|
כוונתי הייתה למלחמה רחבה יותר, מלחמה בין שתי מדינות מפותחות או יותר. את המלחמות שאתה מתאר אני רואה בבחינת מלחמות על הקליינטים שגלשו לשוליים. אך זו רק דעתי. בסך הכל הפרוייקט של האיחוד האירופי נולד כקונטרה למלחמות אירופה, וכך גם התרבות הפציפיסטית שפיתחה אירופה. האו''ם הוקם פעם אחת לאחר המלחמה הראשונה ופעם שנייה לאחר המלחמה השנייה כדי ליצור מנגנונים שימתנו את הדחף למלחמות. הקשר בין אלה לבין הנשק הגרעיני נראה לי חלש.
בסך הכל נדמה לי שהסכמנו זה עם זה. פעם אחת שהכוח הגרעיני מקיים הרתעה, ואני מסכים איתך שהכוח הגרעיני תרם למיתון הדחף למלחמה, ופעם שנייה- שיש לו נגיעה אקטואלית וכי הוא לא מצוי בבחינת פיקציה מעבר לאפשרי. מלחמה גרעינית הגם שעדיין לא פרצה, תיתכן.
דעתי איננה טובה משלך, אך נדמה לי שהמושג ''קהילה בינ''ל'' אינו מכסה אפילו לא את מחצית היומרה שלו. מלחמת המפרץ הראשונה היא מלחמה אמריקאית שבתור מעצמת העל פועלת גם למען האינטרסים שלה, אבל במידה מסויימת גם למען האינטרסים של היציבות בעולם. אז היא קיבלה איזו גושפנקא דרך מוסדות האו''ם אבל שילמה עבור כך במקח וממכר. העובדה הפשוטה היא שלמלחמת המפרץ השנייה יצא בוש ללא גושפנקא מהאו''ם וללא שהצליח לגבש קואליציה. למה ללכת רחוק, לפניך דוגמא חיה, כאשר מונח על השולחן דו''ח מטעם גוף של האו''ם אשר אומר דברים מפורשים על החתירה האיראנית לנשק גרעיני, דבר שעומד בניגוד מפורש לאמנת האו''ם לאי הפצת נשק גרעיני שעליה איראן חתומה- ואין קואליציה. בשבוע שעבר נודע כי רוסיה שולחת אניות מלחמה אל הים התיכון כדי לאותת כי לא תסבול התערבות בינ''ל דוגמת זו שהתרחשה בלוב. בסך הכל מבחינה מהותית- דבר לא השתנה. כוחות גדולים מניעים את המהלכים הגלובאליים לפי שורת האינטרסים של כל אחד מהם. בזירה הבינ''ל- יחסי הכוחות מכתיבים את החוק ואת הנורמה. שינויים ביחסי הכוחות יבשרו בוודאי על שינויים גם בחוק גם בנורמה ובעיקר בפרקטיקה.
|
|