 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא היו רבים שחשבו אחרת, היה אחד שחשב אחרת. כמו שהיה אחד שחשב שזה בסדר להרוג את שר התחבורה כי ביקש להשבית את המכוניות בשבת. ההבדל הוא שהראשון יושב בכלא (בתקוה) עד שארית חייו, בעוד שהשני מת בשיבה טובה לאחר שלא בילה יום אחד בחייו מאחורי סורג ובריח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
4 אנשים הורשעו (=נמצאו אשמים מעבר לכל ספר סביר) ברצח עצמו. עוד אחד ניסה לרצוח את שר החינוך (ואפילו לא עמד לדין, ולא בגלל שלא ידעו מיהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איש אחד בלבד הורשע ברצח, עוד אחד הורשע בסיוע ועוד אחת הורשעה באי מניעת פשע (תיאורטית לפיו דבריו גם את טוידלדי היה אפשר להרשיע באותו פשע, עובדה שהוא לא דיווח על אותה אשהשאמרה ש"צריך לתקוע לרבין כדור בראש"). יש עוד מישהו שהורשע ואני לא יודע עליו? תיאוריית קונספירציה נוספת? 2. לא שר החינוך אלא שר התחבורה. ולא ניסה לרצוח אלא רצחו (שני אנשים, וידעו היטב מי הם היו) - הנ"ל אכן מת בעקבות ההתקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת ש"לא היו רבים שחשבו אחרת, היה אחד שחשב אחרת" העובדה שהיו 4 (יגאל עמיר, חגי עמיר, דרור עדני ומרגלית הר-שפי) שהורשעו בסיוע לרצח מעידה שהיה יותר מאחד (4 או יותר, סביר שהרבה יותר) שחשבו אחרת. לא שר התחבורה, ולא שר החינוך (טעיתי) בעת נסיון הרצח הוא היה השר לאיכות הסביבה, והקרימינל (אוהד ברט, מאוחר יותר מועמד לכנסת של האיחוד הלאומי-מפד"ל) לא עמד לדין. ז"א יש לנו לפחות 5. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל אלה שהתנפלו על המכונית של פואד. ויוצרי כרזת רבין הנאצי. וברוך גולדשטיין ותומכיו. וכל אלה שלאחר הרצח שרו ''יגאל עמיר צדק''. אבל בהכל אשם כמובן אבישי רביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, כן. פעילותו של אבישי רביב כסוכן שב"כ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת קראת את הקישור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא דרור עדני ולא מרגלית הרשפי הורשעו ברצח ולא בסיוע לרצח. עדני הורשע למיטב זכרוני בקשירת קשר לביצוע פשע (שאאל"ט בסופו של דבר לא יצא לפועל - סיפק ליגאל עמיר עוזי לפשע אחר ובסוף הוא לא השתמש בו) ומרגלית הרשפי באי מניעת פשע. בכל מקרה -עדיין רחוק מאוד מ"רבים" 2. דוד פנקס לא היה השר לאיכות הסביבה (התיק הנ"ל הומצא הרבה אחרי כן) אלא שר התחבורה, והקרימינלים היו עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רגע של עברית: 1 זה יחיד. 2 זה רבים, 3 זה רבים, 4 זה רבים ו-5 זה רבים. לא רחוק מאד, לא רחוק, ממש רבים. 2. כן, על השר פנקס כבר כתבת, עכשיו אנחנו מנסים לספור האם באמת היה שם רק אחד. לצורך זה כדאי להזכר בנסיון הרצח של השר שריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגיון שלך, "רבים רצו לרצוח את השר פנקס, על רקע רצונו להשבית את התחבורה בשבתות" (שניים זה רבים, לא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אני מניח שהיו יותר משניים. רק שעדיין לא ברור לי איך זה הופך את ''לא היו רבים שחשבו אחרת, היה אחד שחשב אחרת'' לנכון, היו רבים שחשבו אחרת, ולכן הארון ההוא היה גפרור על חבית אבק שריפה בזמן שהאררון הנוכחי הוא, למיטב ידיעתי, סתם פרובוקציה. לא ידעו לי על נסיונות רצח של שרים, לא על הפגנות אלימות ולא על דיונים על דין רודף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גירוש חברי כנסת, הצבת גיליוטינה, קריאות לאלימות, הצתות ואזכורים של כנופיית באדר מיינהוף זה לא מספיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גירוש חברי הכנסת הוא לגיטימי וממהות המחאה, הגליוטינה היתה פירסום עצמי של אמן בודד והיא הוסרה מיד. הצתה אחת היתה. הפוסטרים של באדר מיינהוף באמת מעניינים, לדעתי אנו לפני סיפור מעניין, מי האידיוט שהדביק אותם? מי האידיוטים שנתנו לזה להשאר? מתי תתחלנה להתפוצץ תיאוריות קונספרציה, ובפרצופו של מי? על כל אלו, ועוד, בקרוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וההצטברות של כל הנ"ל (ויש כמובן עוד, כמו "כיכר רוטשילד תחריר" "מובאראק, אסאד, ביבי" וכו') לא יוצרות מצב של "חבית חומר נפץ" לפי שיטתו של שכ"ג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי זריקת נעליים על חברי ועדת מנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אידיוטי אך לגיטימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח, נראה לי שאתה מדבר על אוסף אנקדוטות שלא ממש מעידות על שום דבר מלבד על אובססיה קטנונית והתממות חסרת יושר אינטלקטואלי. יכלו להיות שאני טועה, אני בטח לא הייתי משתמש בארון קבורה או גליוטינה (בכלל, מה הטעם?), אבל בכל זאת... אני זוכר ב-95 שהיתה תחושה באוויר שמישהו הולך למות, אני לא יכול לשכוח את השנאה הטהורה בעיניים של מפגיני הימין, את הקריאות המפורשות לאלימות ("מוות לרבין", "בדם ואש את רבין נגרש"). אולי ציטוט מכתבה מהתקופה (פורסם לפני הרצח): "לכאורה זו השוואה סבירה. רק לכאורה. הקריאות "שרון רוצח", בזמנן, היו איוולת פוליטית. אבל אריק שרון לא הסתכן אפילו במעט באותם ימים, אולי בעגבנייה רקובה. למלים יש משמעות רק בתוך הקונטקסט שבו הן נאמרות. יש הבדל בין "אני אהרוג אותו" שאומרת נערה על אחיה שלקח את המכונית המשפחתית, ובין "אני אהרוג אותו" שאומר הרצל אביטן. לאובייקט של אביטן הייתי מציע להיזהר מאוד." ונראה לי שזה גם נכון היום, למלים עדיין יש משמעות רק בתוך הקונטקסט שבו הן נאמרות ואני לא חושב שיש אחד שרואה את הארון באריאל וחושב לרצוח את נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצתה היתה פרובוקציה של מרזל וחבר מרעיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? למיטב זכרוני אפילו נעצרו שני אנרכיסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר נכון, אבל זה כי אתה מאמין לעיתונות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברט הועמד לדין בנוגע לאותה פרשה, וגם הורשע (לא בניסיון לרצח אלא בעבירת תנועה) ונידון למאסר על תנאי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |