|
||||
|
||||
אין לי דעה מגובשת על חוק הספרים, אבל כן יש לי כמה הערות לגבי הדברים שלך. ראשית, ההנחה שאם נמכרים יותר ספרים - נקראים יותר ספרים. זו לא הנחה שאני מקבלת כמובנת מאליה. אני מכירה הרבה מאד אנשים שלא קראו אפילו מחצית מהספרים שנמצאים ברשותם.1 שנית, שיש לנו, כחברה, אינטרס שיצאו כמה שיותר ספרים לאור. אני בכלל לא בטוחה שזה נכון. הרי ממילא לא נקרא את "כל הספרים שיצאו". אפילו אם מחר בבוקר לא יוציאו יותר ספרים חדשים בכלל למשך חמש, עשר, שבע עשרה שנים לא תרגיש במחסור. אז בהנחה שבחנות יש מקום להחזיק 15,000 ספרים, למה שאעדיף שיהיו שם 5,000 ספרים חדשים במקום 2,500 חדשים (ברמה גבוהה יותר, שעברו הגהה קפדנית או זכו לתרגום מושקע), וששאר 12,500 הספרים יהיו שילוב של קלאסיקות ישנות לצד ספרים שיצאו לאור לפני שנה ולפני חמש? ספר לא אמור לצאת מהאופנה אחרי עונה ולמיטב ידיעתי לוקח לו יותר זמן להרקב מאשר מלפפון. אגב, אם אני מבינה נכון החוק לא קובע איסור מבצעים, אלא אוסר על מבצעים לתקופה מוגבלת. אם דחוף לך לקרוא את החדש של עמוס עוז, תתכבד ותשלם את מחירו המלא. אם אתה רוצה לקרוא *משהו* אבל לא רוצה להוציא 70 שקל על ספר, עדיין תוכל לקנות ארבעה ספרים במאה אבל אלה יהיו ארבעה ספרים שיצאו לפני שנה וחצי ויותר (קצת כמו בחנויות עודפים שאפשר למצוא בהן בגדים מעונות קודמות). טיעוני הנגד שאני מכירה נוגעים לכך שההוצאות מרוויחות פחות ופחות על כל ספר שהן מוציאות ולכן צריכות להקטין את ההוצאות שלהן כמה שיותר. המשמעות היא שאפשר להשקיע פחות באיכות ההדפסה, בזמן שמושקע בעריכה, בהגהה ובתרגום, ובהדפסת ספרים פחות מסחריים. במלים אחרות, פחות השקעה בתרבות ויותר השקעה בבידור. 1ולהבדיל, אני מחזיקה בספרייה פרטית מאד צנועה אבל קוראת לא מעט. |
|
||||
|
||||
יש כאן הנחה מובלעת שהמשווקים (הוצאות הספרים וחנויות הספרים) ימשיכו להשקיע את מאמצי השיווק בעיקר בספרים חדשים ולא ירמו וינסו להציע מבצעי קידום מכירות לספרים שבדיוק יצאו מתחום ההגבלה. כמובן שיהיה לא מעט הגיון בכך: החנויות (או ההוצאות) ייתקעו עם מלאים של ספרים, וזו תהיה הזדמנות להיפטר מהם. אולי זה יהיה התחליף לשבוע הספר. יהיה גם הרבה פחות הימור בקידום המכירות הזה, מכיוון שהקהל (הקהל? החלוצים האמיצים?) פגש כבר את הספר. אפשר להשקיע את מאמצי קידום המכירות רק בלהיטים. |
|
||||
|
||||
למה "רמאות"? זה לגיטימי לחלוטין להציע מבצעי קידום מכירות לספרים שעברה יותר משנה וחצי מיום הוצאתם.1 עם זאת, אני לא מניחה שמוכרי הספרים ישקיעו כספים ומאמץ בהוצאת ספר, ואז יתעלמו ממנו שנה וחצי כדי לקדם אותו כשאפשר למכור אותו במחיר נמוך יותר. מבצעי ה"ארבע במאה" הרי לא נועדו לרווחת הצרכן - הם נועדו כדי לאפשר לרשתות הספרים להגדיל את הרווחים שלהם. 1וכבר אמרתי - אני לא חושבת שספר "ישן" הוא טוב פחות מספר חדש. למעשה, הספר שאני קוראת עכשיו הודפס לראשונה בישראל בשנות השבעים. הקודם יצא לאור ב-2004. |
|
||||
|
||||
השלב הבא: בהתחלה מוציאים את מהדורת החלוצים: כמויות קטנות, עריכה לא לגמרי מושקעת. מכיוון שהעריכה לא לגמרי מושקעת והכמויות קטנות, יש אפשרות להשקיע ביותר ספרים חלוציים. את הספרים הללו חייבים למכור במלוא המחיר. אחרי שנה וחצי בוחרים את הספרים החלוציים שהוכיחו את עצמם ומתחילים לשווק אותם כמו שצרים, ללא שום מגבלות. הספרים החלוציים הופכים לעותקים יוקרתיים (מהדורת אספנים. גם בזכות השגיאות). |
|
||||
|
||||
לא משתלם. * שכר העורך הוא מסוג ההוצאות שמשלמים פעם אחת. תשקיע בעורך טוב - תקצור את הפירות (נניח) גם במהדורות הבאות. לשלם גרושים ולתת לסטודנטית לערוך / לשלם גרושים ולגרום לעורך מקצועי לעשות עבודה גרועה ואז להוציא שוב על עורך טוב? הוצאה כפולה סתם1. * אם ערכת גרוע - והכוונה לא להגהה אלא לעריכה פרופר, הספר עשוי להיות לא קריא / משעמם ולא להמכר. עד כמה זה משמעותי? מאוד. דוגמאות: - שמועה שמעתי ש"חולית" כל כך מוצלח בהשוואה להמשכיו המשמימים, משום שאת "חולית" ערך עורך אחד, שהתעקש מאוד עם הרברט, ואת ההמשכים - אחר. - הקיבריאדה, כך שמעתי, היתה כישלון מוחלט בפולנית (שפת המקור) ובהרבה מאוד שפות אחרות. בעברית זה ספר מוצלח, משום שהמתרגמת גם עשתה עבודת עריכה טובה. * ההדפסה. כעקרון ואאל"ט ספרים מודפסים בדפוס אופסט. על לוחות. חלק מהעלות היא יצירת הלוחות זה אומר שאם שומרים את הלוחות, המהדורה הבאה תהיה הרבה יותר זולה להפקה2 (+ כבר אין תשלום לעורך, למגיה, למעצב ולמאייר או למתרגם, אם צריך). לכן לא משתלם לייצר ספר ערוך גרוע, להדפיס, ואז לתקן את חילופי הא' והע' והת' והט', להקפיד הפעם על מין ומספר - ולהדפיס שוב. * הכמויות. ככל שתדפיס יותר, המחיר פר עותק יהיה קטן יותר. זו אולי סיבה נוספת למה ספרים בארץ יותר יקרים להפקה מאשר בחו"ל. בחו"ל הוצאות יכולות לבנות על הרבה יותר אנשים, להדפיס יותר ספרים, ולגבות פחות מחיר פר עותק. ____ 1 אאז"נ אתה מתכנת, נכון? זה מקביל ללקחת דביל לכתוב את הקוד, ואז לקחת מתכנת טוב ומקצועי ש"רק יעבור על הקוד ויתקן אותו". יצא לך יותר זול ועדיף לקחת את המתכנת הטוב מלכתחילה. 2 זה אומר שעל המהדורה ה-82 של "מעשה ב-5 בלונים" או המהדורה ה-72 של "מאה שנים של בדידות" ההוצאה משלמת פחות. הרבה פחות, מעל המהדורה הראשונה. בזמנו (כמה שנים? לפני מבצעי ה-4 ב-100) נשמעו טענות שההוצאות צריכות להוריד במחיר של ספרים ותיקים שמודפסים שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
1 אני מתכנת, והחברה שלנו מתעסקת גם עם תכנון חומרה. כשמתכננים חומרה חייבים לייצר בכמויות מספיק גדולות, אחרת זה לא משתלם. לכן בפעם הראשונה מתכננים אב טיפוס, מייצרים אותו בכמויות קטנות, זה מאפשר להתקדם עוד קצת עם הפיתוח. לאחר מכן מייצרים את הדגם הסופי, ובהמשך מוצאים את כל הבעיות שנשארו שם ומתקנים אותן בתוכנה. אבל האם שיקולי ה"זמן לשוק" של תעשיית הספרים דומים לאלו של תעשיית המחשבים? |
|
||||
|
||||
מה כוונתך ב"זמן לשוק"? האם בכך שאם תתמהמה, אז יקדימו אותך מתחרים והמוצר שלך עלול להיות לא רלוונטי? אם כן, אז בערך. לכאורה - לא אמור להיות דמיון. ספר הוא ספר, ותאריך התפוגה שלו אמור להיות ארוך מזה של קופסת שימורים. גם אין מצב שהוצאה אחרת תוציא את הספר הזה שההוצאה שלך עמלה עליו. אבל משום מה (אאל"ט גם עניין של השנים האחרונות), לספרים כן יש חיי מדף, קצרים במיוחד. חיי המדף של ספר ילדים הם בממוצע חודשיים. למה? שאלה מצויינת. |
|
||||
|
||||
הוצאות הספרים עדיין יכולות לחסוך באיכות הדפסה וכו' הן רק צריכות לבחור מחיר ולתת 8% לסופר. בעצם החוק הזה מאלץ אותם לבחור בין הוצאה מאוד מועטה למאוד רבה וכמו כן בין תמחור שמתאים לחנויות יקרות לתמחור שמתאים לחנויות זולות. |
|
||||
|
||||
איכות הנייר, אאל''ט, היא פרמטר מאוד קטן וזניח ביחס לעלות הספר באופן כללי. החסכון הגדול בהדפסה הוא רק בצבע לעומת ש''ל. וספרי קריאה מטבע הדברים מודפסים בש''ל. |
|
||||
|
||||
כלומר: תמחור יותר נמוך הוא בעיקר הימור על מכירת מספר עותקים גבוה יותר, ו/או קיצוץ בהוצאות העריכה. |
|
||||
|
||||
1) טוב לדעת. 2) החוק תקף רק לספרי קריאה? |
|
||||
|
||||
2) עפ"ז: לא, אבל הוא לא יהיה תקף לספרי קודש. |
|
||||
|
||||
נראה לי ששכחת לינק ( או שלעפ''ז יש משמעות שאני לא מודע אליה). |
|
||||
|
||||
על פי מקורות זרים? זו הייתה בדיחה. התכוונתי לכך שלא קראתי את הצעת החוק, אבל קראתי את זה בעיתון נייר מוקדם יותר הערב. |
|
||||
|
||||
קטונתי מלדון באינטרסים של החברה באופן אובייקטיבי; יש בי אמונה פנימית שקריאה היא פעילות חיובית יותר מצפייה בטלויזיה או משחק בפלייסטיישן, אבל קשה לי להגן עליה באופן משביע רצון. לעומת זאת, אני מאמין שאינדיקטור טוב ל"כמות הקריאה בישראל" הוא כמות הספרים הנמכרים. נכון, לא כל ספר שנמכר נקרא, אבל הרבה מהם כן. בנוסף, המבצעים הללו בחנויות הספרים קיימים כבר שנים, אנחנו לא מדברים על החודש האחרון, אלא על התנהלות מתמשכת. קשה לי לבנות משוואה של מטר-קריאה-לקילוגרם-נייר, אבל האינטואיציה שלי אומרת שיש כאן קורלציה חיובית. מה שכן, אני לא בהכרח מסכים שאם יהיו 2,500 ספרים במקום 5,000 נקבל רמה גבוהה יותר או הגהה קפדנית יותר. ייתכן שפשוט שולי הרווח של הגורמים בשרשרת יהיו גבוהים יותר. ובכלל, אני לא חושב שזה ענייני (או עניינה של הממשלה) להחליט אם עדיפים X ספרים באיכות Y או A ספרים באיכות B. יותר מכך - למה *אני* צריך "להתכבד ולשלם את מחירו המלא"? איפה זה כתוב, חוץ מבמדריך לרגולצייה ממשלתית חסרת-מעוף? אני רוצה לקנות ארבעה ספרים במאה, יש מי שרוצה למכור לי ארבעה ספרים במאה, אבל הממשלה החליטה שאסור. אני הייתי אומר - רוצה הסופר או המו"ל להרוויח יותר כסף? יתמקח יותר טוב עם החנויות, ימצא אפיקי שיווק אחרים, או "יתכבד" ויעשה הסבה מקצועית להייטק. זה הרבה יותר טוב מאשר ועדה ממשלתית שתתכנס ותחליט כמה כסף צריכים לקבל כל סופר ומו"ל וחנות. |
|
||||
|
||||
כשיש לך 2 רשתות שמחזיקות 80% מהשוק, קצת קשה "להתמקח יותר טוב עם החנויות". |
|
||||
|
||||
כשההוצאות מתעקשות לשווק את תוצרתן בעיקר דרך הרשתות, מי אנחנו שנלין ? הרי ספרים אפשר לקנות גם ברשת, ואף לקורא הדיגיטלי. אז גם אין את השאלה של האם להדפיס מהדורה שניה, ולא צריך לסדר מחדש את האותיות אחרי עריכה מחודשת. החוק לא ישנה את יחסי הכוחות בשוק, את זה רק ההוצאות יכולות לעשות. |
|
||||
|
||||
''יש בי אמונה פנימית שקריאה היא פעילות חיובית יותר מצפייה בטלויזיה או משחק בפלייסטיישן'' - גם לי. אבל אני בספק אם זה נכון באופן גורף. רוצה לומר - אני לא בטוחה שקריאה בספרה האחרון של דניאל סטיל היא פעילות חיובית יותר מאשר צפייה ב''הסמויה''. ''אני מאמין שאינדיקטור טוב ל''כמות הקריאה בישראל'' הוא כמות הספרים הנמכרים'' - אני לא. והמבצעים האלה קיימים כבר כמה שנים, אבל המגמה, לצד סגירת חנויות פרטיות, הולכת בכיוון אחד. ושוב, השאלה היא לא רק כמה קונים, ולא רק כמה קוראים, אלא גם מה קוראים. רם אורן (במותחנים שלו, לפחות) ודניאל סטיל הם סופרים לגיטימים, אבל הספרות שלהם היא בידור, לא תרבות. יש לזה מקום כמו שיש מקום לתוכניות ריאליטי ואופרות סבון בטלוויזיה, אבל נראה לי שיש לנו, כחברה, אינטרס לעודד גם דברים אחרים. לא כל התכנים הם שווי מעמד. חלקם תורמים, חלקם חסרי משמעות, חלקם פוגעניים. אם אתה רוצה לקנות ארבעה ספרים במאה שקל, אתה עדיין תוכל לקנות ארבעה ספרים במאה שקל. כלומר, אם הרשתות ירצו להמשיך במבצעים האלה. הסייג היחיד הוא שהספרים שיוכלו להשתתף במבצע יהיו ספרים שיצאו לפני יותר משנה וחצי. ולדבר על אפשרות מיקוח כששתי רשתות שולטות בנתח גדול כל כך מהשוק, זה חוסר הבנה של יחסי הכוחות בשוק הספרים הישראלי במקרה הטוב, ולעג לרש במקרה הפחות. |
|
||||
|
||||
חלק גדול מהתשתית שנדרשת בשביל להפיק ספרות יפה נדרשת בשביל להפיק את הספרים של דניאל סטיל. יש שתי רשתות חנויות ששולטות כיום בשוק הישראלי. אבל מה לגבי שוק הקוראים האלקטרוניים? מה שעוד יותר גרוע: אני יכול לקרוא ספרים של צומת, של סטימצקי ושל כל אחד אצלי בבית ובכל מקום. אמזון כופים עלי לקרוא את הספרים שלהם עם הקורא שלהם. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אני לא רואה את הקשר. שוק הקוראים האלקטרונים, בטח בישראל, עוד לא משמעותי מספיק כדי להיות שחקן משפיע. ואגב, למיטב ידיעתי עם הקורא של אמזון אתה יכול לקרוא גם אצלך בבית, גם בבית קפה, גם ברכבת ובעצם בכל מקום. אני טועה? |
|
||||
|
||||
א. עדיין לא. מה יקרה עוד שנה או שנתיים? איך החוק מתייחס לכך? והאם באמת קשה לדמיין קבוצה שלישית או רביעית בארץ? ב. לדוגמה: אני לא יכול להעביר למישהו אחר. |
|
||||
|
||||
א. החוק (כלומר, הצעת החוק. הוא עדיין לא עבר) הוא למעשה הוראת שעה, והוא יהיה בתוקף למשך 3 שנים. ב. זה לא מה שאמרת קודם. קודם התייחסת לכך שאתה לא יכול לקרוא אותו איפה שאתה רוצה. |
|
||||
|
||||
א. לחוקים זמניים יש אינרציה ויש נטייה להתחדש אחרי אותו פרק זמן. ב. אז מה אם זה מה שכתבתי. היית אמורה לנחש שהתכוונתי למשהו שונה. מושג הספר משתנה. אם אמזון יכלה לקחת מכל לקוחותיה דווקא את הספר 1984, אנחנו לא בדיוק קונים ספרים. אבל נקודה חשובה יותר היא, בהקשר של התחרות, שהבעלים של קינדל קשור לאמזון הרבה יותר חזק מאשר לקוח של צומת, סטימצקי או כל חנות אחרת. הוא שילם כסף רק עבור הזכות להיכנס לחנות. הוא לא רוצה להחזיק בכיס יותר מדי "חנויות" שונות. מה אפשר לעשות כדי להוריד את עלויות הכניסה של חנויות מתחרות? |
|
||||
|
||||
ב. אני תוהה מתי הדבר החשוב הפך להיות ''קניית הספר'' ולא ''קריאת התוכן''. |
|
||||
|
||||
בהקשר הזה, זה מה שחשוב. שמעתי היום תשדיר שירות ברדיו (חלק משבוע הספר) שמעודד אותי להשאיל ספרים שאני אוהב לחברים. אני לא יכול לעשות את זה עם הספרים האלקטרוניים1. 1 ליתר דיוק: בפועל כן. רק צריך לפרוץ את ההגנות |
|
||||
|
||||
מי בדיוק מכריח אותך לקנות קינדל? |
|
||||
|
||||
כרגע, אף אחד. אם ספר מסוים יהיה זמין רק משם (או רק דרך אחד ממתחריו הדומים) - זה יהיה תמריץ רציני. אבל רציתי בראש ובראשונה להמחיש שמדובר על משהו שונה. |
|
||||
|
||||
אמזון מוחקת את החשבון של לקוחה, ואת כל הספרים מהקינדל שלה. |
|
||||
|
||||
אותו עניין כבר הוזכר במקום אחר (תגובה 605321) והחל דיון מעניין מתחתיה. אבל אם כבר יש קישור לכתבה, רציתי לציין נקודה קטנה: "עיתונאי קומפיוטר וורלד UK, סיימון פיפס" אינו בדיוק עיתונאי. יותר נכון לקרוא לו "בעל טור". הוא תוכניתן. בעברו תוכניתן בכיר ב־Sun (אחראי לתחום קוד פתוח שם). והיום יועץ עצמאי וגם, בין השאר, נמצא בוועד המנהל של ה־Opeen Rights Groups (המקבילה הבריטית של ה־EFF ושל ה־DRM. |
|
||||
|
||||
נכון לאפריל 2011, אמזון מכרה יותר ספרים אלקטרוניים לקינדל מאשר ספרים בכריכה קשה ורכה, 105 על כל 100. זה כולל גם ספרים ללא גירסה אלקטרונית אבל לא כולל ספרים אלקטרוניים חינמיים. כ- 14% מכלל מכירות ספרי הקריאה והעיון הם של ספרים אלקטרוניים. |
|
||||
|
||||
אמזון משחררים ישום לכל פלטפורמה פופולרית זמינה, כך שאתה יכול לקרא את הספר שרכשת בקינדל, במחשב, או בטלפון, אם חשקה נפשך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |