|
לפני כמה חודשים עזרתי לחבר לתבוע קבלן גבייה של אחת מהעיריות על הוצאות גבייה לא פרופורציונלית. באותו זמן היה לי יותר מדי זמן פנוי, והשקעתי כמעט שבוע בלנסח עבורו כתב תביעה ברמה של עוכר-דין מקצועי. אם אבדוק את הזמן שהשקעתי בזה, לעומת השכר שקיבלתי או אקבל (אפס/ארוחה), אני מופסד בגדול. אבל אני נהנה מכך שאני עוזר לו לדפוק גופים מוסדיים גדולים (מסתמן שאפילו בהצלחה). על כל שעת עבודה שהשקעתי, הם משלמים מאות שקלים לשעות עבודה של עוכרי-דין אמיתיים כדי להתומודד עם התביעה. אז לא הכל נמדד בכסף.
ד"א, התיק הגיע לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, והשופטת החליטה תוך דקה שזה מסובך לה מדי, ובעטה את התיק אל בית משפט השלום. עכשיו הצד השני ממש מתחיל להזיע, כי התיק נקבע לסדר דין מהיר, וקיבלנו צו גילוי ועיון מסמכים ואת הזכות להגיש שאלונים. אז אנחנו דורשים מסמכים ותשובות שלא היינו יכולים לקבל במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות. הקיצר, עכשיו הם מזיעים אפילו יותר.
|
|