בתשובה לdd, 31/05/11 16:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הדאגה של הישראלים הנאורים לזכויות האדם של הפלסטינים נוגעת ללב". מתברר שהיא גם נוגעת לכיס. שכן להיות פעיל זכויות אדם זו פרנסה טובה. כפי שמספר יותם פלדמן, (בנו של העו"ד) ברשימתו "התנועה למען זכויות האקטיביסט (והאדם)" -http://haemori.wordpress.com/2011/01/17/feldman3/ למען הסר כל ספק, דברים אלה אינם מתייחסים לעמיתנו גיל, והם מובאים בפתיל זה מטעמי נוחות (ע"ע מנוע החיפוש) בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעורר מחשבה. חבל רק שהוא לא עבר הגהה בטרם פרסום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות נוראי. יותר גרוע זה כשספרים מודפסים לא עוברים הגהה. __________________ זה עתה סיימתי לקרוא את ארבעת כרכי שיר של אש וקרח שיצאו עד כה. בשלישי בכל עמוד שני יש שגיאת הקלדה, לשון, חילופי זכר-נקבה או טעות תרגום. נכון שאלה ספרים עבים. אבל איך זה שבקדמת עדן, ענבי זעם, זעקת הקרב וטירת מאלוויל, כולם ספרים בני מאות עמודים, אין שגיאה אחת? איך זה שבשר הטבעות (תרגום לבנית) על 3 כרכיו אין שגיאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מסתמא הבן הפחות מוצלח של אביגדור פלדמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הפחות מוצלח אך בעל חוש עיתוי מפותח... אני בספק אם שלטונות מצרים היו ממהרים לשחררו בזריזות כה רבה באם היה נעצר היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעניין אם הוא הבן הלא מוצלח, הנכד שסרח, או האח שברח, מה שמעניין פה זו הרשימה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם יש לו עוד בן, אבל הבן הזה כותב בראשית דבריו: "לא רק שצמחה קהילה של זכויות אדם, אלא שגם חבריה החלו להתפרנס מכך באופן סביר ומעלה. מכונית הסובארו הלעוסה-מהוהה של אבא שלי, הפכה לפז'ו, הפז'ו להונדה, וההונדה ל-BMW. כך גם הדירה השכורה ביפו שקודם לג'נטריפיקציה היתה לבית די מרווח בתל אביב (בו אני מתגורר כיום)." מעניין איך עורכי דין מוכשרים אחרים שאינם א' פלדמן ואינם מזוהים עם מאבק לזכויות אדם, הצליחו לקנות דירה, ואיך סתם אנשים הצליחו לקנות דירה, בטח לא ממשלח ידם. הפיסקה הזאת תמוהה ומרמזת על המשך המאמר, שבאין לי שם תואר אחר הייתי אומרת עליו WTF. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין אנשים שמרוויחים כסף מעבודתם או ממקורות מפוקפקים שרשויות החוק/המס אמורות לבדוק (ועפי"ר גם בודקות, במיוחד בשנים האחרונות עם התעורר המודעות לנושא זה), לבין פעילים בארגונים שמקובל לגביהם במשך שנים (עד לשנים האחרונות) שהם התנדבותיים. הדבר האחרון שיש לומר על הפסקה הזאת הוא WTF. להיפך - היא חשובה ויש בה עניין לציבור במדינה מתוקנת (או במדינה שהיא לפחות מתוקנת בשאיפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה את זה. עו"ד אפילו חצי עסוק וחצי מוכשר מעו"ד פלדמן לא יכול לרכוש דירה ומכונית מעמל כפיו? המכונית והדירה של של אביגדור פלדמן הן עדויות למשהו? מה הקשר בין המכונית והדירה של אביגדור פלדמן לבין מה שהבן המבולבל שלו חושב שהוא מנסה לומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי רק הרגע אמרת, בתגובה 573531, "בטח לא ממשלח ידם", ועכשיו זה כבר שינה כיוון ל"... לא יכול לרכוש דירה ומכונית מעמל כפיו?". כוונתי איננה לקנטר אבל צר לי, כל זה לא לעניין והבן של פלדמן לא מבולבל אלא הוא אדם עם ראיה נכוחה ונסיון חיים אישי. פלדמן האב הוא נקודת המוצא שלו לעיסוק בנושא, אבל הנושא הוא העניין כאן, ולא פלדמן באופן אישי או כך-וכך מעמיתיו למקצוע, או אנשים אחרים ואיך הם מרוויחים את לחמם (את התשובה, אגב, את הרי יודעת - התשובה לפחות בחלקה היא שאנשים פשוטים - וכאלה הם רוב האנשים - בד"כ מרוויחים את לחמם בדוחק רב, אם בכלל. הם לא נמצאים באייל, אגב). הנושא הוא העניין והוא שמעניין, והוא נושא רחב פי כמה משלושה-ארבעה פלדמנים. אם מדובר באנשים ישרים (ואני מעדיפה להאמין, לפחות בשלב זה, שאכן מדובר באנשים פחות-או-יותר ישרים) - הדרך להתמודד עם סימני השאלה המועלים ציבורית איננה באמצעות טמינת הראש בחול ואמירות ממחלקת "תלכו לעורכי דין אחרים...", וכיו"ב - הדרך להתמודד היא באומץ, ביושר ובעיקר במתן תשובות אמת לציבור (שחלקו מורכב מאנשים עובדים, שקטים, בעלי דעות שמאליות ובלתי פעילים פוליטית. לא כל מי ששמאלי הוא "אקטיביסט"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(''בטח לא ממשלח ידם'' נאמר באירוניה, ברור שממשלח ידם אלא ממה.) ואני עדיין לא מבינה לאן חותרת, נראה לי שאת מעורה בנושא, תסבירי לי במפורש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היותי מעורה בנושא הוא עניין שאיננו לכאן. אני לא חותרת לשום מקום, לא קולטת אירוניה ולא יודעת איך להסביר את דבריי בעברית טובה יותר משכבר הסברתי. בתגובה 573503 זה נאמר הרבה יותר בקיצור ונראה שגם יותר ביעילות מכל מה שאני הצלחתי לומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-( אם הייתי מבינה את המאמר לא הייתי שואלת, אני בכנות לא מבינה לאן הוא חותר ואם הוא בכלל מתאר דברים נכונים (לא, על פי הפסקה שציטטתי), מה המצב, האם הוא מיוחד לשמאל, האם הוא נובע מגודלו האפסי של השמאל, האם הוא נובע מעצלות השמאלני, מה לא בסדר במצב, איך זה אצל אחרים בארץ ובעולם, איך לתקן את הטעון תיקון, והאם חכם לשאול את שאלות כאלה ב"מקור ראשון" שקישר למאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שנפל לי האסימון, אני מבינה מה הבן בתמימותו האינסופית מנסה לומר: שאנשים שלוחמים בעד אידאולוגיה אסור שהם יקבלו כסף, זה "לא מוסרי", זה חייב להיות בהתנדבות. ובגלל שהוא ישר הוא מדבר על השמאל ולא מדבר על הימין. ומתוך היושרה השמאלנית הוא מרגיש צורך להביא עדויות מעצמו ולנזוף בעצמו, וגם באביו שכאן הוא ממש מתחיל להתבלבל, ונדמה לו שהאוטו והבית וכל מה שהרוויח אביו העו"ד המצליח הוא מהעבודה על זכויות אדם. עכשיו אני מבינה שהוא ילד מתוק ונאיבי, נאיבי כפול שמונה כי הוא לא חשב איזה חומר קריאה משובח זה להמוני הימנים, שאצלם כמובן כל העבודה היחצנית כולל הטוקבקיסטים היא בהתנדבות ולא ממומנת מתרומות זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שזה אומר לפחות בעיניי, ולצורך העניין זה לא משנה אם מדובר באג'נדה שמאלנית או ימנית, הוא שאג'נדה, ודעת קהל במשחק הדמוקרטי, הם גם עניין של מקורות מימון. ישנם אנשים, או גופים פוליטיים שמעוניינים להשפיע על דעת הקהל באופן שישפיע על המשחק הפוליטי לטובתם, על דרך של העברת מסרים באופן שיטתי לאורך זמן, ועל דרך של שטיפת מוח לציבור. מה שנראה לעיתים כאילו הוא עוררות של המצפון הפרטי, עשוי להיות בפועל תעמולה מכוונת לפי תכנון מוקדם של מסרים. כולנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל בעלי דעות עצמאיות, אבל במקום שבו אנחנו מאבדים את היכולת לבקר לא את האחר אלא את עצמנו, ובמקום שבו אנחנו מגלים קנאות חסרת פשרות, צריך להתחיל לחשוד. מעניין אותי לדעת האם הבחור הזה אשר "היה נתון לעינויים בירושלים" הינו אדם מוסרי בעינייך, או סתם אידיוט. האם הוא מוסרי יותר מאשר אדם שמביע עמדות מתונות יותר כלפי הסכסוך, למשל ממך, ואם לא- מדוע לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם יצחק לאור (שפלדמן מקשר אליו במאמרו) הוא ילד מתוק ונאיבי? "מי שציפה לכיכר מלאה בהמוני תומכי "יוזמת ז'נבה", או למפגיני שלום עכשיו מ-1978 - כלחץ על ממשלת נתניהו בשלב המשבר של המו"מ - לא הבחין בשינוי שעבר השמאל בעשור האחרון. התנועות נעלמו, כולל "יוזמת ז'נבה". במקומן יש עמותות. על מודעות הקוראות להפגנה חתומים לפעמים כ-20 גופים, רובם עמותות לזכויות אדם. להפגנה מגיעים בממוצע 20 איש על כל ארגון, לפעמים בחפיפה. העמותות בנויות מכמה מקבלי שכר וחברי הנהלה. אבל יש להן מגרעה - הן אינן חדלות להתקיים, גם אם אין להן תומכים. הן קיימות רק כדי לדווח. לצורך כך יש להן דובר, פרסומים, רואה חשבון ולובי, הנוטל אחוזים בין ירושלים לבריסל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי קודם את הקישור, את מה שאיציק לאור אומר אני מבינה, אלה עובדות פשוטות. הסיבה היא כניעה, כמה שמאלנים יש? אחד בטמקא שניים באייל, והם לא טיפוסים מתארגנים. אין צורך בארגון, צריך עמותות למטרות ספיציפיות ורוב העמותות האלה לא עסוקות ביחצנות שמאלית אלה בזכויות אדם וזה עוד יותר יפה. בדרך הטבע עמותות עוברות אבולוציה, חלק נשארות טובות לשנים רבות וחלק מאבדות את המשמעות שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או מוצאות מחוץ לחוק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתוכו גם זה: "המוסדות שהוקמו בישראל בשנים האחרונת כדי לחזק את האחיזה בשטחים הפלסטיניים מתבססים באופן אותנטי על כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, ועל עקרונות הדמוקרטיה. אין עוד מדינה שבה בית המשפט העליון מעורב בכל תו ותג של מיזם צבאי... בית המשפט העליון או הייעוץ המשפטי לצבא אינם רק עטיפה פרחונית וקלילה לפעולות מדינתיות אנטי-דמוקרטיות, הם מוסדות דמוקרטיים שמצליחים פעם אחר פעם לעמוד במבחני מציאות מפרכים. בבדיקה השוואתית, קשה לומר שהמתרחש בישראל שונה מאוד מהמתרחש בגרמניה או בצרפת, שם פעילים פוליטיים מוחזקים במעצרי מנע למשך חודשים, או בארה"ב שמענה חשודים באמצעות קבלני משנה במדינות עולם שני ושלישי. על רקע זה שקשה עוד יותר להבין מדוע שארגונים ישראלים יביאו להקמת שלטון מוצלח יותר מזה שמתקיים במדינות שמממנות את אותם הארגונים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לגמרי לא מפתיע. כמעט כל העסקנים הפוליטיים התחילו דרכם כאידאולוגים וכמצפוניים. אם הם התבלטו ביכולת שלהם הם הפכו לעסקנים (עסקן=אידאולוג תמורת שכר). מה שצורם במקרה של הפגנות המחאה הוא שהן מציגות עצמן כמצפוניות ללא כוונת רווח כספי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפגנות המחאה מציגות עצמן כמצפוניות, אבל נדמה לי שלא מדובר בהן על שאלת המימון, מטוב ועד רע. נדמה לי שהדימוי שנוצר סביב ההפגנות, האווירה שנוצרה סביבן, הם של ''ללא כוונות רווח'', אבל אולי הדימוי הזה נוצר לאורך השנים לאו דווקא מתוך כוונה של הפעילים אלא מתוך שחלקים מהציבור העדיפו לראות את הפעילים הללו כחבר בטלנים שחיים אצל אבא-אמא עד גיל מבוגר ועוסקים, חוץ מההפגנות, בעיקר בסמים ובחורות (או בחורים) - כאלה הם, מכל מקום, הדיבורים שאני שמעתי לאורך הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שי' פלדמן כותב במאמר ''מדובר במצב מבלבל למדי, שכן בעומדך בהפגנה... לא ברור אם האדם שלצידך מביע את דעותיו כתוצאה מהתגייסות פנימית או כחלק בלתי נפרד מהמשרה שלו''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |