בתשובה לעדי סתיו, 30/03/12 12:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבת הרבה, וזמני קצר מאוד, אז אתייחס כרגע רק לחלק מהדברים. פתחת את תגובתך בחוסר העניין שלך להפריך או לאשר את קיום האפליה. זה עצוב מאוד, כי זה לב העניין. שלב א' בוויכוח על הבעיה ועל פתרונה הוא הסכמה על קיומה. למען האמת, חוסר העניין (או היכולת?) של הרבה אשכנזים לראות את האפליה או להודות בה, הוא לא פחות ממזעזע. קשה לי להאמין שלא שמעת על מקומות בילוי שלא מכניסים מזרחיים, או ש"בעלי חזות מזרחית" מעוכבים על ידי המשטרה ברחוב, או שמנכ"לים הם הרבה יותר אשכנזים ואסירים הם הרבה יותר מזרחיים. חייבים להפנים שלוש עובדות לפני שממשיכים בדיון: יש בארץ: * סטראוטיפיזציה שלילית של מזרחיים ("הפרענק הזה נראה לי פושע") * אפליה אישית נגד מזרחיים ("לא כדאי להעסיק את הבחור הזה, הוא נראה כמו פושע") * אפליה מבנית ("לא כדאי להעסיק את הבחור הזה, אני לא מכיר את בית הספר בירוחם") בלי הסכמה על העובדות, אי אפשר לדון ברצינות על סיבות, אשמים, אחריות, מגמות, ופתרונות. דוגמת ראשי הממשלה נועדה להדגים עד כמה השאלה שלך, בדבר סטטיסטיקה/מהותנות מגוחכת בעיני, נוכח ההבדלים העצומים במידות ההשפעה של אשכנזים ושל מזרחיים בפוליטיקה, בתרבות, בכלכלה, בתקשורת, במשפט, ובעצם בכל תחום חוץ מכדורגל. ולסיום, התנצלות לגבי מילות גנאי: חשבתי על "מרוקאי" ככינוי לטיפוס אלים ועצבני, אבל אכן קיימים כינויי גנאי על בסיס עדות אשכנז (רוסי, פולני, יקה, רומני) אם כי לדעתי העלות החברתית שלהם פחותה בהרבה. אשתדל לשוב בהקדם, רק רציתי להעיר שעידוד מוביליות חברתית הוא בגדר פעולה פוליטית ישירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''לא כדאי להעסיק את הבחור הזה, אני לא מכיר את בית הספר בירוחם'' אינו אפליה של המזרחיים אלא של תושבי ירוחם. תושבי ירוחם כוללים גם רומנים (מהמעברה המקורית), רוסים (שנות התשעים), ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שרוב תושבי עיירות הפיתוח הם מזרחיים, במיוחד עם מביטים על אלו שלא התחמקו משם בעזרת יוזמה וקשרים, ההערה שלך סתם מתקטננת. אם לא היה ברור, העובדות שהצגתי הן סטאטיסטיות - מזרחי צפוי להתקל ביחס כנ''ל יותר מאשכנזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יפה להתחמק. למה הכוונה ב"התחמקו משם עם יוזמה או קשרים"? הרומנים שהגיעו יחד איתם למעברה? הרוסים שהגיעו עשרות שנים אחריהם? איך הם לא התחמקו משם עם יוזמה וקשרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לאזכר את העובדה שרומנים ופולנים (וגם עירקים, אגב) לא נשארו הרבה שנים בעיירות הפיתוח, אפילו אם הופנו לשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להצטרף לשאלתו של צפריר ולחדדה. למה חלק מהעולים שהובאו לעיירות פיתוח נשארו שם, וחלק עברו משם למקומות מרכזיים, שבהם כמובן יש יותר אפשרויות להתקדמות בחיים? עד כמה מדובר על "קשרים", ועד כמה מדובר על יוזמה אישית מול חוסר יוזמה אישית לשיפור המצב? אין לי ידע שיטתי בעניין ואשמח להארות והערות בנושא, אבל הידע האנקדוטלי שלי מצביע על כך שגורם היוזמה האישית הוא קריטי. במלים אחרות- מה הדיבורים האלה על "הביאו אותם" ו"זרקו אותם" בעיירות פיתוח? לא מדובר בחבילות דואר אלא בבני אדם. אף אחד לא היה מחוייב בצו מדינה להישאר שם. כל אדם עדיין היה חופשי להתחיל לעשות למען עצמו ומשפחתו, במקום לשבת בחוסר אונים ולחכות לעזרה מהשלטונות. עולים אחרים שהגיעו לארץ בכלל לא נתנו לעצמם להישלח למעברה או עיירה, או שנשלחו וברחו משם מהר מאוד. הם שכרו חדרים קטנים במרכז, לא בחלו בכל עבודה קשה או "לא מכובדת", והתקדמו בחיים לאט ובהתמדה, ובלי "קשרים". דוגמה בולטת: העירקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם חוזרים על הדוגמא הזאת ורק אני לא מבין למה כולם מניחים שמצב העיראקים טוב ''לפחות כמעט כמו'' מצבם האפשרי אלמלא האפליה. מי יודע כמה פרסי נובל הפסדנו כי המקבילים העיראקים של עדה יונת ואהרן צ'חנובר נאלצו להסתפק בראיית חשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאף אחד לא מניח שמצבם "טוב כמעט כמו" ללא האפליה. כבר נאמר פה כמה פעמים שאין ויכוח על האפליה מלפני עשרות שנים (עם זאת שלא ברור שמדינה יכולה לקלוט מהגרים במספר גדול מתושביה ללא תשלום חברתי כלכלי מצידם). השאלה היא כמה אפליה זו עוד קיימת היום, מעבר להתפלגויות סטטיסטיות שמקורן בעבר וייקח זמן לשנותן. ודוגמת העירקים רוצה לומר, להבנתי, שגם בהינתן תנאי התחלה גרועים יותר, היו קבוצות של מהגרים שעבדו קשה והרוויחו ביושר את מעמדם הכלכלי/חברתי/אחר, והיו כאלה שפחות. טענת פרסי הנובל היא מסוג השאלות שאין עליהן מענה. מי יודע כמה פרסי נובל הפסדנו(1) ועוד נפסיד בעתיד בגלל ערכים כמו "אינטגרציה" והקלת עד ביזוי הדרישות מתלמידים במערכת החינוך, בשמם של ערכים שבמקום הצטיינות, השקעה ולימוד (אופייני לפרידמנים שחופרים?) מנסים "לקבל" כל תלמיד כפי שהוא וחס וחלילה לא לגרום לו לרגשי נחיתות עקב בחינות וציונים (או אפילו איות נכון רחמנא ליצלן). (1) לא ממש ברור לי מה זאת אומרת הפסדנו, מה זאת תחרות שליחים למאה מטר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) תחליף "זוכה פרס נובל" ב"מגלה תרופה לסרטן השד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, המשך הטענה שלי רלוונטי גם כאן. ומי יודע, אולי לו המדינה היתה מושתתת פחות על ערכי מערב אירופה מבחינה מדעית, ויותר על ערכים "מסורתיים" כמו שמישהו בדיון הזה כבר טען, אולי היינו "מפסידים" גם את צ'חנובר ויונת(1) (1) כן, אני יודע, הרמה להנחתה רבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עונה ברצינות? ברור שהתגובה של _ סרקסטית (לפחות, אני חייכתי בקול רם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיוני מלמד שבנושא הנדון גם דעות שישמעו לרבים מופרכות/סרקסטיות/הומוריסטיות מהוות לא פעם את עמודי התווך של רגשותיהם של המעורבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נאלצו להסתפק בראיית חשבון"? אתה מתעלם מהנציגות הנכבדת של עולי עיראק באקדמיה, ספרות ושירה, משפט, כלכלה, פוליטיקה ובטחון, ובעצם מה לא. לא נאלצו ולא נעליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבא וסבתא שלי לקחו את עצמם אחרי שבוע במעברה, יצאו משם ושכרו דירה. בשביל זה, הם עברו דירה כל שנה, לפעמים כמה פעמים בשנה1. בשביל זה, הם שמו את הילדים בבן-שמן, כדי שיוכלו להתמקד בפרנסה. בשביל זה, היו להם כמה עסקים קטנים במקביל, והם עבדו עד גיל 80, לערך. בשביל זה, הם הגיעו לדירה משלהם, ביפו ג', כשאבא שלי כבר היה בתיכון (כלומר, אחרי 20 שנות עבודה של שניהם). וכל זה, כשהם הגיעו לארץ לא חסרי-כל, לא אחרי שואה, ולא עם המון ילדים. מי שנשאר במעברה קיבל דירה, גם אם בירוחם. 1 אבא שלי עבר 28 דירות עד גיל 27. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחשוב שהיום עד גיל 27 אתה נוסע 2.8 פעמים לחו"ל. אח, היו זמנים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד אליך, אני לא חושבת ש"אם לסבא וסבתא שלי היה נורא קשה, גם לי צריך להיות נורא קשה". __________________ ובשביל לאזן, בצד השני, שם היו לא עולים חדשים אלא ילידת הארץ ועולה-ישן-שהגיע-בגיל-14, הגיעו יופי לצמוד קרקע בעיר מרכזית בארץ ממשכורת של שכיר אחד, ובלי עזרת הורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_ וגילוי נאות: עכשיו אני נזכרת שאת הדירה הזו, אחרי 20 שנות עבודה, הם קנו ללא משכנתא. כך שבאותה מידה הם יכלו לקנות עם משכנתא, שנים קודם, ולא לעבור דירה כל שנה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא צריך להיות לך נורא קשה, הרבה יותר קל לך מהם. רואים שיפור משמעותי. (או שגם את עברת דירה כל שנה עד גיל 27, אם כן סליחה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הרבה יותר קשה מלהורי. ומה אתה תוחם את הקושי ברמת הסבא והסבתא? הסבתא רבא שלי סיימה את לימודיה בגיל 8 אחרי שאבא שלה התרושש אחרי שהפועלים שלו שרפו לו את העסק. ואולי נלך יותר אחורה? אני יודעת היסטוריה משפחתית רק ברמת הסבתא-רבא, אבל אחורה בטח היה עוד יותר קשה. אתה יודע, חיו בבתים עם שירותים בחוץ ובחורף היה נורא קר והיו רק תפוחי אדמה לאכול. והמון גויים אנטישמים מסביב. __________________ דוגרי, לא בא לי להתדיין איתך. לא כיף. הספיקה לי הפעם הקודמת. אני אוהבת להתדיין עם אנשים שקוראים את מה שאני כותבת ולא מדמיינים דברים שלא כתבתי. הבה נעצור את זה כאן לפני שתתחיל לעשות את זה שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה עברו דירה כל שנה? רק בגלל ששכרו? האם היתה איזו בעיה מבנית בשכירות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת. השערה שלי - בדיוק כמו היום: הבלבית רואה כי טוב ורוצה להקפיץ את השכ"ד. הבלבית רוצה לתת את הדירה לבן שלו. או לחילופין - אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר, לרחוב קטן בצד השני של הכיכר... אשאל ואחזיר תשובה. ________________ הם חיו ב-3 ערים, בסך הכל. באר שבע, תל אביב וחיפה. חלק ממעברי הדירה היו מרחוב הגפן 4 לרחוב הגפן 6. אבל זה עדיין תיק, לעבור כל שנה. וזה לא שהיו להם מעט חפצים: היו להם כל מיני ארונות סיניים ושאר פרטי ריהוט עדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הככר'' היא ככר דיזנגוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד הייתי סבורה שזו כיכר המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כמו שחשבתי. ממש כמו היום. בגלל הבלבתים ויוזמותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "סטראוטיפיזציה שלילית של מזרחיים" אני רוצה רק להעיר שלדעתי הדימוי הזה מתוחזק ומחוזק ע"י עולם העסקים מהצד הפירסומי, ומעולם הבידור מצד אלה שמנסים להצחיק. מהאזנה אקראית לפירסומות רדיו, מבטא מזרחי מובהק משמש בפרסומות שמנסות להעביר מסר של אידיוט-אהבאל-נמוך מצח-פשוט-פשטני וכיוב', ועולם הדאחקות של מבטאים וסטריאוטיפים שליליים של סטנדאפיסטים* (אם כי כאן אני ממש מסתמך על ידע אפיזודי קלוש). * דיון 3062 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרנים היו שמחים להשתמש במבטא פולני או כל מבטא אחר. הם גם השתמשו בהם בעבר. העניין הוא שכמעט כל המבטאים האחרים נכחדו. השווה לאתיופים ועולים מברה''מ לשעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שהם היו שמחים, ולמה זה בכלל משנה לעניין תיחזוק הסטריאוטיפ השלילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפולי מהגשש היה מבטא פולני מובהק בתור ''אהבל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נכחדו בעצם? לגבי עדות המזרח, כל מיני עדות, כמעט לכל בני ה-60 ומעלה יש מבטא מורגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם המבטא הוא רק של זקנים, הוא כבר מייצג (סטראוטיפית) זקנים. ע''ע בדיחות ישנות על מישהו שמתחיל לדבר ביידיש ופתאום קוראים לו סבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל''א. זקן הוא זקן בכל עדה ומבטא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא בטובתי, זכיתי לצפות במקוטע בפסטיגל האחרון. מתי צץ שם ניחוח של מוזיקה מזרחית? בשיר על פושעי-צעצוע שמסתחבקים בשכונה. אגב, בפרסומת לטחורים נשמע מבטא יידישיסטי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסומת לטחורים? פחחח! מי פרסם את הטחורים שלו? הטחורים שלי הרבה יותר טובים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשיתי מעין בדיקה זריזה והתוצאות בתגובה 593590. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמישהו אמר "פרענק" ב 30 שנה האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא פרענק. ____ הקרדיט לסחב"ק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום זה מדברים על פרנק קטן, (לדוגמה: נגיד בנק ישראל. שאותו החליף סתם קטן, שהוחלף בתורו ע"י פישר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. שמעתי לא אחת בני 50+ משתמשים בתואר ברגעי תסכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כול, תודה על התגובה (במיוחד בלחץ זמן). לא אמרתי שאין לי עניין להפריך או לאשר. אמרתי שלא אכפת לי להראות לך שאין אפליה דווקא, כלומר, המטרה שלי בדיון הזה היא לא להתנצח איתך, ואין לי אינטרס להוכיח שאין אפליה. בכלל, נראה לי שהרבה מאי-ההסכמה שלנו היא מושגית או מתודולוגית, ולא לגבי עובדות. לצורך המטא-עניין, חלק ממה שפירטת כעובדות הן לדעתי פרשנויות או עמדות. זה לא שאני דווקא לא מסכים, אלא שהדברים לא עומדים בפני עצמם. לא סתם ניסיתי לחבר את הטענות המהותניות שלך למספרים. הדברים שלך מניחים די הרבה לגבי הרקע ובמיוחד לגבי הדעות שלי. כך או כך, למזרחים בני המעמד-הבינוני-גבוה שאני מכיר יש מעט מאוד סבלנות לדיונים בנושא, הרבה פחות מאשר לי, למשל. עצם הדיון נראה להם רגרסיבי ומזיק, או במקרה הטוב מגוחך ומיותר. אני לא מסכים לגבי מה שכתבת בעניין ההשפעה. אבל את זה כבר אמרתי. רק כדי לסבר את האוזן, כרגע מתוך שמונה אנשים טכניים בכירים ומנהלים בפרוייקט שאני עובד עליו בחברת היי-טק, חמישה הם מזרחים. כל השמונה אנשים מעולים ולא הייתי שם לב למוצא של רובם אם לא הייתי מבחין וסופר לצורך התגובה הזו (האמת, הופתעתי). וההיי-טק לא ידוע כמקום מאוד מקדם-חברתית, להפך, הוא נחשב ליוניפורמי למדי. ברור שיתכן שהחברה שלי לא טיפוסית, אבל גם אם נניח אחוזים נמוכים בהרבה בחברות אחרות זה עדיין לא ''הבדלים עצומים במידת ההשפעה'' כמו שאמרת, שמייתרים את עצם הצורך בדיון. לקרוא לטיעוני הצד השני ''מגוחכים'' או ''מזעזעים'', לעומת זאת, לא מייתרים את הדיון, הם רק מקשים עליו. זה לא שאין סטריאוטיפיזציה ואולי גם אפליה אישית כמו שאמרת (סינון בכניסה למועדונים זו דוגמה קלסית), אלא שנראה לי שההשפעה שלהם בטלה בשישים לעומת בעיות אחרות כמו מוביליות חברתית נמוכה שכבר הזכרנו, רקע אישי, פריפריה מול מרכז וכו'. כל אלה יכולים להיכנס תחת הקטגוריה של ''אפליה מבנית'' לשיטתך, אלא שלא הראית (למעשה, לא ממש נכנסנו לנושא) שהבחנה עדתית היא דרך קונסטרוקטיבית לטפל בנושאים האלה. אני אעיר שאני חושב שהרבה מהמודלים ומהמושגים שמשמשים חוקרים בתחום בארץ לקוחים המחקר הבינ''ל בתחום וספציפית מיחסי גזעים בארה''ב. זה מאוד בעייתי, כי הם לא מתאימים בהרבה נקודות וזה גורם לכל הדיון להישמע קצת תלוש לפעמים. רק בתור דוגמה אחת, גזע היא תכונה פיסית נראית של אנשים, והיא לא נמחקת בעקבות נסיון היטמעות או אפילו נישואי תערובת. עדות בארץ רחוקות מאוד מהמצב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחלק גדול מה "סטריאוטיפיזציה ואולי גם אפליה אישית" הוא יותר תלוי התנהגות ולבוש ופחות מוצא. אם אני אלך עם 9 חברים גברים שלי עם חולצות פתוחות ושרשראות למועדון ואצעק בכניסה "תנו להכנס!" - גם אותי לא היו מכניסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שגם אם אני אלך עם 9 חברים גברים שלי עם חולצות משבצות סנדלים עם גרביים ומשקפיים ואלחש בכניסה "נכון שאני לא יכול להיכנס?" - גם אותי לא היו מכניסים(1). (1) ורמז - זה לא בגלל המוצא החצי מרוקאי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה לעשות שלא פעם ולא פעמיים גם בלי שתצעק ככה לא יתנו לך להיכנס, וגם אם לא יהיו לך שרשראות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום העבודה שלך יוצא דופן. "מזעזעת" לא הניחה דבר על רקעך או דעותך, אלא הביעה תגובה רגשית שלי נוכח עיוורון הצבעים שבו לוקים כל כך הרבה דוברים כאן. כדי להתמודד עם העיוורון הזה בהצלחה צריך להתחמש בסטטיסטיקה רשמית, שאין לי. אבל בכל זאת, בקשה לי אליך. סור לאוניברסיטה הסמוכה למקום מושבך, והבט בפקולטות השונות. נסה לבחון היכן אתה רואה יותר פרצופים חומים: במדעי המחשב וכלכלה, או בסיעוד ועבודה סוציאלית? ומי כלל אינו מגיע לאוניברסיטה? לחלופין, התנדב למילואים ופסע לאפסנאות או לרכב. תמצא שם רק רוסים ומזרחיים. אשכנזים תמצא יותר ביחידות עילית ויחידות טכנולוגיות. מי גר בצפון ת"א או בקיסריה, לצד רה"מנו ושהב"טנו? אוי, אין לי פנאי להגיב כראוי, אם כי חשוב לי להסכים שלא הצעתי בינתיים שום גישה קונסטרוקטיבית. אגב, אותי זה מצחיק http://www.youtube.com/watch?v=X5-dx9PJqTA |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה אתה טוען לגבי רוסים. הם מיוצגים בוניברסיטאות או לא? מי כלל לא מגיע לאוניברסיטה? אגב, מבין הרמטכלים האחרונים יש לא מעט ספרדים (לוי, מופז ואשכנזי). שלושתם חירניקים. לוי ומופז הגיעו מהצנחנים. לוי הספיק להיות במיתלה. מופז ואשכנזי השתתפו במבצעע יונתן. אבל אשכנזי הוא אשכנזי, אז הוא לא נחשב :-) מי שלא הזכרתי הוא הרמטכל החצי ספרדי הנוסף. רמז: הוא גדל באותו יישוב כמו אחד הרמטכלים האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי: מה פתאום חצי ספרדי? חצי פרסי וחצי עירקי. אבל רק בשבילך, אני אזכיר שוב את הקצין מהצנחנים שנפצע במתלה והגיע אח"כ רחוק: תגובה 549609. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסדרה ממשיכה: גנץ ההונגרי (ליתר דיוק: חצי טרנסילבני), ואייזנקוט המרוקאי האשכנזי (סוף סוף רמטכ"ל מהמגרב). עדיין אין רמטכ"ל תימני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכיר, חיים בר לב ודוד אלעזר היו מאזור יוגוסלביה (קרואטיה/בוסניה), מעט דרומית לטרנסילבניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם איזנקוט כלל אינו אשכנזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי ממהר לסמוך ידיים על השמועה האחרונה. קיומה של קהילה אשכנזית די גדולה במרוקו (בין 10 ל-20%) הוא עניין ידוע. גם אני הכרתי משפחה יהודית ממרוקו, כאשר במקרה שלהם ה"לבנבנות" של כל בני המשפחה העידה על מוצא אשכנזי. הבעייה עם השם הזה (להבדיל נניח משמות כמו לסקר וויצמן) מתעוררת מכמה סיבות: א. למיטב ידיעתי השם איזנקוט קיים אך ורק בקרב עולי מרוקו. ב. למילה עצמה אין פרוק ברור בשפות האירופיות. היא יכולה להיות פולנית-גרמנית או צרפתית אך לא קיימת כמילה בשפות אלו. מסיבות אלו (שלא לדבר על טהרנים מזרחיים שלא יכולים לסבול שמץ של פגם ברמטכ"ל המרוקאי שלהם) יש המעלים אפשרות מקבילה שהמדובר בשיבוש של שם צרפתי או ברברי. זה כמובן יתכן, אבל קיימת אפשרות שלישית. מאחר והקהילה האשכנזית לא התבדלה ולא הודרה מן הקהילה היהודית הכללית (הספרדית), ישנה אפשרות שגם אם הרמטכ"ל שלנו טהור יחש מכל הכיוונים, עדיין יכל השם בעל הצליל האירופאי לחדור ולדבוק במשפחתו דרך נישואים שניים ו/או אימוץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |