 |
יש תיאורטיקנים/יות שעוסקים במעבר של הייצוג הנשי המחפצן מהאמנות הקלאסית לעולם הפרסום ולייצוג של כוכבניות.
יצירות כמו Sleeping Venus של Giorgione או Venus of Urbino של Titian או ציורו של Agnolo Bronzino
Allegory of Time מדגימות כיצד כמעט כל הדימויים המיניים האירופיים שאחרי הראנסנס הם דימויים פרונטאליים של נשים מפני שהגיבור המיני הוא הצופה בעל התמונה המתבונן בה. מסיבה זאת פעמים רבות הדמויות הנשיות מוצגות בחדר המיטות. יש מאפיינים חוזרים נוספים בציור הקלאסי כמו היעדר התשוקה הנשית שמשמר את ההיררכיה בין נשים כאובייקטים שנועדו להזין את התיאבון הגברי ומכאן אין להן מיניות משל עצמן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש