימור. (פרט לניגוד אינטרסים שעשוי להיווצר מעצם הישארותך בחיים) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין לו זכויות עליך. כל אחד יכול להמר על הכל, כמובן, אבל הימורים לרוב לא זוכים להטבות מס ולא נחשבים כפעילות עסקית לגיטימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכשיר הפיננסי עובד כך: זקנים וחולים מוכרים לבנקים להשקעות את פוליסת הביטוח שלהם ומקבלים תשלום במזומן לפי חישוב מסוים, נניח תוחלת החיים. הבנקים מאגדים את הפוליסות לאגרות חוב הנמכרות למשקיעים, למשל קרנות פנסייה. המשקיעים מקבלים תשלום כשבעל הפוליסה נפטר, וככל שהוא נפטר מהר יותר התשלום גבוה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה שלא צריכה להיות הטבת מס כולם כאן מסכימים. ה''הימור'' כאן נראה לי כן לגיטימי אם באמת אני עלול להיפגע ממותך. אני עדיין לא מבין למה אתה רואה את זה כזכות עליך או על גופך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר כתבו כאן, במקרה הזה אתה לא מבטח את חייו של אותו אדם אלה מבטח את עצמך מפני הנזק שיגרם אם אותו אדם יפסיק לעבוד אצלך. ביטוח הוא אחד מהדרכים להתמודד עם סיכונים של המבטח. האינטרס של אותו מבטח הוא שהסיכון לא יתממש אף פעם. על זה הוא משלם, ולכן אם הוא לא יצתרך את הביטוח אז הוא זה לא נחשב שהוא הפסיד כסף. אם המוטב הוא איננו המבטח או שסכום הביטוח גבוהה מההפסד כתוצאה מהסיכון, אז הביטוח מאבד ממשמעותו והופך לסתם הימור. דרך אגב, איזה נזק וולמארט יספגו ממותו של מנקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: האם לדעתך לגיטימי או חוקי שאני, כאדם פרטי*, אקנה פוליסת ביטוח חיים עסיסית למדי על שמך, או על כל אדם מקרי אחר שאני מוצא בספר הטלפונים?** (ועוד שוב: יש הבדל בין חברה שקונה ביטוח *לנזקים שיכולים להיגרם לה כתוצאה ממות של אדם בעמדת מפתח*, לבין חברה שקונה *ביטוח חיים של האדם עצמו, בלי תלות בנזק*). *ולא רצחני במיוחד. **אני בטוח שפרטים זניחים כמו ת.ז. אפשר למצוא בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, וכל אדם זר ובלתי רצחני, מוזמנים בזאת לקנות ביטוח - אני מוכן גם למונח "הימור" - על החיים שלי. לא מפריע לי בכלל, אני אפילו קצת מוחמא מתשומת הלב. בנוגע לפסקה שבסוגריים, אני לא רואה תסריט סביר שבו חברה תקנה ביטוח חיים על עובד בלי *קשר* לנזק. ייתכן שהחוזה לא תולה את גובה הפיצוי בנזק, אלא משתמש במשתנה הבינארי "להיות או לא להיות" כקירוב גס לנזק. בדוגמה הספציפית של וולמארט כבר עלה כאן שזו רק תוצאה מעוותת של דיני המס. עדיין אני לא רואה בכך בעיה מוסרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |