בתשובה לירון, 22/07/11 12:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טעית. ציטטתי ברצינות והכותב קלע בול בעיניי. אקשר גם כאן לטקסט של צ'יקי, כותב שבדרך כלל מרגיז אותי1, והפעם כותב טקסט מרגש ואמיץ - למה אמיץ? כי נדמה לי שאצלו קראתי לראשונה בכל הטקסטים שקראתי על מחאת האוהלים, את צמד המילים "מדינת רווחה". לא אצפה ממך חלילה להסכים לדברים, וגם לא מעניין אותי לדון בנושא עם מי שרק ממתין לשליפת הסיסמאות המוכרות, שירגיעו אותו מול המציאות המוטחת בפניו. (רק אם יורשה לי, סליחה, אה... "הצמיחה של שנות התשעים" נגמרה לפני 11 שנה, לא? כמה אפשר לנפנף בה?) 1 בגלל ציניות והתחכמות, שני מרכיבים שלא קיימים בטקסט הנוכחי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נעים לך להיות בטוחה כל כך בצידקתך. כמה נוח להתבצר בעמדה שאין טעם לדון כלל ב"סיסמאות" של האחר, שהוא אולי מוגבל, אולי אטום מכדי לראות את המציאות שהיא כמובן האמת שלך. בטקסטים שקישרת אליהם אין נתונים סטטיסטיים, מספרים או ראיות אובייקטיביות אחרות, אין בהם לוגיקה או הסבר של מנגנון כלשהו שאפשר לקבל או להפריך. הקורא יכול לכל היותר להחליט להזדהות עם המסר אם הוא מתאים לצרכיו הנפשיים. מדוע הטקסטים האלה עושים עלייך רושם גדול כל כך? הסיבה לא יכולה להיות רציונלית, מפני שאין שם שום טיעון רציונלי או עדות אובייקטיבית. כיצד את בטוחה כל כך שאת צודקת? כיצד את יודעת שהסיסמאות הקרובות לליבך טובות יותר מהסיסמאות של אחרים? הטקסט הראשון של המשורר הזכיר לי את דיון 3316 בלי הבדלי מגדר. המשורר מספר לנו ש"ציבור משכיל ומוכשר כל כך, המועסק בעבודות צווארון לבן, לא מצליח לגמור את החודש. ... אשליית ה"תלמד, תעבוד, תצליח" כבר אינה תקפה עבורנו. אנחנו מבינים שאין לנו תקווה. גם עם שני תארים ועבודה נחשקת, נצליח להגיע רק עד קו המים, אך לא לשתות מהם." הוא לא מתכוון בהכרח לבעלי תואר שני בהנדסה או מימון. הוא מתאר את מצבם של המשוררים שבינינו, של בוגרי מדעי הרוח - העיתונאים שבדרך, אנשי המדיה, האומנות והתאטרון - כתבני הבלוגוספרה. זו כנראה אחת הסיבות, בנוסף לפוליטיקה כמובן, שהמאהל כל כך פופולארי בבלוגוספירה ובתקשורת. אני מבין שאנשים בקבוצה זו חשים מצוקה ותסכול ומרגישים שאין להם מה שלכאורה צריך להיות מגיע להם מפני שהם משכילים, תקינים פוליטית, שנונים ורהוטים. אני יכול להבין שאת מזדהה איתם מפני שאת שייכת למלייה הזה, אבל באמת זה לא מצדיק התנשאות והתעלמות ממי שמאמין במה שכתוב בספרי כלכלה, וחושב שכדאי לנסות להבין כיצד המכונה עובדת לפני שמנסים לתקן אותה. ומה מוסיף "צ'יקי"? סיפורי מעשיות על "העם המרושש" על "הרעב"? אידאליזם ילדותי, רומנטיקה של מאבק וקריאה למהפיכה? את באמת מאמינה שמה שהם עושים שם, הוודסטוק הזה, זו הדרך הנכונה לקבל החלטות במדינה? בעיני המאהל מסמל את האסון של הדמוקטיה - העדפת ההווה על פני העתיד, הפשטני על פני המלומד, הכוחני והמתלהם על פני הרציונלי. קבלת החלטות ברחוב, אני רוצה משמע מגיע לי, לא מבין ולא רוצה להבין אבל תמיד אני צודק מפני "שהאיש הקטן" תמיד צודק. פופוליזם. יש לי אינטרס, אני רוצה משהו כאן ועכשיו, אני רוצה שיתנו לי אותו מייד, אני ציני ולא מאמין בפוליטיקאים ובמוסדות הדמוקראטיה לכן אני "נאבק", אני לוקח בכוח את מה שמגיע לי. כן, בכוח. אני רוצה דירה, לכן המדינה תתן לי דירה. לא משנה לי על חשבון מי ומה ואם זה בכלל לטובת הכלל. בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו גם דעתך לגבי הרופאים המתמחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זו אשמתם שהם הלכו להיות רופאים. מי ביקש את זה מהם? היו צריכים ללכת להיות מתכנתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן יש לי בעיה. אני לא בטוח שהפתרון הרצוי בתחום הרפואה הוא שוק חופשי, למעשה אני נוטה לחשוב שלא. יש יתרונות וחסרונות לשוק פרטי מול תכנון מרכזי בתחום הרפואה, וכנראה שילוב כלשהו הוא הפתרון האופטימלי. ברור לי שמפני שהרופאים מועסקים למעשה ע"י כלל הציבור, טובת הכלל היא לשלם להם את המינימום הנדרש כדי שיהיו מספיק מועמדים ראויים לבתי הספר לרפואה. צריך להעלות להם את השכר רק כאשר מבחינים בעזיבה משמעותית של המקצוע, ולא כתוצאה של לחץ פופוליסטי. שביתה תמיד מזיקה, והייתי מעדיף שלא תתקיים, אבל מבחינה אתית אם המעסיק הוא מונופוליסטי כיצד קובעים כמה "מגיע"? זו בעיה עקרונית במשק ציבורי. אם יוצאים מהנחה שלפחות רוב הרפואה היא ציבורית וכך צריך להיות, אם המעסיק הוא הממשלה ואירגונים שבעקיפין תלויים בממשלה, כלומר אין לרופאים אלטרנטיבות תעסוקה, אז "מאבק" נראה קצת אחרת. בקיצור, אין לי דיעה ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צריך להעלות להם את השכר רק כאשר מבחינים בעזיבה משמעותית של המקצוע". כלומר, רק כשפחות אנשים ירשמו, אז נעלה את השכר. בינתיים, יווצר מחסור של כמה שנים (לא מכשירים רופא מהיום להיום, כידוע). 7, לפחות. במהלך אותן השנים תקנים יהיו חצי מאויישים, רופאים או שיאלצו לעבוד יותר, ויהיו עוד יותר עייפים ויתנו שירות גרוע, או שלא יעבדו יותר - אבל כך או כך אתה לא תקבל שירות (על האנשים האחרים שימותו בדרך נראה לי לא מאוד אכפת לך). אפשרות נוספת, היא שהרופאים, כמו מורים, מדי שנה יעלו על בריקדות על מנת להעלות את שכרם. עם שביתות, שהיית נורא מעדיף שלא יתקיימו, אבל מנגד אתה מעדיף גם שלא ישלמו להם שקל נוסף לפני שיראה שהמערכת הולכת להתפרק. מה דעתך על הרעיון הכביר הבא: תוספת יוקר שמו. להצמיד את שכרם של רופאים (ומורים. ועובדים סוציאליים, ולמעשה כל עובדי המגזר הציבורי) - למדד? יש לי רעיון אפילו עוד יותר כביר: להצמיד את שכרם של כלל העובדים למדד, ולהעלותו אחת לשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועה, את כל כך נאיבית... (סליחה). אינפלציה היא לא תופעה טבעית. זו מדיניות מכוונת של הבנק מרכזי. יש תאוריה שלפחות לטווח הקצר אינפלציה מתונה היא דבר טוב מפני שהיא שוחקת את שכר העובדים, ומה קורה כאשר השכר הריאלי יורד? נכון מאוד, המעסיקים שוכרים יותר עובדים... יש פחות אבטלה. כלומר שחיקת השכר ע"י אינפלציה היא לטובת העובדים למרות שהם לא תמיד מבינים את זה. בנוסף אינפלציה מקטינה את חובות הממשלה, וזה תמיד טוב. את מבינה מסגנון התגובה שאני לא ממש אוהב את המדיניות הזו, אבל זו המדיניות המקובלת. בכל אופן, להצמיד את שכר כל העובדים למדד יהיה טימטום מוחלט, מפני שאז שכר העובדים לא ישחק וישאר רק העניין של הקטנת חובות הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שנתקלתי גם בטענה שאינפלציה מעודדת התרחבות וצמיחה של המשק. תוכל להסביר אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאינפלציה רק מזיקה לצמיחה. אני רוצה לומר משהו שיותר חשוב לי. השאלה הזאת ממש לא נעימה לי, וקצת חששתי שזה יגיע. אני לא כלכלן, ואני מרגיש קצת כמו מתחזה כשאני נותן ''פרשנויות'' כלכליות. אני עושה את זה, מפני שהנושא באמת מעניין אותי, ואני לא יכול להתאפק. אני לא רוצה שיתיחסו אלי כאילו שאני מומחה, מפני שאני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה דווקא נשמע שאתה מבין דבר או שניים. רגע אחרי ששאלתי חשבתי לעצמי שהתשובה מובנת מאליה. אינפלציה היא תוצאה של שחיקה בערך הכסף שנגרמת בשל מדיניות מוניטארית מרחיבה. הגברת הצע הכסף בשוק היא כלי לעידוד השקעות. נדמה לי שאמרת היכן שהוא ששיעורי הצמיחה בישראל גבוהים יותר משיעורי האינפלציה, ובעצם השחיקה בערך הכסף מתקזזת. אני שואל את עצמי האם מחירי הדיור הגבוהים הם בצורה כלשהי סממן חיובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אגב התפרסם באתר מעריב נתון מפתיע. בישראל עומדות כמאה וארבעים אלף דירות ריקות, של אנשים שפשוט לא משכירים אותן מסיבות כאלה ואחרות. מה שמעודד את היוזמה להוביל חקיקה של מיסוי על דירות ריקות. בהנחה שישתחררו לשוק בבת אחת רק כחמישים אלף דירות ריקות, מה תהיינה ההשלכות על המדד, ועל הצמיחה ועל האינפלציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תטיל מס על דירות להשקעה המשקיעים בדירות יברחו מהארץ. כמו כן, תושבי הארץ שלא רוצים להשקיע בבנקים ישקיעו בנדל''ן בחו''ל. אתה שוכח שמי שהשקיע ברכוש שלא לצורך השכרתו ירגיש מרומה. זה רכושו ואין לאף אחד זכות להורות לו מה לעשות ברכושו. יש שמשקיעים כסף בדירות במקום להשקיע השקעה בניירות ערך בבנקים , בהשקעות שאין הם מאמינים בהן. זה דומה למי שמשקיע בבנק לפנסיה בתנאים מסויימים ולפתע מטילים מס על ההשקעה שלו, אלא אם כן הוא יסכים שישונו תנאי ההשקעה הפנסיונית שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לא תוריד את מחירי הדירות, או לפחות את מחירי השכירויות, השוכרים ירדו מהארץ. למה יש לפחד שבן אדם בן 50 שקנה דירה להשקעה ירד מהארץ, ולא שרופא, אחות, מתכנת, חוקר או השלם את המקצוע החביב עליך, בשנות ה-30 לחייו, שירד מהארץ? _________________ בהתחשב בעובדה שחלק מה"משקיעים" שמחזיקים בדירות ריקות הם בעצם תושבי חוץ, ששום נזק לא יקרה אם ירדו מהארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש הזה קנה נדל''ן בארץ כי חשב שהמדינה לא תלאים את רכושו. אם המדינה תלאים רכוש פרטי כדי להשכיר אותו לציבור, לא יושקעו כספים בנדל''ן. יותר מזה, בעלי רכוש משמעותי יוותרו על האזרחות הישראלית ויעבירו את רכושם לארצות אחרות. בעשרות השנים האחרונות זרם כסף רב מחו''ל לארץ, כי חשבו שההשקעה הזו כדאית. אם יגעו בהשקעות הללו הכסף יזרום מהארץ לארצות אחרות, לא מדובר בפרוטות מדובר בסכומים עצומים שיכולים לזעזע את הכלכלה בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא רוצה להשקיע בנדל"ן בארץ? שיבנה, לא יקנה. הוא רוצה לקנות ולא לבנות? אז למה נדל"ן? שיקנה מניות או אג"חים, או שישקיע את כספו בקרנות הון-סיכון או בקרנות-גידור. שימצא איזה חברה מבטיחה, או פרוייקט עם פוטנציאל גבוה - וישקיע בהם. יש די והותר אפיקי השקעה אטרקטיביים בארץ, לכל פרופיל סיכון אפשרי. את הנדל"ן למגורים אפשר להשאיר לקבלנים ולדיירים. (אבל באופן כללי, אני חושב שברור שיש בעיה של חוסר בהיצע ולא רק עודף בביקוש - והבעיה הזו דורשת פתרונות אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל השקעת חוץ במדינה היא חשובה ומועילה. אם תאגיד חוץ קונה חברה בארץ והמוכר קונה נדל"ן בחו"ל -מהו מאזן הנזק/תועלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מהמשקיעים הללו כלל לא גרים בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דירות איפה? לא דין דירה במצפה רמון או שלומי כדין דירה בצפון תל אביב אני די בטוח שאין 50 אלף דירות ריקות בגוש דן או בי-ם רבתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"ריקות" אתה כולל גם את דירות הרפאים בממילא וברחביה? כי אולי לא חמישים אלף, אבל בטח לא מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוחה. במצפה רמון ובשלומי, הסיבה היחידה לדירה ריקה תהיה שסבתא מתה והיורשים טרם התפנו להתעסק בהשכרת הדירה. בגוש-דן וי-ם רבתי יש גם סבתות מנוחות וגם ''משקיעים'' מחו''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באילת יש המון דירות ריקות, רובן קוטג'ים מפוארים של צרפתים שבאים לאילת בחופשים, גם אם יושכרו, הן יושכרו רק לחלקים בשנה ובמחיר גבוה כך ששוק התפרנים לא ירוויח מזה, חלק מהדירות עומדות ריקות בשכונה החדשה ''שחמון'' בלי רכב אי אפשר לגור בה ולעבוד בעיר או בסביבותיה, חלק מהדירות ריקות כי מעולם לא נמכרו ע''י חברות הבניה מסיבה זו. במצפה רמון יש דירות ריקות זולות, אין עבודה אלא בטווח יותר משעה וחצי נסיעה עם תחבורה ציבורית דלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן בהתנחלויות, לפחות בזו שהייתי בה לפני שנה וחצי, עמדו הרבה דירות ריקות אך שייכות לאנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה כל כך בטוח. תעשה פעם סיבוב בסביון, סע לאט, חפש בתים שבבירור לא נכנסו אליהם אנשים בשנה האחרונה. תמצא לא מעט כאלו (ואם חפצה נפשך במגורים חלופיים, חפש מקום אחר. המשטרה תגיע אליך עוד לפני שתספיק לחמם את הכיסא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין מה הפואנטה של כולכם יש או אין עשרות אלפי דירות ריקות באזור גוש דן? ואם יש למה הן לא משפיעות על המחיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הן לא בשוק. הבעלים, מסיבותיהם, לא מוכרים ולא משכירים אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן לא משלמים עליהם ארנונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה יותר טוב. יוקר המחיה עולה בהרבה, אבל המדד עולה במעט. כי עם המדד משחקים, כך שנסיעות לחו"ל תופסות חלק דומה מאוד לזה של מזון. מזון אתה קונה כל שבוע? לחו"ל אתה נוסע (נניח) פעם בשנה? אז מה. העגבניות אמנם עלו, אבל פיג'מה לגבר שרוול קצר, מחירה ירד. העובדה שעגבניות קונים כל שבוע, כולם, ואילו פיג'מה לגבר שרוול קצר - אני לא קניתי מעולם1, למשל, לא משנה הרבה. התיאוריה שלך, יפה בתור תיאוריה. במבחן המציאות, למה שמעסיק ישכור יותר עובדים אם שכרם נשחק? הוא עדיין משלם אותו סכום, גם אם העובדים יכולים לקנות פחות בשכרם. אם העובדים עושים את העבודה, אין שום סיבה לשכור עוד. שכרם ירד? מצויין. המעסיק ירוויח יותר. אם לא תצמיד את שכר העובדים למדד, או לפחות (לצערי) את שכר העובדים שמסוגלים לצעוק ולשבות, תמצא עצמך עוסק בכיבוי שרפות כל שני וחמישי. ממש כמו ממשלתנו הנוכחית. 1 או פיג'מה בכלל, לצורך העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאוריה שדיברתי עליה בסה"כ שנויה במחלוקת כמו נושאים אחרים במקרו-כלכלה, בכל זאת הישום שלה די מקובל. והתאוריה היא לא שלי כמובן. לי עצמי אין סימפטיה גדולה למניפולציות של הממשלה ו/או הבנק המרכזי. אני חושב שהיה הרבה יותר טוב בלעדיהן. חוסר האמון שלך במדד (שמנוהל ע"י מי אם לא הממשלה) דומה מאוד לחוסר האימון שיש אליו בארה"ב בחוגים ליברטריאנים (קיצוניים, אם יורשה לי לתת ציון). זו הסיבה שבימים טרופים אלה הם מעדיפים להשקיע בזהב, ורצוי זהב שנמצא פיזית סמוך אליהם, ולא ב"מדד ממשלתי". את נמצאת בחברה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפלציה היא שיטה להרחבת יצוא שמבוסס על שכר עבודה נמוך (דוגמא: סין העממית). אבל צריך להזהר ממנה כי קל לאבד שליטה (קראתי באיזשהו מקום שסין נימצאת כרגע במבוי סתום: באיזשהוא שלב לא רחוק היא תמצה את כושר הייצור הזול שלה ואז האינפלציה הדוהרת עלולה להפיל את הכלכלה שלה. לא הבנתי את הנימוקים שם.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש כאן מעגל היזון כלשהו. האינפלציה מעודדת את הצמיחה של סין, אבל עם הצמיחה ערך המטבע שלה עולה ובכך מצמצם את ההשקעות הנכנסות למדינה, דבר שעלול לגרור אותה למיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעביד רציונלי (אני יודע, לא כולם כאלו, אבל ישנם לא מעטים) שוכר עובדים כל זמן שעלותם נמוכה מהרווח השולי לעסק מהעסקתם. שחיקה בשכר שלהם, אבל לא ברווח השולי, תגרור העסקה של עובדים נוספים. חוץ מזה, ישנה טענה שבזמנים של שפע נוצרים הסכמי שכר שלא בהכרח משתלמים למעביד בתקופות צנע, אבל מסיבות לא רציונליות, ישנה נטיה פחותה לקצץ בשכר, גם כאשר עובדים חדשים נשכרים בשכר נמוך בהרבה. לכן שחיקה דרך אינפלציה מהווה מעין ''סולם'' לרדת מהסכמים קודמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייבים "להצמיד" אפשר להצמיד פחות חצי אחוז. אפשר לעשות 80% הצמדה וכו'. המטרה היא ליצור מנגנון לעדכון שכרם של העובדים (שצריך לעלות עם השנים) מבלי להיגרר לצורך בשביתה. אני משער שכולנו מסכימים ששכר שנחשב סביר היום הוא נמוך כעבור עשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משאלותיך מתגשמות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל להמאס לי מהאללת ההנדסה והמימון. א. גם עובדי הייטק מתקשים לממן דירה. אלה שלא השכילו לקנות לפני כמה שנים (כי נולדו מאוחר מדי? כי היו מחושבים? כי טרם התחתנו אז?), לא יכולים לממן דירה כיום, גם ממשכורות הייטק. ב. הייטק זה 10% מהעובדים. ברוקרים, יועצים פיננסיים, מנכ"לים זבי חוטם - זה נניח עוד 5%. מה על יתר 85% מהציבור? לספר לך מה יקרה לענף ההייטק עם כו-לם ילכו ללמוד הנדסה? או לחילופין, מה יקרה ליתר הענפים? מורים לא אמורים להיות מסוגלים להגיע לדירה משלהם? אחיות? רופאים? שוטרים? אינסטלטורים? פועלי יצור? חוקרים? או שרק למתכנתים מותר לחיות כאן בכבוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כו-לם ילכו ללמוד הנדסה אז יהיו המון מהנדסים שעובדים במקצועות אחרים (כמו עורכי דין למשל) ושכר אנשי ההיי-טק לא ישתנה בהרבה. גם היום, לא מספיק תואר בתחום, צריך גם להיות טוב במה שאתה עושה אם אתה רוצה להרוויח "משכורת היי-טק". (ראיינתי היום מישהו, עם תואר ומעל ל-5 שנות נסיון מעשי, שאין לו שום מושג, תאורטי או מעשי, בשום דבר שהוא לא בדיוק מה שהוא עשה בשנים האחרונות. ברור שלא נקבל אותו. למעשה לא נקבל 7-9 מכל 10 מועמדים שנראיין, כי לא כל מי שלמד הנדסת תוכנה הוא גם באמת מוכשר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, שכר עורכי הדין צנח קשות עקב הצפת השוק. וכך גם יקרה אם השוק יוצף במהנדסי תוכנה. כשעל כל משרה יש עשרות קופצים, לא משלמים משכורות של 5 ספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. עורכי דין מתבססים על שירותים לשוק המקומי שכנראה מוצף. מוצרי היי-טק, לפחות בחלקם, מיועדים לייצוא לכן קשה יותר להציף את השוק המקומי באנשי מקצוע. משבר כלכלי גלובלי יכול לפגוע בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצרי הייטק מיועדים ליצוא. גם מקררים, ובכ''ז אין לך דרישה בלתי-נדלית לפועלי ייצור. מי שמעסיק את (רוב) עובדי ההייטק הן חברות הייטק. מקומיות או שלוחות של חו''ל. וכמדומני, יש גבול לכמה עובדים שהן צריכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל לא מייצרים מקררים, ככל שידוע לי. מקררי אמקור, אלקטרא וכדומה מיוצרים ככל הנראה בתורכיה, יחד עם מזגנים מכונות כביסה ועוד מוצרים דומים. בינתיים מוצרי הייטק בעולם במגמת התרחבות, לכן יש מקום לעוד עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר יצרו. אתה יכול להחליף מקררים בכל מוצר אחר שטרם הועבר לסין / ירדן / תורכיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שאני לגמרי טועה כאן, אבל לתחושתי, כבר היום כדי לקבל "משכורת היי-טק" לא מספיק תואר במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה, וזה כאשר כדי להתקבל ללימודים במסלולים האלה צריך נתונים אישיים גבוהים בהרבה מהממוצע. אם כו-לם ילכו ללמוד את המקצועות האלה, רובם המכריע יהיו בעלי נתונים אישיים נמוכים מהלומדים כיום (ובעבר), כלומר הם לא באמת ישנו משהו. אחד היתרונות בתחום, הוא שדי קל להעריך את היכולות של מועמד בתחום הזה: כמה שאלות מקצועיות על התחום (מבני נתונים, אלגוריתמים בסיסיים, כלים שימושיים, רצוי בתחום שהוא הצהיר על נסיון קודם), חידות תכנות פשוטות (לבנות אובייקט עם תכונות מסויימות ולהפעיל עליו אלגוריתם פשוט) ולבסוף לתת חידת תכנות לא טריוויאלית ולהשאיר אותו עם מחשב לפתור אותה ללא שום עזרה (לא כל כך חשוב אם הוא יצליח, השאלה היא איך הוא בכלל ניסה לפתור אותה). נדיר מאוד שמועמד מצליח לעשות רושם טוב בראיון מקצועי ולהתגלות מאוחר יותר ככשלון (אני מניח שההפך יכול לקרות, מי שלא מתפקד טוב בתנאי לחץ יתקשה לעשות רושם טוב בראיון מסוג זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה. ראשית, אני מכירה הרבה מאוד מתכנתים שלא למדו, ועובדים, ומקבלים משכורות הייטק1. שנית, הבה נניח שבכו-לם, הכוונה לא לכו-לם, אלא להמונים2. אם כל מי שמסוגל, שכלית, לתכנת, אכן יהיה מתכנת. איך יהיו תנאי העבודה שלכם? 1 וחלקם מתנשאים ומנופחים ומלאים מעצמם כטייסים, ממש כאילו סיימו בהצטיינות בטכניון. 2 כלומר, הרבה יותר מדרישות השוק בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, כבר היום מקבלים לעבודה רק 1-3 מכל 10 מועמדים (תלוי בסוג התפקיד) וזה אחרי שהאוניברסיטאות כבר עשו סינון לא רע. אם המונים ילמדו לתכנת אז יתקבלו 1 מ-50 ואלו שלא יאלצו להסתפק במשכורות תת-היי-טק או לעבוד במקצוע אחר, פחות מתגמל. אני לא מכיר כל כך הרבה אנשים שעובדים במקצוע בלי שהם באמת מוכשרים ויכולים להראות תוצאות ועדיין זוכים לתגמול גבוה. הבלופים כאן נחשפים מהר. אולי אנחנו לא מדברים על אותו הדבר? למיטב ידיעתי, לא כל מתכנת מקבל משכורת היי-טק. אולי אנחנו משתמשים באותו מושג לדברים שונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ויתכן. בל תשכח שחלק מהמתכנתים שאני מכירה עובדים עם מעצבים. ומכאן - פרילנסרים. אני לא יודעת כמה הם מרוויחים1. 1 אם כי אני יודעת, מניסיון, שלקוחות בולעים בקלות יתרה את ה-200+ לשעה שגובה המתכנת בהצעת המחיר, ומרימים גבה לנוכח הסכום הנמוך בחצי שאני גובה, ושואלים למה אני לא יכולה להסתפק ב-30. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חלק אחר, אכן עובד בהייטק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכל'ס, אין לי דרך לדעת מי מוכשר. הם עובדים, סימן שמישהו שכר אותם, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהם עובדים ושיש מי שמשלם להם זה ברור. גם אנשים עם 10 שנות לימוד עובדים ברובם ומישהו משלם להם. השאלה היא רק כמה. האם הם מרוויחים 50% יותר מהשכר הממוצע במשק או פי 4 מהשכר הממוצע במשק? האם הם מרוויחים כמו אקדמאי ממוצע או פי 2-3? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לעניין השורה האחרונה: מוסדות הדמוקרטיה כוללים מחאה ציבורית לסוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במצב סביר אדם אמור להוציא עד 30% מהמשכורת שלו על מגורים, אז אני יכולה לספר לך שגם אני, שלא עובדת כצלמת או כעיתונאית, מוציאה יותר. כלומר, למעלה מ30% מהמשכורת שלי יוצא על שכר הדירה עצמו. כלומר, *לפני* חשבונות (שהם חלק בלתי נפרד מעלות המגורים). וזה כשאני עדיין בשלב שבו אני לא מפרנסת משפחה, לא מחזיקה מכונית, גרה עם שותף ועובדת במשרה מלאה *מורחבת*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי רק להבין מדוע התקשורת מגוייסת כל כך לטובת המחאה הזאת. יש כמובן סיבות פוליטיות, אבל כנראה שלקירבה החברתית יש תפקיד חשוב. אני מניח שאם היו מגיעים מתנחלים ומקימים מאהל מחאה באותו מקום עצמו בטענה שבגלל הקפאת הבניה אין להם איפה לגור, הם היו זוכים להרבה פחות כיסוי אוהד. (ואם כבר הזכרתי מתנחלים, אז באסוציאציה מיידית, המשטרה הייתה מנפנפת אותם אחת ושתיים, מפני אני בטוח שבמקרה כזה המאהל היה ''לא חוקי'') אני לא חושב שטוב וראוי שהמחירים גבוהים. אני חושש שיהיה קשה לממשלה לנתב את האנרגיה הפוליטית שיוצרת ההתלהמות לרפורמות טובות שפירותיהן בעוד שנים. התרבות הפופוליסטית תאלץ את הממשלה להראות כאילו היא נותנת פתרונות מיידיים וישירים. המחירים הגבוהים מדי הם תוצאה של התערבות ממשלתית (כך אני חושב), והתערבות פופוליסטית נוספת עלולה לגרום נזק נוסף במקום להועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתנחלים לא זקוקים לתקשורת אוהדת כדי לקצור הישגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על מי שלא צריך תקשורת אוהדת כדי לקצור השגים: זכור לי שדווח גם על מאהל בעיר החרדית אלעד. הוא עדיין קיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על קשיי הדיור של החרדים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתנחלים-שבגלל-ההקפאה-נתקעה-בניית-ביתם מייצגים חלקיק סקטור. אנשים שלא מסוגלים לממן קניית דירה, ועכשיו גם שכירת דירה מסוגלים בקושי, חרף היותם עובדים ומתפרנסים - מהווים דור שלם. _ לו הממשלה היתה טורחת לפעול1, ולא מחכה עד שהמחאה תתחיל והם יאלצו להכנע לפופוליזם, לא היינו מגיעים לזה. באמת כל כך קשה לתכנן בניה בהתאם לגידול האוכלוסיה, לאורך השנים, ולהקצות רשיונות בהתאם? באמת כל כך קשה לא לסגור מעונות סטודנטים לטובת יזמויות נדל"ן-לא-לסטודנטים, ולהרחיב את המעונות הקיימים? הרי חצי מבעיות הדיור בת"א וסביבותיה ובירושלים היו מצטמצמות לו סטודנטים היו גרים במעונות סטודנטים. 1 אני יודעת שקשה לתפוס את זה, לבעלי דיעות מסויימות, אבל בוחרים ממשלה על מנת ש-ובכן, תמשול. ותפעל. ותעשה. בשביל ממשלה שלא עושה כלום, אני רוצה לשלם כלום מיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המרקר, אנשים-שלא-קונים-בתים-בגלל-ההקפאה מייצגים חלק משמעותי בעליית מחירי הדירות בתוך הקו הירוק. כמו, אגב, שאנשים-שלא-נבנה-דיור-בשבילם-בירושלים-בגלל-שתכנית-ספדי (שהתנגדתי לה)-בוטלה מייצגים חלק מעליית מחירי הדירות, כמו גם אנשים-שלא-גרים-במרכז-כי-הממשלה-הקודמת-הייתה-מספיק-מטומטמת-כדי-להקפיא-בניה-במרכז-כדי-שאנשים-ילכו-לפריפריה-בלי-כמובן-לטרוח-לשפר-נמרצות-את-התח"צ-או-לעודד-מעסיקים-גדולים-לעבור-לפריפריה-כולל-עם-הטבות-מס-נוסח-אינטל, מייצגים חלק מעליית מחירי הדירות. אה, וכן: מאוד קשה "לתכנן בניה" בצורה מרכזית. הממשלה 'טורחת לפעול', אבל כפי שדוגמת הקפאת-הבניה-במרכז (לרבות תקיעת תכניות הרחבה מאושרות) יכולה להראות, אחת הבעיות היא שמדיניות הממשלה סובלת אצלנו מעודף תכנון, לאו דווקא מחוסר תכנון. אני לא שייך לאלה שמתנגדים לכל רגולציה, אבל כל הרעיונות לפיהם הממשלה תוכל - בלי הסרת חסמים ביורוקרטיים אלא להיפך, על ידי הוספת בחישה כהנה וכהנה בלי רפורמה בהליכי התכנון והרישוי - לשפר פלאות את המצב, נראים לי מפוקפקים קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי זו מחאה צודקת, ואולי כי רבים מאנשי התקשורת (כלומר, רוב אנשי התקשורת, אלא שהם לא יאיר לפיד וחבריו) נמצאים בדיוק במצב הזה - מעט אפשרויות תעסוקה מחוץ לתל אביב, שכר נמוך, חוסר בטחון תעסוקתי - כך שקל להם להזדהות איתה. ברור שיש להוסיף לזה גם גורמים תרבותיים - לפחות לשלושה ממארגני המאבק התל אביבי יש נסיון בעבודה עם תקשורת, מדובר במחאה קרובה ונגישה ג''ג למסקרים (זה לא סתם שהמאהלים בבאר שבע, ירושלים, חולון וקריית שמונה זוכים להרבה פחות סיקור) ואין לשכוח שאנחנו בשיאה של עונת המלפפונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, גם לפיד מזדהה אפילו שיש לו דירה ובטחון תעסוקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו באייל, אז אני מרשה לעצמי להתקטנן - זה שלאנשים מסוימים קל להזדהות, לא אומר שאחרים לא יכולים גם הם להזדהות. אבל מהכרותי עם המערכות, עורכי העמודים וכתבי החדשות יותר דומים במצבם הכלכלי לאנשי המחאה מאשר ליאיר "אחיי העבדים" לפיד.1 1 שלמיטב ידיעתי כף רגלו לא דרכה במאהל. לא בזה שברוטשילד ולא באחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במאמר, לפיד תוקף את הטייקונים, המתנחלים, החרדים וכמובן את ממשלת ישראל ו"האדונים", נתניהו ושטייניץ. שזה קצת מוזר, היות ורק ביום שני כתב בפייסבּוּקוֹ לגבי מחאת הדיור כי "מצד אחד אני מאוד בעדם, מצד שני מה בדיוק הם רוצים מהממשלה?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מוזר? גם אני מצד המוחים תמהתי וקצת רגזתי על אותו בחור שצווח למצלמה"לא יודע, שיעשו משהו!" הפגנה כזו של כל כך הרבה אנשים משכילים צריכה לנופף בניירות עבודה עשויים וגמורים, לומר הנה מבחר של פתרונות, הנה מטרז' מפורט, הנה עלויות בשקלים, הנה אדמות זמינות... כך שכל חבר כנסת יוכל להביאם לכנסת ולזכות בתהילת עולם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי מאמין לאותנטיות של המחאה אם המסר היה ברור מדי. דווקא ככה היא נראית לי חשובה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביבי ימסמס אותם, מיד הכנסת יוצאת לפגרה, מחרתיים אוגוסט והאוהלים יהיו כסאונות, השוטרים יתחילו לעצור מעשנים, פרובוקטורים יסתננו ויחרחרו מהומות, והרפורמה במנהל תעבור ומחירי הדיור יתייצבו (כמו שהם עכשיו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה נכון. אבל הבעיות יישארו ורק יחמירו, והפער בין רטוריקת ''השוק'' לבין המציאות ילך ויעשה בולט יותר. הסיבוב הבא נראה בלתי נמנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל לפיד אי אפשר לדעת אם הוא כתב את זה או הפייק שלו :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מתוך היכרותי. אכן הצדק עימך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד מחפש בוחרים למפלגה שלו, בקרוב נשמע כנראה גם את אריה דרעי מאותה סיבה. אם מחאת הדיור תתרומם באמת נראה פה מצעד פוליטיקאים. איכשהו, כרגע נראה לי שהמחאה מנומנמת. אולי בגלל החום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי, כמו שמזכיר גיא רולניק, בגלל שכבר הרבה זמן לא היתה איזה מלחמה טובה או פיגוע ראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? אני שמחה שהתגובות הסרקסטיות והמתלהמות(!) שלך מקודם, שבעטיין לא רציתי להגיב, פינו את מקומם לתגובה לא סיסמתית. אז תודה לך (בלי ציניות). בכל אופן, נישאר חלוקים. אני צופה עכשיו בשידור הישיר מההפגנה (בווי-נט) ושומעת אותם קוראים "הון-שלטון, עולם תחתון". לדעתי המחאה הזו הולכת צעד אחד מעבר למחלוקת קפיטליזם-מדינת רווחה. כי גם מדינה קפיטליסטית לעילא אפשר לנהל בהגינות יחסית, באיזון כלשהו בין שחקנים שונים במשק וביושרה ציבורית, ומה שקרה בישראל בשנים האחרונות בתחום הזה הוא (עוקפת את המילה "חזירות") סיאוב לשמו. מגיע לציבור להתמרמר על כך, אחרי שנאנק כל כך הרבה זמן באין מתייחס. אתה יכול לקרוא לשאיפות המהפכניות לשינוי "רומנטיות" או "ילדותיות" אבל המודרניזם הנאור כולו (שהמרקסיזם עם המהפכה המתמדת הוא רק סקציה אחת ממנו, כזכור) עומד על החתירה הזו לשינוי, הרצון לשיפור, האמונה שבני אדם יכולים לעשות את הדברים טוב יותר אם רק יתגייסו במלוא הלהט ויעבדו מספיק קשה לשם כך. "הוודסטוק הזה" - לא ברור לי למה הזלזול. מדובר בחבר'ה צעירים שיושבים שם כל היום, ורוצים במופגן ליצור אווירה של בית. אז הם מנגנים ושרים ומדברים ושותים יחד. מישהי הציעה, ברצינות גמורה, בדף הפייסבוק של אחד המארגנים, שיישבו עם שקים על הראש או ישבתו רעב, כי נראו לה "עליזים מדי". אז מה לעשות, אלה החבר'ה. הם אזרחים וקולם ראוי להישמע. מעבר לזה, האווירה שם היתה מופתית: חוץ משפיכת המים על מירי רגב היהירה, במשך שבועיים של ישיבה בחוץ בחום הזה, צורך בחלוקת משאבים1 משותפים, קבלת החלטות, לחץ תקשורתי וחברתי, לא נרשם סכסוך אחד, לא בינם לבין עצמם ולא מול המשטרה. זה לכשעצמו הישג נאה (בפרט לישראלים). המוחים שייכים לסקטור שאולי נחשב "לא יצרני" (עיתונות, תקשורת) אבל הוא סקטור מצליח שמפרנס משפחות ומזין מודעות פרסום של קונצרנים גדולים במשק. אני לא חושבת שצריך להגן על זכות הקיום שלהם כסקטור. היא עובדה. והתפשטות המחאה למוקדים נוספים ושונים מאוד מלמדת שזו לא רק "מחאת שמנת". האם התקשורת מזדהה איתם יותר מאשר עם סקטורים אחרים? אולי. מצד שני כיוון שהסיפורים לא מאוד קיצוניים (אף אחד שם לא באמת גר ברחוב או חוסך לחם מפיהם של 6 ילדים), אלא סתם מדשדשים בבינוניות, במאמץ סיזיפי לגמור את החודש, זה אתגר גדול יותר להציג אותם לציבור. אז הרבה פעמים התקשורת חסכה לעצמה את הקונפליקט ופשוט הביאה דברים מפי אומרם: פרסמה כפי שהם טורים אישיים שכתבו המעורבים במאבק. או שלחה "שליח אישי", פובליציסט שכותב בשם עצמו (כמו צ'יקי). זה בעיניי פתרון הולם מצד אחד, כי הוא מביא את רשמי השטח לציבור. ומצד שני הוא באמת בעייתי, כי הוא עוקף וחוסך את השאלות הכלכליות הקשות. הן קיימות, אבל זה שהן קיימות לא אומר שצריך להשתיק את המפגינים בפטיש על הראש כפי שאתה מנסה לעשות. 1 אגב, לא ראיתי אם זה הוזכר בתקשורת: הם אפילו הצליחו להקים שם בשדרה בור קומפוסט. לגמרי ח"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט: "שומעת אותם קוראים "הון-שלטון, עולם תחתון". לדעתי המחאה הזו הולכת צעד אחד מעבר למחלוקת קפיטליזם-מדינת רווחה. כי גם מדינה קפיטליסטית לעילא אפשר לנהל בהגינות יחסית, באיזון כלשהו בין שחקנים שונים במשק וביושרה ציבורית, ומה שקרה בישראל בשנים האחרונות בתחום הזה הוא (עוקפת את המילה "חזירות") סיאוב לשמו." מחאה אירונית. מי שתומך בהגברת המעורבות הממשלתית במשק, בתכנון וברגולציה, תומך למעשה בהידוק קישרי הון-שילטון. בקצה הימני של סקאלת ההשקפות הכלכליות יש שוק חופשי ככל האפשר ממעורבות המדינה, ומדינה, שלאנשי עסקים יש אינטרס כלכלי מינימלי להתערב בפוליטיקה שלה. בקצה השמאלי, הצלחה עיסקית תלויה בהחלטות פוליטיות, ואנשי עסקים משתדלים לכוון החלטות פוליטיות לפי צרכיהם. כל מי שחותר שמאלה על הסקאלה הזאת גורם בהכרח להידוק הקשר בין הון ושילטון. הקומוניסטים ודאי מעוניינים בכך. הם רוצים שהון ושילטון יאוחדו לחלוטין. ככל שכדי להצליח או לשרוד בעסקים צריך רישיון ממשלתי, לעמוד בתקן ממשלתי, לזכות במכרז ממשלתי – כך אנשי עסקים חייבים, ואני מדגיש חייבים, להשפיע על הממשלה. ככל שהחקיקה פולשנית יותר ומסוכנת יותר לעסקים, אנשי עסקים חייבים להיות מעורבים יותר בחקיקה. חייבים, מפני שמי שמזניח חובה זו, יפול קורבן למתחרים שלו, שיצליחו לכוון את מעורבות הממשלה לטובתם ונגדו. כיצד השילטון יכול לתכנן כללים והגבלות לפעילות העסקים? ברור שחייבים להתיעץ עם "ראשי האירגונים הכלכליים". יושבים עם "ראשי המשק" ועושים "עיסקת חבילה". הרי לא יתכן לתכנן ללא אינפורמציה, ללא הבנה, ובניתוק מהאנשים שיצטרכו לבצע את התוכנית. ברור שפוליטקאים חייבים להתפשר על האינטרסים של כלל הציבור לטובת אינטרסים של עסקים מרכזיים. כשלון עיסקי הופך בקלות לבעיה פוליטית לממשלה, אז הממשלה חייבת לוודא שלא יהיה כישלון כזה. ברור שככל שהקשר מתהדק, אינטרסים כלכליים מעורבים באינטרסים פוליטיים וביחסים אישיים.זה המצב האנושי הטבעי. כאשר יש קשר הדוק בין פוליטיקה וכלכלה קשרי הון-שילטון אינם שחיתות, אינם סיאוב כמו שאת חושבת (וכמעט כולם חושבים כמוך). הם מובנים בשיטה, ומתגברים ככל שמתקרבים לצד השמאלי של הסקאלה, ככל שגוברת הסימביוזה כלכלה ושילטון. אני מזלזל ב"הוודסטוק הזה" כשיטה לקבל החלטות כלכליות. ברור שזו שיטה לא רציונלית ולכן לא ראויה לקבל החלטות. כסכנה - אני לא מזלזל בה כלל. זו תופעה חמורה ומסוכנת. אני חושב שהתופעה היא סימפטום לבאג בשיטת הממשל שלנו. בעיקרון דמוקרטיה היא שיטה ראויה להחלטות אמוציונליות. בסדר, ערכיות. הדמוקרטיה מאפשרת לציבור כולו להכריע בנושאים שאין בהם הכרעה אובייקטיבית. לכך היא מתאימה. כל השיטה הפוליטית שלנו מבוססת על אי-רציונליות. השיטה היא לשדל, להשפיע ריגשית, ולא לשכנע בהגיון. בנושאים הקשורים לזהות, לסמלים לרגש, זה לא משנה. לא הייתי קצת כאן, ועכשיו קראתי קצת בדיון, ותראי בעצמך איך איזי מקבל עובדים לחברה שלו. בודק כל אחד בזכוכית מגדלת. אולי אחד ממאה מתקבל אצלו. תראי את עפרונית איך היא יודעת באחוזים כמה היא מרוויחה כמה היא משלמת... את נועה, כמה כואב לה שהיא צריכה לשלם שכר דירה. למה? מפני שמדובר בכסף. כסף שלהם. זה עניין רציני, זה כבר לא עניין לוודסטוק, לסיגנון קבלת החלטות של דמוקרטיה. דמוקרטיה מתאימה להיות רק המעטפת של השוק. את ההחלטות הכלכליות צריך כל פרט וכל עסק לקבל בכובד ראש בעצמו. כך יש התאמה מירבית של סמכות ואחריות, כך מתקבלות החלטות הגונות ואחראיות יותר. בדמוקרטיה הציבור מקבל החלטות בקלות דעת, אנשים שמקבלים החלטות אישיות בכובד ראש, מתנהגים כאספסוף מוסת בנושאים ציבוריים. התקשורת מעוניינת ברייטינג ומלבה בכוונה הסתה והתלהמות. לפוליטיקאים יש אינטרס ברור לרכב על הגל ולהתחנף לאספסוף. אין התאמה בין האינטרסים של השחקנים העיקריים ובין האינטרס הציבורי. אני כבר לא מדבר על הקושי של תכנון מרכזי, או הבעייתיות של הפרוטקציוניזם ביחסי הון-שילטון. אני מדבר על הטירוף של המערכת. הבאג הוא שאפשר לעשות שימוש לגיטימי לכאורה במנגנונים דמוקרטיים כדי לקדם עניינים כלכליים של עסק או מגזר, בין אם הם הון-שילטון או וודסטוק-שילטון. 1. השיטה הדמוקרטית לא מתאימה לכך. היא לא רציונלית וקשה לה לקבל החלטות טובות. 2. הדמוקרטיה לא נועדה למשול. זכויות הפרט, התכנון האדברסלי של המוסדות הדמוקרטיים והזמניות שלהם נועדו להקטין את המשילות שלה. היא נועדה לשמש stub לשילטון אמיתי (דיקטטורה). הדמוקרטיה חלשה מכדי לתכנן ולבצע באופן אפקטיבי. היא נועדה לשמש מעטפת בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אגיב לך סעיף סעיף. אומר רק שני דברים: 1. אתה מדבר תיאורטית - בעולם התיאורטי שלך קשרי הון-שלטון מתקיימים רק במדינה סוציאליסטית. בפועל, בישראל תמיד היו קשרים כאלה, אך הם העמיקו והתרבו ככל שהמדינה נטתה לקפיטליזם. זו טענה שכבר גובתה בעובדות ומספרים אין ספור. רק לתיאוריה היא לא מתאימה, וחבל. 2. אכן, המפגינים מדברים מדם ליבם. אבל זה לא אומר שהם "לא רציונליים". כפי שכל אחד ואחת ממי שהזכרת יודע מה משכורתו וכמה הוא מוציא על כל סעיף, כך הם יודעים על מה הם כבר לא מסוגלים להוציא, ועל מה הם מסרבים להמשיך להוציא. הכעס על חוסר האיזון המצמית שנכפה עליהם יוצא בצורה מרירה, ובטענות כלפי הממשל והמערכת, אבל זה עדיין מאוד רציונלי שהם מבקשים סדרי עדיפויות אחרים מהמדינה. אתה מטיף לאחריות אבל ההטפה הזו גורמת לך לתייג גם את הטענות המוצדקות כבכיינות. זה דווקא קל, כי הטענה "לכו לעבוד, בכיינים" היא מנטרה אולטרא-קפיטליסטית שגורה, אז לא צריך בעצם להמציא שום דבר. נכון, אתה לא מסכים שהמדינה צריכה לדאוג לדברים כאלה, או להקל על האזרח הקטן בסעיפים אלה. כאן מגיעה אפילו המחלוקת שלנו למבוי סתום (ודיוני שו"ח זה לא התחום שלי ממילא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה לא יכול לקרות לפי הגדרה. מבחינתי קפיטליזם הוא שו"ח, כלומר חופשי מהתערבות שילטונית ומיחסי הון שילטון. יתכן מצב של ערוב כזה לאחר הפרטה, או כפי שהיה במדינות פשיסטיות בהן השילטון סגר עניינים עם תעשיינים גדולים שהיו מקורבים אליו. מבחינתי זה לא קפיטליזם, זה סוג של זכיינות, מצב שבו בעלי פרוטקציה הם זרוע של השילטון. אם לאחר הפרטה, נוצר מצב ביניים לא תקין כזה של עירוב הון-שילטון, צריך להתקדם הלאה, ולפתוח את השוק לתחרות מלאה ללא רגולציה. 2. המפגינים ודאי רציונליים, ולא מפני שהם "צודקים". הם פועלים לפי האינטרס שלהם, לכן הם רציונליים. לכל אחד יש אינטרס לקבל משאבים על חשבון אנשים אחרים. מנגנון קבלת ההחלטות של הדמוקרטיה הוא לא רציונלי. לכן יש למפגינים סיכוי טוב להצליח. הקביעה שלך שהם צודקים היא סובייקטיבית, אמוציונלית. את לא יכולה להראות שהם צודקים יותר מבעלי הדירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מאבק בין השוכרים לבעלי הדירות, אלא בין השוכרים ובעלי דירות בפוטנציה, למדינה (מנהל מקרקעי ישראל), המנהל מנוהל תחת חוק יסוד אדמות המדינה, תיקון בחוק לשחרור כל הקרקעות שמופיעות בתב''ע הקיימת היא כל התכנון המרכזי שצריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז תשובה, בן-דוב, דנקנר ודומיהם יקנו את הקרקעות והכל יהיה בסדר. אחלה תוכנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם ישמור! קודם כל דיור ציבורי מינימליסטי לכל דורש, אח"כ דיור להשכרה ליזמים ובסוף קצת למגדלי פאר וצמודי קרקע שיממנו ממסיהם את העלויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהקטנת רגולציה מגבירה תחרות ומורידה מחירים. אבל מדיניות כזאת נושאת פירות רק לאחר פרק זמן ואולי שנים. מבחינה פוליטית, כאשר ההתלהמות היא כאן ועכשיו מופעל לחץ על המערכת הפוליטית לספק תוצאות מיידיות, או לפחות להראות כפועל בצורה אגרסיבית וישירה כדי לפתור כביכול את הבעיה. ואז מגיעים לפתרונות כמו חוק דיור בר-השגה. ראש הממשלה עמד בגבורה ולא נכנע ואכן הוא מקבל על הראש מטמקא. (בכל מקרה הוא היה מקבל הראש משם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור? הקטנת רגולציה יכולה גם ליצור מונופולים (או דואפולים, או קארטלים) ולהעלות מחירים, או לעשות עוד הרבה דברים מוזרים אחרים, בלתי צפויים ולעיתים קרובות בלתי רצויים. הדינמיקה המתקבלת מאינטרקציה של הרבה סוכנים עצמאיים (ועוד אנושיים!) אינה טריוויאלית בכלל כפי שאפשר בטעות לדמיין עם מניחים שמודל השוק-החופשי הקלאסי הוא חזות הכל (או אפילו "סתם" מתאר סיטואציה טיפוסית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהייתי נמהר ופשטני מדי. אולי אתה יכול לקשר למשהו מעניין בנושא זה? אם אין משאב מוגבל שמישהו משתלט עליו, ואין רגולציות בסביבה שמגדילות את סף הכניסה של מתחרים, יהיה קושי למונופול, אם נוצר, להעלות מחירים יותר מדי. אבל כן, מייד חשבתי על מיקרוסופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירוניה: דווקא המשפט האחרון שלך אמוציונלי לעילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הבעיה העיקרית בתזה שלך, היא שמעולם לא היה שוק כזה, חופשי-חופשי בלי שום מעורבות ממשלתית. תמיד הייתה מעורבות ממשלתית בענייני תחבורה, מיסים, מכסים וכו' בכל מקום אליו תלך. לממשלה יש תפקיד חשוב בכל משק לבצע דברים שהשוק הפרטי לא יכול לעשות (חינוך, בריאות, תחבורה, שבירת קרטלים, בנק מרכזי ויש עוד). השאלה היא לאן זורמים הפירות? ובשורים האחרונים של הפרטה מצטברת, הפירות זורמים יותר ויותר לכיסיו של מיעוט קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תומך בשו"ח "חופשי-חופשי". הייתי למשל מעדיף שישראל תקבל דירוג טוב בIndex of Economic Freedom [Wikipedia]. השאיפות שלי צנועות באופן יחסי. די ברור ששוק פרטי יכול לספק שירותי חינוך, בריאות, תחבורה. שבירת קרטלים ובנק מרכזי שייכים לקטגוריות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שוק פרטי מספק חינוך, בריאות ותחבורה? אפילו בארה"ב הממשלה סוללת את הכבישים, מממנת טיפולי בריאות ובערך את כל המחקר הרפואי, וכמעט כל המורים מועסקים על ידי הרשויות המקומיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שחינוך, בריאות ותחבורה נכללים ברשימה של "דברים שהשוק הפרטי לא יכול לעשות", היא מוזרה מפני שכולנו יודעים על נותני שירותים פרטיים בתחומים אלה. יתכן שממשלות מעורבות, ודוחקות אולי את השוק הפרטי, אבל פתרון פרטי ודאי אפשרי. אולי יש אי הבנה ביננו בהגדרות? דעתי, שאינה רלוונטית כלל לשאלת היתכנות שירותים פרטיים, היא: בהכללה המערכת הפרטית מסוגלת לתת שירות איכותי וגמיש יותר, אבל גם לא שיוויוני בעלות ובאיכות. ככל שהשירות חיוני יותר, המשתמשים חלשים יותר והתחרות הצפויה בין הספקים קטנה יותר, הייתי מעדיף שירות ציבורי, או לפחות מעטפת ציבורית סביב המשתמשים וקבלנים פרטיים מסביב. ברוב המקרים הייתי מעדיף מערכת פרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהנקודה היא שהמערכת הפרטית יכולה לתת שירות איכותי1, אבל אין לה אינטרס, לפחות לא אינטרס כלכלי, לתת שירות *לכולם*. 1במידה זהה או גבוהה יותר, זה פחות רלוונטי כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שלמערכת הפרטית יש אינטרס להרוויח, לא לתת שירות טוב. ולהרוויח אין פירושו בהכרח - שירות טוב. __________________ והחפצים בדוגמא - ראו את הפרטת שירותי האחיות לבתי הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון. הרושם שאני מקבלת הוא שכשיש מוצר שרשויות ציבוריות מספקות אותו, גופים פרטיים מציעים בדרך כלל גירסה משופרת שלו1. כשמוצר מסופק רק על ידי השוק הפרטי המצב שונה.2 הבעיה עם "מעטפת שירותים פרטיים" שציינו כאן קודם, היא שלא פעם הם מדרדרים את השירותים/מוצרים הציבוריים, כך שבסופו של דבר הם הופכים להיות הברירה הסבירה היחידה3 1 זמינות גבוהה יותר של רופאים, כיתות יותר קטנות וכו'. 2 כמו בדוגמא של הפרטת שירותי האחיות. 3 הפרטה זוחלת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת לחלוטין באבחנה שלך. אבל, ואבל גדול, בשוק חופשי יש תחרות ויש לקוחות ויש מידע. הספקים נאלצים לאזן בין הצורך לחסוך ובין הצורך להשיג לקוחות. בדוגמה שנתת השירות הציבורי משתמש בקבלן כדי לחסוך בהוצאות. הלקוח הוא השירות הציבורי ולא ההורים. ולכן הקבלן חוסך בהוצאות על חשבון איכות השירות, והוא יכול לעשות זאת מפני שההורים אינם יכולים להחליף אותו בספק אחר. זו אינה דוגמה טובה לשירות פרטי, מפני שלא נוצר שוק, וההורים לא קיבלו זכויות של לקוח. השירות נשאר שירות ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם הספקים מתאמים מחירים בינם לבין עצמם... בשוק גדול, אין בעיה. בשוק קטן - אם יש 3 ספקים, נניח? את התוצאה אתה רואה בחברות הסלולר. ___________________ אגב, בדוגמא שנתתי, אפילו לא נחסכו הוצאות. השירות היום, כושל כפי שהוא, עולה למדינה יותר כסף מבעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק קטן ובשירותים מסוימים, זה לא עובד ככה. בשוק קטן כמו ישראל, יש תחומים שאין הרבה מקום לתחרות בטווח הארוך. מהר מאוד מספר השחקנים בשוק החופשי והמופרט מצטמצם למספר קטן של גורמים מנצחים. הגורמים האלה שמים את ידם על השוק, מתאמים זה עם זה מחירים, נהנים מביקוש קשיח למוצרים אותם לא ניתן להשיג בשום מקום אחר ונחים על זרי הדפנה של משק שהוא אמנם מופרט אבל בכל זאת ריכוזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש ספקי שירותים פרטיים בתחבורה, חינוך ובריאות. ובכל זאת, בכל שוק בעולם, הם באים כתוסף למערכת ציבורית. אם השוק הפרטי מוכר מכוניות, אז הממשלה סוללת כבישים. אם יש מורים פרטיים, אז הבית ספר הוא ממשלתי. אם יש רופאים פרטיים - בתי החולים במימון ממשלתי. אין שוק בעולם המפותח, שהממשלה היא לא השחקן המרכזי והגדול ביותר בשלושת תחומים אילו. ואם יש, אשמח לדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאתה צודק. מה הנקודה? אולי העולם המפותח הולך לכיוון לא טוב. הרי יתכן שיש תהליך שבגלל שיפורים טכנולוגיים הממשלה מסוגלת לשלוט יותר, והציבור מצפה ממנה לשלוט יותר. נניח שיש התפתחות כזאת. כיצד אתה יודע שזו התפתחות חיובית? גם הכניסה לימי הביניים הייתה התפתחות, גם עליית האידאולוגיות הטוטליטריות במחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה התפתחות שקרתה בכל העולם המפותח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מי אתה מציע שיסלול כבישים? מי ידאג לחיסון כלל האוכלוסייה? מי יידאג שגם ילדים עניים ידעו לקרוא? בקיצור, מה אתה מציע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בעיקרון, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הסיבה לתופעה. אם מבינים את הסיבה, יש סיכוי למצוא פתרון. יש הצדקה כלכלית לקונסולידציה של השוק אם יש יתרון לגודל. כמו למשל בתעשיית הרכב העולמי, או בתעשיית המוליכים למחצה. לרשת שיווק גדולה יש יתרון על פני חנות מכולת. יש לנו שתי רשתות שיווק מובילות מגה ושופרסל, אבל גם כמה וכמה רשתות קטנות יותר. האם השוק ריכוזי מדי? בפאתי הערים, באזורים שיש בהם סניפים קרובים של כמה רשתות יש תחרות, במרכזי הערים פחות. מדוע? אני לא יודע את התשובה, אבל יש לי כלל אצבע: בכל פעם שאין תחרות - חפש את הממשלה. תמיד יש לחשוד שקיימת רגולציה כלשהי שמשפיעה בעקיפין. אני חייב להודות שכלל האצבע הזה מושפע מהשקפת עולם, ויתכן שלפעמים אינו מוביל לתשובה הנכונה. בהרבה מקרים אין צורך לחפש השפעות עקיפות. יש לנו חמישה בנקים, ארבע קופות חולים, שלוש חברות סלולר שתי חברות טלוויזיה רב-ערוצית ואחד אלוהינו שבשמיים. לא בגלל קונסולידציה, אלא בגלל רגולציה. (בתחום הבנקאות היו גם מיזוגים, אבל הוא מרוגלץ מכף רגל ועד ראש) לפעמים יש מגבלות על יבוא מתחרה. בתחום החקלאות מדובר במשק ריכוזי לחלוטין (אני חושב שהמצב השתנה בחלק מהענפים). יש לנו חברת חשמל אחת, רכבת ישראל אחת, ומקורות אחת - חברות ממשלתיות. הייתה תקופה שבמקום אלוהינו שבשמיים הייתי יכול לכתוב בזק. הרבה פעילויות מקומית מפוקחות ודורשות רשיון שמקטין תחרות. למשל יבוא רכב, או תחבורה ציבורית. בקיצור, זה מה שעולה בדעתי כרגע, יש לנו משק קטן ומבודד וזו בעיה אמיתית, אני לא יכול לבטל את הטיעון שלך, אבל יש לנו גם ממשלה גדולה ופעלתנית שדוחפת את האף שלה למקומות שלא צריך וגורמת בעצמה להגדלת הריכוזיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יודעים גם על נותני שרותים פרטיים בתחום הבטחון והשיפוט, ובכל זאת איננו ממהרים לקבוע שהשוק הפרטי יכול לספק פתרון בתחומים אלה. בתחומי החנוך והתחבורה לא נכון לקבוע שהממשלות ''דוחקות את השוק הפרטי'' אלא שהשוק הפרטי מנסה להדחק פנימה ולהציע שרותים משלימים בעיקר לפלחי הפרימיום של הלקוחות. לא ראינו בשום מקום שהוא יכול הלציע פתרון - אין בעולם מדינה שמערכת התחבורה או החנוך שלה מתבססת על ''הפתרון'' של השוק הפרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני שומע אפשר להתרשם שמערכת המשפט צועדת בעוז בכוון הפרטה. שופטים מפעילים לחצים על הצדדים להגיע לפשרה באמצעות מו"מ, או לפנות לבורר או מגשר פרטי. רק חבל שהמערכת הזו לא שקופה יותר. הדחיקה בתחומי החינוך והתחבורה זו שאלה של פרספקטיבה הסטורית. בתקופת הצמיחה שלאחר מלחמת האזרחים בארה"ב מסילות ברזל נבנו ע"י ה"ברונים השודדים" ולא ע"י הממשלה. כשחוזרים למאה ה-19 החינוך היה פרטי או ציבורי מקומי ללא מעורבות של הממשלה הפדרלית. משקיף מודרני היה נדהם לגלות כמה מעט עשו ממשלות במאה ה-19, וכמה מעט מיסים גבו. האמת היא שתשתית תחבורה יכולה להיות בעייתית ללא תכנון מרכזי. אבל חינוך? מדוע חינוך לא יכול להיות פרטי? בסופו של דבר מדובר בפעילות מקומית. מדוע שלא יקומו חברות שמפתחות תכניות לימודים, שיהיו חברות רייטינג שמדרגות מוסדות חינוך? יש לנו גני ילדים פרטיים, מכונים להכנה לאוניברסיטאות, הכשרה מקצועית פרטית, מכללות פרטיות. בהחלט אפשרי וגם רצוי. חינוך הוא תחום שבו צריך לשאוף למצויינות, ושוק תחרותי יכול לסייע בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים לוחצים - ואתה חושב שאיכות השיפוט שהצדדים מקבלים אם הם נכנעים ללחץ היא טובה יותר? "בורר" או "מגשר" הם שמות לאנשים שתפקידם אינו לדאוג לצדק אלא לחסל את הסכסוך במהירות: להשפיע על אנשים לוותר על מה שהם מאמינים בו כדי להשאיר את הענין מאחור. זה לא תפקידה של מערכת שיפוט, בעיני. לאחר מלחמת האזרחים בארה"ב הברונים השודדים בנו מסילות בעידודה הנדיב של הממשלה הפדרלית. בתקופות מאוחרות יותר חברות הרכב קנו מסילות ברזל בארה"ב על מנת לפרק אותן, וכך הביאו את המדינה הזו למצב בו היא מפגרת בתחבורה רכבתית אחרי כל מדינות אירופה עם הרכבות הצבוריות שלהן. גם ההפרטות בענף הרכבת לא הראו השגים גדולים (ע"ע בריטיש רייל). משקיף מודרני היה נדהם לגלות כמה מעט פעלו ממשלות במאה התשע עשרה בתחום החנוך ובתחומים אחרים. הוא גם היה די נדהם לראות מה היה מספר שנות הלימוד הממוצע שילד זכה להן אז, ומה היה קצב ההתקדמות של האנושות באותה מאה לעומת קצב ההתקדמות במאה העשרים. אם חנוך יהיה פרטי אז העניים לא יוכלו להרשות אותו לעצמם, או יוכלו להרשות לעצמם רק גרסת דיאט-לייט שלו. פרושה של "מצוינות" יהיה "מי שיש לו כסף לשלם הרבה יקבל הרבה, ומי שאין לו יאכל אותה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב זה מגיע לדיון שו''ח. ייאוש. (הטענה לא מופנית אליך אישית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היד הנעלמה מכוונת כל דיון לענייני שו''ח (אדם סמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. זה גודווין בפני עצמו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |