בתשובה לGod eat God, 23/02/02 0:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וזה עוד לפני בכלל שאני פותחת את הדיון המתבקש על יחס הדת לעניין. באופן (לא כל כך?) מפתיע- מרבית האנשים שאני מדברת איתם על הנושא- מגלים יחס אוהד למתי. כל מה שנשאר זה לדחוף באלגנטיות את מספר הטלפון של האגודה, ורבים מהם מסתובבים כבר עם כרטיס תורם בארנק. הרבה אנשים מראים נכונות לתרום- מדם ועד איברים אם רק מבקשים מהם. לדוגמא- המבצע להקמת "בנק למח עצם" או משהו בסגנון שלווה בפירסום לא מזמן. התורים בעזריאלי היו די ארוכים בשבוע ששכן שם דוכן שערך בדיקות. כנ"ל לגבי התרמות דם. מדובר בעיקר בעניין של מודעות. לדעתי, בעזרת פירסום לא הכי מאסיבי בעולם, ניתן להעלות את הדיון בכל מה שנוגע לתרומת איברים לסדר היום הציבורי - אפילו רק לכמה שבועות. מספיק על מנת שעוד אנשים יוציאו כרטיס ובכך יעידו על כוונותיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יחס הדת לא צריך להיות בעייתי. יתכבד כל מאמין ויכריע לטובת מצווה פעוטה ביהדות ונגד הצלת חיים. שנאמר "היהדות - תורת חיים היא"... לדעתי, יהיה קשה ליצור מודעות מספיקה כזו - למה לא עשו עד עכשיו? בכל מקרה, זה לא סותר את הרעיון שלי, ויכול לבוא בנוסף. אולי יביא הדבר גם להצלת כמה חיות פרוותיות, שאסף עמית חרד לשלומם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו קרא לי? גם מי שבכלל לא חרד לשלומן של חיות פרוותיות יותר או פחות, ראוי שיהיה חרד לשלום עצמו ולשלום יקיריו כל עוד נהוג בישראל לתרגל פרוצדורות החייאה על חזירים וכלבים. כפי שטוענים רבים מאלה שנדרשים לבצע את התרגול, השונות בין האנטומיה של בעלי-חיים אלה לבין זו של האדם היא כה גדולה עד שהתרגול מאבד ממשמעותו ואינו מכשיר אותם להציל חיי אדם לכשיידרשו לעשות זאת בשטח. במקומות רבים בארה"ב עברו לבצע את התרגול במודלים מיוחדים שנוצרו ממש למטרה זו, ואשר מאפשרים תרגול יחידני ופרטני של מצבי טראומה שונים בתנאים משתנים. בישראל, לעומת זאת, נדרשת קבוצה של ארבעה או שישה רופאים לתרגל ביחד על כלב אחד, והתוצאה היא שאת הידע האמיתי הם רוכשים רק כשהם מגיעים לטפל בבני-אדם שנמצאים באמת במצב של טראומה. הפציינטים הראשונים שלהם, שנפגעו קשה בתאונת דרכים או בפיגוע חבלני, הופכים למעשה ל"שפני נסיון" ועליהם לומדים הרופאים הלכה למעשה כיצד לבצע את פרוצדורות ההחייאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אוקי, רק צחקתי. אגב, מה דעתך על הרעיון שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה ברור מאליו. בוודאי שאני תומך בשימוש רחב ככל האפשר באיברים ובגופות לכל מטרה שעשויה לשפר או אף להציל חיי אדם. הייתי מרחיב את הצעתך גם לשימוש בגופות שלמות ולא רק באיברים, שכן המצב בישראל הוא שאיברים להשתלה ניתן להשיג הרבה יותר בקלות מאשר גופות אדם לתרגול פרוצדורות או למטרות הוראה אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי כוללת את הגוף כולו, כולל שיער וציפורניים. אגב, שאלה מעניינת: מה עם פירסינג? מה עם פירסינג שנעוץ עמוק בבשר? הוא חלק מהגופה, או חלק מהרכוש? ומה אם הפירסינג מוזהב, ומשובץ יהלומים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |