|
אוקי, אז עכשיו אנחנו מדברים על ההעדפות האישיות (הלגיטימיות, כמובן) שלך. שזה סבבה, כי קודם פסלת תת יבשת שלמה באופן גורף. תרבות בודהיסטית אפשר למצוא גם בלאוס ובקמבודיה, הן שונות זו מזו, ושונות משמעותית (בעיניים הלא בקיאות שלי, לפחות) מזו שבהודו. אני מניחה, על אותו המשקל, ששלושתן שונות מהתרבות הבודסיהטית שבסין. הכוח של הודו, מה שגרם לי לאהוב אותה כל כך1 זה הדרך שבה כל הדברים שאפשר למצוא במקומות אחרים,2 משתלבים בה.
1 ברמות שהפתיעו אותי מאד. לא תכננתי לנסוע להודו, התגלגלתי אליה חצי במקרה ויצאתי מנקודת הנחה שיש סיכוי סביר שלא אהנה שם. זה לא הטריד אותי כי ידעתי שמשם אוכל להמשיך בקלות לנפאל או לבורמה, שתי מדינות שמראש חשבתי שיותר יתאימו לאופי שלי. 2 אגב, באותה מידה אפשר לומר "תרבות הינדואיסטית אפשר למצוא בהודו, אז למה לנסוע לנפאל?" או "תרבות בודהיסטית אפשר למצוא בלדאק, אז למה לטוס לסין?"3 3 מה גם שאוכל סיני - לפחות בגירסתו הדרום-מזרח-אסייתית והישראלית - אני לא אוהבת. שלא לדבר על הקשיים שמתמודדת איתם מי שלא אוכלת מיני שרצים ובעלי חיים. הודו, מהבחינה הזו, היא גן עדן לצמחונים ומקלה מאד על מטיילים דתיים.
|
|