|
||||
|
||||
מעבר להרפתקת הגידול - קוטפים את הפרחים, מייבשים, וזהו בערך. התוצאה אגב אינה חשיש אלא גראס (=הפרחים במצב מיובש וקצוץ). כדי להכין חשיש צריך, לדעתי, לייבש עוד ולטחון לאבקה דקה. |
|
||||
|
||||
כדי להכין חשיש צריך למצות את שומן הקנאביס מהצמח, עבור יצור טולה אחת (11 גרם בערך) נדרש מילול של כ 250 גרם צמח נקבי באיכות טובה. |
|
||||
|
||||
תודה. זה באמת הרבה יותר מרוכז, ומן הסתם גם איכות ה''טריפ'' שונה ואינטנסיבית יותר מאשר בגראס. |
|
||||
|
||||
זה כמובן מאוד תלוי באיכות החומר החשיש בארץ, כמו בת דודתו הצולעת, הגראס, באיכות ירודה ביותר בשנים האחרונות (להערכתי 6-8 שנים) פרח קטן של הידרו שגידל חבר בעל תושיה שווה יותר מכל טולות החשיש הזפתיות. אני מכיר לא מעט אנשים שפשוט הפסיקו לעשן עקב איכות החומר הירודה ומחכים לחופשתם הדו שנתית באמסטרדם על מנת להפיח רוח במפרשיהם הדוויים. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין גדול בנושא העיבוד אבל המספרים הנקובים לעיל נראים לי מופרכים. אז זהו שאין הפרשי איכות כאלה בין גראס לחשיש, צריך לקחת בחשבון גם שמדובר בזנים שונים לתעשיה או לעישון הצמח לא מעובד, ויש הבדל מהותי בין חשיש בוטיק ''אורגני'' שמיוצר במזרח תוך איסוף גבישי השרף והאבקנים בכפות ידי ילדים בשדה, לבין התעשיה הלבנונית בה טוחנים את הצמחים על גבעוליהם, עליהם, שורשיהם וקצת עפר ודוחסים את הכל לשטנץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |