בתשובה לצפריר כהן, 10/08/11 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניכר שמעמד הביניים שנוהה אחרי מארגני ההמחאה (שניכר כי שכחו שהתחילה כ"מחאת דיור") יורה לעצמו ברגל. לא רק חינוך חובה חינם, כל הדרישות שלהם יעלו כסף, שבסופו של דבר ייצא מכיסו של מעמד הביניים. כך לדוגמה "דיור בר השגה" - היום רק העשירון התחתון מקבל דיור כזה (דירות עמידר). אפילו אם הממשלה תכפיל או תשלש את מס' הדירות הללו, הרי שמי שייהנו מהן יהיו העשירון השמיני והתשיעי (אחרת איפה ה"צדק החברתי"?), ולעומת זאת מי שיממנו את הדירות הללו יהיו כלל משלמי המסים - ורובם אנשי המעמד הבינוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''דיור בר השגה'' הוא לא רק דיור ציבורי, אלא גם קידום בניית דירות קטנות ולא, כמקובל בשנים האחרונות, דירות של ארבעה חדרים פלוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניינן של הרשויות המקומיות, לא של הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. זה עניינו של פופטיץ, לא של הרשויות המקומיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הועדה מקומית לתכנון ולבנייה [ויקיפדיה] אחראית על הנפקת היתרי בנייה בהתאם לתקנות התכנון והבנייה בשטחים בהם קיימת תב"ע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת (שנשלטת בפועל ע''י הממשלה) יכולה לשנות את סמכויות הוועדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולה לשנות?! חוק הועדות לדיור לאומי זה כבר היסטוריה. ביבי כבר לקח לעצמו את הזכות להתערב בענייני הרשויות המקומיות. השאלה היא כבר לא אם הוא צריך להתערב או לא (הוא בחר שכן) אלא כיצד הוא יתערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא טעה בעצם ההתערבות. בכלל לא משנה לאיזה כיוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לפי הגישה שלך זה אפילו לא עניינה של הרשות המקומית. גם היא לא צריכה להתערב. נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. הלקח העיקרי שצריך ללמוד מכך הוא שהשקרים של ביבי לגבי שוק חופשי וכלכלה חופשית הם אולי שקרים שהוא מספר גם לעצמו, אבל מעשיו מלמדים אותנו שהמדיניות שלו (כמו מדיניות של רפובליקנים בארה"ב) היא מדיניות של התערבות לטובת קבוצת כוח מסוימת ולא מדיניות של אי-התערבות במשק. תירוצים שמנסים להצדיק זאת כ"שיטת הסלאמי" ו"נכון, אבל השאיפה היא ל..." הם רק תירוצים, רטוריקה ריקה וכלי עבודה. תגובה 578090 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאם הממשלה תגביל את בנית דירות ארבעת החדרים פלוס (או תתנה את בניתם בבנית דירות פחות רווחיות), מחירם יעלה. מכל בחינה פרקטית, מי שיקנה דירה כזאת ישלם מס גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיריות יש אינטרס כלכלי לאשר בניית דירות גדולות - מי שרוכש אותן הם בד"כ אנשים שהממון בכיסם, שאינם נזקקים לשירותי רווחה, הנחות בארנונה (שממילא, בתורה, נגזרת מגודל הדירה) וכו'. זה לא אומר שלציבור (כלומר, לנו) אין אינטרס להזכיר לעיריות שהן לא חברה בע"מ ושחוץ מרווח כלכלי ישיר יש אינטרסים נוספים שעליהן לשקול. מי שאין לו כסף לקנות דירת ארבעה וחצי חדרים עם מרפסת, יוכל לקנות דירת שלוש וחצי חדרים או לשכור דירת חמישה. מי שכספו וצרכיו מספיקים לדירת שניים וחצי/שלושה חדרים שאינן בנמצא עוד, יש לו פחות חלופות. ואגב, אני לא חושבת שצריך להפסיק את בניית כל דירות הענק ולהחליף את כולן בדירות למשפחות צעירות. מה שצריך זה לדאוג לקיומו של תמהיל הגיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, את מאשימה את העיריות בהטיה של השוק החפשי לכיוון דירות גדולות (אולי על ידי אישורי בניה סלקטיבים). האם יש לך סימוכין לטענה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא האשמה, זו פרשנות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל http://www.news1.co.il/Archive/001-D-253022-00.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שני הקישורים האחרונים עונים לשאלה של יוסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,73... ומה יותר רשמי ממסמך של הכנסת -http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1236725.html היכן שמשרד הבינוי והשיכון הוא הגורם האחראי לבנייה (בנייה ציבורית, לדוגמה במודיעין, בראש-העין ובאילת) הוא אחראי לקביעת התמהיל של גודלי הדירות. היכן שהמשרד אינו מעורב, ועדות התכנון קובעות את אופי הבנייה. במקומות אלו המשרד יכול רק להשפיע באמצעות נציגיו בוועדות התכנון. המשרד ער לכך שלעיריות יש השפעה רבה על ההחלטות של ועדות התכנון. ד"ר חיים פיאלקוב, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מציין כי העיריות לוחצות על ועדות התכנון להגדיל את שטח הדירות הנבנות בתחום שיפוטן, בין השאר כדי למשוך אוכלוסייה חזקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עצם המודעות לנושא לא גורמת לוועדות התכנון להקשות על הלוחצים? האם הפרש המחירים בין דירות קטנות לגדולות מצביע על עודף בראשונות וחוסר באחרונות1? האין חלק מהעליה הכללית ברמת החיים מתבטאת בביקוש לדירות גדולות יותר? --- 1. כלומר, הפרש קטן המגדיל את מוטיבצית הקבלן לבנות2 דירות קטנות. 2. כלומר, אילו ועדות התכנון היו מאשרות לו3. 3. האייל הקורא 2020: מנכ"ל משרד שקר כלשהו מציין כי הקבלנים לוחצים על ועדות התכנון להקטין את שטח הדירות המאושרות, בין השאר כי הן הרבה יותר רווחיות ליזמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקבלן יש מוטיבציה לבנות גדולות, דווקא. העלות הרצינית פר דירה, מבחינת הקבלן, זה החלקים הרטובים: שירותים-אמבטיה-מטבח. את זה יש בדירת חדר, בדירת 2 חדרים, בדירת 3 חדרים וגם בדירת 4 ו-5. להוסיף חדר? זה כבר עולה הרבה פחות. רוב האנשים, תכל'ס, אם הם קונים דירה, יקנו דירת 3 חדרים לפחות. ההפרש בעלות בין 3 ל-4, כבר אינו גדול. אבל הרווח לקבלן גדול בהרבה ב-4 וב-5. זה אחד. מנקודה אחרת - זה פועל ככה גם בשוק השכירויות. כאילו שעל עצם העובדה שאתה שוכר דירה כלשהי, אתה משלם X. לגבי התנאים - ההפרש בין חור מפוצל לבין דירה ראויה לשמה אינו גדול. חיפשתי דירות לאחרונה. הפער בעירי בין דירות 60 מ"ר מאותגרות חלונית ובעלות חדרים קטנים לבין דירות גדולות, משופצות ועתירות חלונות עם חדרים רחבים הוא כ-500 שקל. אם אני צריכה לבחור בין זה לבין זה, אני בוחרת לשלם קצת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הטרחנות, אבל כנראה שאני מפספס פה משהו: אם ההפרש בעלות בין 3 ל-4 איננו גדול1, וההפרש בתועלת הצרכן בין שני הדירות ניכר2, אז למה להתעקש לבנות דירות שלושה חדרים? אולי זהו עוד מקרה שבו השוק החפשי מוביל ליעילות? --- 1. אני לא מבין הרבה בתחום (למרות גילי המופלג, אף פעם לא קניתי או בניתי דירה), אבל אני מאמין לך. 2. גם זה על פי עדותך המדגמית2 - שאת מעדיפה לשלם *קצת* יותר ולקבל דירה יותר מרווחת. 3. מדגם זה לא מספיק - האם מחירי הבתים מעידים שלהרבה אנשים יש סדרי עדיפויות דומים לשלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 זהירות, יש כאן אנשי מחשבים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאיבדנו אותם (מצטער). המערכת יכולה לעשות אינטרפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שצריך להפריד בין שוק הדירות הקיימות להשכרה לבין שוק הדירות החדשות למכירה. הדירות הגדולות לא רק גדולות יותר (4-5 חדרים גדולים) אלא גם נבנות "בסטנדרט גבוה" - לובי גדול, מזרקות בכניסה, פאר ולא רק פונקציונליות. כלומר - יקרות יותר. אולי בשכירות חודשית ההבדל של 500 ש"ח לחודש הוא לא הבדל גדול (עבור אנשים מסוימים הוא הבדל משמעותי), אבל כשמדובר בפערים דומים באחוזים בקנייה, זה כבר הופך לסכומים גדולים אף יותר ולטווח ארוך יותר1. מה גם שעל דירות גדולות יותר משלמים יותר בארנונה, בתחזוקה, בחימום/קירור וכו'. כשחיפשתי דירה (לפני כשנה) קיבלתי את הרושם שבסכום סביר (כלומר, לא שכ"ד סטודנטיאלי) אפשר למצוא דירות יחיד בת"א ברמה בינונית ומטה. ייתכן שבהוספת מאות שקלים לחודש "בלבד" אפשר למצוא דירת יחיד בינונית ומעלה, אבל הסכום כבר הופך להיות משמעותי. סוג של פרדוקס הערימה. 1 בדירה שכורה לא אכפת לי למתוח קצת את גבולות התקציב שהגדרתי, כי אני יודעת להעריך את רמת ההוצאות והההכנסות שלי בטווח הרלוונטי, ויודעת שאם הן ישתנו, אני עוזבת לטובת דירה זולה יותר. קצת יותר קשה לצפות מה תהיה רמת ההכנסה שלי בעוד חמש/עשר שנים, בעיקר בשוק נטול הבטחון התעסוקתי הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שזה ככה. מבחינת תועלת הצרכן, פשוט גובים ממנו הרבה-יותר-מדי על דירת 3 חדרים, ביחס למה שעולה דירת 4 חדרים. לא שהשוק החופשי עשה נפלאות והוביל ליעילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת המסקנות שלי לעת זקנה היא שבמסגרת מגבלות המציאות גם השוק החפשי דורש כלבי שמירה. אבל בכל זאת - אם הצרכן משלם "יותר מדי" על דירת 3 חדרים, אז זה אומר שהקבלן (או מישהו אחר) גם מרוויח על דירה כזאת "יותר מדי". ולקבלן (או למישהו האחר) יש אינטרס ברור לבנות עוד כאלו. אם אין פה רווח יתר ומחיר ה"יותר מדי" נובע רק מעלויות יחסיות גבוהות, אז אולי בכל זאת השוק החפשי הוביל ליעילות1? --- 1. לא מדובר פה בנפלאות ובטח לא ביד נעלמה, יש לתהליכים האלו הסברים פשוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אתה רואה פה יעילות? ______________ אם מחירי דירות ה-4 חדרים היו יורדים לרמה שכל מורה וכבאי יכולים להרשות לעצמם, אז הייתי אומרת שכן. לא זה המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היעילות היא ביחס בין דירות 3 חדרים לדירות 4 חדרים (נדמה היה לי שזה נושא הדיון). ____ ומה הקשר למורים וכבאים? האם את מציעה להנפיק להם דירות על חשבון נהגים ורקדני בלט? אם את מנסה לומר שמחיר הדירות גבוה מדי (בלי קשר למספר החדרים) אז יש ביננו הסכמה. אני גם אסכים איתך אם תצהירי שמישהו בממשלה נרדם בשמירה ולא צריך היה להגיע למצב הזה (בעיקר בגלל שמרכיב הקרקע, המלט, וההליכים הביוקרטים נקבעים על ידי מונופולים). אבל הצהרות פופוליסטיות מסוג "לכל מכוון פסנתרים שעובד קשה יש זכות לדירה שלושה חדרים פלוס מטבח ותמי ארבע" הם פופוליזם. זכות לדירה אפשר לתת בקלות, הבעיה תהיה לספק גם את הדירות עצמן בלי שזה יבוא על חשבון מישהו אחר, שמגיע לו לא פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הממשלה תחזור לאשר (וליזום!) בניה בהתאם לגידול האוכלוסיה1, מטבע הדברים מחירי השוק יחזרו להיות נורמאלים, והדיור יהפוך לבר השגה. המצב העקום הוא לא שהעשירון התחתון לא יכול להרשות לעצמו דירה, אלא שגם המעמד הבינוני הגבוה לא יכול. 1 למשל, המושג הארכאי שיכון לזוגות צעירים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רוצה דירה בחלבלובי? את לא צריכה להמתין שהממשלה תאשר ותיזום בניה שם, ההצע קיים כבר היום. אין בעיה בהצע הדירות בארץ, יש בעיה במחירים, אבל בעיית מחירים לא יודעים לפתור לכן פותרים את בעיית ההצע שלא קיימת. תוך כדי כך, בגלל המחאה ו"הצעדים", המחירים יירדו, אבל כבר הותנע תהליך של ונדלים וקרקע ואישורי בניה לכל קבלן דורש, ובעוד דור נבכה ונבכה לאן הלכה לנו הארץ, ומה זה בנייני הסוכנות המכוערים האלה עם חורי דירות זעירות על כל פיסת ארץ אלוקים. (נחה עלי קצת רוח הקודש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא חושבת שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות דירה כרגע גם בחלבלובי יוסף. בטח לא כשיצטרפו להוצאות גם אחזקת רכב. בניגוד לכמה אנשים, אני לא מתייחסת למה שמחוץ לתל אביב כאל beyond the pale. יש בעיית היצע, מבחינת זה שלו היה יותר היצע, המחירים היו יורדים. איזו סיבה יש לשלם 1.4 מליון על דירה בחולון שלפני 3 שנים עלתה 800 אלף? מה, היא צופתה זהב לפתע? חוק הונדלים לא קשור למחאה. הוא בייבי של ביבי כבר הרבה זמן, ועכשיו שעת הכושר. וצפי ותראי שההיצע לא יגדל כתוצאה מהחוק, כי החוק מאפשר לקבלנים לקבל מהר, לאשר מהר, ולבנות כשיתחשמק. לגבי חורי הדירות - את צודקת. זה כאילו אצלנו אם מאמצים מגמה - הולכים איתה עד הסוף. אם דירות 5 חדרים - אז רק הן. אם חורים של 2 חדרים וחדר וחצי - אז עד הסוף. על התמהיל הגאוני של דירות 2 ו-3 חדרים באותו בניין עם דירות 4 ו-5, או לחילופין - לבנות בניינים עם דירות 3 חדרים ועם תוכניות מראש, להרחבה בעתיד כשהדיירים יחפצו - לא חושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומרת בעיית היצע, כי אני לא סופרת את הדירות הריקות ואת הדירות הריקות-11-חודשים-בשנה כדירות שמוצעות בשוק. הן לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חוזרים לסוגיה מה גרם לעליית המחירים. את כותבת: "איזו סיבה יש לשלם 1.4 מליון על דירה בחולון שלפני 3 שנים עלתה 800 אלף? מה, היא צופתה זהב לפתע?" התשובה היא בגוף השאלה, כי הרי המחירים לא קפצו פי שניים בגלל חוסר פתאומי בהצע, הביקוש עולה בצורה מתונה משנה לשנה, והבניות מדביקות את היבוקש. מדוע קפצו המחירים? כי השוק הפך לשוק של ספקולנטים, ובמילים אחרות בועה. (אני חוזרת על עצמי ואני מתנצלת בפני האיילים) למה נוצרה הבועה? דיברנו על זה ודיסקסנו את זה רבות, מאחר שראיתי במו עיניי את הבועה נולדת ומתנפחת, אני יודעת שהיא לא נולדה בגלל חוסר הצע. התחלנו את הדיונים בבועה עוד לפני פרוץ מחאת האוהלים, ואני ניבאתי שהבועה תתנפץ בעוד חמש שנים והמחירים יירדו ב-20%. (ואורי פז התפרץ עלי חחח) המחאה תפסה אותי בהפתעה כמו את כולם, וכעת אני חושבת שהמחירים יירדו מהר מאד, הם כבר יורדים. סטנלי פישר, לעומת זה, לא מודע למה שגרם לבועה והוא חושב במונחים כלכליים סטנדרטיים. לכן הצפי שלו: המחירים יירדו בעוד חמש שנים ב-30%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, גלעד ארדן, בחור בן 41 שעבד כל חייו בפוליטיקה, בונה וילה בחלבלובי סביון. מעמד הביניים סתם מתבכיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צינית? כי אם לא, לא הייתי ממהרת לכנות את גלעד ארדן "מעמד ביניים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד ארדן, כשר, אוטומטית אינו מעמד ביניים אלא עשירון עליון. ולא בצד התחתון של העשירון. וזה בלי המשכורת של אשתו, והוצאות הרכב שאין לו (כמדומני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר בישראל מרויח נטו 27,000 ש"ח. זה לא מספיק בשביל להכניס אותו לעשירון העליון (31,000 ש"ח) בלי הכנסה נוספת של אשתו, ובוודאי לא מאפשר לו לבנות וילה בסביון. בדיקה קצרה מעלה שאשתו עובדת כאשת יחסי ציבור וייעוץ תקשורתי עבור גופים גדולים כמו החברה הלאומית לדרכים וועד עובדי מקורות. (לעניות דעתי - שווה תחקיר עיתונאי) הניחוש שלי - את הכסף הגדול היא מביאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
27000 נטו זה כבר בעשירון העליון. ברוטו לא. בכל מקרה, איזה בנק לא היה מאפשר הלוואה לשר בממשלת ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק בהחלט להכניס אותו לעשירון העליון. עשירון עליון, לפי נתוני 2009, זה משק בית שמרוויח 27,939 נטו. בהנחה שאשתו לא עקרת בית, והיא לא - הם עשירון עליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובצורה יותר ברורה וויזואלית - http://go.calcalist.co.il/pic/ad/996.pdf | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את טענת שהוא "אוטומטית...עשירון עליון, ולא בצד התחתון של העשירון". מסתבר גם לפי המספרים שלך, ששר בישראל אינו "אוטומטית בעשירון העליון" ובודאי שלא בחמישון העליון, אלא בעשירון התשיעי, קרוב לעליון אבל עדיין לא שם, וזאת אלא אם כן אשתו עובדת גם (ולו במשרה חלקית) או שיש לו הכנסה נוספת (למשל פנסיה של איש קבע לשעבר). למה כל כך קשה לנשים להודות בטעות? __ 1. זה לא כל כך מפתיע. ידוע שבמגזר הציבורי המשכורות נמוכות מאשר במגזר הפרטי, וגם שם שרים לא בדיוק מככבים ברשימת שיאני השכר, ומשכורתם נמוכה משכירים רבים אחרים במערכת הציבורית, כמו אלופים, ניצבים, מנהלי מחלקות ושופטים, ונמוך הרבה יותר ממנכל"י חברות ממשלתיות. 2. ולגבי ההלואה, לו אני בנק, לא הייתי שמח להלוות סכומים כאלה גדולים לפוליטיקאי (אפילו שר) - אמנם השכר גבוה, אבל הבטחון התעסוקתי לא משהו. ההימור שלי עדיין על הסכומים שמביאה אשתו של ארדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זכרתי את זה לפי הנתונים האחרונים שראיתי, של חלוקה לעשירונים. אבל הנתונים האחרונים שראיתי לא היו הנתונים העדכניים ביותר הקיימים. ואותם הנתונים גם היו לפי שכר ברוטו, לא נטו. לנשים? אתה מתדיין עם אשה אחת, והופך את זה לנשים? למה גברים, כשהם מתדיינים עם נשים, חייבים להפוך כל דבר ל"למה – לנשים?" _____ 2. אני בכלל לא בטוחה, לגבי אשתו של ארדן. ודווקא ארדן הוא הימור בטוח. זו לא הקדנציה הראשונה שלו, נכון? אאל"ט, בסיומה של זו, יש לו פנסיה לא רעה לכל החיים. הלוואי עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה זה לא רק את, אלא גם אשתו לא מוכנה להודות בפעם המאה שלא יקרה כלום אם יאכלו את העוגה חמה מהתנור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק העוגה מהתנור כל מה שקשור לנהיגה כל מה שקשור לחינוך הילדים כל מה שקשור לכסף בעצם... הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואם עכשיו זה ככה, אתה יודע מה יקרה כשהגוזלים יפרחו מהקן ותשאר איתה לבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לטובות כלום לא נשאר אז הן עושות ממש אותו דבר והגברים אומרים אז כך: "כל הבנות זה היינו הך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מהקישור שלך מהי המשמעות המדויקת של המספר 27,939. האם זוהי ההכנסה הממוצעת בקרב העשירון העליון? האם זהו ערך הסף, שמי שמרוויח מעליו משתייך לעשירון העליון? משהו אחר בכלל? העובדה שבטבלה מופיעים עשרה מספרים (ולא תשעה), אחד לכל עשירון, תומכת לכאורה באפשרות הראשונה, ואז הכנסת הסף לעשירון העליון היא משמעותית מתחת ל-27,939 ש"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סברתי שסף. ברור שלא ממוצע. הפערים בהכנסות בעשירון העליון הם הגדולים ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבול העליון של העשירון התשיעי הוא 27,800, הממוצע של העשירי הוא 42,521 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו נראה שמדובר בערך הסף, מכיוון שבאותו עיתון מצוינים גם הממוצעים http://go.calcalist.co.il/pic/contralmanager/12755.p... כך לדוגמא ערך הסף לכניסה לעשירון העליון הוא 27,737 ש"ח, אבל הממוצע הוא 31,452 ש"ח. גם ערך הסף לכניסה לעשירון התשיעי הוא 18,242 ש"ח, בעוד שהממוצע עומד על 19,227 ש"ח (כל המספרים הם הכנסה כספית נטו למשק בית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |