|
||||
|
||||
תומכים: Sarif Industries מתנגדים: ארגון Purity First |
|
||||
|
||||
גם סטיב אוסטין בטח תומך, אבל אני מתעניין יותר בקוראי האתר הזה. |
|
||||
|
||||
אני בעד. די ברור שהוא אתלט ברמה הגבוהה ביותר אז אם הוא יכול להשתוות לרצים האחרים, למה לא?! |
|
||||
|
||||
"שנה אחרי פסיקת CAS, הציגו שניים מהמומחים של פיסטוריוס, פיטר וויילנד ומת'יו באנדל, את ממצאיהם המלאים. לפיהם, הלהבים - שפיסטוריוס טוען כי אינם נוחים - מעניקים לו יתרון עצום על פני אתלט רגיל, שיכול להגיע אפילו ל-10 שניות בריצת 400 מטר." |
|
||||
|
||||
צריך להיות מאוד ממוקד מטרה כדי לטעון שהלהבים נותנים לו יתרון עצום על אתלטים רגילים, דחיל רבקום, לבן אדם אין רגליים. אתה מכיר מישהו שהיה מסכים ל"יתרון העצום" הזה? אני לא ממש מבין מה ההתעקשות הזאת על "טבעיות", ההתחרות שלו תעשה רק טוב ודי ברור שמגיע לו כי כמו שאמרתי הוא אתלט ברמה הגבוהה ביותר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמישהו טוען ברצינות שהוא רצה מראש בתותבות הללו כדי להפוך לאלוף עולם. אבל יש לו יתרון לא הוגן על אדם רגיל. מה שכן, זו תהיה סיבה חדשה לציידי כישרונות לחפש אתלטים מוכשרים מאפריקה. לא חסרים שם קטועי גפיים. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הסברת למה זה חשוב ומה בעצם לא הוגן ביתרון הלא הוגן (נניח שאכן לו היו לו רגליים הוא היה רץ לאט יותר). |
|
||||
|
||||
לצורך העניין, דמיין לעצמך שני רוכבי אופניים. לאחד יש אופניים רגילים ולשני יש מנוע קטן באופניים. אם אני מבין נכון, התיאוריה טוענת שתנאי הפתיחה של ספורטאים צריכים להיות דומים, ולכן מה שמעניק יתרון בולט לאחד אבל לא לאחרים, נפסל. ככה פסלו אחרי האולימפיאדה את חליפות השחיה המהפכניות; כך בטור-דה-פראנס ושאר תחרויות UCI יש מגבלת משקל מינימלית לאופנים (הגם שהרבה דברים אחרים מותרים, כי ברור לאיגוד האופניים שאם הוא יעצור את התפתחות הטכנולוגיה הוא ישמוט את הקרקע מתחת חברות האופניים הגדולות); וכן הלאה. אז אם יש אחד שיש לו יתרון גדול, ולו בגלל סיבה מצערת כזו, אז אפשר להבין למה יפסלו אותו. אני לא בטוח מה דעתי בשאלה, אבל אני יכול להבין גם את דעתך וגם את הדעה המתנגדת. |
|
||||
|
||||
לפני כשנה היה סקנדל סביב שמועות על רמאות של רוכבי אופנים שהטמינו מנועים חשמליים זעירים במסגרת האופנים. |
|
||||
|
||||
לא סתם הזכרתי את זה. השמועות, אגב, נבעו מכך שאף-אחד לא טרח לבדוק כמה רועש המנוע המדובר. מי שכן בדק גילה שאין סיכוי שזה היה מצליח לעבור בשקט: |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את הסרט הבא, על אצנית שנפסלה מריצה כי היא "אולי לא מספיק אישה" וזה נותן לה יתרון לא הוגן: היא הוחזרה לבסוף להתחרות. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון את המצב שלה היא עקרה, לא בדיוק מה שאנשים מחשיבים לבריאות. |
|
||||
|
||||
כל הרעיון זה למדוד מה היא המהירות\מרחק מקסימלי בה יכול אדם לעשות מטלה כלשהיא (לרוץ, לקפוץ לזרוק כידון וכו'), אם לאדם הזה יש פתאום רגל או זרוע ביונית, הוא כבר לא "אדם" ומתחילה תחרות של פיתוחים טכניים, ופחות של פיתוח האדם. לעניין היתרון הלא הוגן, ניקח אדם שרץ 100 מטר ב-X זמן, אם נקטע את רגליו, נשים לו רגליים ביוניות, ואחרי זמן התרגלות הוא ירוץ 100 מטר ב-0.9X הרי שיש פה שינוי לא הוגן. במיוחד, ייתכן שיבוא יום והרגליים האלה (שאין להן צורה של רגליים אנושיות) יהיו מוצלחות במידה כזאת, שלאנשים "רגילים" לא יהיה סיכוי לנצח בתחרות. מה תגיד אם מחר מישהו נטול גפיים יבוא לשחות פרפר עם סנפיר גדול? |
|
||||
|
||||
כן, כל מי שקרא את הקיבריאדה יודע איך זה נגמר. |
|
||||
|
||||
למה זה חשוב לבדוק מה המהירות המקסימלית שבה אדם רץ 400 מטר? |
|
||||
|
||||
למה זה חשוב לבדוק מה מקור היקום? או מה מוצא האדם? או מה הספרה ה1000 אחרי הנקודה של פיי? |
|
||||
|
||||
השלישי באמת לא מעניין, זה יותר תרגיל מבעיה. למען האמת באחד מספרי ''ספר השיאים של גינס'' הספר שמכיל את התוצאה המדויקת ביותר (לזמנו) של פיי מוכתר בתור הספר המשעמם בעולם. שני הראשונים קצת יותר כלליים מהשאלה דנן. |
|
||||
|
||||
כמו שאותך מעניינת השאלה מה מוצא האדם, חלקים נכבדים באוכלוסיה מתעניינים בשאלה כמה מהר יכול אדם לרוץ 400 מ'. |
|
||||
|
||||
אני רואה שאני לא אקבל תשובה אז אני אנסה לענות לבד. בהתחלה הרעיון של המשחקים האולימפיים היה גורל, היוונים האמינו שיש אנשים שבורכן ע''י האלים ובאמצעות התחרויות הם יגלו מי זה. בגלגול המודרני החידוש נבע מהאמונה שיש אנשים שטובים מאחרים א-פריורי ושוב המשחקים נועדו למצוא את האדם הזה. לאחר מכן בתקופת המלחמה הקרה הטענה הייתה שיש מדינות או חברות שיותר טובות מאחרות והם מאפשרות לספורטאים לפרוח. כמו כן יש אנשים שמתעניינים כי זה מסמל אצלם התמדה ונחישות ומעבר לזה אנשים מתעניינים בכל תחרות שלא תהיה. בשתי הטענות הראשונות אני לא מאמין, להיפך, אני חושב שהם דוחות. לטענה השלישית כבר אף אחד לא מתייחס ברצינות עם כל המעבר של ספורטאים ממקום למקום. לגבי שאר הטענות פיסטוריוס מקיים אותם ובגדול. |
|
||||
|
||||
אבל התחרויות לא עונות על השאלה הזו כל כך ביעילות. רק אחת להרבה זמן נשבר שיא העולם, ושיא העולם (והתפתחותו) רק משמש נתונים לאקסטרפולציות אפויות-למחצה שיענו על השאלה האם השיא יתכנס למספר מסוים (קצה גבול היכולת) ומהו. האם ברוב התחרויות, כשהשיא לא נשבר, הצופים חושבים "נה, שוב בזבזנו דקה מחיינו (אמנם היה מאבק צמוד ומרגש, אבל לא למדנו כלום)"? ומה כל הקטע הזה עם מדליות, שנותנים עם טראראם שלם לאיזה שלושה שלא לימדו אותנו שום דבר חדש בשאלה? |
|
||||
|
||||
תענוג לראות אתלטים גדולים בפעולה. יש משהו מרגש ומרהיב באנשים שמאמצים את רוחם וגופם אל קצה היכולת האנושית. אבל כדי להנות מהצפיה המסגרת חייבת להיות תחרות (או ''התחרות'' כמו במיץ פטל), לא כדי שהשעון או הרף יקבעו לנו כמה להנות, אלא כדי שהם ידרבנו את המתחרים לתת את כל כולם. המבנה של התחרויות מתוכנן כדי להפיק הכי הרבה תחרותיות ולא הכי הרבה שיאים, וטוב שכך. |
|
||||
|
||||
(כן, ברור, אני רק ניסיתי לסתור את הטענה של הפריפריאלי.) |
|
||||
|
||||
מסתבר שלמרות שרוכבי אופנים חשבו שהם רכבו במהירות הכי גבוהה שהם מסוגלים, הם הצליחו לרכב מהר יותר. אחרי מספר רכיבות במאמץ שיא על אופנים נייחות, הרוכבים התחרו בשתי דמויות אווטאר. דמות אחת היתה הם עצמם הרוכבת באותה מהירות. הדמות השניה, כך נאמר להם, רכבה במהירות הטובה ביותר של הרוכב, אך למעשה רכבה מהר יותר מהשיא של הרוכב. הרוכבים הצליחו לרכב באותה מהירות כמו הדמות השניה, 1% מהר יותר מהשיא שלהם. |
|
||||
|
||||
יש שעונים לאתלטים בהם אתה יכול להשתמש בנתוני העבר שלך ליצירת יריב וירטואלי, כך שבזמן האימון אתה מתחרה בעצמך. |
|
||||
|
||||
הם אומרים שהלהבים מעניקים לו יתרון של 12 שניות, לא עשר, זה אומר שהוא בעצם בחמש שניות טובות איטי מדי לרף האולימפי - בתור אישה... כאילו דא. אף אחד לא באמת יודע להשוות בין הלהבים לבין שוקיים אנושיות, הבחור הוא רץ פנומנלי וחבל שהשניים האלה שוב מעוררים מחלוקת. הם רק שניים מתוך שבעת המומחים ועל פניו לא הידענים שביניהם. הטענה המרכזית שהם חוזרים עליה היא שהלהבים קלים משוקי אדם - ברור שהם קלים משוקי אדם , אבל גם אין בהם שרירים! חסרון שרירי השוקיים בולט בזינוק האיטי שלו ולוקח לו המון זמן להאיץ. ואם דיברתי על בולט, ועל רוח האולימפיאדה, פיסטוריוס אחד שווה ארבעה בולטים שחצניים שמנופפים בנעלי זהב מתוצרת פומה. |
|
||||
|
||||
שאלה קטנה - נניח שאצן נואש יחליט לקטוע את רגליו כדי לרוץ עם להבים (לצורך הדיון - משוכללים מהקיימים). האם תהיה בעד השתתפותו? אם לא, כיצד תוכלי להבדיל בינו לאדם שרגליו נקטעו בדרך לא יזומה? ____ ורק לגילוי נאות - אין לי דיעה מוצקה בנושא. אם כבר, אני חושב שפיסטוריוס ראוי להערצה. |
|
||||
|
||||
השאלה מאוד מעניינת, וגם התשובות שהועלו, לכאן או לכאן, טובות, אבל נראה לי די ברור שאין שום עמדה קוהרנטית בנושא שבאמת יכולה לעמוד בכל המבחנים. בשביל זה צריך ללכת אחורה ולשאול את עצמנו מה זה ספורט (ובפרט, אתלטיקה) ולמה אנחנו נהנים לצפות בזה. אם ה"טבעיות" היא העניין כאן, אז מה לטבעיות ונעלי הספייקים, אדני הזינוק, המסלול, תוספי התזונה המותרים והאסורים שהאצנים לוקחים? אבל מילא, נניח שאנחנו רוצים לבדוק את קצה גבול היכולת האנושית ובשביל זה מותר לעזור לגוף האנושי קצת. אבל מה זה בעצם היכולת האנושית? היכולת שלי? האם זה לא מעניין לראות את בן ג'ונסון קובע 9.79 כשהוא על סמים אנאבוליים, אבל כן מעניין לראות רץ אחר שאולי בגלל איזשהי אבנורמליה גנטית נהנה מיתרון פחות או יותר זהה? לא יודע. לי זה באמת נראה אינטואיטיבית לא פייר שאדם יקח סטרואידים, אבל כן פייר שהוא יוולד מוטציה שלא ניתן להתחרות נגדה בשום צורה. אבל אני לא חושב שאני מסוגל להגן על העמדה הזו. כך גם בנוגע לפיסטוריוס - לא מן הנמנע שהפרוטזות נותנות לא יתרון, ואני בטוח שגם אלו שלא הבינו מה הבעיה בכך שנותנים לו לרוץ, לא היו אומרים אותו דבר לו היו מפתחים פרוטזות שיאפשרו לו לרדת מ-40 שניות ב-400 מטר ולקצור זהב קליל עם שיא עולם בפער עצום על האחרים. ואני די בטוח שאם יושקעו בכך משאבים, מהר מאוד יפותחו פרוטזות כאלו. הדיעה האישית שלי בנושא היא שכל עוד הוא מקום אחרון בחצי גמר, אין מה לדאוג לספורטיביות, ואפשר להנות מהסיפור המדהים. עוד כמה שנים יתחילו הבעיות. אבל עוד כמה שנים יתחילו אינספור בעיות פי שמונה יותר חמורות, אז למי יהיה אכפת. |
|
||||
|
||||
זאת גם דעתי, הוא לא קבע שיא עולם חדש ולא כל דבר צריך לשקול ברמה עקרונית ולחשב תסריטים אד אבסורדום, הבחור הוא מופת לספורטיביות ואפשר פשוט ליהנות מהמראה המדהים. (בלי קשר, מצפיה בו אני חושבת שהלהבים לא מעניקים לו יתרון כללי. יש הבדלים בחישוב הריצה גם בין רצים בריאים, רץ נמוך לעומת רץ גבוה מניע פחות מסה, משקיע בסך הכל פחות אנרגיה, והצעדים שלו קצרים יותר ומהירים יותר - ככה גם פיסטוריוס. רק שאצלו הלהבים מן הסתם גם מכאיבים; בריצה השנייה תוך יומיים, ריצת חצי הגמר, הוא רץ ב 0.8 יותר לאט, זה לא הבדל קטן). |
|
||||
|
||||
באחד ממקצועות הנכים (כדורסל אאל''ט) יש להם חוק נפלא. כל אחד מקבל ניקוד לפי החומרה של הנכות שלו, מסכמים את הניקוד של כל השחקנים וצריך להגיע למספר כלשהו. ככה גם יש חוק, גם הנכות לא מהווה מכשול וגם אתה עדיין צריך להתאמץ. אם אפשר לעשות אותו דבר באמצעים טכנולוגיים אז מעולה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שה"טבעיות" היא קרוב לקריטריון האמיתי. אנו רואים בספורט דבר בריא לגוף ולנפש, ומשהו שכולנו היינו עושים אילו לא היינו כל כך עצלנים. את האתלטים הטובים אנחנו רואים כאנשים יותר טובים מאיתנו, במובן הזה, ולכן אנחנו רוצים שהם ישתמשו באמצעים בריאים, ואמצעים שגם אנחנו היינו משתמשים בהם אילו לא היינו כל כך עצלנים ולא היה כל כך בא לנו גלידה עכשיו. סטרואידים בחוץ כי הם משהו לא בריא. תזונה טובה, במסגרת דברים שנחשבים בכל זאת "אוכל", כן. נעלי ספייקים - כמו שנאמר כאן, כולנו הולכים עם נעליים, וכשאנחנו רוצים לרוץ מהר יראה לנו סביר להשקיע בנעלים שעושות זאת טוב יותר. זה נשבר כשהציוד הטוב נהיה מאוד מאוד יקר; אז זה משהו שכבר לא היינו עושים. ואכן, בשחיה פסלו את החליפות החדשות בעיקר כי הן יקרות להחריד. באשר למה דעתנו על מוטציה שלא ניתן להתחרות נגדה - אני חושב שאם יהיה מישהו עם מוטציה כזו, אז תלוי כמה היא תהיה רחוקה ממה שמוכר עד עכשיו (מהפכנית לעומת שיפור זעיר של הקיים). אם היא תהיה מספיק רחוקה, אני חושב שזה יהיה כמו עם פיסטוריוס בתקופה שנאסר עליו להתחרות עם הבריאים: נסמפט אותו, נחבק אותו, אבל נגיד לו שלא בבית ספרנו. אגב, ההומו סאפיינס באמת מתחלק לשתי קבוצות עם הבדל גנטי שנותן לאחת מהן יתרון בלתי עביר על השניה בספורט1 - ואכן אנחנו נותנים לבנות הקבוצה המקופחת להתחרות במקצים "מוגנים" משלהן. 1 ובהזדמנות זו, ברכות ללבן הראשון שעלה על הפודיום העולמי בריצה קצרה (http://en.wikipedia.org/wiki/Christophe_Lemaitre#201...), לראשונה אחרי לא יודע כמה זמן, ושבשנה שעברה היה הלבן הראשון שירד מ-10 שניות ב-100 מ', רק 42 שנה אחרי שעשה זאת הגזע העליון. אנחנו פאתטיים, אבל אתה השראה לנו! |
|
||||
|
||||
אפרופו הערת השוליים שלך: נראה לי שהיטלר היה שמח למראה התמונה הזו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמק'ללן זה לא שם ארי טיפוסי... |
|
||||
|
||||
איך השם מק'ללן קשור? |
|
||||
|
||||
מק'ללן, אם תעתקתי נכון, הוא שם נעוריה של סאלי פירסון (http://en.wikipedia.org/wiki/Sally_Pearson). |
|
||||
|
||||
תודה. כל עוד שהשם של הספורטאי המוביל הוא לא אוונס, היטלר שמח :) |
|
||||
|
||||
אולי לא ארי, אבל יכול להיות אירי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שההשפעות המזיקות של תוספים לא חוקיים למיניהם צומצמו משמעותית בשנים האחרונות (אם כי לא מוגרו לגמרי כמובן). למרות זאת, לא נראה שיש נכונות גוברת להתיר שימוש בתוספים האלו בדעת הקהל, ובגופים המפקחים השונים. אם אתה טוען שבריאות היא הקרטיריון ש*ראוי* לסנן על פיו אמצעים משפרי ביצועים, אז ההסתייגות הנ"ל אינה רלוונטית. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה, הקריטריון שראוי לסנן על פיו הוא מה מרגיש "האדם הסביר" (אהיה יותר ספציפי: מה חושבים או מרגישים רוב האנשים לאחר שהם שקלו את העניין היטב ושמעו טיעונים לכאן ולכאן; ההכרעה יכולה בסופו של דבר להיות רגשית, ולא רציונלית עד הסוף). אני מנסה לנתח מה הגורמים שקובעים את תחושת רוב האנשים. אז אולי זה לא בדיוק בריאות, אלא ההבחנה בין תוספי תזונה, שבסך הכל מכילים יותר או פחות מדברים שגם אנשים נורמליים אוכלים, לבין הורמונים, שאנשים נורמליים לוקחים רק כתרופות במרשם רופא (ורק לבעיות קשות). אפשר בטח להמציא שלבי ביניים שיהפכו את זה למדרון חלקלק, אבל כרגע נדמה לי שההבחנה די ברורה. |
|
||||
|
||||
אתה מציע לפסול את אותם אמצעים משפרי הביצועים שאנשים רגילים לא משתמשים בהם כעניין שבשגרה (גם לא במינונים קטנים). הבעיה היא שאחת הסיבות המרכזיות שבגינה אנשים לא משתמשים באותם אמצעים כעניין שבשגרה, היא שהם לא חוקיים/לא מותרים בשימוש. זה נראה מעגלי (קריטריון יכול להיות מעגלי?). נניח שבעוד עשור יהיו סטרואידים פלאיים שמשפרים במידה ניכרת את היכולות הפיזיות, עם מינימום תופעות לוואי. נראה סביר שאנשים רגילים (שמתאמנים, או עוסקים בספורט באופן חובבני) לא יטלו סטרואידים כאלו, רק אם הם לא יהיו חוקיים. אם זה נכון, אז נטילה על ידי אנשים רגילים אינה קריטריון הולם לחוקיות. |
|
||||
|
||||
"אחת הסיבות המרכזיות שבגינה אנשים [רגילים] לא משתמשים באותם אמצעים כעניין שבשגרה, היא שהם לא חוקיים/לא מותרים בשימוש." אני לא חושב שזה נכון - אני אופתע אם בפקודת הסמים (הפלילית) מופיעים סטרואידים אנבוליים. זו רק "תקנה" של ארגוני הספורט. אני חושב שהסיבה שאנשים רגילים לא צורכים אותם היא באמת שזה לא בריא, וגם שאין שום סיבה להשתמש בזה. נכון שארגוני הספורט מטילים סנקציות משלהם גם על צריכת סמים פליליים, מחשיש ועד קוקאין, מן הסתם באופן מחמיר בהרבה מרשויות החוק, אבל זה בשוליים של תופעת הסמים בספורט. (אגב, את אחד הסמים האסורים על ספורטאים, EPO, לקחתי בעצמי תקופת מה - לא רק באופן חוקי, אלא על פי מרשם רופא ובמימון המדינה... כנראה במינון נמוך יותר ממה שלוקחים, עפ"ז, רוכבי האופניים.) ובנוגע לסטרואידי העתיד חסרי תופעות הלוואי, קל וחומר שהם יהיו מותרים מבחינת חוקי המדינה, ואני מסכים שאנשים רגילים כנראה יטלו אותם. שהרי בעצם, סיבולת גבוהה כשלעצמה היא דבר בריא לכל הדעות, וגם יותר כוח בשרירים כלשעצמו זה טוב; כך שאם לא יהיה נזק, אז תהיה תועלת). או אז, אני מנחש, גם ארגוני הספורט יתירו אותם, ובצדק. (אלא אולי אם הם יהיו יקרים להחריד, ע"ע חליפות השחייה.) |
|
||||
|
||||
אמנם לא סטרואיד, אבל תרופה שמשפרת את הכושר בלי לקום מהספה: למרות שלא ידועות תופעות לוואי, והתרופה עברה מבדקי בטיחות (אם כי לא יעילות) בבני אדם1, היא הוכנסה לרשימת החומרים האסורים על ספורטאים. 1 מהרצאות ששמעתי בזמנו, יכול להיות שאני כבר לא מעודכן. מכל מקום אין לראות באמור המלצה לקחת חומר כלשהוא. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. כל זמן שהפגיעה בבריאות היא משמעותית (או לפחות ישנה תפיסה ציבורית שהפגיעה היא משמעותית) אנשים לא יטלו חומרים אסורים. הנקודה שהתכוונתי להעלות הינה שבהינתן צמצום הפגיעה עד למידה סבירה, ומודעות של הציבור הרחב לצמצום בפגיעה - אנשים רגילים ישתמשו באותם אמצעים משפרי ביצועים. אז זה משאיר אותנו עם קריטריון הבריאות, שפוסל את מרבית החומרים משפרי הביצועים באופן זמני בלבד, ובמידה הולכת ופוחתת - שכן יש התקדמויות טכנולוגיות כל הזמן בתחום הזה, כך שמעתי. בנוסף, גם קריטריון הבריאות הופך לאבסורדי במקרים מסויימים. אני חובב MMA ואגרוף, למשל, תחומים שבהם המטרה היא פחות או יותר לחבוט בראשו של היריב כמה שיותר חזק וכמה שיותר פעמים. האם זה קונסיסטנטי לאסור על הספורטאים בענפים הללו ליטול חומרים משפרי ביצועים? יתכן שניתן לטעון שהרבה ענפי ספורט - לא ברוטליים למראה, כמו כדורסל וכדורגל - גורמים לנזק מצטבר עצום לעוסקים בהם, ואותו אבסורד קיים גם במקרה שלהם. אני לא זוכר מי אמר שהוא רוצה לראות את האתלטים הטובים שהטכנולוגיה מאפשרת (פראפרזה), אבל אני שותף לעמדה הזו, ולכן מקווה שכל החומרים שלא פוגעים בבריאות במידה בלתי סבירה יהיו חוקיים בעתיד, ושוועדות האתלטיקה השונות, והמחוקקים, ישמרו על ראש פתוח. |
|
||||
|
||||
חשבתי שיהיה משעשע אם נכה קטוע יד יתאגרף בידי פלדה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, "תוספים חוקיים" כמו Creatine supplements [Wikipedia] מאושרים לשימוש. |
|
||||
|
||||
מעניין, ומאתגר את הטענה שלי, תודה. פקטור נוסף באיסור/התרה הוא, מן הסתם, היכולת לגלות את הסם/תוסף בבדיקה. |
|
||||
|
||||
לא מסכים. בעלי פרוטזות לטעמי אינם רשאים להשתתף באולימפיאדה, אלא באולימפיאדת הנכים. יום יבוא והתוצאות באולימפיאדת הנכים תהיינה טובות מאלו של אולימפיאדת ה''טבעיים''. ההפרדה חייבת להתקיים. כל העניין בספורט הוא שלמתחרים נתוני פתיחה זהים. לולא היה מקובל לנעול נעליים ביום יום גם נעלי הספייקים היו נאסרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |