בתשובה להאייל האלמוני, 21/03/12 19:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החזקת נשק אינה זכות יסוד בישראל (בדמוקרטיות אחרות כן) אבל חוק יסוד חופש העיסוק הוא כן זכות יסוד, ולחיילים משוחררים רבים העבודה היחידה האפשרית היא שמירה (לסטודנטים למשל, בגלל המשמרות). מאבטחים לא "מסתובבים עם נשק ברחוב". הם מחזירים אותו לחברת השמירה (לפחוץ לפי החוק). ואחרון: הצבא, בעיקר ביחידות הקרביות, הוא מסגרת שיקום מצויינת, בעיקר בגלל המשמעת והערכים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההיקף הרחב של אנשים שעובדים בחברות אבטחה הוא תוצאה של העשור (שניים?) האחרון. סטודנטים וחילים משוחררים עבדו והתפרנסו גם קודם (בדומה לסטודנטיות וחיילות משוחררות כיום, שאמנם חלקן עובדות באבטחה אבל במספרים נמוכים יותר מאשר גברים1). ופועל הרבה (אם לא רוב, אני לא מכירה את המספרים) מאבטחים מסתובבים עם נשק ברחוב ובבית. 1 לתחושתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה דמוקרטיות אחרות החזקת נשק היא זכות יסוד (ולא, בניגוד לשמוע, בארצות הברית החזקת נשק היא לא זכות יסוד)? לא חסרות עבודות אחרות, אולי אבטחה היא עבודה נוחה לסטודנטים, אבל להיות עוזר הוראה (למשל) זה הרבה יותר נח. אז אולי בשם חופש העיסוק נחוקק חוק שיחייב את האוניברסיטאות להעסיק את כל הסטודנטים כעובדי הוראה? מגוחך? בוודאי, משום שאין לזה קשר לחופש העיסוק. ואיפה המאבטחים האלה מאבטחים בדיוק? אה, כן, ברחובות. ואחרון, יש לך איזשהו מחקר שמעיד על כך? ואם כן, אז יופי, מה הקשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגילת הזכויות, אנגליה, 1689 no royal interference in the freedom of the people to have arms for their own defence as suitable to their class and as allowed by law התיקון השני לחוקה, ארה"ב, 1791the right of the people to keep and bear arms shall not be infringed
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגילת הזכויות האנגלית כוללת הגבלה מפורשת ("as allowed by law") ובאמת קיים חוק שמגביל את זכותם של אנשים לשאת נשק (http://en.wikipedia.org/wiki/Prevention_of_Crime_Act...) התיקון השני לחוקה בארה"ב כולל גם הקדמה ("A well regulated militia being necessary to" וכו') וזאת הסיבה שלא חסרות מדינות בארצות הברית שמגבילות את זכותם של אזרחים לשאת נשק, ובפרט של עבריינים מורשעים (דוגמא: http://en.wikipedia.org/wiki/Gun_laws_in_Massachuset...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שישנן הגבלות בחוק, בדיוק כמו שהזכות לחירות מוגבלת. והרי זה בדיוק היחס בין חוקה לבין חוק. האחרון נועד לפרט כיצד מיושמים העקרונות חוקתיים כך שיתאימו לתנאי המציאות, מתוך שמירה קפדנית (ונתונה לפרשנות ומחלוקת) שלא להפר את עקרונות העל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני המקרים מדובר על מסמך שחובר לאחר שהעיפו את המלך האנגלי (או שלטונו). מושג המדינה לא היה מוגדר אז מספיק טוב (הכתר? הפרלמנט? מישהו מהם אמור לייצג את האזרחים?) אבל מאז התקבעה התפיסה שלמדינה יש מונופול על השימוש בכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קשור? אל תשכח שבאנגליה ישנה מסורת ארוכה של הגבלת הסמכות המלכותית והכפפת לגוף כלשהו "העם" (שלעיתים הצטמצם לכדי האצולה). המוסרת הזו למשל מודמת ע"י המגנא קרתא (כך מאייתים) שלה עצמה ישנם שורשים קדומים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כך מאייתים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגנה קרטה? ויקיפדיה מעדיפה מגנה כרטה. המגילה הזו נתנה לברונים. בכל מקרה, מדובר כאן (לפחות בשלב הזה) על היחסים בין הכתר לפרלמנט ולא על זכויות אזרח. כיום שניהם הם חלק מרשויות השלטון ועיסוק במלחמה בין משמר הכנסת למשטרה הוא משהו די תאורטי. כמוכן המדינה הרבה יותר סמכותית מזו של לפני 300 ו־400 שנים, ומסוגלת להעניק הגנה סבירה גם בלי שכל אחד יישא נשק. ואמנם באזורים שנחשבים יותר מסוכנים, ניתנים רשיונות נשק בקלות רבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא רואה שום קשר בין מה שכתבת לבין השאלה שנישאלה בענין ההכרה בזכות לשאת נשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות הזו הוכרה כזכות של אזרחים במודל שונה מאוד של מאוד של מדינה (בבריטניה: הגבלת כוחו של הכתר, ולא של השלטון ככלל. בארה"ב: הגבלת כוחו של השלטון המרכזי. מגמה שבסופו של דבר נבלמה והתהפכה לחלוטין). אין לה מקום במדינה כמו שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות אם יש או אין לה מקום בישראל ומהן הסיבות להכרה בזכות הן שאלות אחרות שלא קשורות ישירות לשאלה המקורית אם נשיאת נשק הוכרה כזכות בסיסית. בנוסף, להבנתי, ההכרה האמריקאית בזכות לנשיאת נשק קשורה גם להיסטוריה החוקתית האנגלית, מה עוד שההכרה האמריקאית היא נושא שעומד מאד על הפרק גם בימינו אנו. אגב, עכש''י, מטרת ההכרה האמריקאית בזכות לנשיאת נשק איננה הגבלת כוחו של שלטון מרכזי. כשהחוקה האמריקאית הועברה היא לא העניקה לשילטון המרכזי מעמד חזק ודומיננטי כפי שאנחנו מכירים אותו היום, כך שהרציונאל לזכות לשניאת נשק (ומליציות) הוא חוסר האמון העמוק של מנסחי האומה בכל צורת שילטון, מהחשש שאפילו צורת השילטון הפתוחה ביותר ורבת החסד ביותר עלולה להיתדרדר לסוג כזה או אחר של עריצות וכך לשלול מהעם את הזכות הבסיסית ביותר שממנה נובעות שאר הזכויות - הריבונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, זה שהאמריקאים (בעבר?) התייחסו לכך כאל זכות בסיסית, לא אומר שמדינות אחרות צריכות לעשות את הטעות הזאת. אני מניח שמדינות כמו אירלנד וספרד יכולות להעיד על כך שצריך לרכז את הכוח כדי לא להגיע למלחמת אזרחים. כמוכן, כמו שאתה רואה היום בסוריה, עם נשק אישי אתה לא יכול להתגונן בצורה רצינית מול שלטון מרכזי. ולא הייתי רוצה לחיות בחברה שמקדשת את The right to bear cannons, tanks and airplanes. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל אתה מקים מספר אנשי קש. איך הגעת מהזכות לשאת נשק - כביטוח נגד עריצות שלטונית - לזכות לבעלות פרטית על טנקים ומטוסי קרב? מדוע אתה שואל אם האמריקאים התייחסו בעבר לזכות הזו כבסיסית בשעה שהנושא הוא עכשווי מאד (שים לב שיש הבדל בין החוקה הפדרלית לחוקות של המדינות מצד אחד, לחוק הפדרלי מצד שני, ולחוקי המדינות השונות מצד שלישי)? מדוע אתה בכלל מביא את סוריה כדוגמה? הרי מדובר בשלטון טוטליטרי שאין בינו לבין זכויות אזרח כמעט כלום כך שהדיון איננו רלוונטי לגביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוריה אינה דוגמה לדמוקרטיה. היא דוגמה לעימות בין שלטון מרכזי למורדים שלא מצויידים בנשק כבד. אם מדינת טקסס תחליט להכריז על עצמאות בגלל עריצות השלטון המרכזי, היא תימחץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הנותנת. דוגמת סוריה איננה רלוונטית לשאלת הזכות לנשיאת נשק (במשטר טוטליטרי אין זכויות). מדינת טקסס וגו' זה גם נשמע כטיעון קש. למדינת טקסס יש צבא משל עצמה ואין הדבר קשור לזכותם של האזרחים לשאת נשק. אגב, דיבורי פרישה מהברית בטקסס - לא סתם ''מדינת הכוכב הבודד'' - אינם חדשים (גם מושל טקסס אמר דברים ברוח זו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני מתקשה להסביר את עצמי. אתה יכול להתביע על ארץ נוספת, חוץ מארה"ב, שבה יש זכות חוקתית לשאת נשק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה דורש את זה ממני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונזכרתי במאמר הזה, המספר על השחיקה בחוקה האמריקאית כמודל למדינות אחרות. ב-1987 ל-160 מתוך 170 המדינות שהיו קיימות אז היתה חוקה שהתבססה ישירות או בעקיפין על המודל האמריקאי. המגמה הזו השתנתה ב-25 השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענית לי על השאלה: גם לפני השחיקה, רק שתי השכנות מדרום אימצו את הדרישה לנשק: It has its idiosyncrasies. Only 2 percent of the world’s constitutions protect, as the Second Amendment does, a right to bear arms. (Its brothers in arms are Guatemala and Mexico.) זה התאים לאמריקאים אז. זה לא מתאים לרוב העולם היום.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבמקסיקו למרות שהחוקה מכירה בזכות לשאת נשק, החוק נותן למדינה שליטה על המכירות. וזה שזה לא מתאים, יכול להיות שאפילו זה לא מתאים לארה"ב[*], למרות שישנה הכרה בזכות לשאת נשק. [*] קח לדוגמא את מדינת פלורידה. אין בה הגבלה על רכישה בכמויות, אין צורך לדווח על אובדן אקדח, אין צורך באימוני בטיחות כתנאי לרכישה, אין מגבלה על מחסניות ואסור לאנשי רפואה וסיעוד לשאול אם יש למטופל נשק בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון ב "לא מתאים לרוב העולם היום" ? מי מחליט מה מתאים למי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהחליט לא לאמץ את הסעיף של זכות האזרח לשאת נשק לחוקה של ארצו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מתכוון רק לדמוקרטיות? מה שאתה מנסה להגיד זה משהו כמו ברוב הדמוקרטיות אין הגנה חוקתית על הזכות לשאת נשק ולכן כנראה שהזכות הזאת לא ממש חשובה הבנתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסתי בכלל למידת הדמוקרטיה (במדינה לא מספיק דמוקרטית ממילא זכויות האזרח לא קיימות כך שזה לא משנה). אבל כן, הבנת נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינלנד (נדמה לי שגם שוויץ, אני לא בטוח לגבי שוודיה), קנדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים המצחיקים (לדעתי) בפאשלה האחרונה של יאיר לפיד היא זה שהוא מחזיק את ספרי הציטוטים האלה בבית שלו. ז"א, אנחנו בכל זאת עברנו את 2010, יש לנו את ויקיציטוט ומליון אתרים אחרים ברשת שחזיקים הרבה יותר ציטוטים ממה שאפשר להכניס בספרים שימלאו בית תל-אביבי ענק, כולל אפשרות לחפש לפי מילות מפתח, נושאים, תאריכים, או המצוטט וכולל מחקר מעמיק על ההקשר של הציטוט. ובכל זאת יש אנשים שמחזיקים את הספרים האלה בבית... באותו אופן, קצת מצחיק ש"אתה יודע" שבפינדלנד וקנדה אין פיקוח על נשק (ונדמה לך שגם בשבדיה). חצי שני של חיפוש ברשת היה מביא אותך אתרים כמו http://en.wikipedia.org/wiki/Gun_politics ושם היית מגלה לבד ש: "The ownership and use of firearms in Finland is regulated by the country's Firearms Act of 1998." ברוך הבא למאה ה-21
"Gun ownership requires license and is regulated by the weapon law (Vapenlagen 1996:67) further regulations are found in in weapon decree (Vapenförordningen 1996:70)" "Licensing provisions of the Fireams Act endeavours to ensure proper training and safe storage. Users must possess a licence, called a "possession and acquisition licence (PAL)". A firearms safety course must be passed prior to applying for a PAL." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שעניתי עליה התייחסה ל"זכות חוקתית לשאת נשק?", כמו בארה"ב, יש חוק, שמתיר לרוב האזרחים לשאת נשק. ליתר דיוק, אפשר לקבל רשיון לנשק אלא אם ... הפוך מהמצב בארץ. גם בארה"ב יש הגבלות במדינות שונות (רשיון, איפה מותר להסתובב איתו, כמה כדורים מותר לך לשים במחסנית, מה אורך הקנה, תקופת צינון מרגע הבקשה ועד שהנשק מתקבל ועוד). נכון שלמיטב ידיעתי הזכות הזו לא מופיעה במפורש בחוקה, אלא בחוק (וגם בארה"ב כאמור היתה מחלוקת לגבי המשמעות). בכלל, נדמה לי שיעניין אותך להביט כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שגם בקנדה וגם בפינלנד (לפי ויקיפדיה) אתה חייב (לפחות להלכה) רישיון כדי לשאת נשק ואתה חייב סיבה טובה כדי לקבל רישיון לנשק. סתם "הגנה עצמית" אינה סיבה טובה. לכן לא מדובר על זכות חוקתית לשאת נשק. ולכן המצב לא כמו בארה"ב אלא דומה יותר למצב בארץ. הזכות לשאת נשק מופיעה בחוקה האמריקאית (או ליתר דיוק: במגילת הזכויות: עזרת התיקונית הראשונים לחוקה) - התיקון השני. הוא מדבר על כך שחייבים לשמור נשק בידי העם (מיליציה) כדי לשמור על המדינה, ולכן אסור למנוע מאנשים להחזיק נשק. סעיף אנכרוניסטי ומזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"ליתר דיוק" שלך לא רלוונטי וגם לא מדויק במה שהוא רומז. תיקונים לחוקה הופכים לחלק מהחוקה מרגע שהם אושרו. ראיה סעיף 5 לחוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בחלק ממדינות ארה"ב אתה חייב רשיון כדי להחזיק נשק1, ולא, בפינלד אתה לא צריך סיבה טובה יותר מ"אני אוהב לירות בצבאים". זו הסיבה שעל כל שלושה פינים יש רובה אחד (פרטי). 1 הזכות לשאת נשק לא קיימת למעשה בחלקים מסויימים של ארה"ב, אלא אם יש לך רשיון מיוחד שלא ניתן אלא בנסיבות מיוחדות או לא ניתן בכלל. גם על זה היו ויכוחים בבית המשפט שם, אבל מעשית ישנם מקומות שאתה לא יכול ללכת בהם עם נשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה שמעניין אותי כאן הוא דווקא מה שכתוב בחוקה. הזכות לשאת נשק קיימת בחוקה האמריקאית. לא קיימת כמעט באף חוקה אחרת (תגובה 592935) - רק גואטמלה ומקסיקו העתיקו את הסעיף הזה מהחוקה האמריקאית, למרות שהרבה חוקות אחרות התבססו עליה. אני לא חושב שמסובך להסביר את זה: הפינים לא רוצים שהלפים יקבלו לגיטימציה להחזיק נשק "כי זו הדרך היחידה לשמור על מדינה חופשית". מי שצריך לשמור על המדינה החופשית הוא המשטרה, הצבא ושאר שרתי הבטחון. גם אם בפועל לחצי (או יותר) מהלפים יש נשק (לצייד או אפילו להגנה עצמית) הם יודעים שרצוי מאוד לא לשקול להשתמש בו כדי לנסות ליצור "מדינה חופשית" משל עצמם. הסעיף הזה הוא הוא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לחוסר רלוונטיות של חלקים בחוקה האמריקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרב"י אמר: תגובה 593541 באופן כללי, אני רואה את ארה"ב כמדינה מתירנית שמצדיקה את זה ע"י החוקה שלה ולא כמדינה מתירנית בגלל החוקה שלה. בנסיבות אחרות (למשל התנגדות רחבה להחזקת נשק פרטית), היו מכניסים עוד תיקון לחוקה או שבית המשפט היה מפרש אחרת, כדי למנוע מדיניות מתירנית של אחזקת נשק בידי העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף על מה שכתבתי שם, ב-1792 קיבל הקונגרס האמריקאי את חוק המליציה. החוק הזה מחייב כל אזרח חופשי זכר לבן מתחת גיל 45 לקנות מכספו בתוך שישה חדשים רובה עם כידון, חגורה ותרמילים, אבק שרפה וכדורים ועוד, ולהיות מוכן להיקרא לשירות ואימונים. אמנם לא היתה אכיפה של החוק אבל מצד שני לא היתה עתירה לביהמ"ש שהוא נוגד את החוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מצחיק ש"אתה יודע" לצטט רק משפטים חלקיים. כך למשל במקרה של שבדיה "שכחת לצטט" את החלק השני, שהופך לגמרי את משמעות החוק Gun ownership requires license and is regulated by the weapon law (Vapenlagen 1996:67) further regulations are found in in weapon decree (Vapenförordningen 1996:70). The law doesn't ban any specific firearms or weapons, it merely states the requirements to own one. Everything from pepperspray to full-automatic machine guns are technically legal, and license to civilians can be given in 'special' cases. Like the other Nordic countries Sweden has a high rate of gun ownership, due to the popularity of hunting. The weapons law doesn't apply to air guns and similar with a projectile energy less than 10 joules at the end of barrel. These require no license and may be bought by any person over 18 years. Breech-loading rifles manufactured before 1890 are exempt as well. The gun license is obtained from the Police, and one must be in good standing and at least 18 years old, but exceptions regarding age can be made. אתה גם מתעלם לחלוטין ממדינות המשכילות לשמור על זכויותיהם החוקתיות של אזרחיהן כמו אוסטריה, צ'כיה, איטליה, מקסיקו ושוייץ, באותו קישור בדיוקשוייץ: Under Swiss law, all adult males who have received training in the Swiss armed forces are reservists who are required under law to keep their official firearms at home מקסיקו: Article 10. The inhabitants of the United Mexican States have the right to possess arms within their domicile, for their safety and legitimate defense צ'כיה: Generally, handguns in the Czech Republic are available to anybody above 21 years of age (18 or 16 years in some cases) with a clean criminal history who passes tests about gun law and weapon knowledge and a medical inspection (which may optionally include psychological test). Gun ownership is also acceptable for self-defense purposes. Unlike most European countries the Czech gun law allow its citizens to carry a concealed weapon without having any specific reason. Sport shooting is the third most widespread sport in the country (after football (soccer) and ice hockey). איטליה: Gun usage is restricted to people 18 years old and up. The number of guns in their homes is not restricted (apart from handguns) אוסטריה:Category C - Weapons requiring registration: Break action guns and all repeating rifles (i.e. bolt-, lever- or pump action). All Austrian citizens aged 18 or over can freely buy and own this type of weapon, but ownership has to be registered at a licensed dealer or gunsmith within 6 weeks of purchase (Typically, if bought in a store, the store registers them after doing the required background check). Category D - Weapons free from registration: Non-repeating shotguns. As with category C, every Austrian citizen at the age of 18 or over can buy and own this type of weapon without further registration or permission, since no background checks are performed also EU/EEA citizens can buy them without problems. בגדול, יש 2 גישות לאחזקת נשק, אחת הרואה בכך זכות יסוד (כחלק מזכות ההגנה העצמית של כל אזרח), אך משיתה על כך מגבלות מסויימות (סוג הנשק, סוג התחמושת, גיל, היעדר רקע פלילי, רישום הנשק, נשיאה מחוץ לבית וכו') והשניה הרואה בכך פריבילגיה הנתונה רק לאלו היכולים להוכיח שהם אכן זקוקים לנשק מסיבות כאלה ואחרות (מגורים, עיסוק וכו'). ארה"ב ושוייץ שייכות לסוג הראשון, מזרח טימור וישראל שייכות לסוג השני.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם משהו הוא "זכות יסוד" אתה לא יכול להגביל אותו ברשיון מטעם המדינה. זה בדיוק ההפך מזכות יסוד. אם, למשל, יש לך את זכות היסוד לכתוב שטויות ברשת, אז המחשבה שתצטרך לבקש רשיון מהמדינה לפני שתתחיל לכתוב שטויות באינטרנט היא מגוחכת. מנגנון רישוי כלשהו מראש הוא מנוגד לקיומה של זכות יסוד. בגדול יש שתי גישות לאחזקת נשק: אחת רואה בכך זכות יסוד (כחלק מהזכות להגנה עצמית, מהזכות לרכוש פרטי, או סתם משנאת אדם) ולא מגבילה שום הגבלות על זכותם של אנשים לשאת נשק, ואחרת רואה בהחזקת נשק דבר מסוכן שהמדינה יכולה (ולעיתים אף צריכה) להתערב בו ולהגביל אותו. ארה"ב, שוויץ, ישראל, צ'כיה, בלגיה, וצ'ילה שייכות (כמו רוב המדינות) לסוג השני. אתה מדבר על הבדלה אחרת, למרות שברוב המדינות קיימת רגולציה על נשק חם (ולפיכך, קשה למצוא מדינה שמקבל החזקת נשק חם כזכות יסוד), יש מדינות עם רגולציה מתירנית (permissive) ויש מדינות עם רגולציה מגבילה (Restrictive) ואם יש לך כח אתה יכול לבדוק את סוג הרגולציה בכל מדינה כאן מזרח טימור, תתפלא לשמוע, דווקא מחזיקה במדיניות מתירנית, כמו בארה"ב וצ'אד. בישראל המדיניות היא קצת יותר מגבילה, כמו בקנדה, דנמרק וצרפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיקון השני לחוקה האמריקאית איננו נובע מעמדה כה פשטנית כפי שעולך מדבריך1. פרשנים של החוקה התלבטו על הניסוח המוזר של הנוסח שמכיל שני חלקי משפט שלכל אחד נושא שונה: האם החוקה מבטיחה את זכות המליציה או את זכות העם? (עם שאלת משנה אם "עם" זה "אנשים"?). בחינה מקיפה של טיוטות שונות לנוסח התיקון, של הקשרים שלו לתיקון השלישי, ושל הבנת ההקשר, ראית העולם והשימוש בשפה ובדקדוק של המאה ה-18 מצביעה על כך שהתיקון בא לעגן את החזון הרפוקליקני האידיאלי בצורה דו-כיוונית. האזרחים הבוחרים צריכים לשרת במליציה2, ואלה שמשרתים במליציה צריכים לבחור3. החזון הזה נובע מחוסר האמון הבסיסי שמנסחי החוקה רחשו לתפיסה של צבא קבע היררכי4 שעלול להפוך לגוף עם תרבות פנימית שונה שתסכן את התרבות האזרחית הרפובליקנית שמקדשת עת העליונות האזרחית ואת השיוויון לכולם. כך שהרעיון העיקרי שעמד מאחורי התיקון הוא שמירה על הדמוקרטיה5. השליט הוא "אנו העם..." שהצבא עושה דברו, לא להיפך, כי הצבא מגלם במהותו את העם שהוא "גוף הבוחרים". הצבא איננו יישות נפרדת שאיננה מייצגת את העם, מעין שכיר חרב מקצועי שיכול לפעול למען מטרותיו שלו או של מי שתופס עליו שליטה. וכך, התיקון מבטיח שהקונגרס לא יוכל להשתמש בסמכותו החוקתית כדי לפרק את המיליציות. 1 ובזה אני חולק על צפריר שטוען שהתיקון הוא לא רלוונטי, אנכרוניסטי ומזיק. 2 מליציה לתפיסתם איננה המשמר הלאומי של ימינו 3 מעין "צבא העם" בן גוריוניסטי 4 פלמ"ח לעומת צה"ל? 5 כפי שכתוב בתיקון "נחוץ לשימור ואבטחתה של מדינה חופשית" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיקון השני לחוקה האמריקאית איננו נובע מעמדה שעולה מדברי משום שהוא לא מכיר בזכות לשאת נשק כזכות יסוד תגובה 592825 הזכות לשאת נשק כזכות יסוד היא ניסוח מחדש של החוקה האמריקאית על מנת שתתאים לפוליטיקה של הימין החדש בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה בדיוק הוויכוח בין אוהבי הנשק שמפרשים את החוקה כהגנה כללית על זכות אינדיבידואלית להחזקת נשק, לבין מי שתומך בהגבלה שעבורו החוקה רק מטיחה את זכותן של המדינות לקיים מיליציה. שניים מהטענות העיקריות בוויכוח הן על משמעות "לשאת נשק" ואם "העם" מתייחס לקולקטיב או לפרטים. כך שמצד אחד "לא ניתן להפר" את הזכות "לשאת נשק" זה הכרה בזכותו של כל אזרח להחזיק כלי נשק ומצד שני זה "לא תופר" זכות "נושאי נשק" כביטוי שמשמעותו "צבא" כפי שמופיע בטיוטות המפורטות יותר של התיקון. נראה שאתה מצדד בפרשנות הצרה והמגבילה שלא הצליחה לשכנע את בתי המשפט עוד מאמצע המאה ה-19. בנוסף, זה איננו נושא חדש שעלה "בפוליטיקה של הימין החדש בארה"ב". ה nra נוסד ב-1871, ובאותה תקופה ביהמ"ש העליון כבר פסק בנושא. למרות זאת, ביה"ש העליון קבע ב- 1880ים שהממשלה הפדרלית לא יכולה להגביל אחזקת נשק, אבל אין הגבלה כזו על ממשלות של מדינות הברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך הויכוח במאה ה-19 וה-18 לא עלה הטיעון של החזקת נשק כזכות יסוד. החזקת נשק בוודאי אינו נושא חדש, החזקת נשק כזכות יסוד היא נושא חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן הצבא בארה"ב הוא באמת צבא העם הבן־גוריוניסטי. טוב שהחוקה שלהם לא אנכרוניסטית. הקונגרס היום אכן לא יכול לפרק את המיליציות (באופן ריק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה נוספת למחשבה, אם כי לא קשורה ישירות לעניין הזכות לנשיאת נשק. הרנדון נגד לאורי משנת 1937 היתה פסיקה חוקתית משמעותית של ביהמ"ש העליון של ארה"ב. הרנדון היה קומוניסט שחור שנידון בג'ורג'יה למאסר עולם על הסתה נגד המדינה. ביהמ"ש העליון פסל את החוק נגד התקוממות שמדינת ג'ורג'יה העבירה בסביבות 1870, וקבע שהחוק מסוכן משום שהוא משמש להגבלת חופש הביטוי ואפשר להשתמש בו נגד כל מי שמעוניין להביא לשינויים בממשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נטפל כאן למונח ''זכות יסוד'', שאם מפרשים אותו כדבריך אז כנראה שאין אף מדינה (לפחות לא קיקיונית) שבה נשיאת נשק היא זכות יסוד, ולכן זה לא מעניין. בכל זאת נראה שיש שתי גישות שונות מהותית - זכות (אז לא יסוד, סתם זכות) לעומת פריבילגיה. אפשר לקרוא להן ''מתירנית'' ו''מגבילה'', אבל אלו מילים שרומזות על רצף, ומעניין להדגיש דווקא את הדיכוטומיה. נכון שמדיניות מתן הרשיונות ושלילתם בכל מדינה יכולה להיות מגוונת מספיק כדי להפוך את זה מעשית לרצף בין מדינות, ואף לחתור במדינה נתונה תחת המדיניות המוצהרת שלה. ובכל זאת, הצהרתית יש דיכוטומיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, למה זה "לא מעניין"? טען אחד מהפריפריה: "בגדול, יש 2 גישות לאחזקת נשק, אחת הרואה בכך זכות יסוד (כחלק מזכות ההגנה העצמית של כל אזרח), אך משיתה על כך מגבלות מסויימות (סוג הנשק, סוג התחמושת, גיל, היעדר רקע פלילי, רישום הנשק, נשיאה מחוץ לבית וכו') והשניה הרואה בכך פריבילגיה הנתונה רק לאלו היכולים להוכיח שהם אכן זקוקים לנשק מסיבות כאלה ואחרות (מגורים, עיסוק וכו'). ארה"ב ושוייץ שייכות לסוג הראשון, מזרח טימור וישראל שייכות לסוג השני." עכשיו מתברר שזה פשוט לא נכון, אז זה לא מעניין?! ולעניין, יש דיכוטומיה, אבל בניגוד למה שמצטייר בדברי אחד מהפריפריה, זה לא דיכוטומיה אידיאולוגית, בה מצד אחד יש את מולדת בני החירות ומצד שני את מזרח טימור, אלא דיכוטומיה פוליטית, בה מזרח טימור ומולדת בני החירות נמצאות באותו צד של המתרס. כמעט כל המדינות מכירות בזכות המדינה להגביל נשיאת נשק על אזרחים מראש, כמו שכמעט כל המדינות מכירות בזכותה של המדינה להגביל מכירת אלכוהול, מכירת סמים, מכירת תרופות, זנות או פורנוגרפיה. ובכל זאת, יש הבדל בין הולנד (מתירנית בכל מה שנוגע לזנות וסמים מגבילה בכל מה שנוגע לנשק) לבין שוודיה (ההפך), או בין טורקיה המוסלמית (מותר וודקה מגיל 18) לפינלנד מולדת הוודקה (מגיל 20) וכו'. הסיבות להבדלים הן לא אידיאולוגיות אלא טכניות, היסטוריות או תרבותיות. עכשיו, כשהורדנו את טיעון "זכות היסוד" נשאלת השאלה איזה סיבות גורמות למדינות להיות מתירניות לנשק, וכמה הן רלוונטיות לישראל, ואיזה סיבות גורמות למדינות להיות מגבילות, וכמה הן רלוונטיות לישראל. ישראל היא מדינה קטנה (זה לא שאיזה חוואי יתקע מול עדר דינגואים באמצע הבוש במרחק של שעה טיסה מהאדם הקרוב), בלי תרבות ציד, אם חלק גדול מאד באוכלוסיה שמאומן בנשק באופן סדיר, אם היסטוריה ארוכה של פשעי שנאה שמבוצעים על ידי אנשים ללא עבר פלילי (ואנחנו מדברים על לתת נשק לאנשים עם עבר פלילי), עם ירי בחתונות ועם ארגוני פשע גדלים. אני לא רואה סיבה להשוות את ישראל לשוודיה, ולא סיבה להגדיל את כמות הנשק בידי האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שזה כן נכון. אתה יכול להמשיך ולשקר כאוות נפשך, אבל זו העובדה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |