|
||||
|
||||
שדה התעופה לא נמצא בת"א, אם כבר, אז בלוד. אוניברסיטה יש גם בבר אילן (בנוסף לפתוחה, שמשרתת גם את המרכז). רוב התיאטראות רשומים בת"א, אבל השחקנים גרים בכל המרכז וגם ההצגות נודדות לעיתים לאולמות אחרים. אבל מעבר לדקויות, לא ברורה לי הטענה. לונדון אולי צפופה מגוש דן, אז מה? לונדון זו עיר, העובדה שאפשר להגדיר בארץ שטח צפוף פחות זו עדות למה בדיוק? אף אחד לא חולק על זה שמרכז המדינה מכיל הרבה שטחים פתוחים ושהצפיפות של ת"א היא לכל היותר ממוצעת בשביל בירה1 אירופית. 1 אין לראות בכך טענה שת"א היא בירה, היא לא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למען האמת לא רק שהאוניברסיטה ושדה דב נמצאים בתל אביב שניהם נמצאים ברובע 1. עצם העובדה ששניהם בתל אביב ויש כל כך מעט מסוגם במטרופולין אומרת דרשני. תיאטרון, לעומת זאת, הגיוני שיהיו בעיר גדולה כמו תל אביב מעט, אבל לא כולם. צריך להבין, על העובדה שאוניברסיטת תל אביב נמצאת בתל אביב המדינה מפסידה כסף כי אותו שטח בכפר סבא היה עולה פחות. מי שמרוויח הם הסטודנטים והעובדים שיכולים גם לגור בתל אביב וגם להיות קרובים לאוניברסיטה. השאלה היא: האם זה משתלם להם? אם לא, האוניברסיטה צריכה לעבור. זה אחד הדברים שקצת מוסמסו בהפגנה. אנשים אמרו שהם רוצים ללמוד באוניברסיטת תל אביב ויוקר המחיה בתל אביב קשה להם אך התעלמו מהפיתרון המתבקש. נ.ב. במובן מסוים בר אילן נמצאת בתל אביב. בנפה. והמרחק שלה מהעיר לא כ"כ גדול, בערך 5 ק"מ. |
|
||||
|
||||
התייחס לגוש דן ולא לתל אביב. אם האוניברסיטה היתה נבנית בפתח תקוה או בכפר סבא, זה לא היה משנה הרבה כי הדבר היה משפיע על מחירי הדיור בכפר סבא או בפתח תקווה. |
|
||||
|
||||
--->>"התייחס לגוש דן ולא לתל אביב" זה בעייתי טכנית, על פי ויקיפדיה בהגדרה המרחיבה גוש דן הוא 1500 קמ"ר ויש וריאציות על משמעות השם. קצת קשה לי להבין מה קורה שם. לחלק השני: לא מדויק, הסיבה שצפון תל אביב יקרה היא לא רק בגלל האוניברסיטה אלא גם בגלל האוסף המאוד גדול של מרכזים אחרים, היותה עיר תיירות ומרכז עסקים. |
|
||||
|
||||
(אתה יודע שגם בלונדון יש שדה תעופה, לא פחות תיאטראות מתל אביב וגם איזה אוניברסיטה או שתיים?) |
|
||||
|
||||
שדה התעופה הכי קרוב למרכז לונדון הוא "לונדון סיטי" ,הוא נמצא 9.5 ק"מ מהמרכז ועל פי דף המידע "מעט טיסות מגיעות לכאן, בעיקר טיסות עסקים." כל הרעיון של המאמר הוא שצריך להפסיק להתייחס לתל אביב כעיר דוגמת לונדון ולהתחיל לחשוב במונחים יותר גדולים, על פי המאמר: שכל המלבן בין חדרה לאשדוד 15 ק"מ מהים הוא המקבילה של לונדון. |
|
||||
|
||||
האוניברסיטה, למרות היותה גוף ציבורי, פועלת כגוף עצמאי להשגת מטרותיה. הטענה "על העובדה שאוניברסיטת תל אביב נמצאת בתל אביב המדינה מפסידה כסף" שקולה לטענה "על העובדה שחברות היי-טק יושבות ברמת החייל מפסידה כסף". אולי במקום מענקי מעבר לפריפריה פשוט נכריח אותם לעבור ? האוניברסיטה עושה את השיקול שלה (נוחות גישה לסטודנטים וחוקרים, עלות מעבר1, פגיעה באטרקטיביות כתוצאה ממעבר) ומקבלת החלטה. ההחלטה היא גם שיקול כלכלי, אבל לא שלי/שלך/של האוצר, ואי אפשר להפקיע מכל גוף ציבורי בארץ את היכולת לבצע את השיקולים שלו. 1 מעבר לזה שזה לא מעשי להשיג שטח בגודל דומה עם אישורי בניה במרכז, העלות של התשתיות באונ' ובפרט במדעים גבוהה מאוד. נ.ב. אז במובן מסויים קרית אונו, רמת גן וגבעת שמואל נמצאות בת"א, ואני עדיין לא הבנתי מה הנקודה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאתה צודק אבל זה לא קריטי, אתה יכול להחליף את המילה ''המדינה'' בהודעתי הקודמת ב''האוניברסיטה''. צריך לזכור גם שהדבר הזה משולב עם שתי הנקודות האחרות, שיפור מסיבי של התחבורה והעמסת אוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
משהו שרציתי להוסיף הוא ששלושת הדברים האלה כבר קורים, בהילוך איטי אמנם, וקשורים גם להעלאת יוקר המחיה במרכז של המרכז. תחבורה: אם מסתכלים על כפר סבא אז יש עכשיו פרויקט משולב של כביש 531 וסיום מסילת השרון. העמסת אוכלוסיה : פה הקשר החזק לנושא שכן בעקבות ועדת טרכטנברג הממשלה מקילה על פינוי בינוי. יציאה של מוסדות מהמרכז: פה יש כמה דברים לדוגמא מחנה רבין עובר (יחד עם עוד הרבה בסיסים) לנגב, התחנה המרכזית החדשה תתפצל למרכזים בקצה תל אביב, פארק אריאל שרון מוקם במטרה להיות פארק מטרופוליני כתחליף לפארק הירקון והשוק הסיטונאי כבר יצא ועכשיו בונים שם שכונה. כל מוסד כזה שיוצא גורם לכניסה של בנינים ועסקים חדשים מה שמעמיס על העיר ומעלה את יוקר המחיה דבר שבתורו גורם לעסקים שצורכים הרבה אדמה, מבוססים על על עבודה זולה ומחירים זולים להעלות מחירים או לצאת מהעיר מה שמעלה את יוקר המחיה וכו'. זה בתורו גורם למוסדות לקשיים בביצוע משימתם. לדוגמא כרגע במקום השוק יש חניה שמשמשת את מתחם הבימה. כשתהיה שם שכונה תהיה להבימה פחות חניה, מה שיגרום לקושי לאנשים מחוץ לתל אביב להגיע אליה כלומר מטרותיה פחות ממומשות. |
|
||||
|
||||
לונדון היא מטרופולין. היא בלעה ערים הרבה בתוכה. תל אביב, אם כבר, מקבילה לסיטי של לונדון. לונדון רבתי מקבילה לכל גוש דן. תל אביב עדיין לא בלעה את הערים שסביבה. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בדיוק בין ת"א לרמת גן (שבתורה מתחברת לפ"ת) או גבעתיים ? ת"א יוצרת רצף אורבני עם ערים רבות במרכז. בגלל שחלק ניכר מהתכנון בארץ הוא לא ברמת העיר, זה פחות נורא שאין עירייה אחת שמרכזת את הכל (למשל אותה חברץ אוטובוסים מקשרת ערים רבות ומספקת שירותים תוך-עירוניים). |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא כהבדל בין הסיטי של לונדון לקמדן טאון ולקנטיש טאון לפני שלונדון בלעה אותם. ואגב - גם בלונדון לא עיריה אחת מרכזת את הכל. אליבא דהדודה ויקי לכל רובע יש מועצה שאחראית על חלק מהדברים שעיריה אחראית עליהם. ולווסטמינסטר מועצת עיר משלה. ובברלין יש כמדומני 23 עיריות. אגב, לפני כמה שנים עלה הרעיון לאחד את תל אביב עם רמתגיים, וחולדאי הגיב "קודם שרמתגיים יתאחדו אחת עם השניה1". מה שאגב, הוא רעיון כלל לא רע. 1 ציטוט חופשי. חולדאי לא אמר "רמתגיים". |
|
||||
|
||||
מה דעתך שאיחוד רמתגיים יכלול גם את בני-ברק? |
|
||||
|
||||
ואת כרדס פץ? |
|
||||
|
||||
חלילה וחס. |
|
||||
|
||||
למה? מישהו הרי צריך לפרנס את תלמידי החכמים. |
|
||||
|
||||
תלמידי חכמים רואים עצמם ראויים לפטור ממיסים, כבר בתלמוד. |
|
||||
|
||||
אדרבא. |
|
||||
|
||||
בשביל זה אנשים חכמים המציאו את מענק האיזון. |
|
||||
|
||||
גרתי בלונדון ובתל-אביב. גם פרקטית, ולא רק פורמלית, לונדון היא עיר אחת בעוד שגבעתיים, רמת גן וחולון אינן חלק מתל-אביב. הרושם שלי כתושב, היה שהגורם שליכד את לונדון לכדי עיר אחת הוא מערך התחבורה שלה. יש בעיר מנהלת אחת שמסדירה ומסנכרת את הרכבת התחתית, המעבורות בנהר, שבילי האופניים ותחנות האופניים הציבוריות, הרכבת העילית, מסלולי ההליכה, האוטובוסים, הכבישים, הרכבת הקלה, המוניות, החניונים וה-DLR (עוד סוג של רכבת קלה). יש לא מעט גופים שאחראיים על תפעול וניהול חלקים שונים של מערך התחבורה הנ"ל, אבל מעל כולם מנהלת אחת. האם יש ערים מסדר הגודל של לונדון שאין בהן תשתית תחבורה המלכדת אותן? בשיחה שניהלתי עם דמות בכירה לשעבר בעריית תל-אביב, נאמר לי שהמכשול העיקרי בהקמת רכבת תחתית בגוש-דן הוא תיאום בין עיריות שונות ותככים למינהם הקשורים לפוליטיקה בין-עירונית. כך שלפחות בהקשר הזה, נראה שריבוי העיריות הוא קללה ולא ברכה. ואפרופו לונדון, העיר מחולקת ל-"רובעים" (boroughs), ובראש כל אחד מהם נמצאת מועצה מקומית עם בחירות משלה, האחראית על רבים מהשירותים המוניציפליים (כמו אשפה ומחיזור, או שיטור קהילתי). הלוואי שבגוש דן היה מצב דומה, אבל סביר להניח שדרושה טלטלה מסדר הגודל של מלחמת-אזרחים כדי לשנות עד כדי כך את מערך הכוחות בין הערים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |