בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/08/11 16:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שואל את עצמי מה הסיבה לכך שיוקר המחייה בשוק חופשי פחות או יותר כמו אצלנו ייחסתית לשכר הממוצע כל כך גבוה. אולי סיפור פרשת הקוטג' מהווה תשובה חלקית ואולי מרמז גם על דרך אפשרית לפתרון. זה נראה כאילו הציבור הישראלי נכון לקנות ולשלם מבלי לשים לב למחיר. מחיר הקוטג' עלה ללא פרופורציה וירד בעקבות חרם הקונים. אולי אירגון של חרמות על מוצרים שמחיריהם מופרזים כמו שנעשה לקוטג' (אני זוכר שאפילו אני הייתי ערוך לקרב הזה, אך בבואי לרמי לוי התברר שיש שם מבצע ומחיר הקוטג' עוד נמוך מהרגיל, וקניתי) ישפר את המצב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השוק בארץ הוא מאד לא חופשי במיוחד בדברים בסיסיים כמו מזון ודלק וזה גורם ליוקר המחייה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני לא מבין דברים בסיסיים בכלכלה, אבל בדרך כלל אי החופש בשוק מתבטא בפיקוח על מחירים שמוריד מחירים, וזו גם מטרתו. עניין הדלק הוא משהו מיוחד בגלל המיסוי, אבל אני לא חושב שיש מיסים כאלה על מזון. זה יוצא מהכלל, ולא הכול זה רק דלק. וגם עובדה ששביתת הקונים שברה את מוכרי הקוטג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה באמת לא מבין הרבה בכלכלה א. מחיר הדלק משפיע על המחיר של הכל אין מוצר או שרות אחד שלא מכיל רכיב של הוצאות תעבורה ב. שוק המזון בישראל הוא שוק סגור הרמטית תחפש בבקשה "חוק החלב" , "מועצת הצמחים" "מועצת הלול" ושביתת הקונים לא שברה אף אחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא מרכיב המיסוי על הדלק בעלות של הקוטג' ? יותר או פחות מרבע אחוז ? זה לא נכון שרצו להעלות את מחיר הקוטג' למשהו כמו שמונה שקלים, וחזרו בהם לאחר שביתת הקונים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כדי לייצר קוטג' או כל מוצר חלב אחר אתה צריך לקבל היתר מהמדינה, היתר שלא ניתן לכל אחד ובאופן חופשי (יש מכסות) ב. אסור לייבא, אלא אם יש לך היתר ג. למיסים הגבוהים יש ביטוי גם בעלויות שלך, שכר לעובדים, מכסים על המכונות בהן אתה משתמש וכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש מכסות על ייצור חלב. אבל מעבר לכך, איפה יש מכסות על ייצור קוטג'? כדי לייצר חלב צריך לקבל היתר ממשרד הבריאות על עמידה בתקנים. האם גם משרד התמ"ת או משרד החקלאות מעורב בעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על המכסות לייצור חלב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שיש אצלנו שוק חופשי באמת. מנגד, אני לא חושבת ששוק חופשי מתאים לנו. אם אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים ששוכנת באי ושלא יכולה להרשות לעצמה אלף ואחד דברים, אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו דברים א-לה ארה"ב על שטחה ואוכלוסייתה והשפעתה בעולם, או האיחוד האירופי על שטחו, אוכלוסייתו והסכמיו1. _________________ מחיר הקוטג' ירד בשקל, מחירי מוצרי החלב האחרים עלו! האח! הידד! 1 למשל, טמינת הראש בחול אגב קריאת "לא להתערב! לא להתערב! השוק החופשי יפתור הכל!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני פרשת הקוטג' נותרה די בלתי מפוענחת עד היום: א. מי הרויח בסופו של דבר מהפקעת המחירים? הרפתנים, הטייקונים מנהלי הרשתות או העובדים הלא ממש מתוגמלים של הרשתות? האם יש דרך פשוטה לפלג ולחשב את הקבוצות הנ"ל ואת רווחיהן היחסיים? ב. האם באמת היתה הפקעה של מחירי הקוטג'? האם לא היתה זו דרכו של השו"ח לומר כי בישראל ישנו קהל צרכנים אשר מוכן ויכול לשלם 8 ש"ח עבור הקוטג' שלו? ג. האם החרם הצרכני אשר הוריד את מחירי הקוטג' חשף את ליבה הממלכתי של הציבוריות הישראלית המאפשרת פעולה סולידארית שכזו או שמא את השסע השבטי המפלג אותה למצב שאינו מאפשר קיום ארגוני צרכנים אשר יאיימו בחרם צרכנים ולא רק במקרי קצה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעשה בבקשה חיפוש ל''חוק החלב'' ותגלה שאין כאן לא שוק חופשי ולא תעלומה בלתי מפוענחת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, אבל אם תבדוק תראה שבעוד מחיר המטרה של החלב (המחיר בו החלב מוכרים את החלב למחלבות) ירד, מחיר מוצרי החלב עלה. המחיר הגבוה הוא תוצאה של שתי מונופלים : 1) המונופול של המחלבה (תנובה, בעיקר). יש חוזים ארוכי טווח שמחייבים את הרפתנים למכור לה. לא יכולה לקום0 מחלבה שלישית בתתחרה בתנובה. 2) המונופול של רשתות השיווק - שיכלות לתאם מחירים יחסית בקלות עקב מספר הרשתות הקטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם המכסות? והאיסור על יבוא? המונופול של תנובה הוא תוצאה של חוק החלב ומה עם ענפי המזון האחרים? . . וטרחתי למצוא את מחיר המטרה לחלב בקר גולמי וזה לא מדוייק להגיד שהמחיר ירד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, טעות שלי. הוא ירד מ 2008 ל 2010, ואז עלה. בסה"כ העלייה מ 2008 היא של 5 אגורות. יש בעייה עם יבוא חלב. 1) קשה ליבא מוצרי חלב טריים. מה שנקרא הגנה טבעית מייבוא. 2) ייבוא של מוצרים חקלאים הוא בעייתי, מכיוון שהוא נוטה לתנודתיות גדולה. התנודתיות יכולה לחסל את הייצור המקומי, ואז כשיזדקקו לו הוא לא יהיה קיים. לדוגמא : הייתה שנה מוצינת בטורקיה, ויש עודף מטורף של חלב. הוא מוכרים אותו לישראל בגרושים - יש המון חלב. המשק המקומי לא מסוגל להתחרות במחיר, ולא מסוגל למכור את התוצרת שלו. הרפתות מכריזות על פשיטת רגל, והפרות נשחטות ונמכרות כבשר. שנה לאחר מכן אין עודף של חלב בטורקיה, שהיה, אחרי הכל, מקרה יוצא דופן. מחירי החלב מזנקים לשמים. זו בעיה. מבחינה כלכלית, זה לא שהיצור המקומי לא כדאי כלכלית - הוא כדאי, אבל שנה לא מוצלחת יכולה לחסל אותו. הפיתרון היחיד האפשרי הוא תמיד לגבות מחירים גבוהים, וכשיש היצף לאכול את החסכונות. זה לא אופטימלי מסיבות ברורות. מסיבה זו יש מכסים על תוצרת חקלאית, כדי לשמור על השוק המקומי מפני זעזועים. העניין הוא, לשמור על מכס כך שהשוק המקומי יהיה מוגן מזעזועים פתאומיים מצד אחד, ומצד שני לא יאפשר לו לגבות מחירים גבוהים מדי. המכס הגבוה על המלט נראה מונופוליסטי הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פתרון הוא לחלק מכסות ייצור לרפתנים מקומיים - אבל להגביל אותן בזמן. נאמר 10 שנים. לאחר 10 שנים יימכרו "זכיונות ייצור" למרבה במחיר. המצב הנוכחי, שבו המכסות "שייכות" לאצולה קרקעית שהסבתא שלה תמכה במפא"י, היא מושחתת ומעוותת את כל השוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש הגנה טבעית למה יש מכסים? מה הסיכוי לקריסה כללית של שוק החלב העולמי שתותיר את אזרחי ישראל המסכנים ללא מקור לקוטג' והאם ההגנה מפני האסון הנורא (אבל לא ממש סביר) הזה מצדיקה את הנזקים שנגרמים למשק ולאזרחים בגלל סגירת השוק? ומה עם שוק התחתונים? האם שוק התחתונים המקומי לא ראוי להגנה דומה למקרה של קריסה עולמית שעלולה להשאיר אותנו ערומים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוק התחתונים מזמן הועבר לירדן ולסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגד, אתה יכול לצמצם בקניית התחתונים או להשאר עם תחתוניך משנה שעברה, בעת חירום. אבל אוכל זה סיפור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם לא לאכול מוצרי חלב בזמן שיקח לשוק החלב העולמי להתאושש הנקודה היא שניר מצדיק נטל כבד מאד על הציבור בצורך להגן מפני אירוע שהוא גם בלתי סביר וגם יגרום נזק לא ממש רציני אם הוא בכלל יתרחש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 574386 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן. תקופת הצנע הידועה לשמצה? המחסור העיקרי היה במוצרי חלב, בשר, ביצים וסוכר. דברים שבאמת אפשר בלעדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי להגיד בגדול הוא שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, אם המדינה דואגת שלא יחסר חלב היא תראה חלב כדבר חשוב ואז היא גם תעודד אותו. דעתי האישית היא שהמדינה צריכה ''לייצר'' רק חלב למוצרי יסוד ומהשאר די להתעלם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |