|
||||
|
||||
ניסיתי להסביר את זה כאן תגובה 582873 אבל לא בצורה מוצלחת, אולי מישהו יתנדב לפרשן אותי, אחרת יהיה עלי לנסות להסביר בעצמי. לחוק המספרים הגדולים אין שני כיוונים אלא רק אחד – אי סדר. החוק השני של התרמו' הוא מקרה פרטי, או ביטוי פיזיקלי של החמ"ג (חוק המספרים הגדולים) ההגדרה שלי מתארת את חץ הזמן (ולכן גם את הנסיבתיות) בלי שום גודל פיזיקלי וגם בלי גודל מתימטי, היא הכי היולית שיש. החמ"ג הוא לא חוק מתימטי, גם לא חוק לוגי ולא חוק פיזיקלי, אני לא בטוחה שאנו יכולים להשיג אותו בשכל, לי בכל אופן קשה על הבוקר. הוא מטא-חוק. |
|
||||
|
||||
ננסה להסביר בדוגמה פשוטה: נניח ויש לי אלף מטבעות מסודרות בשורה ואני עורך להם סדרת צילומים כאשר בין כל צילום לצילום אני בוחר רנדומלית מטבע אחד והופך אותו. אזי יש לי 1000 אפשריות שלכל אחת סיכוי של אלפית. אם אני אסתכל בצילומים על פי הסדר על פי חוק המספרים הגדולים אני אצפה לראות שסדר הופך לאי סדר. לעומת זאת אם אני הופך את הסדר ומסתכל מהאחרון לראשון אזי בכל מעבר כזה יש אלף אפשרויות כשלכל אחד סיכוי של אלפית לכן שוב לפי חוק המספרים הגדולים אני אצפה לראות סדר הופך לאי סדר. חוק המספרים הגדולים יכול לעזור רק כשיש הבדל לוקלי בין הכיוונים ואז הוא הופך אותו להבדל גלובלי. |
|
||||
|
||||
צריך להגדיר מהם סדר ואי סדר. זו הגדרה מסובכת ואולי מישהו מוכן להירתם. בעיניי סדר הוא מצב מערכת שיש ''פוטנציאל'' בין האיזורים שלה. ככל שיש פחות איזורים הפוטנציאל ביניהם גבוה יותר. זווית אחרת היא מתחום המידע, סדר נמדד לפי מספר המילים הנדרשות כדי לתאר אותו. מערכת שבה כל הירוקים בצד אחד וכל האדומים בצד שני דורשת מעט ''מילים''. מערכת שבה הירוקים והאדומים מעורבבים דורשת הרבה יותר מילים כדי לתארה, יש בה אי סדר. כדי להראות את השתלטות האי סדר אתה צריך להתחיל מסד, למשל משורת מטבעות שכולן עץ. ועכשיו להריץ את הניסוי שלך. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לאיזה חוק מספרים גדולים את מתכוונת (בפרט בפסקה האחרונה שלך), אבל רק אציין שחוק המספרים הגדולים [ויקיפדיה] המוכר מתורת ההסתברות הוא חוק מתמטי לעילא, בעל אין-ספור יישומים בחיי היום-יום, שסטודנטים ברבבותיהם, בכל רחבי העולם, משיגים אותו בשכלם מדי שנה (או לפחות אמורים להשיג). |
|
||||
|
||||
האמנם סטטיסטיקה היא מתימטיקה? לי קשה להשיג מדוע אירוע ששכיחותו בחישוב קומבינטורי נמוכה, בפועל קורה מעט, אבל אשרך ואשריהם. |
|
||||
|
||||
את לא מבינה למה הוא "קורה" או למה הוא "קורה מעט"? |
|
||||
|
||||
חוק המספרים הגדולים, שבו עסקינן, שייך בבסיסו לתורת ההסתברות, אבל יש לו שימושים נרחבים בסטטיסטיקה, חקר ביצועים, פיזיקה, ביוטכנולוגיה, ועוד הרבה מקומות. שאלת האם סטטיסטיקה היא מתמטיקה. ברור שאלה לא מילים נרדפות, ואני מנחש שמינה צמח לא בקיאה בטופולוגיה אלגברית (גם אני לא). מצד שני, מדי שנה מתפרסמים אלפי מאמרים סטטיסטיים שהם מתמטיים מאד במהותם - מכילים משפטים, הוכחות וכו', ודורשים ידע רחב באנליזה, אלגברה, תורת המידה ועוד תחומים מתמטיים טהורים. הנה אחד, אקראי לגמרי, לדוגמא. את המשפט האחרון שלך לא הבנתי, ואשמח אם תנסי להבהיר אותו. |
|
||||
|
||||
כל עוד הסטטיסטיקה נשארת בסמלים על הדף היא חמודה והכל טוב. ברגע שהיא מתחילה לפעול בעולם האמיתי זה נורא מוזר. זה מה שאני מרגיש, אני חושב שגם ג'וד. |
|
||||
|
||||
למה דווקא סטטיסטיקה? למה כל מתמטיקה אחרת שניצפת בעולם האמיתי לא מפריעה לך? וחוץ מזה: |
|
||||
|
||||
לא יודע. ולך? |
|
||||
|
||||
אגב, הסיפור (החביב לכשעצמו) לא הסביר לי מדוע אם ריבוי יקומים מתרחש בכל ארוע קואנטי מספר היקומים המקבילים יהיה אינסוף ולא מספר גדול מאוד. אני לא אוהב את רעיון היקומים המקבילים משיקולי אסתטיקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |