בתשובה לשוקי שמאל, 20/05/12 13:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדרכך התכוון להגיד שאתה מרכיב שרשרת היקשים מאד נפתלת כדי שהמציאות תוכיח את הטענה ממנה יצאת מלכתחילה. דבר זה מצריך מן המגיב מאמץ עצום כדי לא ליפול ב"מלכודות" שאתה מציב. ואני אכן נפלתי ונכשלתי בייחוס דברים שלא נאמרו. טענתך היא ששטחי 67 אינם בבחינת שטח כבוש. להוכחת הדברים אתה מביא כתנא דמסייע את הפרופ' לפידות שאומרת כי דין אחד לחברון, שכם ויריחו ולעכו, נהריה וב"ש. אם הראשון כבוש אז השני כבוש באותה מידה. מאחר ואיש לא יעלה בדעתו כי הפרופ' לפידות תטען כי נהריה היא שטח כבוש, ברור כי גם חברון אינה בבחינת שטח כבוש. והנה מתברר כי פרופ' לפידות בכתובים אומרת שחברון, שכם ויריחו הם שטח כבוש. מה המוצא שהותרת לנו כאן? או שהפרופ' לפידות טוענת כי עכו וב"ש הם בבחינת שטח כבוש או שאתה לא דייקת בדבריך? ומה בנוגע לגולן שהוא שטח כבוש "קלאסי" ללא שום נסיבות מקלות ("שטח ריבוני של מדינה, שנמצא בשליטה צבאית של מדינה אחרת בעת קיום מצב מלחמה בין אותן המדינות."). אתה רוצה שנאמין שמה שברור אפילו לי, לא נהיר לפרופ' לפידות? יתכן שנזהרת והקפדת לא לומר שום דבר שאינו נכון, אבל לעניות דעתי בהחלט טיילת לתוך שדה מוקשים שקשה מאד להמשיך לטייל בו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאיני "מרכיב שרשרת היקשים מאד נפתלת", ואני חושב שאינך מבין דבר ממה שאמרתי למרות שאמרתי דברים פשוטים. אתה חוזר שוב על עלילת השקר: "טענתך היא ששטחי 67 אינם בבחינת שטח כבוש", למרות שאני טוען בדיוק את ההפך, ומדגיש זאת שוב ושוב, אבל אני גם אומר ש"כבוש" כשלעצמו אינו דבר שהוא בכל המקרים מגונה. אולי כדאי שתקרא שוב את דבריי הקודמים ותנסה בכל זאת להבינם, כי זה מתחיל להמאס עליי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בפתיל זה כשקראתי במקור ראשון מסוף שבוע זה שועדת המאחזים בראשות שופט העליון לשעבר אדמונד לוי פסקה, בין השאר, ששטחי יהודה ושומרון אינם בחזקת שטחים שנמצאים תחת משטר "כיבוש". כפי שהסברתי בתגובותיי הקודמות המילה "כיבוש" כפי שאני מבין אותה מובנה השתלטות על שטח, ולפי הפרוש הזה כמעט כל שטח מיושב היום הוא שטח "כבוש", משום שבזמן כזה או אחר בהיסטוריה הוא נכבש. לכן, כמו שאמרתי, שטחי יהודה ושומרון "כבושים" בדיוק כפי שנהריה ועכו, ובעצם גם חיפה באר שבע ויפו, "כבושים", משום שעברו לידינו בעקבות פעולה צבאית. הידיעה הזאת מלמדת שכפי הנראה למילה הזאת הודבקה משמעות משפטית במשפט הבין לאומי שמובנה לא כל כך ברור לי, ובכל מקרה אני הייתי בוחר במילה אחרת כדי להגדיר דברים שאינם בדיוק אותו "כיבוש" עליו דברתי בתחילה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות פרסום הידיעה הזאת כדי להתייחס באופן כללי לועדות משפטיות ולדיון משפטי בסוגיות כאלה. יש כאן עוד דוגמה עד כמה מגוחך כל העניין הזה. הרי ברור לכל אחד, משפטן או הדיוט משפטי מה הייתה פוסקת המשפטנית טליה ששון לו היא ומשפטנים שכמותה היו מרכיבים את הועדה הזאת. אז מה ? זה משפטן טוב והיא משפטנית רעה או להפך ? איני סבור כך, ואומר באופן ישיר ובוטה מה אני כן חושב: הכל חָרְטה: אמור לי מי המשפטן ואומר לך מה יפסוק בשאלות כאלה. ייתכן ואין ברירה ובבואנו לדון בסוגיות כאלה חייבים להשתמש בגופים משפטיים, כי לפעמים אין מנגנון אחר שיכול להחליפם, ואנו עושים את הטוב ביותר שאנו יכולים. אבל הצרה אצלנו היא שאת כל עמדות המשפט הבכירות תפסו אנשים בעלי אותו צבע, והופעתם הנדירה של חברי ועדה צבועים בצבע אחר הצריכה, ככל הנראה, מאמץ מיוחד של הממשלה. הייתי רוצה לראות בבית המשפט העליון ובפרקליטות צבעים יותר מגוונים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |