|
||||
|
||||
מה זאת אומרת? קולה היא "הדבר האמיתי", כידוע, אבל בבקבוק פלסטיק היא רק חיקוי זול של "הדבר האמיתי". קולה אמיתית היא רק זו בבקבוק הזכוכית. אגב, רק לאחרונה שמתי לב שבניגוד לעיצוב "הנשי" של בקבוק הקולה, בקבוקי הספרייט מזכוכית מעוצבים "גברי" (כתפיים רחבות יורדות במשולש למתניים צרות). איכשהו לא זכור לי שככה זה היה תמיד - מישהו יכול להאיר את עיני? |
|
||||
|
||||
את הפסקה הראשונה לא הבנתי. או שהתבדחת? אני אטית במיוחד בשלוש השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
קוקה קולה (המשקה) מיתג עצמו בעשורים האחרונים כמשקה סקסי. ריבוא הבחורים/ות החשופים/ות בפרסומות יעידו על כך בשונה מ: ספרייט (המשקה) הממותג כמשקה להרווית ״צימאון ספורטיבי״ . בפרסומות המשקה מופיעים תדיר ספורטאי על צמאים (נכון להיום הנוזל השקוף מזוהה מאוד עם לברון ג׳יימס). |
|
||||
|
||||
המשקה לא "מיתג עצמו", הוא מותג בעבודה קשה של צבא פרסומאים ואנשי שיווק. אני סבור, אגב, שהדגש לגביו אינו על ה-"סקסי" אלא על ה-"צעיר" (ומכאן, למשל, ארועי הקיץ שהחברה מקפידה לקיים עבור קהל בני העשרה). הדגש הספורטיבי קיים גם לגבי קוקה קולה - כפי שאתה יודע, היא המרענן הרשמי של המשחקים האולימפיים (מאז 1928!) וגם של גביע העולם בכדורגל ושל שלל ארועי ספורט וליגות שונות ומשונות ברחבי תבל. הבקבוק בעל החמוקיים עוצב עוד לפני תהליך המיתוג - הגרסה הראשונה היא מ-1915. ההסבר הכי פשוט שאני יכול לחשוב עליו להבדל בין הבקבוקים הוא שהחברה רצתה ליצור גם לספרייט בקבוק יחודי (שיבדל אותו לא רק מהקוקה קולה אלא גם מהסבן-אפ וכל משקה אחר), ועדיין להמשיך את הקו העיצובי שמתבסס על צורתו של גוף האדם - ומצליח לעורר התיחסות (מודעת או לא) שהיא מעבר להתיחסות לחפץ פשוט ושימושי כמו סתם בקבוק. |
|
||||
|
||||
עניין מיתוגי נוסף הקשור לקוקה קולה נודע לי לקראת הביקור בלפלנד, שגם כלל ביקור בכפרו של סנטה קלאוס. מתברר שבמקור, לסנטה לא היה בגד או מראה מוגדר. בשנות השלושים, במסגרת מסע פרסום של קוקה קולה שנמשך כמה שנים, צייר אותו אמן אמריקאי כסבא גבוה ושמן בצבעי המותג - אדום לבן, דימוי שדבק במחלק המתנות החביב מאז. זה גם הביא לשמועה המבוססת אך השגויה, שקוקה קולה הם שהמציאו את הדמות הזו מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
לא חבל לנסוע עד לפלנד כשהאייל מספק מידע בנגיעת כפתור? דיון 382 |
|
||||
|
||||
עכשיו אני נזכר שקראתי את המאמר בזמנו אבל לא זכרתי פרט זה. מעתה, לפני כל נסיעה, ובעצם לפני כל החלטה חשובה, אוועץ בכתבי האייל ובכוהניו (: |
|
||||
|
||||
כשאתה מדבר על "הבקבוק בעל החמוקיים" אתה מתכוון לבקבוק של טמפו? |
|
||||
|
||||
המממ... הבקבוק הזה שייך, בלי ספק, לתקופה שבה הסטנדרטים של הגוף הנשי היו אחרים. ואולי הוא דווקא צפה את חוק הדוגמניות העתידי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |