 |
קודם כל, למה זה "לא מעניין"? טען אחד מהפריפריה: "בגדול, יש 2 גישות לאחזקת נשק, אחת הרואה בכך זכות יסוד (כחלק מזכות ההגנה העצמית של כל אזרח), אך משיתה על כך מגבלות מסויימות (סוג הנשק, סוג התחמושת, גיל, היעדר רקע פלילי, רישום הנשק, נשיאה מחוץ לבית וכו') והשניה הרואה בכך פריבילגיה הנתונה רק לאלו היכולים להוכיח שהם אכן זקוקים לנשק מסיבות כאלה ואחרות (מגורים, עיסוק וכו'). ארה"ב ושוייץ שייכות לסוג הראשון, מזרח טימור וישראל שייכות לסוג השני." עכשיו מתברר שזה פשוט לא נכון, אז זה לא מעניין?!
ולעניין, יש דיכוטומיה, אבל בניגוד למה שמצטייר בדברי אחד מהפריפריה, זה לא דיכוטומיה אידיאולוגית, בה מצד אחד יש את מולדת בני החירות ומצד שני את מזרח טימור, אלא דיכוטומיה פוליטית, בה מזרח טימור ומולדת בני החירות נמצאות באותו צד של המתרס. כמעט כל המדינות מכירות בזכות המדינה להגביל נשיאת נשק על אזרחים מראש, כמו שכמעט כל המדינות מכירות בזכותה של המדינה להגביל מכירת אלכוהול, מכירת סמים, מכירת תרופות, זנות או פורנוגרפיה. ובכל זאת, יש הבדל בין הולנד (מתירנית בכל מה שנוגע לזנות וסמים מגבילה בכל מה שנוגע לנשק) לבין שוודיה (ההפך), או בין טורקיה המוסלמית (מותר וודקה מגיל 18) לפינלנד מולדת הוודקה (מגיל 20) וכו'. הסיבות להבדלים הן לא אידיאולוגיות אלא טכניות, היסטוריות או תרבותיות.
עכשיו, כשהורדנו את טיעון "זכות היסוד" נשאלת השאלה איזה סיבות גורמות למדינות להיות מתירניות לנשק, וכמה הן רלוונטיות לישראל, ואיזה סיבות גורמות למדינות להיות מגבילות, וכמה הן רלוונטיות לישראל. ישראל היא מדינה קטנה (זה לא שאיזה חוואי יתקע מול עדר דינגואים באמצע הבוש במרחק של שעה טיסה מהאדם הקרוב), בלי תרבות ציד, אם חלק גדול מאד באוכלוסיה שמאומן בנשק באופן סדיר, אם היסטוריה ארוכה של פשעי שנאה שמבוצעים על ידי אנשים ללא עבר פלילי (ואנחנו מדברים על לתת נשק לאנשים עם עבר פלילי), עם ירי בחתונות ועם ארגוני פשע גדלים. אני לא רואה סיבה להשוות את ישראל לשוודיה, ולא סיבה להגדיל את כמות הנשק בידי האזרחים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש