בתשובה לשוקי שמאל, 14/05/12 17:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור לחלוטין שמה שחשוב זה הפרשנות והתמונה הכוללת. זה נכון בכל מדע (אם בכלל מתיימרת הארכיאולוגיה להיות מדע). אך נראה לי שבהנתן ממצאים מסויימים, זכותו של כל אחד לבוא ולתת להם פרשנות. מה שכתבת על מגידו מאוד מעניין (אחפש עוד מידע על זה, ותודה על ההפניה), אבל הוא מוכיח בדיוק את טענתי. אם הבנתי אותך נכון, פינקלשטיין הציע תאוריה חדשה (המתאימה לתפישת עולמו, לזמן ולמקום בו הוא פועל ושאר עניינים סובייקטיבים המשפיעים כמובן על ה''מדע'') עבור אותם ממצאים בדיוק שגילה ידין מוקדם יותר. אם כך, לא משנה שהיה זה ידין שחפר, ולא הוא עצמו. אם התאוריה של פינקלשטיין משכנעת יותר משל ידין, או לפחות ''מחזיקה מים'', אז היא פרשנות אפשרית, וצד לגיטימי במחלוקת. אני עדיין לא ממש מבינה למה משנה מי האדם שחשף את הממצאים. באותה מידה רשאי יכול מישהו אחר להציע פרשנות חדשה לאתרים שחפר פינקלשטיין. מה שאיני מבינה הוא למה לאדם שחופר יש יתרון תיאורטי (כלומר לתאוריה שלו יש יתרון) על פני שאר הקהילה הרלוונטית. ההסבר של ירדן כבר יותר נשמע לי, וגם עליו יש לי שאלות, אך על זה אגיב כבר שם (בהמשך). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הסברתי עצמי כל כך טוב. למעשה בנקודה זו אני חושב בדיוק כמו ירדן. לב העניין אינו בזכות לפרשנות שיש לכל אחד, אלא ראשית בעובדה שהממצא הפיזי בד"כ אינו "מדבר בשם עצמו" אלא פתוח ליותר מפרשנויות ושנית שהארכאולוג המפרשן ניגש אל הממצא עם הדעות המוקדמות שלו וזה הרבה פעמים משפיע מאד על הפרשנות שהוא מעדיף. על חצור, מגידו וגזר מספר המקרא: "וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר" (מלכים א', ט, ט"ו). יגאל ידין מצא ב-3 האתרים שרידים של מבנה שער עירוני מארכיטקטורה האופיינית לכנען ולתקופת המקרא (חומת סוגרים ושער תאים). באותה תקופה של קום המדינה (1958), האוירה הציונית והנאראטיב של "חדש ימינו כקדם" והדילוג מעל הגולה אל תקופת המקרא והתנ"ך, היו בשיאם. זה בא לידי ביטוי גם באישיותו של יגאל ידין הרמטכ"ל ממלחמת השחרור והארכיאולוג הנודע של מגידו ומצדה. זה פשוט התבקש שידין יראה בממצא שלו הוכחה ואישור לפסוק התנ"כי המתאר את תפארת ממלכת דוד ושלמה בשיאה. התאוריה המינימליסטית של ישראל פינקלשטיין נולדה בשנות ה-80 וה-90 והיא אופיינית לאוירת הפוסט-ציונות של אחרי מלחמת יוה"כ. פינקלשטיין לוקח בדיוק את אותם מבני שער בשלושת הערים ומשנה בנאראטיב של ידין רק דבר קטן אחד: השערים הם מטיפוס אכן מטיפוס דומה, אלא שמועד הקמתם שייך לבית עמרי (אחאב) בתקופת ממלכת ישראל (כ-150 לאחר ממלכת דוד). אחאב היה מלך עשיר חזק ומפורסם (ויש לכך גם ראיות חוץ מקראיות), כך שההסבר הזה מאפשר להחזיק בדעה שבממלכת דוד כלל לא היו ערי חומה עם שערים גדולים, אלא רק כפרים ועיירות. לגבי השמות בויכוח הזה, אני לא מכיר ואין לי שום דעה. כל מה שרציתי להגיד לך שקרוב לודאי שארכיאולוג מינימליסט וארכיאולוג מקסימליסט יבחנו את אותו ממצא עצמו ויגיעו למסקנות הפוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין לבין התברר גם שאותו צוות בנאים בנה ככל הנראה את מגידו ואת שומרון (אבנים עם אותו סימן סתתים). בשומרון לא הייתה בניה קדומה יותר (כאן הממצאים בשטח מאשרים באופן כללי את המסופר בספר מלכים שהעיר הוקמה ע''י עמרי), ושגם היא נבנתה בתבנית דומה (לא זוכר אם גם השערים או רק מבנה העיר). חצור, מגידו וגזר לא היו עיירות קטנות ב''תקופת דוד'' (ראשית תקופת הברזל). נדמה לי ששלושתן היו ערי חומה כנעניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"ן אתה טועה לפחות לגבי חצור. בכל מקרה אני כתבתי על ממלכת דוד. ע"פ הגרסה המינימליסטית, בלי קשר למה שהיה בשלושת הערים במאה ה-10,(עיר חרבה, יישוב כפרי דל או עיירה כנענית עם ביצורים תחת שלטון מצרי ו/או פלישתי), הן לא נכללו בממלכת דוד. לכן מה שנאמר נשאר בתקפו: ממלכת דוד היתה ממלכה שבטית שכללה אולי גם כפרים ועיירות, עם או בלי ביצורים, אך לא ערי ממלכה כפי שהיו שלושת הערים הללו בממלכת ישראל של בית עמרי. סימן הסתתים הוא דוגמה טובה לממצא פיזי הפתוח לפרשנויות רבות: כל סתת סימן את האבנים שלו בסימן ייחודי (בד"כ אות) לצרכי שכר (השכר היה ע"פ מס' האבנים שסיתת). זה שאותו סימן הופיע בחצור ובמגידו יכול לומר שאותו סתת עבד בשתי המקומות ויכול לומר ששמות הסתתים שעבדו בשתי הערים ואולי בתקופות שונות התחילו באותה אות. אגב ראיתי בויקיפדיה ונזכרתי שהמינימליסטים טוענים גם שהשערים בערים הנ"ל אינם דומים גם מבחינת טיפוס. יש שערים עם 4 תאים ושערים עם 6. המקסימליסטים טוענים שמ-2 התאים החסרים בגזר פשוט לא נותרו שרידים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |