|
הבעיה שלי היא הצליל של הדברים, מהם השתמעה ביקורת על שוק העבודה בישראל, בו המעסיקים מנצלים את העובדים המסכנים בעשותם יד אחת והצעת חוזים דרקוניים לכל העובדים. כשהפרולטריון זועק לאבא סטאלין "הצילנו מהקפיטליזם", כשהוא נרמס בידי המעסיקים הרצחניים.
אם נועה היתה אומרת, "איזה כיף פה בארץ! אמא שלי לא חלמה להתפרנס מציור, סבא שלי היה דוקטור בגרמניה, וכאן ייבש ביצות כי לא היתה עבודה, וזה מה שהיה צריך לעשות, ואני מסתדרת כאן על הכיפק. בניו-יורק כ"כ יקר שהייתי חייבת לגור בפרוורים - כאן אני יכולה לגור בתל-אביב! אבל, חברים, יש תופעה לא יפה, בגלל עודף היצע וחוסר ביקוש בתחום האיור, ובתחומי התרבות בכלל, מעסיקים נוטים לנצל את העובדים. אם אנחנו רוצים בארץ תרבות ישראלית ברמה - צריך לפתור את העניין" לא הייתי נזעק.
|
|