בתשובה לאילה, 14/05/12 14:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו ששוקי אמר, מה שאת מתארת הוא הרצוי שיכול להיות שונה מהמצוי, אבל הפירוט שלו לא מסביר למה - נראה שהוא דווקא מסכים איתך שאת החפירה יכול לנהל ''טכנאי חפירות'', והפרופסורים יעסקו רק בפרשנות. אני מניח שזה יכול כמעט לעבוד, אבל לא לגמרי, כי - אני מנחש, אין לי היכרות קרובה עם ארכיאולוגיה - אין אלגוריתם חד-משמעי איך צריך לחפור בהינתן אתר - איפה בדיוק וכמה עמוק. ונשמע לי סביר שההחלטה איפה בדיוק וכמה עמוק מושפעת, לפחות במקרים גבוליים, מהתפיסה שהארכיאולוג בא איתה מראש. כך יש סכנה שהחפירה תיטה לאשש, לפחות במידת-מה, את התפיסה המוקדמת. שלא לדבר על האפשרות ללכלוכים של ממש - העלמה או התעלמות מממצאים ''לא טובים''. אם האמוציות חזקות - ובנושא הזה יש אמוציות חזקות לא רק לארכיאולוגים - רצוי שהאובייקטיביות בחפירה לא רק תיעשה, ככל האפשר, אלא גם תיראה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה ראיתי את הספר המרשים מאד של גורפינקל "עקבות דוד המלך בעמק האלה". בתור סוג מסויים של חסיד התאוריות המינימליסטיות, אני מוכרח לומר שהראיות המתוארות בספר מחפירות חירבת קיאפה הם ראיות מרשימות במיוחד. אם לא מדובר בנוכלות גמורה, אני מעריך שה"מינימליסטים" מוצאים עצמם במצב קשה מאד. בעניין "טכנאי החפירות", אני דוקא מסכים אתך לחלוטין. אפרופו לילוכים, גורפינקל וחבריו אינם מליחים להמנע מלהזכיר שפרופ' ישראל פינקלשטיין עצמו חפר ב-1985 באתר יהודאי (חרבת דוארה), ולא מצא שם דבר (אע"פ שלטענתם יש שם שרידים של חומת סוגרים). אי אפשר להמנע מלהנגיד את האין ממצאים הזה של פינקלשטיין לממצאים העשירים והמרהיבים מחפירות חרבת קיאפה. זוהי עוד הוכחה לכך שאי אפשר לבנות על אובייקטיביות מדעית גם בתחום הארכיאולוגיה. לדעותיו ותפיסת עולמו של החופר יש כנראה יותר מקשר אקראי לא רק עם הפרשנות לממצאים שלו אלא גם עם הממצא עצמו. לאחר קריאה בספר, אני מעריך שיהיה קשה מאד לשייך את עיר החומה בחרבת קיאפה ("שעריים" המקראית ע"פ הזיהוי של גורפינקל) עם הפלשתים, הכנענים או אפילו ממלכת ישראל. המועמד הקרוב ביותר הוא הכנענים, אבל מי שירצה להאמין בכך יצטרך להאמין ביותר מדי צירופי מקרים (אין חזיר, אין פסילים, שערים וחומה מטיפוס יהודאי מובהק, ואפילו כתובת בכתב פרוטו-כנעני ובה הביטוי "אל תשא" שהוא עברי ולא כנעני). גם בדיקת הפחמן 14 היא ראיה חותכת ביחס למחלוקות הבלתי כריעות בתארוכים ע"פ חרסים. אישית אני מתרשם שיש כאן הוכחה חותכת לקיום ממלכה יהודאית בימי דוד ושלמה, הגם ששאלת גבולותיה וגם עניין הממלכה המאוחדת עדיין פתוחים לויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פסילים? אתה מוכן להסביר? לפי מה שהבנתי מצאו צלמיות אלי[לי]ם שונים ביהודה גם בהמשך. מה בדיוק ההבדל בין עברי לבין כנעני (מבחינת השפה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. פסילים - אכן באתרים יהודאים אחרים נמצאו אבל לא בחרבת קיאפה. צריך להדגיש שהאי-המצאות הזו אינה יכולה להדחק כמקרית אלא ברור שיש כאן משמעות אדירה: אביזרי פולחן נמצאו גם נמצאו אבל העדרם של מוטיבים פיגורטיביים בולט באופן שאי אפשר להתעלם ממנו. "ארונות הקודש" ריקים והמזבחות והמצבות למיניהן נעדרות כל דמויות אנושיות באופן בולט. גם אם סביר להניח שהפסילים והתרפים פונו לפני החורבן בגלל קדושתם (גם שלדים לא נמצאו), עדיין העדרם של הקישוטים והמוטיבים האליליים מן האביזרים הפולחניים המנותצים, בולט באופן מוזר. לדעתי יש גם אפשרות שהפסילים הוטמנו באתר ברגע האחרון ואולי עוד ימצאו. ב. ראה גם תגובה 598419 יש כאן שני מרכיבים נפרדים: הכתב והשפה. לוח גזר והאבן מתל זית משתמשים בכתב (האלפבית) העברי-פיניקי שהאוסטרקון של חרבת קיאפה מחזק את ההשערה כי הוא התפתחות של "אביו" הכתב הפרוטו-כנעני. ההבדל כאן אינו כל כך באלפבית עצמו אלא בעובדה שכיוון הכתיבה בכתב הפרוטו-כנעני עדיין לא התקבע (יש כתיבה בכל הכיוונים ודוקא הכתובת של קיאפה כתובה ככל הנראה משמאל לימין) ואפילו האוריינטצייה של הסימנים עצמם לא התקבעה עדיין (למשל בקיאפה האליף מופיעה פעם כרגיל, פעם הפוכה על ראשה ופעם שוכבת על הצד). כעת הכתובת בקיאפה משתמשת כאמור באלפבית הפרוטו-כנעני (כמו בערי הממלכה הכנעניות מן האלף השני לפני הספירה ולהבדיל מן הכתב של ערי החוף הפיניקיות שהיה זהה לכתב העברי), אבל השפה היא עברית (כמו בלוח גזר) ולא כנענית. השפות היו קרובות מאד אבל לא זהות. יש ביטויים ("אל תשא", "עבד") שמופיעים רק במקרא ולא מופיעים בממצאים הכתובים מן הערים הכנעניות (שמיים-מערביים) הקדומות. על כך מסתמך גרפינקל בין היתר בקבעו כי לא מדובר בעיר כנענית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם המסקנה מאי מציאת הפסילים היא שמדובר על תרבות יהודאית? נראה שבכך היא שונה גם מערים אחרות ביהודה. ב. "עבד" לא מופיע בשפות שמיות אחרות? חיפוש זריז רומז לי שהוא מופיע גם באוגריתית. נראה לי שאני צריך לקרוא את הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חשוב להוסיף כי האתר בקיאפה קדום לאתרים היהודאים האחרים והוא יחידאי גם בכך שיש בו שכבה יחידה מתקופת הברזל וזו מתוארכת בסבירות טובה לימי דוד המלך. יש לגרפינקל נימוקים חזקים למדי לשיוך היהודאי. כאמור שערי 4 תאים, חומת סוגרים ובתים ה"ניגשים" לחומה מן הסוג המופיע אך ורק באתרים אחרים בארץ יהודה. גם הגודל קטן מדי לערים כנעניות ובודאי לערים פלישתיות. ככלל האתר דומה מאד לאתרים יהודאים אחרים שנמצאו אלא שהוא קודם להם בלפחות מאה שנים. ב. הכוונה ל"עבד" כש"ע. בכל אופן זה מה שכתוב בויקיפדיה. גרפינקל מציין רק את השורש ע.ש.ה. כקיים באותו זמן רק בעברית. לא ציינתי זאת, אבל הפענוח הוא עד רמת המילה הבודדת ואין אף משפט או ביטוי שלם אבל יהיה מאד קשה להסביר שאין מדובר בעברית. ג. במחשב שנייה אולי נמצאו גם שלדים, אבל החופרים לא מזכירים אותם מאימת ידו הארוכה של צבא הרב שמידל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר של גורפינקל ("עקבות דויד ...") מומלץ בחום. כתוב בסגנון בהיר ומאיר עיניים. המון דיאגרמות שרטוטים ותמונות באיכות גבוהה (חלק גדול מהתמונות בצבעים). גם זה שחולק על המימצאים יהנה מאוד מהסגנון והאיכות הגרפית יוצאי הדופן. קניתי בצומת ספרים במסגרת שבוע הספר, נדמה לי הנחה של 20 אחוז (מחיר מחירון 98 ש"ח). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |