 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר לנחש שאהבתם אותו, אחרת לא הייתם מתרגמים. לכן יותר מסקרן לדעת האם יש משהו בספר (שבסופו של דבר מציג עמדות חד משמעיות למדי) שאתם *לא* מסכימים איתו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי לקודמת כנראה מתביישים לענות: ניצלתם איכשהו את זה שבעברית (להבדיל מהמקור) ראשי התיבות הם גם שלוש האותיות הראשונות בא"ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניצלנו את זה במפורש; אני מקווה שהמתבונן בכריכה נהנה מהעובדה הזו, שזכינו בה מההפקר. השאלה הבאמת טובה היא האם היינו יכולים וצריכים לשנות את שם הספר ל-"אשר, באך, גדל"! אין לי ספק שאילו הופשטטר היה כותב בעברית, זה היה השם. למה לא שינינו? הנה שלל סיבות: השם המקורי מחייב מדי; הוא כבר "מותג" חזק; חשבנו על זה מאוחר מדי; זה דורש שינויים יחסית גדולים בטקסט, למשל לשנות את סדר תתי הפרקים האחרונים, מה שבתורו עלול להצריך שינויים נוספים, ואולי "אסורים", לצרכים פואטיים-רטוריים; וגרוע מכל, כנראה - לא הצלחנו למצוא כותרת משנה שתאפשר עדיין שימוש בסכמת הקוביאות. הקף בעיגול את התשובה הנכונה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מבחינת המקצב, השם המקורי נשמע יותר טוב (שני השמות הראשונים שווים במס' הברותיהם, והשלישי חותם בהברה נחרצת אחת). בסדר שציינת נוצר "כריך" שמאבד את כוחו המצלולי(?!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף. להגיד ''גדל, אשר, באך'' זה כיף. להגיד כל פרמוטציה אחרת למעט אולי ''אשר, גדל, באך'' - לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת תודה. בסוף, כמו תמיד, משאירים לי את כל העבודה המאוסה. אז ככה: "גֶöדל, אֶשר, באך" היא אנגרמה של "אשך גדול בא!". הנה, כתבתי את זה. עכשיו מבסוטים? ________ ולשאלה "אין לך משהו קונסטרוקטיבי לתרום לדיון?", התשובה, כרגיל: "תרמתי במשרד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופ הופ הופ, אתה חושב שלא נשים לב שהעלמת רי"ש אחת? (האמת היא שכמעט התקזזנו איתך. יש אנגרמה אחת במקום בולט בתרגום שבלהט השמחה על התוצאה המוצלחת שהיא נותנת לא שמנו לב שהשתמשנו ברי"ש עודפת. רק בשלב הגהה די מתקדם תפסנו את זה, מחינו זעה מהמצח, ובלענו ירידת-מה באיכות התוצאה - שעדיין, החלטנו, ראויה להישאר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם גימטריה של "סוף עידן הרוע", "ריבלין ראובן", "לא טוב היות האדם לבדו" ואף "מה קורה גבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תודה. אבל אני עומד על ניחושי שאילו הופשטטר היה כותב בעברית הוא היה מתפשר על המקצב, כמו גם על סכמת הקוביאות, כדי לחגוג בתרועה את האלף-בית-גימל. אם מוותרים על הסכמה, אגב, כותרת המשנה שלנו דווקא עובדת מצוין עם ''אשר, באך, גדל'', כשהיא חוזרת על הרצף בסדר הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד אחת: האם הופשטטר בהנחיות למתרגמים מסביר את כל (אלפי?) משחקי המילים שלו? אם לא, האם לא היה חשש שפספסתם משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא וכן, בהתאמה. יש כמה וכמה משחקי מילים שלא סומנו על ידו (למשל, כל מה שקורה בביבליוגרפיה ובאינדקס). אני לא *חושב* שפיספסנו משהו, אבל החשש קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד מרשים. אני הייתי נמנע מראש מלתרגם את הספר ולו מתוך האמונה שלי שרוב משחקי המילים עברו לי מעל הראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו באינדקס שהוא די בבירור משחק מילים, אבל בעיון מעמיק לא הצלחנו לפענח אותו. הוא כל כך זניח שאני לא אתפלא אם גם הופשטטר שכח. בכל אופן, אני מסיר למפרע את עשרת הכובעים הבאים שאחבוש בפני מי שיצליח. אני לא יכול לתת כאן את כל הרקע הנחוץ, אז רק למי שמחזיק את הספר, באחת השפות - מדובר בשמו הפרטי של זילבראשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם פענחתם את משחק המילים המקביל בין קופפרגדל לעיר אירופית אחרת? ושאלה אחרת, לא בלתי קשורה: כמה תרגומי גא"ב מונחים על שולחנך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונח על השולחן רק העברית. הגרמנית, הצרפתית, והאיטלקית תקועים במדף גבוה בארון. היתה לי גם גרסת טרום-הוצאה-לאור של הרוסית, ונתתי אותה לפני כמה ימים לידידה שתוכל להפיק ממנה הנאת-מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי גם לשאול, כנראה באופן מתחכם מדי, האם עיינתם בתרגומים האחרים, והאם נעזרתם בהם לצורך פענוח חידות תרגום? האם נעזרתם בגרסה אלקטרונית של המקור, כגון זו שבאמזון? בשנים האחרונות, כאשר אני קורא בספר-נייר, אני מחפש בתסכול אחר מקש Ctrl-F. האם אני שואל שאלות קטנוניות מדיי? אני עדיין נפעם מההשג (למרות שטרם הספיקותי וגו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עיינתי קצת בתרגומים האחרים, אבל זה לא היה מועיל במיוחד, ואחרי זמן קצר גם הפסיק להיות מעניין במיוחד - בגלל מגבלות השליטה שלי באותן שפות, יכולתי רק לפעמים להבין מה הם עשו, ורק לעיתים רחוקות יותר לשפוט עד כמה זה עובד טוב. יכולתי רק לדעת, פה ושם, שזה לא עובד טוב - אבל כאמור זה מפסיק להיות מעניין בשלב מסוים. לשאלה השניה - כן, מאוד. חבל שרק לקראת סוף העבודה זה היה קיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי: * גולדבאך הוא Christian * קופרגדל הוא Roman * זילבראשר הוא Löwen (Lion)x אין לי מושג למה שזה יהיה קשור לנוצרים רומאים ואריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן בדיוק גם אנחנו נעצרנו. הרומאים בשלב מסוים האכילו אריות בנוצרים, אבל זו לא התחכמות מהודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך גולדבאך הופך לקריסטיאן וקופרגדל לרומן וכו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכריסטיאן הוא שמו הפרטי האמיתי של גולדבאך ההסיטורי. שני האחרים מומצאים, אני מניח, כדי להוביל אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למקרה שזה לא היה מובן: באינדקס של הספר יש הפניות לקופרגדל ולזילבראשר, אבל מופיעים גם שמותיהם הפרטיים, שלא הופיעו בספר עצמו, והומצאו רק לצורך התחכמות כלשהי לטובת מי שהתעמק באינדקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנתי, זה נשמע עוד משחק על השמות גדל-אשר-באך: קופרגדל הוא נחושת-גדל, זילבראשר הוא כסף-אשר וגולדבאך הוא זהב באך. אינני יודעת מי שני הראשונים אבל השלישי היה מתימטיקאי, כידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקי http://en.wikipedia.org/wiki/Egbert_B._Gebstadter קופר-גדל וזילבר-אשר הם נסיונות כושלים של אכילס והצב במאמציהם להיזכר בשם גולדבאך. (הוותיקים נזכרים במערכון של קישון שמסדר לעצמו עזרי זכרון כדי לא לשכוח את שם הרחוב הלסינגפורס, ובסוף מגיע לאוסלוגפינף.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן טעות שלי, התעלומה היא רק בשם הפרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שקשור.... העיר Leuven בבלגיה, ששמה בגרמנית Löwen. העיר נוסדה על ידי הרומאים ככל הנראה ונמצאת בה האוניברסיטה הקתולית העתיקה והגדולה בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-פרופו האינדקס, נדמה לי שיש איזושהי בעיה במספרי העמודים באינדקס העברי. אני חושב שראיתי shift של 2-3 במספר העמוד של לפחות ערך אחד ("מערכות פורמליות"). אם הבעיה לא מוכרת אשמח לחפש ולשלוח לך את הפרטים. זה אולי סתם פגם טכני אבל האינדקס הוא בבחינת הכרח לאלו אשר כמוני אינם יכולים לקרוא את הספר ביעף אחד. נ.ב. בגבו של אחד מעמודי הפתיחה מופיעים פסוקי הפתיחה של ספר עתיק. האם גם הקטע ה"מפוענח" הוא בעצמו בבחינת כתב חידה אקרוסטיכוני או בדומה (שכן הקטע אינו רציף אלא ראשי שורות)? נ.ב. אני מאד נהנה מקריאת הספר והתרגום העברי נראה לי קולח ובהיר כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבעיה במספרי העמודים באינדקס לא מוכרת; אשמח אם תשלח פרטים (כאן או בדואל). ב. רמז: המילה הראשונה היא "בראשית". ג. תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אשלח בדואל ב. אני יודע. פשוט ניסיתי לא לקלקל לאחרים. מאחר והקטע אינו רציף אלא כולל התחלות של כמה פסוקים לא רצופים, חשבתי שהתוכן עצמו הוא חידה נוספת בנוסח אקרוסטיכון או משהו. ניסיתי ולא הצלחתי למצוא ולכן שאלתי אם בחירת הפסוקים סתמית או מכוונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה אישית שלי – לא מחייבת את ירדן: עם נושאי הליבה אני בהחלט מסכים. אני חושב שניתן למכן תבונה, ושאין שום סיבה מהותית המונעת פיתוח תבונה ממוחשבת. אני ודאי נסכים עם הופשטטר בכך שמשפט גדל אינו נימוק נגד. אני גם מאמין – ללא שום ביסוס, מן הסתם – ש"לולאות מוזרות", ובפרט "סמל" במוח המתייחס ל"אני", הם בייסוד התודעה. פה ושם ישנם נושאים בהם איני מסכים איתו; חלקם בחוכמה שבדיעבד, 30 שנה אחרי שנכתב הספר (למשל: ההנחה שלו שלא תתכן תוכנה שתנצח כל אדם בשחמט מחד גיסא, ולא תהיה תבונית ממש מאידך גיסא, ולפעמים יימאס לה לשחק שחמט). באופן מהותי יותר, נדמה לי שכיום ברור שגם אם נגיע לתבונה ומודעות ממוכנים, הם יהיו שונים מהותית מאלו האנושיים, וההנחה של הופשטטר, המופיעה מספר פעמים בספר, לפיה תבונה ממוכנת בהכרח תתעניין באמנות, יצירתיות, וכו' כנראה שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "תבונה ומודעות ממוכנים יהיו שונות מהותית מאלו האנושיים" לתבונה יחשבו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |