בתשובה לברקת, 04/11/11 9:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה לא רלבנטי בתגובה שלי? העובדות? ולחיזוק האינטואיציה הנשית הייתי מציע לראות את ההתחלה של הסרט של ג'ודי פוסטר ולנסות לתרגל בדמיון איפה היה ניתן עדיין למנוע מהסיטואציה להדרדר ואיפה כבר לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רלוונטי, כי אנחנו מדברים על שני דברים שונים. ואתה לא מתייחס לתוכן תגובתי. הסרט של ג'ודי פוסטר מתאר בדיוק סיטואציה שאתה אומר, והעובדות מאשרות, שהיא פחות שכיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהגבתי לענין עצמו. תוכלי לפרט על מה את מצפה שאגיב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפסקה הראשונה ב תגובה 586345 . על כך שאתה חוזר ומתייחס לאונס קבוצתי בצורתו החמורה והבוטה/פלילית ביותר. הפתיל הזה דן בצורות אחרות של היטפלות מינית, ורק חלקו עוסק במדרון החלקלק שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפסקה הראשונה בתגובה 586345 אני אומר שזו הטרדה והתנהגות מאוד לא מנומסת במפגיע. רק שנת אחת מתחת להטרדה הפיזית מהדוגמה של חבורת הנערים בפארק. אבל עבורי זה כלל לא עיסוקו של הפתיל. הפתיל עסק בתחילה באל אנושיות הפלסטינים בעיני החיילים הסדירים, ואחר כך בשאלת הנורמטיביות של הצהרתו של המילואימניק בהנחה שכלל לא היתה מיועדת לאזני האישה אלא רק לאזני עמיתיו. אני הסכמתי עם מה שאמר עומר בתגובה 586015 ואת בתגובה 586313 הבעת עמדה הפוכה. לפיכך בתגובה 586269 אני ניסיתי להסביר את המניעים של אותו מילואימניק ולהציג את המקרה בהקשרו הגברי הנכון. בתגובתך תגובה 586312 לקחת את הדיון לכוון החשש מאונס קבוצתי, ובתגובתי התנגדתי לכך, ועדיין המשכת לקשור לשם בתגובה 586337 "אבל להכחיש את עצם האסוציאציה שעושה אישה לבדה בין חבורת גברים שמודדת אותה ומעירה הערות, לבין *הסכנה/אפשרות* של אונס או הטרדה קשה - זו היתממות". אז אחת ולתמיד- יש עבריינים וסתם חארות שיטרידו את כל מי שהם יכולים. זו התנהגות בהמית ואני לא מכיר אחד שמצדיק אותה. ברוב המקרים יהיו אלו גברים שמטרידים אישה. הסכנה שחשה האשה המוטרדת היא אמיתית, כי בתנאים מסוימים (גם אם לא שכיחים) הסיטואציה עלולה להדרדר לאונס קבוצתי. הסכמנו? יופי. זה אלף בית ונמשיך הלאה. ישנה במקביל גם התנהגות גברית נורמטיבית (לדעתי, לדעת עומר ולדעת עוד כמה מגיבים) שתארתי בתגובה 586269 ואינה יכולה להוביל לשום הטרדה כי היא באה מיסוד נפשי שונה לחלוטין. נשים רבות יקלטו בחושיהן המחודדים שמדברים עליהן ואוטומטית יפרשו את הסיטואציה באופן לא נכון כסיטואציה מהסוג הגרוע, למרות שאינה כזו, וקל להבדיל ביניהן. על זה אני מדבר. האם הכרת את הסוג הזה של התנהגות? האם את חושבת שצריך להוקיע גם אותו? האם את מבדילה בקלות בין הסוגים? אולי את חושבת שאין הבדל והם היינו הך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים ממאדים ונשים מוונוס. נראה לי שהוויכוח ביניכם הוא דו שיח של חרשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי הגיע הזמן? תגובה 586516 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש דווקא התקדמות בנושא. 6 אסטרונאוטים מתנדבים (גברים כולם, כנראה רוצים לחזור הביתה) סיימו 520 ימי שהייה במתקן המדמה טיסה למאדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו חלוקים בשאלה, האם הגברים יאנסו אותה לבסוף או לא? אותי זה לא מעניין ולא על זה אני דנה. מה שיוצר את ההטרדה מבחינתי הוא *הידיעה של שני הצדדים* (המטרידים והמוטרדת), שלו הגברים רצו לאנוס אותה, הם יכלו. זה מה שיוצר יחסי כוח. זה מה שגורם לך, להבדיל המון הבדלות, לדבר אחרת כשאתה מדבר עם שוטר, למשל. יש מבנה סמוי של יחסי כוח שלרוב נשאר מרומז בלבד, ולפעמים מתפרץ. ההטרדה היא איזכור של המבנה הזה. לכתוב "ברוב המקרים יהיו אלו גברים שמטרידים אישה" זה בדיוק להציג את העובדה כמין נתון שכיח סטטיסטית. לא מדובר בשכיחות סטטיסטית (מדובר, אבל היא לא המוקד) - אלא בעובדה שזהות המוטרדות משקפת את מבנה הכוח הקיים. "ישנה במקביל גם התנהגות גברית נורמטיבית" - אני מקווה שלא סברת אחרת. ולגבי סוף תגובתך: מדוע אתה מנסה להציג *אותי* כמי שלא קוראת היטב נורמות חברתיות, או שיש לה בעיה כלשהי בקריאה פסיכולוגית של בני אדם, או בהיענות לרמזים/מצבים מיניים? (לי נראה שאתה זה שכושל בקריאה). ברור שאני מבדילה בין מתח מיני מהסוג הנעים, שבו ישנה הנחה סמויה ששני הצדדים הם יצורים חופשיים וחלק מהעונג הוא בידיעה ששניהם בוחרים להישאר במצב הדדי זה - לבין מתח המלווה באיום מהסוג האלים, שבו צד אחד מרגיש כחיה נרדפת והשני שוקל אם לשים את כפו עליו או לא. אני מאמצת בחדווה את הסוג הראשון ומוקיעה את הסוג השני. זה בערך בדיוק מה שאמרתי גם בתחילת הפתיל. תגובה 586313 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה בערך בדיוק מה שאמרתי גם בתחילת הפתיל." גם בערך וגם בדיוק. בים בם בום :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין על מה את מדברת כשאת מתארת את מבנה יחסי הכוח. לא הגבתי לזה. זה בכלל לא קשור למה שאני דברתי עליו. מסתבר שאנחנו מדברים בקוים מקבילים לחלוטין. כשכתבתי ''ברוב המקרים יהיו אלו גברים שמטרידים אישה'', זה בגלל שבמיעוטם אלו מקרים של גברים שמטרידים גבר חנון, או ילד, או רפה שכל. כולן קבוצות חלשות. לגבי סוף התגובה שלי השאלות לא היו רטוריות. אני ממש מבקש עליהן תשובות. התשובות יסייעו לי להבין כיצד רואה הצד הנשי את הסיטואציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה טוען שגם גברים נורמטיביים מטרידים, או שזה אפילו תורם לנורמטיביות שלהם כגברים. האם היית מקבל בהבנה מצב שבו חבורת אנשים (גברים ונשים) יושבים ומעבירים ביקורת מבודחת על חולשתו וטיפשותו של אדם רפה שכל (שעובד, נניח, בשמירה במקום העבודה שלהם)? לגבי שאלותיך, אני צריכה לצאת, אקרא שוב בעיון אח"כ ואשיב לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי זה בדיוק ההיפך. החבורה אינה מעבירה ביקורת על כיעורה או היותה של האשה דוחה אלא על היותה נאה ומושכת. מה שהיית צריכה לשאול האם הייתי מרגיש נוח לו חבורת אנשים היתה מחמיאה לשרירי הקיבורת שלי בינם לבין עצמם מולי. ובכן לא הייתי מרגיש נוח (אלא אם שרירי הקיבורת שלי היו באמת משהו להתפאר בו, והם לא). אבל אם זו היתה סיטואציה נפוצה ונורמטיבית להשוות את שרירי הקיבורת של גברים בפרהסיה אז כן, חופשי, תחמיאו לי גם כשלא מגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא סיטואציה נפוצה ונורמטיבית כי היא נכונה. זה נפוץ כמו שכלבים מלקקים לעצמם את ה*** (כי הם יכולים). וזה נעשה נורמטיבי מפני שהם ממשיכים להיות יכולים וחושבים שזה בסדר. ואני אומרת לך שבעיני זה נורא, ואתה מנסה לשכנע אותי שזה לא אמור להיות נורא בעיניי. גם זה חלק מהדיכוי הסמוי (או גלוי) - הצד השותף באינטראקציה שיצרת אומר לך שהיא לא מקובלת עליו, אבל דעתו לא נראית לך רלוונטית. השכן מבקש שתפסיק לזרוק לו זבל לגינה, ואתה מנסה לשכנע אותו שזה קומפוסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי, שאלת על הסיטואציה שאפשר לסכם במילים "אהבת(?) פועלי הבניין". וכתבת שזה לא פוגע באישה, כי "אף אחד לא יפגע במרחב הפרטי של החתיכה. לכל היותר יעירו לה הערות מרחוק שיותר מכל דבר אחר מביעות תסכול של המעיר מכך שאין לו חברה "שווה" או בכלל". אז השאלה שלי היא: מדוע האישה צריכה לדעת בכלל שהמעיר מתוסכל מכך שאין לו חברה? אם אתה מחפש מבט נשי על הסיטואציה, אז בעיני סיטואציה כזו היא פוגעת ומאיימת, גם בלי שישולב בה אונס. כבר כתבתי את זה מספר פעמים, אז אנסה לחדש ולהוסיף: מה שפוגעני בעניין הזה הוא התרחשותו במרחב הציבורי והנגלות חסרת הבושה שלו. אם חבורת גברים מתכנסת ומחליפה דעות מנומקות על איבריה של אישה X כאילו היתה מכונית ספורט, שיבושם להם. מה שמתמיה הוא, ההתעקשות לכפות התפרצות זו של ביטוי מיניות במרחב הציבורי, על מי שלא ביקש ולא הזמין את זה, ואמורה להבליג על כך כאילו כלום לא קרה. הפולשנות של ביטוי המיניות הזה, וההנחה שאין לעצור שום ביטוי שלו, גם בפומבי. אם הנקודה הזו לא מובנת לך, אני מרימה ידיים וקשה לי להבין איך אפשר להסביר אותה טוב יותר (ואולי איילה אחרת תוכל לסייע). מעבר לזאת, אני לא רואה סיטואציה שבה חבורת עובדים מתכנסת מול עיני הבוס ממין נקבה, ומביעה דעה על הופעתה החיצונית. זה בד"כ יקרה מלמעלה למטה, כפי שגם אתה הסכמת. אבל אם כפי שטענת, מצב כזה הוא רק אישרור תמים של האגו הגברי, מדוע הוא לא עובד מלמטה למעלה? כי כנראה בכל זאת יש נורמות והבנות חברתיות שהגבר בדרג נמוך מקבל על עצמו. משמע, בהחלט ניתן לשים סייגים עצמיים להערות האלה, רק שברוב המקרים לגברים המעירים לא איכפת כי האובייקטית הנצפית היא בעמדה נמוכה/חלשה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחרונה. מבטיח. בתגובה 586269 תארתי את מה שאני מכיר כהתנהגות נורמטיבית. זו אינה כוללת זריקת הערות לכוון הבחורה. בפסקה האחרונה תארתי גם סיטואציה אחרת. השאלה שלי בתגובה 586513 היתה ונשארה האם את רואה הבדל מהותי בין הסיטואציה הזו (בה הבחורה לכל היותר רואה הרמת עיניים לכוונה ואינה שומעת את הנאמר בתוך הקבוצה, ובדרך כלל אינה מודעת להיותה נבחנת) לבין "אהבת פועלי הבנין" שעל הפוגענות שלה אנחנו מסכימים? או שבעיניך ההבדל ביניהן הוא רק בעוצמה? לענין "מלמעלה למטה", אותה סיטואציה שאני מכיר כנורמטיבית עובדת גם מלמטה למעלה (לדוגמה כשעוברות כוכבות על השטיח האדום והקהל במעגל השני והשלישי מתלחש על הופעתן). ההתנהגות הבהמית אכן עובדת רק מלמעלה למטה, כי אכן זו מטרתה- להטריד את החלש. ואילו הפסקה האחרונה שלך שופכת אור על אחת מהמגבלות הגבריות- חד ערכיות. ככל שאני מכיר גברים הם לא יכולים להכניס את אותה אישה גם למשבצת "הבוס" וגם למשבצת "הבחורה". אני מניח שההערה "הבוסית שלך שווה" תיתקל בתגובה צוננת כמעט כמו זו של החיילים במחסום "מה קרה לך? היא הבוסית שלי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בפעם האחרונה: שיגידו מה שהם רוצים, כל עוד זה נשאר בינם לבין עצמם, לא גלוי לעין אחרים ודיסקרטי גם במחוות/התלחשויות/הצבעות/חיוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, רק עכשיו ראיתי שאתה קורא "התנהגות גברית נורמטיבית" לחבורת גברים שמביעה דעה על נקבה אחת. אני חוזרת: נורמטיבי או לא, שיעשו את זה בד' אמותיהם. לא מולה ולא בטווח ראייה. אם הם עושים את זה מולה, שלא יתפלאו שהיא מרגישה מאוימת ו/או מוקיעה אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה את מה שקורה כאן בתור דוגמה להסתברות: זו הפעם השניה בדיון שאתה מעלה טענה שמשתמע ממנה שמירב קורבנות האונס למעשה אחראים למעשה הפשע שבוצע נגדם. והנה, למרות שאתה מנפנף באמירה פרובוקטיבית זו כמו במצנפת רכיבה אדומה1 בפני מספר משתתפות פורום שמראות סימני חוסר סבלנות כלפי תפיסות גבריות מסויימות, לא בוצע בך הלינץ' הוירטואלי הצפוי. כנראה שיש מספיק מעגלים חברתיים בהם התנפלות רבתי אינה הנוהג המקובל. (שער בנפשך, אולי אותם אחוזים נרחבים של קורבנות אונס מורגלים בחברתם של אנשים שלא אונסים.) 1 ועוד מביא כדוגמא סרט היוצא באמירה המרכזית שלו נגד התפיסה שמאשימה את הקורבנות באונס שבוצע בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הטענות שמהן הבנת פעמיים שאני מטיל אחריות על הקורבן כלל לא כוונתי לאחריות אלא למניעה. מאחר וסיטואציות האונס הן ברוב מדהים של המקרים בין מכרים ותוך כדי אינטראקציה חברתית שמתדרדרת לאונס, כנראה שאותו רדאר תאורטי אצל הנשים המותקפות לא עובד כל כך טוב, ושיפור שלו היה יכול למנוע חלק ניכר ממקרי ההתקפה המינית. זה היה כאשר דיברתי על כך שנשים מרגישות מאוימות בצורה מופרזת על ידי סיטואציות מסוימות (שלא יובילו לתקיפה אפילו באחד מאלף מקרים, פשוט כי זו לא הכוונה), והבאתי את הצד השני בו נשים היו אמורות להרגיש מאוימות והן לא (בכל אופן לא מספיק). מן הסתם רוב המגיבות הבינו את כוונתי ולכן לא בצעו בי לינץ', ואם טעיתי אז זה הזמן. אני חושב שמתוך הכרות עם נקודת המבט הגברית נשים היו יכולות לשפר את הרדאר שלהן פלאים, והדיון הזה היה יכול לתרום משהו לעולם. אני מתקומם דווקא נגד הטענה הפטאליסטית שמשתמעת במובלע מדבריך כאילו קורבנות תקיפה מינית אינן שותפות כלל לתהליך ונגזר עליהן משמים גורלן. לדעתי זיהוי נכון של הסיטואציות שעלולות להתדרדר לתקיפה מינית יכול להיות גורם משמעותי מאוד בהפחתת כמות התקיפות המיניות. אפילו הדיון הזה הוא דוגמה לכך שתשומת הלב הנשית לסכנת תקיפה מופנית תמידית לכוון הלא יעיל- לכוון הזר המאיים בקרן הרחוב במקום לכוון המכר ששתה אחת יותר מדי במסיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאם אתה כותב משפט כמו ''נשים היו יכולות לשפר את הרדאר שלהן פלאים'', אתה כן מטיל את האחריות הבלעדית על הנשים. אני לא רואה אותך קורא לגברים התוקפים לשקול מחדש את צעדיהם. משל דווקא התנהגותו של התוקף היא גזירת גורל, ועל הקורבן מוטלת המשימה לנסות לשנות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני בצד שלך בדיאלוג הזה, אני חושב שאת קצת מחמירה עם אריק. אני בטוח שהוא היה קורא לאותם גברים מטרידים לשנות את התנהגותם אם היה סבור שיש לקריאה כזאת ערך כלשהו. לעומת זאת, הפניית תשומת הלב הנשית לכך שמרבית מקרי האונס מתבצעים בנסיבות אחרות אינה מיותרת. שנינו מכירים מקרוב סיפור אחד לפחות על מישהי שלא ממש הקפידה לכוון את הרדאר שלה לכיוון הנכון. אגב, אני חושב שקל לי להזדהות עם התחושות שאת מבטאת כי אני לא שוקל, ומעולם לא שקלתי, 94 ק"ג, כך שהתנהגות מטרידה על גבול התוקפנות מצידם של ערסים למיניהם מעוררת אצלי מספיק אי נוחות (לא נעים לי להגיד את המילה "פחד" כאן, כי אני גבר עשוי ללא חת, כן?!) כדי שאוכל להזדהות עם המין הנשי בעניין זה. אני מניח שאישה מרגישה הרבה פחות נוח ממני בסיטואציה כזאת שכן האסוציאציות שמתעוררת בי הן של אף שבור ופרצוף נפוח, ואצלה של אונס ברוטלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיפור עם המישהי והרדאר? (לא בצחוק, אם אפשר. השאלה נשאלת ברצינות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלוג של אנתיאה מ תגובה 388253 כבר לא קיים. מדובר על בחורה (רק אחרי שכתבתי את התגובה ההיא הסתבר לי שאני מכיר אותה, וכך גם ברקת) שנאנסה אחרי מה שאפשר לתאר כ"נסיבות חברתיות" עם הרבה אלכוהול ואולי גם קצת GHB. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה מפספס את הנקודה: הנושא בפתיל, בעיניי לפחות, אינו "איך למנוע/להיזהר מאונס קבוצתי או מאונס בכלל"1 אלא "האם הטרדה קבוצתית מהצד הגברי היא פן נוסף של אלימות מינית, או שהיא התנהגות גברית נורמטיבית"2. 1 "מה נשים יכולות לעשות כדי להימנע מגזירת השמיים ששמה גברים אונסים". 2 "האם יש מקום שגברים יפנו מבטם גם לאופנים הסובטיליים שבהם הם תורמים, גם אם מבלי דעת, לדיכוי נשים". אתה מבין? זו לא חוכמה לגנות אונס קבוצתי, אין מישהו נורמטיבי שבאמת תומך בזה. כאן יש "עסק אפור", על גבול הנורמטיבי, ומנסים לשכנע אותי שזה סתם חוסר נימוס. אז לא, ההטרדה עומדת על רצף שבקצהו האונס הקבוצתי. זה לא ממש מדרון חלקלק - אני לא חושבת שכל מי שמעיר בציבור היום גם יאנוס מחר. אבל מבחינת החוויה של האישה המוטרדת, זו תזכורת מתמדת לנחיתות החברתית המובנית שלה (שמן יכול לרזות, אישה תישאר אישה ברוב המקרים). ואם גברים לא מבינים את זה, ומביטים בזה אך ורק מנקודת המבט שלהם (ומשכנעים את עצמם שזה חלק מהותי בזהות שלהם), אז כן, אני מחמירה איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את טוענת ששלש הסיטואציות (1. אונס קבוצתי 2. הטרדה קבוצתית מילולית עד כדי פיזית כמתואר במקרה הפארק של חברתך 3. סיטואצית ה"שווה" שמגיעה או לא מגיעה לאזני האובייקט) נמצאות על אותה סקאלה ואני טוען שביסוד הסיטואציה השלישית עומד גורם נפשי שונה שאף שהוא מחפיץ את האישה הוא נורמטיבי ולא מתקיים בכלל באותו מרחב נפשי של השניים האחרים. לכן מבחינת החוויה של האישה המוטרדת אם נקלעה לסיטואציה השלישית ובמקרה שמעה את ההערה שלא כוונה לאזניה, והיא מרגישה מאוימת באיזה אופן, אזי הפרשנות שלה לסיטואציה מוטעית. ולפיכך התשובה לשאלה שלך "האם הטרדה קבוצתית מהצד הגברי היא פן נוסף של אלימות מינית" התשובה היא כן, כאשר אני מגדיר הטרדה קבוצתית לא על פי תחושתה של האשה אלא על פי היסוד הנפשי של המטרידים. לענין התזכורת המתמדת לנחיתות החברתית המובנית שלה- הציפיה שאישה בגיל הפוריות שהולכת לבדה ברחוב תזכה לתשומת לב זהה לזו של גבר שהולך לבדו ברחוב אין לה על מה להתבסס. אם יש לה רגליים- אני מסתכל, אם יש לה שדיים- אני מסתכל, אם יש לה שיער- אני מסתכל, אם יש לה צואר- אני מסתכל. גם אם אין לה אף אחד מהנ"ל- אני מסתכל, אולי יופיע פתאום. האם זה ראוי? בוודאי שכן. המבחן שלי הוא כיצד הייתי רוצה לחנך את הילדים שלי. לא הייתי רוצה לחנך את הילדים שלי לא להסתכל. האם אני משוכנע שזה חלק (לא מהותי, אבל בלתי נפרד) ממי שאני? כן. האם זכותך לדרוש ממני לא לחלוק את חוויותי עם עמיתי? לא. האם באותו הזמן אני מביט גם מנקודת המבט של האישה? לא. האם אני מחפיץ אותה? כן. האם בכך אני מעודד דיכוי נשים? לדעתי לא באלף רבתי. עכשיו השאלה היא איפה את מותחת את הקו בו אני מתחיל לתרום באופן סובטילי לדיכוי נשים? האם לא ראוי שאני מסתכל? האם לא ראוי שאני מחפיץ? האם לא ראוי שאחלוק את רשמי עם עמיתי? האם לא ראוי שעמיתי יסתכלו יחד איתי? על קריאות קולניות הסכמנו כבר. איפה האזור האפור ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בכך שאתה מתנהג בדרך שגורמת לנשים זרות להרגיש לא בנוח, תוך שאתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שאתה גורם לנו להרגיש לא בנוח אתה פוגע בנשים? כן. אם כשאני הולכת ברחוב אני צריכה להיות קשובה ודרוכה יותר ממה שאתה צריך להיות קשוב ודרוך, בין השאר בגלל אנשים כמוך שחושבים שאני שם כדי שיסתכלו עלי (רמז - אני לא. אני שם מאותה סיבה שאתה שם. כי הרחוב הוא גם שלי), אז כן - יש לנשים בעיה שגברים לא מתמודדים איתה. אתה יכול להגיד שבעיה מהסוג הזה לא מעניינת אותך, ואז אני אחשוב שאתה כנראה קקי קטן, אבל אם תגיד שאתה לא חושב שהיא קיימת, אני בעיקר אחשוב שאתה מטומטם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בכך שאת מתנהגת בדרך1 שגורמת לאנשים זרים2 להרגיש לא בנוח, תוך שאת מתעלמת לחלוטין מהעובדה שאת גורמת להם להרגיש לא בנוח את פוגעת בדתיים?2 כן. איפה עובר הגבול בין פגיעה ברגשות לבין חופש הפרט? כשאני גורם לאחרים להרגיש שלא בנוח - זבש"ם, זכותי, ואילו כאשר אחרים גורמים לי להרגיש שלא בנוח - הרי הם חתיכת קקי קטן? _____ 1 לדוגמא - הלבוש שלך 2 לא בהכרח כולם, אבל חלקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות שלך היא שאתה חושב שאני מתעלמת מזה. אני לא מתעלמת מהפגיעה הפוטנציאלית שהלבוש שלי עלול לגרום לאחרים. העניין הוא שמבחינה ערכית אני חושבת שגוף האדם הוא לא דבר שאמור לפגוע, כך שבהתנגשות בין הערכים שלי (גוף האדם, לרבות גוף האשה, הוא לא דבר שצריך להסתיר) לבין הערכים הפוטנציאלים של הצד השני, אני מעדיפה - בצורה מודעת - את הערכים שלי.1 האם העובדה שאני מנסה לחיות לפי הערכים שאני מאמינה בהם הופכת אותי לקקי קטן? אני לא חושבת. בכל מקרה, גם אם כן זה מחיר שאני מוכנה לשלם. יותר מזה, אני מוצאת הבדלים בין תחושת אי נוחות שכרוכה בחשש מאיום לבין תחושת אי נוחות חולפת (ולצורך הדיון אני מוכנה לקבל את ההנחה שהיא קיימת ממש). מה גם שאדם שמראה הכתפיים שלי מאיים עליו, יכול להסיט את מבטו (ואז אנחנו נמצאים במצב של חוסר-נוחות הדדית). מה אני יכולה לעשות כדי להמנע מהערות ומבטים מציקים ברחוב? להשאר בבית? 1לא בכל מקום. כשאני מגיעה לסביבה דתית במובהק אני כן בוחרת בגדים מכסים2 יותר. 2 ואני אומרת "מכסים" ולא "צנועים" כי אני לא חושבת שיש קשר הכרחי בין השניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה שהצבת בפני היא קלה. אני תמיד אעדיף להחשב מטומטם על פני להחשב קקי קטן. מה היתה השאלה? את ואני נמצאים ברחוב לא מפני שהוא שלנו אלא משום שאנחנו צריכים להגיע לאן שהוא. הפרחה במיני ועקבים נמצאת ברחוב כדי למשוך תשומת לב וחבורת בני התשחורת נמצאת ברחוב כדי לחפש צרות. את תמיד תהיי דרוכה יותר ברחוב ממני לא משום שאני חושב שאת נמצאת שם בשביל תשומת לב, אלא משום שאת תופסת את הרחוב כמקום מסוכן יותר ממה שאני תופס אותו. אני רואה את החשש של נשים ברחוב. אני רואה את המבט המעט מבוהל מעט מוכיח שהן נותנות בי כשאנחנו חולקים את אותה מדרכה בזמן ג'וגינג בשעות החשכה. סליחה באמת שאני קיים, קקי קטן שכמותי, ומבהיל אתכן בנוכחות הלא מתחשבת שלי. איזה מעליב זה שכל הנשים ברחוב מסתכלות עלי כעל עבריין מין בלי שעשיתי כלום כדי לזכות בתואר. אני זוכר תגובה של ירדן מפעם שהוא משתדל לעבור למדרכה הנגדית כדי לא להפחיד נשים ברחוב בלילה. חסיד אומות העולם שכמותו. אני משוכנע שבני סלע, לו היה עובר מולך ברחוב, היה מפחיד אותך פחות ממני, רק בגלל הבדלי ממדים ביני לבינו. ובכך אני מגיע לנושא שאני סוחב על גבי לאורך הפתיל בלי לקבל שום סיוע נשי- מה גורם לנשים לחשוש מאוד דוקא בסיטואציות שסטטיסטית הן לא מסוכנות במיוחד, ולעומת זאת להתעלם מהסכנה בסיטואציות שהוכח שהן המסוכנות ביותר? אם נחזור לבני סלע, זכורה לי תגובת יתר אדירה כשהוא הסתובב חפשי- נשים פחדו להוציא את האף מהבית למרות שהסיכוי שלהן להתקל בו היה אפסי, קטן מהסיכוי להפצע קשה בתאונת דרכים, חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפרוטוקול - לפעמים אני נמצאת ברחוב סתם ככה, כי מתחשק לי לשבת על ספסל, למחות נגד מדיניות ההפרטה או לעשות ג'וגינג. לפעמים אני עצמי היא ה''פרחה'' במיני ובעקבים. או שאני סתם במיני ובעקבים, לא יודעת אם אנשים ברחוב חושבים שאני פרחה או לא. אני תופסת את הרחוב כמקום מסוכן יותר ממה שאתה תופס אותו, כי הרחוב מסוכן יותר עבורי ממה שהוא מסוכן עבורך. לא ברור לי למה אתה (והמתדיינים האחרים בפתיל הזה) חוזרים כל הזמן לדוגמת האונס. הטרדה היא בעייתית ופוגענית גם אם היא לא הראשונה במדרון תלול, אלא ''סתם כך'' כשלעצמה. אני לא יודעת מי ''מתעלמת מהסכנה בסיטואציות שהוכח שהן המסוכנות ביותר'', אבל בהקשר הזה יש לי שני דברים לומר. האחד, שאני לא ''חוששת מאד'' כשאני הולכת ברחוב, אני מודעת ובסיטואציות מסוימות - דרוכה. השני, שגם בסיטואציות ''שהוכח שהן המסוכנות ביותר'', אני משתדלת להזהר. הבעיה היא, שהסיטואציות בהן הסיכוי לאונס הוא הגבוה ביותר, בד''כ מעורבות אנשים שקרובים לך, ומהם קשה יותר (בעיקר נפשית) לחשוש ולהזהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, המרחב הציבורי מסוכן יותר עבורי. אני גבר חמום מוח שעלול בקלות להסתבך בקטטה עם גברים חמומי מוח אחרים. אם לקחת את דוגמת השריטה באוטו המצוינת שלך- אני נמצא בסכנה גדולה ממך גם לחטוף וגם להחטיף. את תרימי קול זעקה ומיד יצוצו חמישה אבירים על סוס לבן. אני ארים קול זעקה והצופה האקראי רק יעשה קפנדריה גדולה יותר. לכן במרחב הציבורי אורבות לי יותר סכנות מאשר לך. נכון שאת חשופה יותר להטרדות, אבל התוצאה של סיטואציות לעומתניות עבורי תמיד תהיה חמורה יותר. כשאת הולכת בג'ונגל יש לך סיכויים גבוהים להכנס לעננה של ברחשים, וכשאני הולך בג'ונגל הברחשים לא מתקרבים אלי אבל רוב הסיכויים שאתעמת עם אריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, ה"סכנה" שנובעת ממך קשורה באופי שלך ובבחירות שאתה מקבל. הסכנה שעומדת לפתחי לא קשורה להתנהגותי. ובעניין האבירים על הסוס הלבן, אין לי אלא להניח1 שמעולם לא היית בחורה צעירה בישראל בעשורים האחרונים. 1וגם להניח שאתה כבר לא מעוניין בדיון ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הייתי בחורה צעירה. לא בישראל ולא בחו"ל. לכן חיפשתי את הפידבק בענין הסכנה הנתפסת אצל בחורות. ממה אתן חוששות בדיוק כשאתן עושות ג'וגינג בערב ודמות מתנשפת של גבר מתקדמת למולכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול למצוא את הפתיל ההוא? נשמע לי מפתיע-למחצה שכתבתי את זה, למרות שזה לא רחוק מהאמת, וזכור לי שהיו כמה יותר צדיקים ממני בעניין. "תגובת יתר אדירה... הסיכוי שלהן להתקל בו היה אפסי, קטן מהסיכוי להפצע קשה בתאונת דרכים, חלילה." תמיד אומרים "אנשים מפחדים יותר מדי מסכנה X (או הממשלה עושה יותר מדי למנוע אותה), וזה טפשי, כי הסיכוי קטן מלמות בתאונת דרכים". הבעיה היא שתמיד משווים לתאונות דרכים, וזה מעורר את המחשבה שהאנומליה היא לא היחס ל-X, אלא היחס לתאונות דרכים. שבתאונות הצלחנו להדחיק את הסכנה, ובדברים אחרים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהכי קל להשוות לתאונות דרכים כי - המון אנשים נהרגים ונפצעים בתאונות דרכים ובכל זאת כולם ממשיכים להשתמש בכלי רכב. - יש עליהן איסוף נתונים מסודר. אני לא יודע מה פחות רציונלי- לפחד מדברים שהסיכוי שלהם להתרחש קטן בהרבה מתאונת דרכים, או לא לפחד מתאונת דרכים. אבל הכי לא רציונלי זה גם וגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על "להסתכל"? הסתכל כאוות נפשך, ושמור את הנאתך לעצמך. אם אתה רוצה להפנות את תשומת לבו של חברך לאותה אישה נאה, עשה זאת בדרך סמויה1. אני מחנכת את ילדיי לכך שלא מצביעים על אנשים ברחוב. גם לא כשאומרים "איזה חתיך" או "איזה יופי". זו הבנה אנושית אלמנטרית. המרחב העירוני כל כך מלא באנשים שונים ומשונים, שאם יש לי דעה אני שומרת אותה לעצמי. ואם יש לי מחמאה לתת למישהו, והדבר חשוב לי, אני ניגשת בד"כ ומחמיאה באופן פרטי ("איזה תיק יפה") ומסתלקת. בוא נחשוב על הטרדה מסוג אחר, לאו דווקא "מלמעלה למטה" - ראיתי היום את אילי גורליצקי ברחוב. שחקן יקר ואהוב. אני לא מכירה אותו אישית כמובן, הוא נראה ממהר ועסוק בענייניו הפרטיים. לא חשבתי לרגע להצביע עליו או להתחיל לדבר עליו *בגלוי* עם חברתי. האם לדעתך זו היתה "זכותי" להתחיל לדקלם מערכונים שלו מן העבר ולזמזם "יש חור בדלי" מול עיניו? האם לדעתך זו לא פלישה לפרטיותו, לא פוגע בו? האם ההשוואה למכונית ספורט היא במקום כאן לדעתך? כמה פעמים ביום אתה חושב שאנשים מזהים את אילי גורליצקי? 10 ביום לפחות, לדעתי. האם לגיטימי שכולם יעמדו על זכותם להצביע עליו? זה ודאי מותר חוקית, אבל האם זה מעשה שראוי שייעשה? אם אתה חושב כך, או לא יכול לעצור בעצמך בכל פעם שאתה רואה אדם שמושך את תשומת לבך, אולי אתה צריך לגור במצפה דליל בתושבים ולהוריד את רמת הגירוי, ולא במרחב עירוני. 1 בשביל מה המציאו את שיטת הרמיזה המרחבית ("בחורה שווה מימין בשעה חמש")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק שורש אי ההבנה. הבגלוי בתאור שלך. לו היית מסבה את תשומת לבה של חברתך לסלב החולק איתכן את המרחב הצבורי, ועוד מוסיפה ומציינת את הערכתך הרבה אליו (ולא מבלבלת בינו לבין יוסי בנאי) לא היה בכך כל רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל היינו לפחות *משתדלות* לעשות את זה בצורה דיסקרטית, לא ללטוש עיניים, לא לדבר בטווח שמיעה שלו. לו היית רואה אנשים שמצביעים על גורליצקי מרחוק ובגלוי, קוראים לחבר שלהם "בוא בוא תראה, הנה שלמי הסנדלר", ומתחילים להחליף בקול רם דאחקות וציטוטים שלו - יותר מזה, לו גורליצקי היה יושב שם שפוף ומתחנן שהאדמה תבלע אותו, כי הוא רק רצה לשבת בתור בדואר, והם עוד היו ממשיכים בלי לשים לב לתגובתו - האם לא היית חושב שהם מזמן עברו את הגבול שבין התרגשות (לגיטימית) קלה לבין גסות רוח ופלישה לפרטיותו שלו? כמה פעמים ביום אתה חושב שדבר כזה קורה לבחורה עם חזה ממש גדול, נניח? ואם החזה הגדול היה קומה גבוהה? אם הוא היה כרס גדולה? ואם הוא היה מחלת עור גלויה? האם היה *נורמטיבי* להצביע, לצחקק ולהחליף דעות? (ונזכרתי באיחור שפספסתי עם ה"חור בדלי" :-) טוב שמשטרת האיילים הוותיקים מפטרלת באזור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא נורמטיבי להצביע ולצחקק. מצד שני, לא פוגע להחליף דעות בצורה דיסקרטית. למי שלא הבין: "בצורה דיסקרטית" פרושו שהשיח יישמע בין השותפים לו, הוא לא צריך להיות בהסתודדות, אבל לא כזה שסביר שיישמע וייקלט ע"י מושא השיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 586345 מה שאריק מתאר ב תגובה 586269 הוא *לא* הערה דיסקרטית שאתה זורק לחבר שלך (כתבתי בפירוש שאין לי בעיה עם זה). הוא מתאר פועלי בניין שמעירים הערות מרחוק, ושהאישה בפירוש מודעת לכך שהם מדברים עליה (אחרת לא היתה עם האצבע על ה-send) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הארוך (והדי מיותר למען האמת1) הזה התחיל בתגובה 586000. למיטב הבנתי דובר שם על שיח חיילים, שהבחורה לא היתה חלק ממנו. ____ 1 אני מנסה להגן על צורת התנהגות שבעצמי אינני נוקט בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להעיר הערה דומה עוד קודם לכן. אבל הנחתי שאם זה אכן היה המצב שם עומר היה כבר טורח להבהיר זאת ולקטוע את הדיון המיותר בעודו באיבו1. עומר? 1 או בביאפרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. חבורת חיילים שיושבים במחסום רחוק מהבית הם לא אנשים מנומסים במיוחד, והם לא מקבלים בברכה ביקורת. משום סוג שהוא. אלא אם היא באה מקצין, והיא ברורה וחותכת (נוסח "סתום ת'פה!"). לכל היותר יכולתי לצאת אדיוט בעיניהם. אני חושב שאני צריך יום אחד לכתוב פוסט מיוחד על "שיחות על נשים" של חיילים. יש שם לוגיקה מאודד מוזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך זיכרון מאוד תאטרלי. בשבילי אילי גורליצקי הוא ילד החוץ השקט ב''חבורה שכזו'', והחנון מ''שלושה ימים וילד'', והפושטק מ''חסמב''ה'', והאנס מ''מלכת הכביש'' (ואני לא יכולה שלא להעלות באוב איזה עסק של פרוזן יוגורט, פשוט כי זה תקוע לי עמוק בזיכרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמה ושלמי עם אילי גורליצקי היה בפעם הראשונה ב-65 ובפעם השניה ב-82. אלה שזוכרים אותו הם בני 130+, והוא שמח מאוד שעוד ישנם כמה כאלה. הוא בכלל לא יושב שפוף ומתחנן שהאדמה תבלע אותו, הוא יושב ומחכה שיעבור מישהו שיגיד לו "כשהייתי ילד, סבא שלי לקח אותי לראות אותך ב...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נחשפתי בקלוני. כשאומרים אילי גורליצקי מייד מתנגן לי קולו הקופצני ''בהיכליו יושב שלמה'' עם השוואים הכי נעים בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
43+ ולא שנה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעים, יודעים. לכל דבר יש כמה יוצאים מן הכלל (במקרה שלך - לטובה). מהמדגם הזעיר הזכור לי, שמורכב בערך מתוכנית מלל אחת בטלויזיה ומאיזו שיחה ששמעתי, נדמה לי, בקופ''ח, ''שלמה ושלמי'' הולך אצל אנשים באופן אוטומטי עם אבי קושניר וגלית גיאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לפני שנתיים הועלתה הופעה קונצרטית של שלמה המלך ושלמי הסנדלר, בכיכובם של אילי גורליצקי ויונה עטרי. אם הבנתי נכון, הואיל ובגילם המופלג לפזז על הבמה קצת קשה להם, ההופעה כללה רק את השירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 530943 (בטח הופעה לותיקי הסתדרות הסנדלרים, חוץ מכמה כתבי נוער עולי-ימים שנשלחו מטעם האייל - ירדן, ידידיה וכו' :)) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני איזה חודש ראיתי את פרופ' עדה יונת נכנסת לחנות טבע, ומתתי לומר לה כמה מלים מתפעלות, אבל התביישתי. לא הצלחתי להחליט אם זה היה נחמד לה או מעצבן או כל דבר באמצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו מסכימים שלהחפיץ נשים ברחוב זה בסדר כל עוד זה נעשה בדיסקרטיות, ואנחנו מסכימים שהערות סקסיסטיות נועדו להעליב ומצליחות בכך. מה שחסר לי להבין זה מחד מאיפה באה ההרגשה המאוימת כאילו כפסע בין הסיטואציה לבין אונס קבוצתי, ומאידך האם הזהוי של כל אלימות נגד נשים כאלימות מינית הוא נכון עובדתית. ולשאלת הסלב : אני חושב שכלפי הסלב הקריטריון משתנה. הסלב בחר להעמיד את עצמו באור הזרקורים והוא לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. למעריציו יש זכות לקדם את פניו בצווחות גם כשהוא נכנס לחנות כלי בית ולפפראצי יש זכות לחשוף את חייו הפרטיים בעדשות טלה. כל זה כמובן ברמת הדיון התאורטי כי כשאני רואה סלב בסופר אני מתביש ומגניב מבטים רק מרחוק. אבל אני מצדיק בהחלט אנשים שניגשים לקומיקאי שמזוהה עם דאחקה מסוימת ברחוב ואומרים לו "בחיאת, תעשה...". זה לא שיא הנימוס, נכון, אבל הוא לכאורה בן בית שלהם. ממה שקראתי בראיונות רוב מוחלט של הסלבס חיים עם הפחתת הפרטיות שלהם בשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "בחיאת, תעשה...". ? זאת הפרנסה שלו. אם אתה פוגש את השרברב ברחוב אתה אומר לו "בחיאת, תפתח את הסתימה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה שלו היא להופיע מול קהל ולתחזק פרסונה ציבורית. חלק מתחזוקת הפרסונה של קומיקאי עממי היא להיות נחמד לאיש ברחוב. אם הוא רוקר כועס אף אחד לא יגיד לו ''בחיאת, תעשה אנחנו דור מזוין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בחר להופיע בפני קהל משלם. לא בפני עוברי אורח כשהוא בדרך למכולת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יכול לבחור לא לתחזק את הפרסונה הציבורית אבל אז יהיה לו גם פחות קהל משלם. נכון זה לא מנומס להגיד לו תעשה... זה גם לא מנומס להצביע על האיש הגבוה או על האישה עם השדיים הגדולים. אבל אין בזה רוע לב. גם ילדים עושים את זה בלי כוונות רעות. חטפתי דז'ה וו ענק. אני משוכנע שזו לא הפעם הראשונה שהדיון הזה מתקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים אכן עושים את זה, ובילדותי גם היו אומרים להם "לא יפה להצביע על אנשים!" ממבוגרים מצופה מעט יותר נימוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנועה אמרה. והשאלה עכשיו היא: מי שאינו מודע אולי באמת עושה את זה בלי כוונות רעות. האם עכשיו, כשגבר X קרא את הדיון והוא מודע לפגיעה שבהתנהגות פומבית כזו, אותו גבר עדיין יכול לטעון שהדבר נעשה מצדו בתום לב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עיתונאית חברה של זמרות ושחקניות (שכחתי מי, מישהי מסוג ג'ודי ניר מוזס) הסבירה פעם שלמרות שהסלבס תמיד מתלוננים על הפפרצי - אם יום אחד הפפרצי היו נעלמים, הסלבס היו חוטפים שבץ ומתים על המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל אלימות נגד נשים היא אלימות מינית. אם מישהו שולף בועט בי כי בטעות שרטתי לו את הרכב, זו אלימות ותוקפנות שסביר שהייתה מופנית גם כלפי גבר. אבל כשאנחנו מדברות על הטרדות רחוב, הטרדות שנוגעות הרבה פעמים למראה החיצוני, יש סיכוי סביר להניח שמדובר באלימות מינית. יש כלל אצבע די פשוט - נסה להפוך את הסיטואציה כך שיהיה מדובר במטריד/ה ובמוטרד-גבר. האם זו נראית לך סיטואציה סבירה (סבירה במובן של "אני נתקל בה בלי להרים גבה", לא במובן של "ראויה")? אם מישהו מעיר הערה על החזה/חיוך/מכנסיים שלי, אתה חושב שגבר היה זוכה להערות דומות? ואם כן, אז באותה אינטנסיביות? ואם כן (או לא), האם היית מקבל באותה רמת נעימות הערה מצד גבר חסון לגבי החיוך שלך, או שרק הערה מאשה הייתה מתקבלת אצלך כמחמאה? כלפי סלב הקריטריון משתנה, מה לגבי אמן או ספורטאית? אדם שמתפרנס מכשרון ומאמץ, לא מפרסום אישיותו גרידא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאיכשהו נדמה לי שמי שהיה מוריד אחת עצבנית על גבר ששרט לו את הרכב, היה מצליח להמנע מלעשות זאת לאשה. ואישה שהיתה מעירה לי על החולצה כנראה היתה אשתי וההערה היתה שיש עליה לכלוך /קמטים / לא מתאימה כמלבוש באופן כללי. כנראה, כמאמר אהרון ברק, הכל חפיץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ולכן ככל הנראה אם אדם זר1 מעיר לי על עומק המחשוף או אורך השרוולים, זו הטרדה על בסיס מין ולא על בסיס אחר. 1 ואם חבר היה מעיר לי שיש לי כתם על החולצה, לא הייתי מעלה על דעתי להגדיר את זה כהטרדה - מינית או אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שבתור ילדה, כרוב הילדים, הופנו אליי חיוכים רבים ברחוב ובאוטובוסים. וכיוון שבאותה תקופה האנשים היחידים שעניין אותי להסתכל עליהם באותה מקומות היו אלה שיש משהו חריג ומוזר בהופעתם, הנחתי שאילו המסתכלים עליי רואים בי משהו מוזר וחריג, ומיד הייתי מניחה שבטח יש לי כתם על החולצה או משהו דומה. זה היה מאוד מביך. והיום אני מחייכת המון לילדים... אני מקווה שהם לא מרגישים כמוני אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנים היה איזה סרט מטופש להפליא שאינני זוכרת את שמו. היו שם כמה סצנות שהתרחשו במין קאונטרי קלאב של מיליונרים, והופיעו בהן כמה נשים שדיברו חופשי-חופשי על ישבנו המושך של אחד העובדים במועדון. גם ישירות אליו וגם ביניהן אבל בקול די רם כדי שישמע אותן. למען האמת, נדמה לי שראיתי דברים דומים גם באיזו סדרת טלוויזיה פעם. אני תוהה אם זה תיאור נאמן למציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי פעם במקום דומה, שטפתי כלים בכניסה/יציאה של מטבח לא מתוכנן של מזנון, העובדות נהגו ללטף את ישבני, יש לציין שלא נותרתי בידיים ריקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד הבורסה? זה לא היה מזנון, אנטילופה. ואחר כך עוד התפלאת למה המשכורת לא נכנסה וכל הזמן ניכו לך ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקווה שחיפוש אקראי אחר ''ריף הדולפינים'' יוביל לפתיל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בארץ? בסרט/סדרה שהזכרתי המטרידות היו אורחות המועדון, מה שעוד יותר משפיל. זה נראה משפיל ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בן 13, הסתובבתי לי בירושלים. בתור קיצור דרך עברתי ערב אחד דרך גן העצמאות. ישב שם גבר (בלי חולצה) על ספסל, ושאל אותי משהו. היות והייתי עם ווקמן, לא שמעתי אותו. חלצתי את האזניות ושאלתי אותו מה הוא רצה. בתשובה הוא ניגש אלי וליטף לי את החזה. מלמלתי משהו נבוך, והלכתי משם. נדמה לי שזו הטרדה מינית פר-אקסלנס. עבורי, זו לא היתה טראומה. זה היה קצת מביך, וקצת עצוב, אבל לא הרגשתי מאויים. ולא מבוהל. זה בוודאי היה הרבה פחות גרוע מרוב החוויות שעברו עלי בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מביך ועצוב, ואולי גם קצת פלילי. חבל שלא עמדת על דעתך אז כדי להגיש כנגדו תלונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שפלילי. אבל זו בדיוק הנקודה - זה מוגדר פלילי על מנת להגן על מי שנפגע. ואני לא נפגעתי. אולי משום שלא חשתי מאויים, אולי משום שלא הייתי ילד (13-14 כבר מסוגל להתמודד), ואולי משום שהחינוך שקיבלתי היה מספיק טוב כדי לספק לי בסיס נפשי יציב. בכל אופן, זו לא היתה פגיעה במקרה שלי. והשאלה היא: למה במקרים אחרים זו כן פגיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפל לך על היד עם הסכין? פעם אחת ,תאונה, אבל שבעשרה פעמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה למה לפעמים זו פגיעה ולפעמים לא מטרידה גם אותי. לפני למעלה מ-7 שנים הייתי בערב קריאת שירה. בסוף הערב החלפתי כמה מלים עם אחד המשוררים. בחור עיוור שלא הבחנתי בו עמד לא רחוק משם, וכשסיימתי את שיחתי עם המשורר, הוא ניגש אליי לומר שקולי מוכר לו, והציגג את עצמו. לפני שהספקתי להגיב, הוא תפס אותי ונישק את פי. לו היה אדם רואה, הייתי אומרת לו כמה מלים וסביר שגם מחטיפה לו סטירה, על אף שהעניין היה מביך במיוחד באולם עם לא מעט אנשים מסביב. לאור עוורונו, שגם גרם לי לחשוב שהנשיקה נחתה על הפה באופן מקרי - הוא הרי לא ראה לאן בדיוק הוא מגיע - ויתרתי על התגובה האגרסיבית ופשוט נעלמתי לו במרפסת שהייתה עמוסה מאוד. לפני כמה חודשים הבטחתי להעביר לו משהו שלא היה לי בו שימוש. ברגע של היסח דעת הזמנתי אותו אליי כדי לקחתו, אבל בהתקרב המועד הבנתי שעדיין ארגיש מאוד לא בנוח לפגוש אותו לבד (לא מחשש לתקיפה נוספת, היה ברור שהפעם הוא לא יעשה זאת). העברתי לו את החפץ האמור באמצעות נהג מונית ששלח אליי לצורך זה. כשהתקשר להודות לי גיליתי לו לראשונה את סוד התנגדותי אליו, בתיאור ה"אירוע" שפרח לחלוטין מזכרונו. וחשבתי מדי פעם מאז כמה מוזר הוא שדבר קטן כזה יכול להשאיר לי תחושה דוחה כל כך שנים רבות לאחר מעשה. ובכל זאת הדחייה קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב "כפסע בין הסיטואציה לבין אונס קבוצתי"? אחרי שכתבתי במפורש לפחות 3 פעמים שזה לא כך. אני מרגישה שאין טעם להמשיך לענות כי אתה לא באמת קורא. הסלב בחר להיות מפורסם, בסדר. אז בוא ניקח דוגמא אחרת: איש ממש ממש גבוה. שני מטר פלוס. נכנס לי פעם אחד כזה הביתה (טכנאי), והיה צריך להתכופף כדי לעבור במשקוף הדלת. האם "זכותי" להתלחש ולהצביע כשהוא עובר ברחוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני חושב שהוא רגיל לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מבלבל בין מה שקורה בפועל לבין מה שראוי לקרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מנומס וראוי אנחנו יודעים. ממה שראיתי הקודקסים שלך ושלי כמעט זהים. השאלה, כך חשבתי, היא האם יעלב הגבוה אם יצביעו עליו, ועניתי שהוא בטח רגיל ולא יעלב. לכן ככל שזה לא יפה להצביע, לא יחשב האקט לפגיעה ברגשות ציבור הגבוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההבדל בין "לא מנומס" לבין "פוגע ברגשות" הוא במידת התדירות של הפגיעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחשבה שנייה: נראה לי שמיצינו את הדיון.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא ממש גוליבר, סביר להניח שהוא ייפגע בכל זאת. כי זה כבר בטוח מאוד לא נוח בכל מקרה, לא מאוד שונה מגיבן או צולע קשה. פעם הלכתי בהפגנה ולפני היו הרבה מאוד אנשים, ובמרכזם בחור שהגבוהים ביותר ביניהם הגיעו לכל היותר לגובה לבו. ממש לא נעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מייצגת תמונת ראי של אברך. לפי התמונה נשים מסתובבות בהרגשה שכולם רוצים לאנוס אותן, ואברכים מסתובבים בהרגשה שכולן רוצות לגרות אותם. נשים מסתובבת בהרגשה שאם מסתכלים עליהן זו הטרדה, ואברכים מסתובבים בהרגשה שאם גרמו להם הסתכלות זו הטרדה. מסקנה, גם הנשים וגם האברכים מוטרדים בצורה מוגזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה למה הטרדה נתפסת כעניין שלילי רק אם היא מובילה לאונס. אני לא חושבת שכל בחור שמציק לי ברחוב הוא פוטנציאל לאונס. אני פשוט לא מבינה למה אני אמורה להסתובב ברחוב ולסבול מהצקות.1 1 ולא, לא מציקים2 לי לעתים קרובות ברחוב. אבל זה קורה. מעט יחסית לחברות שלי ולנשים בחיי, אבל קורה. 2 ולא כל "מבט" מוגדר כהצקה או הטרדה. אם אתה חושב שכשנשים מדברות על הטרדות במרחב הציבורי הן מתכוונות למבטים בלבד, אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הנסיון מראה שרוב האופניים שנגנבו לא היו קשורים ואני כותב משפט כמו "מומלץ לבעלי אופניים לקשור אותם כדי להקטין את סכויי הגניבה" אז אני מטיל את האחריות הבלעדית לגניבת אופניים על בעליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר של השיחה הזו, אם לא היית אומר שום דבר על הצורך בטיפול בגנבים עצמם, אז כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מחנך את הילדים שלי לא ללכת לבד אחרי רדת החשכה אני לא מטיל עליהם אחריות לא להיות קרבן תקיפה אלא אני מנסה בפשטות למנוע מהם להיות קרבן תקיפה. יכול להיות שמשהו בהתנסחות שלי הדליק אצלך פתיל שהוביל אותך לתגובה תבניתית. בחרתי לדבר על הקריאה הלא נכונה של נשים את חומרת האיום בסיטואציה כי חשבתי שאני עולה פה על משהו שדרך דיאלוג בין המינים יוכל לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים אמורים להיות בהשגחת מבוגר רוב הזמן. נשים הן בני אדם בוגרים, המרחב הציבורי אמור להיות גם שלהן. אתה בעצם ממליץ להן להדיר עצמן ממקומות ציבוריים אחרי רדת הערב (16:30 אחה"צ, שעון חורף!), בנוסח האיסורים של המאה ה-19 בלונדון, מאימת ג'ק המרטש. העולם שהייתי רוצה לראות שונה מאוד מזה. (ולא, אני לא ממליצה לנשים להסתובב *דווקא* בסמטא אפילה ונידחת. אבל בלתי נסבל בעיניי לקבל בשוויון נפש את המצב שבו 50% מהאוכלוסייה מאוים ב-50% מהזמן ברוב המקומות הציבוריים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשים אחראיות ובוגרות ידירו עצמן מן המרחב הציבורי לשם צניעות וקירוב הגאולה (עונ"ש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא נראית לי אחת שמרגישה מאוימת ב-50% מהזמן ברוב המקומות הציבוריים, אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאת את מי לשאול. במרחב הציבורי שאני מסתובבת בו רוב הזמן יש הרבה פחות מתח מיני מבמולדתנו האהובה. כלומר יש הרבה פחות פלירטוט בתקשורת היומיומית, הרבה פחות מבטים רבי משמעות ומשפטים מרומזים ולא מרומזים. ובתוך הפלירט שכן קיים, יש פחות התנהגות פולשנית. כך לפחות אני חווה את זה. לי זה נוח ביותר. אני הרבה פחות מתגוננת. גם יותר קל לי לצור קשרים וחברויות עם בני המין השני. יכול להיות שזה עזר לי לטפח את הביטחון העצמי. בכל מקרה זה סייע לי לתפוס את עצמי (כסובייקט) מחוץ לדינמיקה שמתפתחת סביב אותו מתח מיני. אני לא טוענת שהמתח המיני לא קיים אף פעם (לחיוב ולשלילה), ושלא נוצרים אותם מצבים שברקת תיארה של טורף/ים וטרף. אבל, אני סבורה שבגלל שבחיי היום יום אני "סופגת" פחות מינונים של מתח מיני, הגישה הכללית שלי היא אחרת. גם לאותם מצבים לא נעימים אני מגיבה ביותר נינוחות (לפחות כך נדמה לי), אבל יכול להיות שזה פשוט בגלל שצברתי נסיון במשך השנים. על רקע זה: נכון, אני לא מרגישה מאויימת 50% מהזמן במקומות ציבוריים. הליכה בסמטאות חשוכות, אגב, זו קטגוריה אחרת, שלא קשורה רק למגדר או לאלימות מינית. _________________________ ואם אני כבר כאן, להלן וידוי: כשקראתי את התגובה של עומר גם אני תיארתי לי שהפלשתינאית היתה מחוץ לטווח השמיעה כשאותו מילואימניק ציין שהיא "שווה", ולא חשבתי שזו סיטואציה פוגענית. סיבה אפשרית: גם אני לפעמים מעירה על היות פלוני או אלמונית (או פלג מגופם) מושכים. שיחות כאלו מתרחשות, לנסיוני, גם בקבוצות נשים ובקבוצות מעורבת1. מן הראוי ששיחות כאלו יתנהלו בדיסקרטיות. לא זכור לי, אבל יכול להיות שלא תמיד שמרנו על אותה דיסקרטיות, יכול להיות שנושא השיחה קלט/ה אותה, ויכול להיות שהוא או היא נפגעו. במקרה כזה אני/אנחנו לא היינו בסדר. מעבר לכך, ככלל *לי* אין שום מוטיבציה "לצאת גבר". 1 דוגמא מהעת האחרונה: במסגרת פעילות ציבורית, בחורה אחת "נדלקה" על עובר אורח שעימו שוחחה בשם המטרה הנעלה. בן צוותה צילם אותם בחשאי בסמארטפון שלו ("לא תפסתי את העינים שלו, הן היו מהממות", מה שהוא כן תפס היה את שפת גופה של הבחורה ששידרה הרבה התלהבות). במשך אותו הערב, וגם קצת בערב שאחריו התמונה הזו עברה מיד ליד בין כל אנשי הצוות, והתנהל דיון רבתי במידת "שוותו" של אותו בחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>אתה בעצם ממליץ להן להדיר עצמן ממקומות ציבוריים אחרי רדת הערב להיפך. אני כל הזמן טוען שהחשש שלהן במרחב הציבורי נראה לי מופרז, ואין כל מניעה שיעשו ג'וגינג בגפן אחרי רדת החשיכה. לעומת זאת הייתי מציע להן לנקוט יתר זהירות בנסיבות שאלכוהול ומכרים מעורבים בהן. כדי להבהיר- גם החשש שלי לשלום הילדים שלי במרחב הציבורי הוא כנראה מופרז, אבל הוא כולל בתוכו גם את החשש מתאונות דרכים ותאונות בכלל, מתוך הכרות עם התנהגות בלתי צפויה של ילדים. אבל את פעולות המניעה שאני נוקט מתוך החשש שלי לשלום הילדים שלי הקבלתי לא לחשש של האשה במרחב הציבורי אלא למניעה שעליה לנקוט במצבים הידועים כמסוכנים יותר כאמור לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה איתך אריק. אתה חוזר שוב ושוב על אותם דברים שאמרת במעגליות שנובעת בין השאר מהעובדה שתשובות שניתנו לך לא נירשמות אצלך (כמה מגיבות כתבו לך כמה פעמים בכמה דרכים שלא מדובר כאן בסכנת האונס, אלא בתוקפנות שבסיטואציות עצמן). אתם גם מדרדר את השיחות לקנטרנות גרידא. ודומה שמה שאתה מתעקש להסביר לנו הנשים, הוא שאנחנו היסטריות, שהבנתנו הכללית לקויה, ושהתנהגותנו חסרת הגיון ויעילות. אולי התגובה המתגוננת שלך, היא המופרזת? אני סבורה שהתיאוריה שלך על כך שמרבית מקרי האונס (בין מכרים) הן בהכרח "סיטואציות שהדרדרו לאובדן שליטה לא מתוכנן" היא פשטנית. אבל אם נשתף איתך פעולה לרגע, מהי דרך המניעה שאתה מנסה להחדיר לראשנו הנשי האטום? על סמך הדוגמא של "הנאשמים"? להתלבש באופן צנוע/מכוסה? לא לשתות אלכוהול? לא לצרוך סמים? לכסות את כוס או בקבוק המשקה חסר האלכוהול שאנחנו שותות בכל עת? לא לרקוד בציבור? להסוות כל סימן למיניות? לא להכנס לפאבים, מועדונים ומסיבות? לא לדבר עם גברים זרים? להמנע מחברתם של גברים בכלל? אתה סבור שזו לא הדרה? נדמה לך שבמדינות בהן הנשים נתונות להגבלות חברתיות כאלו לא מתרחש אונס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אריק, אבל נראה לי שהוא התכוון להגיד שאם נשים ידעו לקטלג גברים באופן מוצלח יותר הרבה ממקרי האונס היו נמנעים (והרבה ממקרי האלימות במשפחה ואחרי שניים שלוש דורות, הרבה מהאלימות והפשע בכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי עוד דור: גם מצוקת הדיור! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>קשה איתך אריק מה לעשות, אני גבר. >>תשובות שניתנו לך לא נירשמות אצלך נרשמות, נרשמות. אני פשוט מנסה לסחוב את הדיון לכוון שמעניין אותי. >>מדרדר את השיחות לקנטרנות גרידא יש בי מין מרדנות כשמתחילים איתי בדידקטיות, אבל חשבתי שלא רואים לי בדיון הזה. >>אתה מתעקש להסביר לנו הנשים, הוא שאנחנו היסטריות, שהבנתנו הכללית לקויה, ושהתנהגותנו חסרת הגיון ויעילות רק השלישי. ולא כדי להקניט אלא כדי לבדוק איפה אפשר לשפר >>אולי התגובה המתגוננת שלך, היא המופרזת? לא הרגשתי שאני צריך להתגונן בדיון הזה מפני משהו (אפילו הסכמתי להיות מטומטם), אז אני לא לא יודע על מה את מדברת. >>אני סבורה שהתיאוריה שלך על כך שמרבית מקרי האונס (בין מכרים) הן בהכרח "סיטואציות שהדרדרו לאובדן שליטה לא מתוכנן" היא פשטנית. אוקי, עכשיו אנחנו מתחילים לדבר על מה שאני רציתי לדבר מלכתחילה. יש את הסיטואציה הכי נפוצה בקולג' שבה הבחורה מגיעה למסיבה עם אלכוהול ומכרים, ומותקפת מינית או נאנסת בהמשך הערב. אז מה האפשרויות- 1. שהמכר תכנן את האונס מראש (ולכן השקה את הבחורה בהרבה אלכוהול/ מהל לה סם במשקה) 2. שהמכר טעה מראש לחשוב "שיצא לו משהו" אבל כשהבחורה סירבה הוא ניסה לקחת בכח. 3. שמפלירטוט תמים המכר נדלק והמשיך למחוזות שהבחורה לא רצתה להגיע אליהם. 4. שהיה מזמוז או מין בהסכמה אבל הבחורה התחרטה אחר כך וקראה לזה בהתאם תקיפה מינית או אונס. אני חושב ש 1. ו 4. הם מיעוט שבמיעוט של המקרים ולכן 2. ו/או 3. הן הסיטואציות השולטות. אם יש לך תסריטים נוספים את מוזמנת להוסיף אותם. >>מהי דרך המניעה שאתה מנסה להחדיר לראשנו הנשי האטום? לא יודע. לא הצלחתי להגיע עד לשם בדיון עד כה. אני חושב שצריכה להיות התמודדות ודרכי מניעה שונות בין 2. ו 3. מה דעתך? >>אתה סבור שזו לא הדרה? את כמובן לועגת לי >>נדמה לך שבמדינות בהן הנשים נתונות להגבלות חברתיות כאלו לא מתרחש אונס? ומושכת שוב את הדיון לכוון שלא מעניין אותי, אחרי שנתת "פתרונות" חומייניסטים בשמי. כל מה שאני מבקש הוא להתעלם מהמוץ מסביב ולהתעסק בדבר אחד שמעניין אותי בדיון הזה והוא כיצד כמות מדהימה של מקרי התקפה מינית ואונס מתרחשת בחברות נאורות ובין בני אדם לא משפל המדרגה (טוב, בתכל'ס כן, כי הם יוצאים אנסים, אבל מראש הם, ובכן, בני טובים). משהו דפוק בסיטואציה והשאלה היא מה ? האם בחורי הקולג' שטופי הזימה הם פשוט אימבצילים חסרי חינוך אלמנטרי ואינטליגנציה רגשית מינימלית שהאלכוהול מוחק אצלם כל זכר לאנושיות? או האם רבע מבנות הקולג' הן שרלילות כל כך הזויות שהן מצליחות להיות מותקפות כל הזמן ע"י מכרים? או שאולי השאיפה לתקינות הפוליטית היא כל כך חזקה שבחור שגמע אחת יותר מדי, ועובר במסדרון תוך התחככות קצרה ולכאורה מקרית אך ברור שהיא מכוונת בבחורה שעומדת שם נקרא בדיעבד עבריין מין ומעשהו נכנס לסטטיסטיקות האונס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולג'? אנחנו באתר אמריקאי ולא סיפרו לי? ההערה הזו שלך גרמה לי לחשוב שאתה שואב את הידע/תפיסת העולם שלך מסרטים אמריקאים. בכל מקרה, ואני מרגישה צורך לציין את זה שוב למרות שבמהלך הדיון כאן הדבר נאמר (על ידי ועל ידי אחרות) יותר מפעם אחת - לא כל עבירת מין היא אונס, לא כל הטרדה מינית היא תקיפה מינית או אונס, ולא כל חיכוך-מקרי-בין-שני-אנשים הוא הטרדה מינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 586342 אוכלוסית הקולג' היא האוכלוסיה עליה עושים מחקרים. מעניין למה. אבל במקרה שלנו המטבע באמת נמצא מתחת לפנס. ערמה של מטבעות ר"ל. למשל המחקר הזה שעונה על לא מעט מהשאלות שלי. הנה כמה פרטים: - הביטוי תקיפה מינית משמש חוקרים לתאור מגוון רחב של מעשי כפיה מינית החל מנגיעה ונשיקה ועד חדירה. - 54% מהנשים בקולג' חוו אי פעם בחייהן הבוגרים תקיפה מינית. 15% חוו אונס כמוגדר בחוק, 12% נסיון לאונס, והמחצית השניה של המותקפות חוו תקיפה פחותה. - 31% חוו תקיפה מינית כלשהי בשנה הראשונה שלהן בקולג', 6.4% נאנסו בשנה הראשונה. - בערך 90% מהתקיפות המיניות מבוצעות על ידי מישהו שהקרבן הכירה. בערך חצי קרו בדייט. - בערך בחצי מהתקיפות המיניות מעורב אלכוהול. ביותר מ 80% מהמקרים בהם מעורב אלכוהול שניהם שתו. - האתרים הנפוצים ביותר לתקיפה מינית הם מעונם של הגבר והאישה. גם אם נלך על התקיפה החמורה ביותר- אונס ונסיון אונס - כרבע מהנשים בקולג' היו קרבנות לה. בקולג' נשים מותקפות מינית יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחייהן. זה בסיס מספיק טוב להמשיך ממנו הלאה, או שאני צריך להסביר ברחל בתך הקטנה גם למה אני בוחר לכתוב נסיון ולא ניסיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבלת את ההבהרה. ועם זאת, המאפיינים של "חיי קולג"' שונים (עפ"י מקורות זרים) מאלו של סטונדטים באוניברסיטה/מכללה בישראל או של חיילי סדיר (טווח הגילאים המקביל), כך שלא הייתי ממהרת להקיש מהם על המצב בישראל. כך או כך, תקיפה מינית והטרדה מינית הם שני דברים שונים. כל אחד מהם הוא רע כשלעצמו, אפילו שבד"כ1 האחד "רע יותר" מהשני. 1 בהחלט לא תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל התרשמתי שטעית בקריאת הנתונים. ה31% שחוו תקיפה מינית ו 6.4% שחוו אונס, נסקרו בעת שהיו בשנה הראשונה ללימודיהן, אבל הן לאו דווקא דיווחו על אירועים מאותה שנה. ועל מנת להוסיף לעניין, סקר נרחב, יותר נרחב מרוב המחקרים שסוקרו במחקר שהבאת, מראה שכ3% מהנשים עברו אונס או ניסיון לאונס במהלך לימודיהן. לפיכך, המסקנה שלך, שבקולג' נשים מותקפות מינית יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחייהן, היא מוטעה. אולי בנוסף לכך שדומה שקיימים יחסית הרבה מחקרים על הנושא במכללות אמריקאיות, יש לך ייצוג נרחב יותר בטלוויזיה ובקולנוע. אבל אם הנתונים הסטטיסטיים כאן מסייעים לך לגבש מחשבות בנושא (שלדעתי היית יכול לגבש גם מספרות מקצועית בתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והמשפטים), אשריך. הערות נוספות בתגובה במורד הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט הוא Annual prevalence rates were alarmingly high, although they declined slightly each year. הפרשנות שלך בלתי אפשרית כי לפיה היו המספרים חייבים להיות גבוהים בשנה הרביעית מאשר בשנה הראשונה, ולא היא.In their first year of college, 31% of the women experienced some type of sexual assault; 6.4% experienced completed rape. In their fourth year of college, 24% of the women experienced a sexual assault; 3.9% experienced completed rape. במחקר הזה אמנם האוכלוסיה היתה סטודנטיות באוניברסיטה אחת מסוימת, ועדיין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |