 |
בראש ובראשונה אני מאוכזב מכך שלא עלו על שום דבר מהרמזים שלי בתגובה 571934. מילא זה שאף אחד לא הסיק מסקנה מהקישור שנתתי למאורעות מהתקופה, ושהזכירו את הדבר השימושי לבית הספר בשמו. לא ציפיתי כבר ליותר מדי. אבל זה שאני מתפרץ לאמצע ויכוח וזורק עובדות שגויות ואף אחד לא טורח לתקן אותן (אפילו לא מי שנגדי)? ציפיתי מכם לקצת יותר.
* במקרה של ספרד "שכחתי" להזכיר את האיחוד בין ספרד ופורטוגל מאה שנה מאוחר יותר.
* במקרה של שבדיה ונורווגיה: היה ביניהן איחוד אישי כבר בשנת 1319. אבל אני כיוונתי לאיחוד המפורסם יותר שהיה קצת מאוחר יותר, והתפלאתי שאף אחד לא הזכיר אותו.
הסיפור מתחיל בעצם לא עם הבן המאומץ אלא עם האם המאמצת: כמו שניסיתי לרמוז בתגובה 570357 היא הייתה מלכה - החזיקה בשלטון בפועל (מצב נדיר יחסית באירופה של ימי הביניים). מדובר על מרגרט הראשונה מדנמרק. היא נולדה בשנת 1353 למלך דנמרק ונישאה לבנו היחיד של מלך נורווגיה. אבל גם אחיה שלה לא החזיקו מעמד יותר מדי ואחרי מות אביה עברה הירושה אליה. או ליתר דיוק: לבנה אולף. בנה הוא כזכור גם בנו של מלך נורווגיה. אבל (בגלל האיחודים הקודמים בין נורווגיה לשוודיה) הוא גם היה נכדו של מלך שוודיה. כעבור 5 שנים מת מלך נורווגיה ואולף הצעיר ירש גם את התואר מלך נורווגיה.
אבל כעבור שנתיים נוספות קרה אסון: אולף מת. מרגרט המשיכה לשלוט בממלכתה הכפולה כעוצרת. היא גם החלה לטפח שאיפות לכיבוש הכתר השוודי, מכיוון שהשוודים לא היו מרוצים ממלכם. היא החליטה למצוא תחליף לבן. המועמד המתאים היה צריך להיות צאצא לכל שלושת בתי המלוכה, אבל בשל הסמטוכה הכללית ששררה בין מלכי אירופה, זה כנראה לא היה כל כך קשה. כמוכן אני מניח שהיא חשבה, כמו מייסדי מדינתנו, שלמדינה חדשה צריכים שליט פולני. היא מצאה משהוא קרוב: בוגוסלאב בן ורטיסלאב מפומרניה [ויקיפדיה].
היא אימצה את בוגוסלב (ששינה את שמו לאריק מפומרניה). ועכשיו היא ניגשה למשימה הבאה: ההשתלטות על שוודיה. בתמיכת רוב האצילים השוודיים היא ניצחה את מלך שוודיה והטילה מצור על שטוקהולם, שם התבצרו תומכיו.
אבל אותו מלך שוודיה היה בעצם דוכס מקלנבורג מגרמניה. האיום של הדנים להעיף אותו ואת הגרמנים משטוקהולם עצבן את הגרמנים. אנשי מקלנבורג גייסו צי של שכירים לעזרתם. אותם שכירים מצאו בהדרגה מקורות פרנסה אחרים באזור: שוד ימי. ר' Victual Brothers [Wikipedia].
בסופו של דבר הוכתר אריק בקתדרלה שבעיר קאלמאר כמלך שוודיה, נורווגיה ודנמרק. זה נודע כאיחוד קאלמאר [ויקיפדיה].
מקור הכנסה חשוב שהוא מצא לעצמו בהמשך היה מס על המעבר בין הים הבלטי לים הצפוני. המס הזה הפך למקור הכנסה חשוב לדנמרק במאות השנים הבאות. באנגלית (למה דווקא אנגלית?) הוא נקרא Sound Dues [Wikipedia].
אבל בשנים שלאחר מכן סדרה של שביתות בחלקים שונים של ממלכתו גרמה לו בסופו של דבר לנטוש את כסאו ולעבור לאי גוטלנד שבים הבלטי, שם הוא התפרנס משוד ים, כמובן. בערוב ימיו הוא חזר לפומרניה והיה שוב לדוכס מפומרניה.
ואיחוד קאלמאר? בסופו של דבר גוסטאב ואסה פירק אותו בכך שהוציא ממנו סופית את שבדיה. הוא ייסד את בית ואסה שהאחרונה בו הייתה כריסטינה. האיחוד בין דנמרק לנורווגיה המשיך עד ימי נפולאון, שאז דנמרק (לרוע מזלה) לא נטשה את נפולאון בזמן כמו שוודיה ונענשה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש