בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/03/02 6:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, כמובן שהתכוונתי שאצביע נגד חזרה לגבולות 67 אך אקבל את דין הרוב. אתה לא מבין זאת. כנראה שאינך מסוגל להבין שלמישהו יש דעות שונות מהדעות שלך. מבחינתך זה ממש "אסור". זו הדגמה לאמנוה "הדתית" שעליה דברתי קודם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי שאיני מבין זאת עד הסוף, התכוונתי שאיני מבין בדיוק מה אתה מנסה להגיד. לגבי ''האמונה הדתית'', היה נדמה לי שהסברתי את זה כבר, אבל לך תשכנע מיסיונרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן הציטטה הרלוונטית מדבריך: "אם התכוונת שתתמוך בהצעה זאת, תוך כדי שליבך כואב, על כך שכדי להגיע לשלום אמת עלינו לזנוח את הריבונות, על מקומות אשר לאמונתך לעם היהודי ישנה זיקה עליהם, כי אז הדבר מובן ומקובל. אבל אם התכוונת כפי שחשבתי, שתצביע נגד ההצעה הזאת, ושאם תפסיד, אז כמובן שבאקט דמוקרטי תקבל את ההכרעה, הרי שאני עדין לא מבין עד הסוף." מה כתוב כאן ? אם אצביע כמוך, אפילו בכאב לב הרי זה ברור ומקובל (איזה רוחב נפש . . .) אבל אם אצביע לא כמוך , "עדיין איני מבין עד הסוף". מה יש כאן לא להבין "עד הסוף", חוץ מאשר איך בכלל אפשר לחשוב אחרת ממך. איך אפשר לפרש דברים כל כך ברורים אחרת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל ש(מתוך רגשי נחיתות מובנים? טוב, נעזוב לרגע בצד את הפסיכולוגיה בגרוש) אתה מתעקש לפרש בצורה מוטעית את כוונתי. כל הפסקה אותה ציטטת עוסקת בנסיון אמיתי להבין *למה בדיוק התכוונת*. לכן ב"מובן ומקובל" אני מתכוון לכך שכוונתך ו/או מניעיך מובנים לי, ו"מקובלים" עלי באופן זה, שהתופעה של וויתור בכאב לב, על שטחים מ"ארץ ישראל" מתוך הכרה בכך שאין אופציה אחרת, היא עמדה ידועה, מוכרת, וכזאת שמשותפת לאנשים רבים שאני מכיר. ב"עדין לא מבין עד הסוף", אני מתכוון ש... נו, אני עדין לא מבין עד הסוף למה בדיוק אתה מתכוון ומה בדיוק מניע אותך. לכן ביקשתי הבהרות. בכל מקרה אין לפסקה הזאת שום קשר להשקפותיי ולעמדתי הערכית בסוגיה, וחבל שאתה מתקשה להבין זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעומק רגשי הנחיתות העמוקים שלי, אבהיר שוב את עמדתי בצורה קצת אחרת, למרות שאני חושב שדבריי עד כה היו מספיק ברורים. האם נוכל להשיג שלום ו"סיום הכיבוש" על סמך גבולות 67 ? אי אפשר לדעת. כל שאנו יודעים הוא שניסיון בדרך מטומטמת להשיג זאת כשל, והביא עלינו צרה ואסון גדולים כל כך שהשד יודע איך נצא מהם, למרות שלמרבה הצער אין אנו שומעים אף מילה קטנה של חרטה והכאה על חטא מצד היוזמים. ניסיון בדרך חכמה יותר אולי יצלח (ואולי לא). האם נוכל להשיג שלום ו"סיום הכיבוש" על סמך הדוגמה שהבאתי בהודעה קודמת, כלומר הקמת מדינה לפלשתינים בכמה ערים שלהם ? אי אפשר לדעת. תלוי איך נכלכל את מעשנו ואיך יעמדו הנחישות וכוח העמידה שלנו מול אלה של האויב. האם נוכל להשיג שלום על סמך ויתור יותר גדול מגבולות 67 וחזרה, למשל, לגבולות החלוקה או קבלת זכות השיבה ? גם את זאת אי אפשר לדעת. (ההיסטוריון "החדש" המאוד לא ימני, בני מוריס פרסם לא מכבר דברים בהם אמר שעלינו להילחם עתה, משום שהפלשתינים רוצים את הכול. קצת מאוחר אמנם, אך גם הוא גילה סוף סוף את אמריקה.) האם נוכל להשיג הסדר שבו תועבר האוכלוסייה הפלשתינית למדינות ערביות אחרות במזרח התיכון כפי שנעשה במקרים אחרים בהיסטוריה וכפי שאני הייתי רוצה ? גם את זאת אי אפשר לדעת. אני לא אצביע בעד החלופה הראשונה, אבל אם הציבור יחליט ללכת על זה אקבל זאת. מדוע כל כך קשה להבין זאת, ודרושות הבהרות ? אגב, האם אתה היית מצביע עבור החלופה השלישית, ואם כפי שאני מקווה, לא היית מצביע עבור הסדר כזה, מה יש עליך להבהיר עוד ? איש איש, רצונותיו ודעותיו ואין דבר כזה: 67 אלוהנו 67 אחד. אין שום קדושה ב 67. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל על כך שנאלצת לתאר את עמדתך שוב, אף על פי שכבר עמדתי עליה פחות או יותר בעקבות הודעתך זאת http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=906&rep=59... במקום לכתוב: " אני עדין לא מבין עד הסוף למה בדיוק אתה מתכוון ומה בדיוק מניע אותך..." בהודעתי האחרונה, היה עלי להבהיר כי *באותה עת* לא הבנתי עד הסוף, ולכן *באותה עת* ביקשתי את ההבהרות. בנוגע לפסקה האחרונה של הודעתך, אני מוכרח להודות כי לא ברור לי, מדוע לאחר שהבהרתי במפורש באחת מהודעותי הקודמות בשירשור זה, כי אין לדעתי שום קדושה בקווי 67, אתה מתעקש לחזור על מנטרות (משעשעות?) כגון "67 אלוהינו 67 אחד", אבל אם זה מה שמשמח אותך בימים לא קלים אלו, מי אני שאמנע זאת ממך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |