|
||||
|
||||
אתמול התפרץ אחיו של גלעד שליט לרחבת המסדרים בהר הרצל. אני לא חושב שהוא עשה בכך שירות לעניינו של גלעד שליט, ואולי אפילו הזיק לעניין דעת הקהל. פדיון שבויים הוא חובה מוסרית של מדינה כלפי חייליה ואזרחיה, וחובה זו נותרת בתוקפה גם בתקופה הנוכחית שבה אזרחי המדינה מפרשים את האמנה האזרחית באור ליברלי מאד וגם קצת אגואיסטי. המדינה קיימת למען האזרח וחייבת לו את המקסימום בעוד שהאזרח חייב לה את המינימום. האזרח ניצב במרכזם של החיים הפוליטיים אם לא במרכזו של היקום כולו, ותעיד על כך האינפלציה של הבלוגריסטים ובעיקר הבלוגריסטים השמאלנים המאוסים שמעולם לא מצאתי בדברים שלהם אמירה כגון- אני אוהב את המדינה ורוצה לעשות למענה, ובעיקר מצאתי בהם ביקורת מכאן ועד הודעה חדשה, כאילו המדינה חייבת להם אם רק יועילו בטובם לתרום לחברה האזרחית את פרצופם ואת שמם ואת דעותיהם הביקורתיות. וגם התחכמות מצאתי בדברים שלהם- אני מבקר את המדינה בגלל שאני אוהב אותה. בוז. מכל מקום, דווקא בתקופה שבה הרבים מעמידם את עצמם ואת טובתם לפני האידיאל של שירות המדינה, יש בעיניי מקום להעביר מסר לחיילי צה''ל. הילחמו ואף מותו ואל תיפלו בשבי. המדינה לא תפדה את חייכם בכל מחיר, בהיותכם חיילי צה''ל- אתם משרתים את המדינה ולא להפך. יפה עשו היחצנ''ים למען עניינו של גלעד שליט בכך שמיתגו אותו בתור ''הילד של כולנו'' קרי ילד עול ימים וחלש שנפל קרבן לכך ששלחנו אותו לקרב ולא גבר ששלחנו אותו להילחם כשם שנלחמנו אנו בדורנו. |
|
||||
|
||||
תזכיר לי באיזה שנה אנחנו? 1971? 1951? כי לרגע חשבתי שאנחנו ב2011. נכון שזמן רב נאלצנו להילחם למען הישרדותנו (בנוסף ללחימה שהורתה היא האיולת המדינית של מנהיגנו) אבל מאז השתנו דברים. אזרח במדינה נורמלית לא נדרש שוב ושוב להקריב את עצמו (ומנטליות הדם ואדמה שאתה מטיף לה לקוחה ממישטרים ידועים לשימצה) ואם הוא אדם נורמלי, בהחלט רצוי וראוי שיתקומם על כך. מדינה בהחלט צריכה לשרת את האזרח. חובות יש לו כלפיה למכביר - מיסים, חוקים שעליו למלא, מילואים שהוא צריך לשרת. המדינה מצידה צריכה לדאוג לזכויותיו ולחלץ אותו משבי במקרה הצורך. הצורך של חיילים למות בכל דור ודור למען המדינה הוא לא נורמלי ומעוות ומי שמטיף לו, מן הראוי שיתנדב ראשון. |
|
||||
|
||||
המדינה לא צריכה לשרת אותך ארז. המדינה מעניקה שירותים שבתור אזרח אתה נהנה מהם, וזה נורמלי. זו בעיניי נקודת המוצא האגואיסטית של הליברל בני זמננו, אשר מעמיד את המדינה בדרגת משרת. הווי ידוע שכל בר בי רב מכריז שהוא עשה צבא ושהוא משלם מיסים, גם אם מס ההכנסה החודשי שלו מסתכם בחמישים שקלים, ובכך הוא רואה את סך מילוי החובות שלו, באשר אלו מהוות חובות פורמליות בלבד, בעוד שהפילוסופיה האגואיסטית אשר לפיה המדינה חייבת לאזרח ממשיכה להתקיים וללוות את כל חייו האזרחיים ובכל המישורים האחרים. רוצה לומר בעוד שחובות האזרח כלפי המדינה נגדרות בממד הפורמלי, פילוסופיית החיים של האזרח ביחסו למדינה הופכת אגואיסטית, וממילא היא פושה גם ברבדים האחרים של הקיום החברתי. בכך עתידים כל אלה הסבורים שהם ייכנסו להיסטוריה בתור לוחמי חירות, למצוא את עצמם חיים תחת משטר תקין פוליטית בחברה אגואיסטית ונהנתנית ידועה לשימצה. מדינה אכן צריכה להכיר בחובתה לדאוג לאזרח ולחלץ אותו משבי, ואני לא מאשים את שליט על נפילתו בשבי, אבל זה צריך להתקים בצד הכרה של האזרח בחובתו לשרת אותה אף במחיר חייו. במקום שבו הקמפיין למען שחרור שליט הופך לכלי לנגח בו את המדינה, ובזמן שכל חכמן שולף מהמותן בכל משפט שני שלו כמה מר לו לחיות כאזרח במדינה ''שמפקירה את חייליה'' לשבי כך וכך שנים. יש להודות עם זאת שבתפישת עולם זו אכן מתקיים ממד נורמלי שרואה את קיומנו כאן כמובן מאליו ולא בבחינת מאבק הישרדותי וכאנטי תיזה לגלות. |
|
||||
|
||||
למה, הו למה אנחנו סבורים שיש לאזרח *חובה* לשרת את המדינה גם במחיר חייו? אני חושב שזה בהחלט אחד מהמקומות שבהם עובר קו-יוסאריאן כלשהו; אם המדינה בוחרת לסכן את חייך בלי לשאול אותך, ואתה לא רוצה לשתף פעולה, חובתך היחידה היא להתייחס אליה כאויב קטן לא פחות מהאנשים בצד השני שרוצים להרוג אותך. |
|
||||
|
||||
מן הסתם חלק מהאמנה החברתית: אם כולם מוכנים לקבל הכל אבל לא מתחשק להם לסכן כלום שלא לפי תנאיהם, יכולתה של המדינה להתקיים די קטנה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים; אם המדינה היא כזו שאף אחד לא רוצה לסכן את חייו למענה, הסיכוי שלה לשרוד הוא אפסי. לכן המדינה צריכה להיות כזו שאזרחיה *רוצים* לסכן את חייהם למענה. |
|
||||
|
||||
מן הסתם, אבל כיוון שתמיד עדיף שהשכן מימין יילך לחי"ר ולא אני, *כל* מדינה מודרנית שנלחמה מלחמה רחבת היקף, כולל כאלה שהיה עליהן קונצנזוס עצום בציבור, הפעילה אמצעי כפיה כדי להכריח אנשים לצאת בעצמם לקרב, ואפילו במדינות עם צבא קבע לא שואלים, מרגע שהתגייסת, האם אתה רוצה לצאת לקרב הזה באופן ספציפי. |
|
||||
|
||||
כמובן שהמדינה לא תשאל אותך. השאלה היא אם אתה, בהינתן שאתה לא רוצה לסכן את חייך בעד המדינה, צריך לחוש מחוייב לעשות זאת בכל זאת. |
|
||||
|
||||
האמנה החברתית מניחה שכן, והמדינה - כל מדינה - תחייב אותך בהינתן הצורך מבחינתה. ובהקשר 'מה אתה רוצה', סיפור על מנהגים, והוא תשובתו של הגנרל סר צ'ארלס נאפייר לנכבדים ההודים שהתלוננו בפניו שאיסור שריפת אלמנות פוגע במנהגיהם: "You say that it is your custom to burn widows. Very well. We also have a custom: when men burn a woman alive, we tie a rope around their necks and we hang them. Build your funeral pyre; [then] beside it, my carpenters will build a gallows. You may follow your custom. And then we will follow ours." בהקבלה לא רחוקה מדי, המדינה - כל מדינה - תאמר לך שבסדר גמור, אתה לא מרגיש מחוייב לסכן את חייך בעד המדינה, והמדינה לא מרגישה מחוייבת להשאיר אותך בחיים או, אם היא מתונה, להשאיר אותך חופשי. אז המדינה תדאג לתמריצים.כשרוב האזרחים לא רוצים לשרת את המדינה, למדינה יש בעיה; כשאדם אחד, או שניים, או מספר לא גדול כלשהו, איננו רוצה לשרת - לו יש בעיה. |
|
||||
|
||||
הבעיה של המדינה כל מדינה - איננה שרוב האזרחים אינם רוצים לשרת אותה; הבעיה היא אחרת וקודמת לכך. אי המוכנות של האזרחים לשרת אותה היא התגובה - בד"כ מאוחרת -לאותה בעיה. |
|
||||
|
||||
הבעיות הן: א. כשהמדינה מנצלת את הנכונות של האזרחים להקריב את עצמם גם במקרים בהם יש פתרונות אחרים-טובים יותר, ובמקרה שלנו מנהלת מלחמה בלתי פוסקת ששמה לדעתי-מלחמת שלום ההתנחלויות. ב. כשהמדינה מסתלקת מתחומים רבים שהיו במסגרת אחריותה-בתחומי הכלכלה והחברה. |
|
||||
|
||||
המדינה לא רוצה להרוג אותך, אבל היא באמת לא שואלת אותך כשהיא שולחת אותך לסכן את חייך, כיוון שחלק מן העסקה של היות אזרח ישראלי ולהנות מן האפשרויות הגלומות באזרחות ישראלית, הוא להשתתף במלחמותיה של המדינה לפי הצורך וממילא גם לסכן את חייך. אומר סוקרטס לתלמידיו המשדלים אותו למלט את נפשו מגזר דין מוות שהושת עליו, שבקבלו את האמנה החברתית על עצמו שומה עליו לקבל גם גזר דין המנוגד לרוחו. אם אינך מקבל על עצמך את העסקה, רשאי אתה לוותר על האזרחות שלך ולברור לעצמך אזרחות אחרת. זכותו של כל אזרח גם לפעול למען שינוי חוק גיוס חובה, ולמען הקמת צבא שכיר ולשינוי פרטי האמנה החברתית. בהחלט לגיטימי. אבל לכבד את האמנה כשזה נוח לך, ולדחות אותה כשאין זה נוח עבורך, זה פסול. ברגיל הוא שהליברלים אשר דוגלים בחירויות הפרט, מציבים את האדם במרכז ולא מציקים למדינה. אבל הליברל הישראלי לוחם החירות הגיבור, שואף לקצץ את כנפיה של המדינה ככל שזה נוגע לחובותיו כלפיה, אבל ככל שהדבר נוגע לזכויות שהוא שואב ממנה- הגישה היא לגמרי הפוכה. לפתע המדינה היא גוף מאד מרכזי. האין זה מוזר שדווקא אלה שממעטים את חלקה של המדינה, הם אלה שמשתלחים בה ותובעים ממנה יותר? אחד מסימני התקופה של הליברליזם האגואיסטי היא בעצם הראייה את השירות הצבאי בתור חובה, כאשר לצורך השוואה יכול אחד רק להעלות בדעתו את אותם אלה שאינם אזרחים ישראלים, ושהיו עולים לארץ ומתנדבים לצבא רק כדי להשתתף במלחמות ישראל. עבורם, הסיכון של חייהם לא היה בגדר חובה, אלא בגדר זכות. הם, והנה דווקא הליברלים שלנו מאמינים שההיסטוריה תדע לזכור אותם, דווקא את עצמם, בתור דור הזהב לוחם החירות ומייצג הערכים הנאצלים. |
|
||||
|
||||
אתה תוקף איש קש. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט לא תוקף אותך. אינני מכיר את דעותיך. אבל הדברים אמורים לגבי שלל דעות שבוודאי מופיעות באייל ומעל כל במה פובליציסטית. |
|
||||
|
||||
.אם חלק מלהיות ישראלי זה להיות חצוף, אז משפחת שליט היא המשפחה הכי ישראלית שיש |
|
||||
|
||||
בהתחשב בכך שהוא כחמש שנים בשבי, אני לא חושב שאפשר להגדיר אותם 'חצופים'. פה ושם יוצאים מכליהם. אני אמנם חושב שקמפיין ה'בכל מחיר' (בתנאי שהמחיר הוא שחרור מחבלים, אבל חלילה לא בתנאי שהמחיר הוא, נניח, פגיעה באזרחי עזה וחנק כלכלי מלא) הוא מזיק בעיקרו, אבל זה לא הופך אותם חצופים. |
|
||||
|
||||
מצטרף לדעתך ש'חצופים' אינו במקום. הבעיתיות היא במקומות אחרים: א. מה המקור או ההצדקה לתאור השגרתי בתקשורת של משפחת שליט כ"אצילית" או כ"פטריוטית" במיוחד? משפחת שליט פועלת ע"פ שיקול אחד ויחיד והוא טובתו של גלעד שליט. זה לא 'חצוף, ואפילו לא פסול. אבל מה כל כך נאצל או פטריוטי בכך? ב. האם פעולתה של משפחת שליט אכן מועילה באופן אובייקטיבי לגלעד שליט? אישית, נראה לי שיש כאן מקרה מובהק של חיפוש המטבע מתחת לפנס. ממשלת החמאס נהנית לאורך זמן מסיוע כלכלי והומאניטרי בסכומים גדולים מאד גם ממקורות שאינם אוהדים מושבעים של החמאס (מדינת ישראל למשל). בני משפחת שליט מרכזים את פעילותם באפיק היחיד של שחרור גלעד באמצעות כניעה מלאה לסחטנות של החמאס. אילו היו פועלים יותר באפיקים מקבילים, כמו למשל, מחאה נגד כל צורה של סיוע למדינת החמאס בזמן שהם ממשיכים להחזיק בגלעד, יתכן שהם היו מצליחים לייצר מידת מה של לחץ גם על החמאס. וגם אם לא, היה בכך לכל הפחות סיוע במאבק ההסברתי של ישראל נגד החמאס, מה שהיה מצדיק את ה"פטריוטיות" המיוחסת להם. ג. השיטתיות והעקביות בה משתמשת המשפחה במטבע "מבחן התוצאה" ובחלוקת ציונים לראשי הממשלה, אומרים כי המשפחה משחקת את המשחק הלא הנכון. הגורל ליהק את משפחת שליט בתור הקורבנות ולא במחלקת הפרשנים ומעריכי הביצועים של ממשלת ישראל. מי שמשחק על הבמה הציבורית את התפקיד הלא נכון, קרוב לודאי שעושה שרות דב לא רק לכלל אלא גם לעצמו. |
|
||||
|
||||
אני סבור דווקא שהם נקטו עד היום בקו מוצלח מאד מבחינת גיוס דעת הקהל; אם הם יחריפו את המאבק (כפי שהם אומרים עכשיו שיעשו) הם עלולים דווקא לפגוע באהדה הצבורית העצומה שזכו לה. שאלה אחרת היא האם הם בכלל פונים לקהל היעד הנכון; קהל היעד האמיתי שלהם שוכן בתוך בית ראש הממשלה ולא ברחוב שמחוצה לו. דרך דעת הקהל אפשר אולי להשפיע עליו בעקיפין, אבל עד היום זה לא הוכיח את עצמו (במפתיע, גם נתניהו וגם אולמרט הפגינו בענין הספציפי הזה עמוד שדרה שלא חשבתי שיש להם). יתכן שהדרך העדיפה מבחינתם היתה החרפת הטונים לא ברחוב אלא בפגישות עם ראשי הממשלה; הדוגמה הקלאסית היא מרים גרוף, אמו של יוסק'ה גרוף, שכופפה את רבין והביאה לעסקת ג'יבריל. יתכן שהם לא בנויים לצעוק ולהפוך שולחנות (או לטפס עליהם, כפי שדומני שסופר אז). מצד שני, הקמפיין השקט שלהם מאפשר להם לנטרל כמעט לגמרי את מתנגדי העסקה, ודווקא אלה היו עלולים להשפיע לא מעט על נתניהו. |
|
||||
|
||||
אפשרות אחרת היא שהם הבינו שאת נתניהו לא ישכנעו, ולכן החליטו להחריף את המאבק במטרה לתרום לנפילת ממשלתו, בתקווה שמחליפו (לבני?) יסכים לעסקה. לא אופתע אם אשמע שהמושכים בחוטי קדימה הם מהבוחשים בהחלטה הזו. שים לב, למשל, שלבני היתה זו ש"הפצירה" ביואל שליט ובוינקלר "לחזור" לטקס הדלקת המשואות. בעבר היתה לבני מהמתנגדים לקבלת דרישות החמאס, אז יש סיכוי טוב שאוכל את הכובע. אני באמת מופתע שאולמרט סירב לעסקה, בעיקר בשל הסכמתו לאחר עסקת רגב וגולדווסר. נתניהו היה עוד מהמתנגדים לעסקת ג'יבריל, אז לא מפתיע שהוא מתנגד גם הפעם. |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שהם מאמינים שיצליחו להביא להפלת נתניהו (גורמים חזקים מהם בהרבה עובדים על זה כבר שנים ולא מתקדמים בכלום, ואני לא מתכוון לציפי לבני שלא נראית כאילו היא משקיעה אפילו מאמץ מינימלי). לעומת זאת, אם הם יעוררו אנטגוניזם מצדו הוא יכול לסבך את הענין קשות. נתניהו התנגד גם למדינה פלשתינית. הוא גם התנגד להתנתקות לאחר שהצביע בעדה מספר פעמים. ממתי מה שנתניהו מתנגד לו פעם אחת משפיע על מה שהוא מתנגד לו בהמשך? |
|
||||
|
||||
הבעיה שלי היא שאני לא בטוח שמשפט הפתיחה שלך נכון. אני בטוח שרוב גדול בציבור הישראלי מזדהה ומגלה אמפטיה כלפי משפחת שליט. אני כלל לא בטוח שיש רוב התומך בדרישות משפחת שליט (דהיינו שהואיל והממשלה לא מצליחה לשחרר את שליט בשום דרך אחרת, יש לשחרר אותו ע''י קבלת דרישות החמאס כפי שהן). אני גם לא משוכנע שרוב הציבור השתכנע שממשלת ישראל לא עושה מספיק למען שחרור גלעד (אותי למשל לא שכנעו בנקודה זו). הרושם שלי שמה שיש כאן הוא הקשקשת התקשורתית הרגילה, המסתמכת על תגובות בלתי מחייבות של נסקרים חסרי עמדה של ממש למעשה. לתשובות הנשאלים בעניינים הנוגעים לשחרור שליט אין ליחס יותר חשיבות מלתשובותיהם בעניין המהפכה בלוב או בנפאל. אם אני עומד בדקת דומיה ע''פ בקשת ידידי שליט, אין משמעות הדבר שיחס הממשלה לשחרור שליט, ישפיע אפילו כהוא זה על תמיכתי או התנגדותי לה. |
|
||||
|
||||
הפוך שוקי, משפחת שליט ריכזה עד עכשיו את המאבק שלה אל מול החמאס, אל מול אומות העולם, לכל הכיוונים מלבד הכיוון הנכון: ביבי נתניהו. הם התנגדו להפסקת עופרת יצוקה כל עוד גלעד לא שוחרר, הם התנגדו להסרת המצור על עזה כל עוד שוחרר. הדבר המדהים ביותר ששמעתי היה בקונצרט הזעקה ליד גבול עזה. בתום הקונצרט המנחה הודיע שעכשיו התזמורת תנגן את "התקווה" בתקווה שמישהו מעבר לגבול ישמע. כאילו, דא. או כאילו - הא? אתם זועקים לכיוון הלא נכון! היחיד שבידיו להושיע הוא ביבי, וביבי, כמו אולמרט לפניו, פוחד מדעת הקהל אם חלילה יהיה פיגוע. אפילו אם הפיגוע הוא ללא קשר לעיסקת שליט, והרי פיגועים היו כל הזמן בעוד גלעד כלוא בבור, הוא ייפגע מכך פוליטית. הוא אמר במפורש פעם ופעמיים ושלוש שאינו יכול להסכים לעיסקה בגלל מספר - מספר חד ספרתי - של אסירים כבדים. הוא נימק זאת בשני דברים: האחד נימוק רגשי שאלה אסירים עם דם על הידיים. השני נסיון העבר, כשמספר אסירים משוחררים נטלו חלק באינתיפדה השניה. שני הנימוקים האלה הם לא רציונליים, לא מוצדקים. ה"קונצנזוס" שמדברים עליו לא מעניין את גלעד שליט ומשפחתו. ודאי שיש קונצנזוס, אין אחד שאומר שגלעד לא מסכן אפילו אם הוא לא באמת מרגיש כך בעומק לבו. יש קונצנזוס גם לגבי משפחתו המסכנה ויש קונצנזוס שהם "מתוקים, בלתי אלימים ונבונים" (תגובה 570484). אבל ההמשך של אותו קונצנזוס הוא "עם כל הצער שבדבר וגו' לא בכל מחיר וגו"'. הרוב הקולני בארץ ובאייל הוא נגד עסקת שליט. וברור שכך יהיה, כי הטיעון של ביבי נתניהו הוא דמגוגי כי הוא מצד אחד מפחיד ומצד שני בלתי אפשרי לנגח אותו. איש לא יכול להבטיח שלא יהיה שום פיגוע, שקשור או לקשור לעיסקת שליט. על הרוב הקולני הזה, על העדר העיתונאי ועל הטוקבקים כאן וברוטר ביבי רוכב. עכשיו סוף סוף משפחת שליט פונה לכיוון הנכון, וזה התחיל עם הסיסמה שאנו ערבים זה לזה. הסיסמה הזאת מכוונת כלפי ביבי ועונה ישירות לנימוק שלו. הסיסמה לא מנסה לנגח את הנימוק, היא זורמת איתו ואומרת לביבי: אתה מפחיד אותנו אבל אנחנו לא מפחדים, עם פחד ובלי פחד אנחנו ערבים זה לזה, זו חובתנו. משפחת שליט הם חבורה של אילמים אימפוטנטים, מתוקים, לא-אלימים ונבונים, והם האסון שלו. אם קרנית היתה שליט ולא גולדווסאר גלעד כבר היה בבית. אולי יערה וינקלר היא זו שהביאה את השינוי בגישה. אני מקווה שהם ימשיכו באקטים "אלימים" יותר ויותר. ביבי רוצה את זה, הוא מבקש את זה, זה נחוץ לו כדי שיוכל לתרץ "נכנעתי ללחץ". |
|
||||
|
||||
אכן שאלה של סיסאות ויחסי ציבור. הרוב הקולני דווקא תומך בשחרור שליט. הסקרים מתפרסמים היום. 60 אחוזים מן הציבור תומכים במעשהו של יואל שליט, אם כי האחוזים הנותרים מסתייגים ממנו. 60 אחוזים גם תומכים בשחרורו של שליט בעבור כל מחיר שידרוש החמאס. זה בוודאי רציונלי. ואולם מכיוון שהזכרת את שמה של קרנית גולדווסר, מן הראוי שגם תזכיר איך הוחזר גולדווסר. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתת לינק לסקרים? בינתיים קבל לינק לטוקבק אופייני בעניין גלעד שליט. תיהנה... אם אתה מתכוון לומר שהמשימה של קרנית היתה יותר "קלה", אני מסכימה איתך. |
|
||||
|
||||
למען שחרורו של גלעד שליט מדינת ישראל צריכה: 1. לשחרר אלפי עצירים בטחוניים 2. לשחרר מאות עצירים בטחוניים 3. לשחרר עשרות עצירים בטחוניים 4. לשחרר עצירים בודדים 5. לשחרר עציר בטחוני אחד 6. למנוע מעצירים בטחוניים קשר עם העולם החיצוני. 7. לקחת עשרות בני ערובה 8. להרעיב את תושבי עזה 9. להפציץ את ראמאללה 10. להפציץ את מכה בנשק גרעיני 11. להוציא את משפחת שליט להורג. |
|
||||
|
||||
הניק שבחרת מתאים מאוד לטיעונים ההזויים. |
|
||||
|
||||
גם אם החמאס מתחייב שאף אחד מהמשוחררים לא יהיה מעורב עוד בפעילות חבלנית בעתיד ועומד בהבטחתו, עדיין הייתי מתנגד לעסקת שליט. |
|
||||
|
||||
הרוב הקולני תומך דווקא בעסקה, ונתניהו היה יכול בקלות לקושש קצת פופולריות זולה על ידי הסכמה לה. אפילו ''ידיעות'' היה מתקשה לתקוף אותו בגליון החגיגי לרגל השחרור (מתקשה, מתקשה, אבל מצליח בכל זאת). גם מי שלא מחבב את נתניהו ואת אולמרט ואפילו לא מסכים עם דעתם בענין העסקה צריך להעריך את העובדה שהם עמדו ועומדים מאחורי מה שנראה להם כאחריותם למדינה, ולא מחפשים את הצילום המרוח על עמוד ראשון שלם בתכלת-לבן חגיגי. |
|
||||
|
||||
כך כתב dd ואמר שהסקרים מראים תמיכה של 60%. ביקשתי לראות את הסקרים ולא נעניתי, וכנראה הם לא קיימים. הרוב הקולני נגד העסקה באופן גורף, כפי שהאייל משקף. מבין קובעי דעת הקהל, פוליטיקאים, אנשי צבא ושב"כ, אין פוצה פה, כי כולם פוחדים לדבר בעד העסקה כדי "לא להזיק", כמו שמתרים בנו כבר חמש שנים. מה נשאר? צעדות, קונצרטים פתטיים, ושני נבעכים מפוייסים על המדרכה ליד הבית של ביבי בליל הסדר. זה לא רוב קולני זה שום דבר. |
|
||||
|
||||
רק הסקר של גיאוקרטוגרפיה הוא סקר אמיתי שאפשר להתייחס אליו, והוא לא אומר כלום. 60% חושבים כי יש להקשיח את התנאים לאסירי החמאס ללא קשר למשא ומתן עם החמאס 80% חושבים שטיפול הממשלה בפרשת שליט היה כושל, רק 2% נותנים לממשלה ציון טוב לטיפול בפרשה. 80% תומכים בהצעת הפורום להקשחת התנאים לאסירי החמאס, מעל 70% תומכים בהצעה במידה רבה ורק 12.1% מהציבור מתנגד להצעה. יכולתי לומר את המספרים האלה בעצמי גם ללא סקר. יכולתי גם לומר לך מה שלא כתוב בסקר, ש-99% בעד שחרור גלעד שליט. מה אתה מבין מזה? כמה אחוזים תומכים בעיסקת שליט? |
|
||||
|
||||
מה היא עסקת שליט המדוברת? אנא האירו את עיני. |
|
||||
|
||||
ובינתיים התפרעויות אלימות במזרח ירושלים לציון יום הנכבה. פעילי שמאל- "ישראל אינה יודעת לכבד מחאה אזרחית". |
|
||||
|
||||
זו השגיאה הנוראה. במקום לראות את התמונה המלאה שהנכבה עד כה עוברת בשקט ברחבי הגדה, אתה רואה דרך הפריזמה הצרה רק את מוקדי החיכוך הקטנים. והשגיאה הנוראה השניה היא להרוג בחור צעיר יומיים לפני הנכבה. מה נדחפנו? |
|
||||
|
||||
האמת שאני קצת מופתע, כיוון שלרגע חשבתי שדווקא תגני את האלימות. אבל כנראה שאת צודקת ושזה אני שרואה דרך פריזמה צרה. אני כמובן מצר על האלימות של החיילים ועל מותו של הבחור הצעיר. הוא היה בחור מתוק. מתוקי. |
|
||||
|
||||
הצורה של האינטיפדה הבאה לא ברורה. אולי זו תהיה התנגדות פסיבית (סגנון גנדי) אולי משהו אחר. אבל היא תפרוץ במוקדם או במאוחר, כי אין דרך לישב את ניגודי האינטרסים הקיומיים בין ישראל לפלשתין. במקום להתעודד משקט מדומה היום בשטחים עלינו להערך לאינטיפדה שכנראה תפרוץ בערך תוך שנתיים. עלינו להתכונן בשקט, מבחינה צבאית וכלכלית בעיקר, לא להיות מופתעים כמו בשתי האינטיפדות הקודמות. אני לא מאמין בפתרון מדיני, אין חיה כזו, מה שמציעים מיפלגת קדימה והשמאל זו העברת השלטון לחמאס כאשר "הסדר השלום" המוצע יחזיק מעמד זמנית בלבד (נאמר) 10 שנים, לאחר מכן החמאס ישתלט על השלטון בשטחים. למען האמת, אני מעריך שהחמאס ישתלט על השלטון בשטחים בלי קשר למה שנעשה, השאלה היא רק איך נהיה ערוכים צבאית וכלכלית לקראת מצב כזה. אמרתי "צבאית וכלכלית" ולא מדינית, כי להערכתי לאף מדינה בעולם לא איכפת אם ישראל תחרב לכן אין צורך להתחשב יותר מדי בדעת המדינות בעולם. |
|
||||
|
||||
לפחות האינתיפאדה השניה לא באה בהפתעה כלל, הערכות מודיעין לגביה היו מדוייקות למדי וצה''ל נערך בהתאם. |
|
||||
|
||||
לי נראה שהאינטיפדה השניה באה בהפתעה ולא היינו ערוכים לטפל בה. לקח כשלוש שנים לסיים אותה, רק לאחר החלפת ממשלת ברק בממשלת שרון ולאחר שיותר מ- 1000 יהודים נהרגו במסע הטירור נגדנו. הפלישה של פלשתינים מסוריה היום ניתקלה בתגובה לא יעילה. זה סימן רע לבאות (אם עשרות אלפי פלשתינים יסתערו על גבולות המדינה מהמדינות השכנות לא יהיה מנוס מהריגת עשרות או מאות מהם מה שיעורר מהומות ממושכות שבהן רוב מדינות העולם יתייצב נגדנו. אובמה איננו מחבב את ישראל, והוא עלול גם כן לצאת נגד ישראל במצב זה. זה תסריט קשה שלא ברור לי אם מתכוננים לו בצורה הנכונה. תחילת האירועים צפויה בספטמבר השנה, אם תוכרז מדינה פלשינית עצמאית או משהו בדומה לכך, אבל ההתפרצויות האלימות ממש יתכן שיפרצו תוך שנה וחצי אחר כך. |
|
||||
|
||||
(מישהו יודע אם זה מכון רציני?) |
|
||||
|
||||
אם הייתי יודע שזו את, הייתי עונה. סגנון הפנייה ומה שבא אחר כך ואשר ציין אפשרות של מכת גרעין במכה, הזכירו לי מישהו אחר. הסקרים הופיעו בדף הכותרת של עיתון ידיעות אחרונות מיום רביעי או חמישי. |
|
||||
|
||||
מכת גרעין במכה? לא הבנתי. אבל הייתי אמור לראות את כתובת הדוא"ל שלי, חשבתי שכולם עושים זאת, ואם לא זה אז אייל אלמוני שמזנב בי ללא הרף "עלה על זה" ונתן רמז תגובה 570592. טוב, נחכה ללינק לסקרים. |
|
||||
|
||||
מכה גרעינית במכה מתייחס לאפשרות העשירית בהצעת הסקר למערכת האייל תגובה 570603 |
|
||||
|
||||
הבנתי. זה המזנב. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי למה את סבורה שקובעי דעת הקהל הם פוליטיקאים, אנשי צבא ושב"כ; לדעתי הם מבטאים עמדות, וכל אחד מזדהה אתן (או לא) בהתאם לדעה שקבע לעצמו כבר. אם יתיצבו ראשי כל המפלגות, מהאיחוד הלאומי ועד חד"ש, ויוציאו הודעה משותפת שהעסקה מסוכנת למדינה, את תשני את דעתך? ואם יהיה זה פורום מטכ"ל יחד עם ראש השב"כ וראשי האגפים שלו? גם לא נכון לטעון שהם לא מביעים דעה. לפני כמה שבועות, למשל, הוצגה תכנית שלום של "בטחוניסטים ובכירי עולם העסקים", או כך פחות או יותר זה הוצג. התכנית, כרגיל, דומה לחלוטין לכל קודמותיה, וכמותן היא נמנעת מלעסוק בפרטים קטנים ומעצבנים ובשאלות קשות - אבל היא זיכתה את מציגיה בראיונות אוהדים. זו היתה גם הזדמנות נאותה לרמטכ"ל לשעבר וראשי שב"כ ומוסד לשעבר להביע תמיכה בעסקה. כצפוי, זה לא גרם לי לשנות את עמדתי - בוודאי לא כל עוד הם משתמשים במלים ריקות כמו "ישראל תדע להתמודד עם הסיכונים שיווצרו" - אחיותיהן של "ישראל תגיב במקום ובזמן שייראו לה", בהן משתמשים לאחר שמסתבר שישראל לא יודעת להתמודד עם סיכון מסוים. לעומת זאת, בשבוע האחרון שמענו שני לשעברים טריים יותר, מאיר דגן ויובל דיסקין, מתבטאים נגד העסקה - אני בטוח שדעתם לא השפיעה עלייך כמלוא נימה. לגבי "השיקוף" באייל, האייל אינו בדיוק מייצג של דעת הקהל. ראשית, הוא סובל מתת-יצוג בולט של נשים, ואני סבור שנשים נוטות לתמוך בעסקה הרבה יותר מגברים. שנית, אין בו כלל מגיבים ערבים - ולדעתי, בצבור הערבי התמיכה בעסקה היא גורפת. מעבר לכך, אני סבור שמתנגדי העסקה נוטים יותר להגיב כיוון שהם חשים שהתקשורת מקפחת אותם ועמדתם כמעט אינה מוצגת בה, כך שערוצי תקשורת חופשיים הם, מבחינתם, הזדמנות לתקן מעט את המצב - אבל זו כבר באמת רק השערה. |
|
||||
|
||||
אענה רק על הסעיף הראשון, על השאר אענה מאוחר יותר כי אני צריכה להקדיש לזה זמן. קובעי דעת קהל: זה פירוש המושג "קובעי דעת קהל": אנשים "מפורסמים" שמביעים את דעתם בתקשורת - פוליטיקאים, אנשי צבא ושב"כ, מגישים, זמרים ויוצאי האח הגדול. לרוב האנשים אין דעה משל עצמם בנושאים מורכבים, דעתם היא דעה מושאלת, ראה למשל את העדר התקשורתי. ככה זה עובד. אתן לך דוגמה: מה דעתך על הסכם הפיוס חמאס-פאתח? ומה היתה דעתך ברגע הראשון ששמעת על ההסכם? מה היתה תחושת הבטן שלך? אל תענה לי, ענה על זה בכנות בינך לבין עצמך. |
|
||||
|
||||
למה את סבורה שהפוליטיקאים, אנשי הצבא והשב"כ, המגישים, הזמרים ויוצאי האח הגדול (שעטנז קצת מוזר, אם תשאלי אותי) קובעים את דעת הקהל יותר, למשל, מהעתונאים עצמם? לדעתי, לעורכי עתונים יש הרבה יותר השפעה פוטציאלית על דעת הקהל מאשר לפוליטיקאי כזה או אחר ובוודאי מאשר לזמר - לא במעט בזכות העובדה שהם קובעים אילו מדבריהם של הפוליטיקאים והזמרים יגיעו בכלל לידיעת הצבור. המושג "קובעי דעת קהל" כפי שאת מתארת אותו מניח השפעה שלדעתי כמעט אינה קיימת. במיוחד מעצבנת המלה "קובעי" - אם תחליפי אותה ב-"משפיעים על" אולי תקבלי משהו יותר סביר. לגבי ההסכם בין הפתח לחמאס עוד אין לי דעה מגובשת (מעבר לכך שאני סבור שהוא לא יחזיק, כשם שקודמיו לא החזיקו). בכל מקרה, תחושת הבטן אינה רלבנטית; אתה שומע על משהו, יש לך אולי תחושה אבל בדרך כלל היא לא מתבססת על נתונים מלאים ועל ראיית ההקשר. דעה רצינית אתה ממילא יכול לגבש רק לאחר זמן מה, אחרי רכישת ידע נוסף. בכל מקרה, אם מישהו משפיע עלי בענין הזה אלה לא הפוליטיקאים (אלא אם יש מי מביניהם שאני מעריך אותו גם כפרשן) ובוודאי לא הזמרים; פרשנים שיכולים להציג את הנושא בתוך ההקשרים הרחבים שלו ולהאיר נקודות שאני לא מודע אליהן ישפיעו עלי הרבה יותר. אולי להפך: התגובה של פוליטיקאי לארוע מהסוג הזה תשפיע על איך אני תופש ומעריך אותו כפוליטיקאי. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאת רואה את עצמך כלא משתייכת לאותו רב ושיש לך דיעה עצמאית שאינה מושאלת. מעניין אותי לדעת איך את פוסקת ומבחינה בין העצמאים בעלי הדיעה ואותו רב ? הרי יש בסה"כ מספר דיעות סופי - למשל או שאת בעד מפעל ההתנחלות, או שאת נגדו ונגיד שיש 3-4 השקפות נוספות על הסקלה. מה עושה את הדיעה שלך בעניין שונה מדיעות כל השאר ? |
|
||||
|
||||
אינני משתייכת לשום רב ושום חצר. אגב, יצא שזה פירור ראשון אף שאין לי כוונה לשוחח עם איילים אלמונים: אם אתה דתי, 500 אחוז יותר מהדעות שלך הן דעות שאולות, לעומת תאומך החילוני. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהוא התכוון לכתוב ''רוב''. גם אני לא משתייך לשום חצור (לא הגלילית ולא המרכזית). |
|
||||
|
||||
צפריר? נראה לך שלא הבנתי? אבל אני מזמינה אותך לפרשן את הטקסט שלי כשאנשים נתקלים "בקשיי הבנת הנקרא", כי זה מתסכל ביותר. |
|
||||
|
||||
אם כן במה מתבטא רצונך העז (לפי סגנונך ניתן היה להבין שרצונך הוא עז מזה של אחרים) שגלעד שליט יחזור, ובמה מתבטא כעסך הרב על הממשלה בעניין זה? את פשוט, כמו כולנו/רובנו האיילים, יושבת ומקטרת מול הטלויזיה וכותבת באייל תגובות שצף-קצף? ואיך ניתן להבין את תגובה 558352 את פשוט הצבעת בעצמך מהכורסה, מבלי להיות פעילה בשום צורה/גוף/מסגרת (אלא אם כן הצמחונות ואחזקת הכלבה הם סוג של פעילות, אבל לא אליהן כוונתי), והסתפקת בלהמליץ לאחרים שיעשו את אותו הדבר? אגב, גם אני חשבתי לרגע-שניים שיש לעזור לך בעניין ה"רב" וה"רוב" - נראה שגם לי, בדומה לעוד כמה וכמה, יש בעיה בהבנת דברייך, תגובותייך ובחירות האירוניה/סרקאזם שלך (עד כמה שנסיוני מעלה, אין לי בעיה דומה לגבי אנשים אחרים, לא משמאל ולא מימין). |
|
||||
|
||||
אמממ... שאלותי אלייך בפסקה הראשונה מתייחסות רק למילים ''אינני משתייכת'', בלי העיסוק במה שבא אחרי כן. |
|
||||
|
||||
רציתי להשיב לך על ההודעה הזאת אז, ופעם או פעמיים כתבתי תשובה ובסוף לא שלחתי. שמחתי לקרוא מה שכתבת, אבל היתה לי הרגשה שדברי תשבחות ימעיטו במה שעשית, ומי שאני שאחלק לך ציונים. זו טעות, חייבים תמיד לענות, אבל התמרחויות כאלה לא כל כך מקובלות באייל. מובן שאינני מתכוונת לומר כמה אני תורמת ולאיזה אגודה ומה אני עושה במסגרתה, ומה אני עושה לטובת איזה אגודה אחרת ולמעשה עובדת על זה ברגע זה ממש. בעניין שליט אתה צודק, רק לקחתי חלק בפעילויות הציבוריות שלהם כמו אוהל המחאה והצעדה, שום דבר מעבר לזה. קצרו ידיי. לגבי רב-רוב, אין לי אלא לתהות. בתשובתי לתשע נשמות כתבתי: "לרוב האנשים אין דעה משל עצמם" על זה בדיוק ענה לי "אחד מהרב", שאפילו בחר בניק המתאים. כיצד יכולתי שלא להבין את כוונתו? כיצד יכול אדם כלשהו שלא להבין? אם בארזים נפלה שלהבת אני מרימה ידיים. ג'וד סוף. |
|
||||
|
||||
את מבלבלת ביני לבין מישהו אחר, מעניין מי. |
|
||||
|
||||
אתה לא שכ"ג? אז מדוע אתה מתחפש ומטיל צל של חשד על אחרים? ומה הפחדנות לזרוק בוץ מאחורי הפינה ולברוח? לפי ספירה סטטיסטית של המילה בעלת הצביון האישי "אמממ" אתה דובי קננגיסר. האמנם? |
|
||||
|
||||
שכ"ג? דווקא שכ"ג??. לא שכ"ג ולא תחפושות, ממש כשם שלא ארז, תגובה 560983 (ארז בן 38-9, אגב :} http://www.haayal.co.il/author_Erez%20Landver) ולא טווידלדי, תגובה 568309 . גם לא דובי (זה מוזר - נראה לי שיש לך רגישויות סגנוניות שמעבר לספירת ה"אמממ"). אולי כדאי פשוט לא לנסות בכלל את כל הניחושים האלה שכל-כך לא מצליחים לך? (זה מה שעושים רוב המשתתפים האחרים, הם חיים בלי לירות באפלה ובלי להסתבך אח"כ בהסברים והתנצלויות) ואשר להטלת צל, זריקת בוץ, בריחות, פינות ומי יודע אילו עוד כתבי אישום פליליים, לא ברור לי למה כוונתך, אבל את פטורה בזאת מלענות לי - ברור לי בעליל שהננו שניים אשר לא נועדו ללכת יחדיו. שלום וכל טוב. |
|
||||
|
||||
אם לא זרקת בוץ מדוע חבשת גרב ניילון על הפנים? ועדיין לא מצאת לנכון להסיר אותה מתוך טיפת כבוד עצמי. איילים אחרים זורקים בוץ בהנאה ובגלוי, ירדת הכי נמוך שאפשר. אך מאחר שזהותך כבר נודעה לי ולאחרים אינני מופתעת, הפחדנות יאה לך. |
|
||||
|
||||
מצחיק איך טמנת לעצמך פח עם רשימות של לינקים וקפצת לתוכו ראש פנימה, אייל אלמוני. |
|
||||
|
||||
אני, למשל, הייתי רוצה לדעת את זהותו... |
|
||||
|
||||
הייתי שולחת לך במייל, אך לא נועדנו ללכת יחד. |
|
||||
|
||||
תנסי עכשיו... |
|
||||
|
||||
נייס טריי, או כמו שאתה נוהג לומר: שלום וכל טוב. פרפורים נעימים. |
|
||||
|
||||
אך, פתילים כאלה משעשעים כבר מזמן לא היו כאן, פעם היו המון. דווקא עכשיו כשאני מנסה למצוא תגובות מצחיקות של אורי פז שבהן הוא היה בהתקפי פרנויה, מתחזה בעצמו לאלמוני ומאשים את כל העולם ואשתו בהתחזות לאלמונים, דווקא עכשיו אני לא מוצאת, מעצבן. מצאתי בינתיים רק את הפתילון עם תגובה 338119 הצמחונית יחסית (לא, זאת לא אני שם, אבל גם לי קרה איתו פעם דבר דומה). |
|
||||
|
||||
נסי כאן למשל: תגובה 412806 |
|
||||
|
||||
גרב הניילון היא לשם הקלת הזיהוי. אם עדיין קשה לזהות, נסי לחשוב: ניק בדוי המעיד על השכלה רחבה, ותגובה המכילה סגנון גבוה, גישה משתלחת, מתקפת אד-הומינם מזדמנת ולינקים עוקצים לרוב, מי זה כבר יכול להיות? |
|
||||
|
||||
בהמשך הפתיל הזה הבנתי מי בעל הניק (אחד מאלף ניקים שלו), אבל הרמזים שלך סיבכו אותי. אני קצת מבולבלת. |
|
||||
|
||||
אם יש משהו שלמדתי מזמן לא לעשות זה לקחת לעצמי שמות בדויים. כל פעם שניסיתי לעשות את זה באייל נתפסתי על ידי מלכודת האיילים האלמונים, אז אני לא מתקרב לזה יותר. |
|
||||
|
||||
כאילו אין לי מספיק צרות עם תגובות שאני שולח, עכשיו אני צריך גם לספוג את עלבונותיו של המאהב מסט. פטרבורג. |
|
||||
|
||||
:-) לדעתי מתבקש כאן קרב אקדוחים. |
|
||||
|
||||
אתחיל לכתוב בכתיב מלא למנוע בלבולים. אני מבין שאת לא רואה את עצמך כחלק מרוב, אלא כחושבת עצמאית. השאלה שלי היתה למה את חושבת שאת חושבת עצמאית בזמן שאחרים משאילים את דיעותיהם? כמו שאמרתי, יש סה"כ X דיעות אפשריות שמתחלקות בין מליוני אנשים. אלא אם תגידי שאת הראשונה שחשבת שמפעל ההתנחלויות הוא מזיק למשל, דעתך בעניין מושאלת, אולי ממקור אחר מהרוב, אבל לא באופן שונה. אחד מהרוב הוא כינוי לא מספיק טוב? |
|
||||
|
||||
מאיפה בא השימוש ב"רב" ככתיב חסר ל"רוב"? |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שמספרים אבל אני לא יכול להיות בטוח. ''רוב'' צורם לי בעין. |
|
||||
|
||||
"אחד מהרוב" זה בסדר גמור. "ה"אחד מהרב" הוא המבלבל, ונדמה לי שגם לא נכון דקדוקית (לא לכל דבר יש כתיב חסר ניקוד). אנשי שמאל בארץ רואים את עצמם לאו דווקא כמגלים ומממציאים משורת פרנקלין, בל ואדיסון, אלא כבעלי מחשבה עצמאית יותר (להבדיל מ"בלתי תלויה לחלוטין" - עניין שלדבריך הוא בלתי אפשרי) מהרוב - ולפחות אלקטורלית, ניתן להסיק שיש מידת מה של צדק בראייתם העצמית כנ"ל. אני אישית, למשל, בילדותי (או על גבול הילדות-נערות), חשבתי שתוצאות מלחמת 1967 יתגלו כדבר קשה ובעייתי הטומן בחובו סיבוכים בינלאומיים עתידיים. חשבתי כך ביני לבין עצמי, תחילה מבלי לגלות זאת לאיש, עוד בשיאה של האופוריה שבסיום המלחמה, לפני ההתנחלויות ולפחות שנה-שנה+ לפני ששמעתי לראשונה דעות דומות (מפי לייבוביץ' ומפי אורי אבנרי, משתי זויות שונות, את הראשון במשפט-שניים ברדיו ואת השני, אזא"מ, במאמר ארוך ב"העולם הזה"). |
|
||||
|
||||
והשאלה היא עדיין למה. מה שונה איש שמאל בעל דיעה ואיש ימין בעל דיעה? אני מסכים שאנשי השמאל ככלל בטוחים כי הם הגיעו אל דעותיהם באופן עצמאי בזמן שהשאר רק הולכים בעקבות אחרים ומעניין אותי לדעת מאיפה זה נובע. לדוגמתך, נוצרה קבוצה של אנשים שחושבים באופן דומה, שתוצאות מלחמת ששת הימים היא בעייתית. אני מנסה להבין למה לתפיסת אנשי השמאל מי שחושב אחרת משולל מחשבה עצמאית? בגלל שהוא הגיע למסקנה הרווחת? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה נובע מההיסטוריה של הרעיונות. ההשקפה של השמאל היא גלגול של הנאורות, שהעמידה את עצמה מול המסורת וההשפעות החברתיות. הנאורות אמרה שכל בני האדם שווים, ומה שמפריע לנו לראות את זה אלו המסורות השונות שמבדילות ומפרידות בין בני האדם. לכן, אם ניאחז בתבונה במקום בשבטיות, נוכל לחיות בשלום עולמי תמידי. אבל איך עושים את זה? איך הופכים לבני אדם תבוניים במקום מסורתיים? התשובה של הוגי הנאורות המוקדמת הייתה: נזרוק את כל הידע שלנו ונתחיל מההתחלה. אנחנו חייבים להיפטר מכל המסורות, הדעות הקדומות וכל שאר המשפטים המוקדמים שלנו כדי לראות את המציאות נכוחה. לכן, דיקרט מעמיד בספק את כל הידיעות שלנו, בייקון מורה לנו להתנתק מכל השפעה חברתית ולהתבונן בטבע עצמו בלי שיפוטים מוקדמים כדי למצוא את האמת, וג'וד שואלת "מה היתה דעתך ברגע הראשון ששמעת על ההסכם? מה היתה תחושת הבטן שלך?" - לפני שהתקלקלת ע"י ההשפעה החברתית. התבונה, לפי ההשקפה הזאת, נתונה לנו אם רק נצליח לראות מעבר למסך העשן החברתי. מסך העשן הזה הוא המסורות שלנו. המסורות השונות הן שיוצרות את המחלוקות והמלחמות בין בני האדם. אנשי שמאל הם אלה שפוסלים את המסורת החברתית ולכן אנשי השמאל הם אלה שחושבים עצמאית. |
|
||||
|
||||
חלילה לי מלהתווכח עם דקארט. אני לא חושב שאנשי השמאל שונים מאנשי הימין, גם מהבחינה הזו. ראה למשל את תגובתה של ג'וד כשחשבה שאני דתי - זה סוג של מסורת חילונית שלטעמה ראית העולם של הדתיים היא הומוגנית והם בסה''כ קולות מחזקים של דעות הרבנים שלהם. ברמה הפילוסופית אני חושב שחיכוך ומלחמה הם בבסיסם של בני האדם. גם אם נתעורר מחר לעולם שבו כולם מדברים אותה שפה, מאמינים באותה דת בדיוק, עם אותו צבע עור ותווים חיצוניים ומשאבי העולם מחולקים שווה בין כולם, מהר מאוד אנשים יתחלקו לקבוצות ותתי קבוצות ויתחילו לריב. אני גם לא חושב שאפשר להתקלקל מהשפעה חברתית. האדם הוא יצור חברתי שלומד על העולם מהחברה שבה הוא גדל. להגיד שהוא התקלקל ממה שלמד זה לומר שמה שלמד היה לא נכון, וזה רק עניין של השקפה.. |
|
||||
|
||||
גם אין טעם להתווכח איתי כי אני לא מחזיק בהשקפה הזאת. רק הצעתי תשובה לשאלה שלך ''מאיפה זה נובע''. אני חושב שבחשיבה פוליטית יש הנחות (מובלעות בד''כ) שיכולים להסביר את העמדה של ''השמאל כעצמאות מחשבתית''. |
|
||||
|
||||
לעניין הקונפורמיזם. אני ניזכר בבדיחה של מישהו שאומר "אני רוצה להיות נון קומפורמיסט כמו כולם". ובאופן יותר קונקרטי לדבריך. אני לא חושב שהסיבה לכך שאנשי השמאל בישראל מגדירים את עצמם בתור "אנשים חושבים באופן עצמאי" נובעת דווקא מההיסטוריה של פילוסופיה ליברלית (שהייתה ברובה שמאלית) לדעתי כל מיעוט — בין אם הוא ימני או שמאלי או טיבעוני או מתנגד לתרופות וכדומה — יגדיר את עצמו בתור מי שחושב מחשבה עצמאית. כל מיעוט נימצא בלחץ חברתי להסביר מדוע הוא אינו שותף לדעת הרוב, ההסבר הכי נוח הוא לאמר שהרוב טועה מפני שהרוב לא חושב באופן עצמאי. ההסבר הזה נוח משתי סיבות: 1) ה"רוב" באמת כולל את אילו שלא מרבים לחשוב באופן עצמאי, 2) ה"רוב" חושב שחשיבה עצמאית זה דבר חיובי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה נכון. "מדוע הרוב לא רואים את האמת? מדוע הם טועים?" שואל המיעוט. אני לא נתקלתי הרבה בתשובה "בגלל שהרוב מורכב מאנשים שלא חושבים עצמאית". התשובה הנפוצה היא "הרוב טועה בגלל שיש מי שמטעה את הרוב ומסתיר מהם את האמת". אלו יכולים להיות התקשורת השמאלנית/לאומנית, האליטות, בעלי ההון, הממסד וגו'. |
|
||||
|
||||
זה מדהים, מעורר השתאות בעיניי, במיוחד בהתחשב בעובדה שרק מדינאים זקנים ומרחיקי ראות אמרו את זה אז, כמו בן גוריון למשל. כל היתר חשבו שהדבר נפלא ואפשרי, גם אני כשהייתי קטנה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שטיילתי בגדה עם חבר והרגשתי אווירה עוינת מסביבי, וזה בא לי כהלם. זה היה כמה שנים לפני האינתיפדה הראשונה. |
|
||||
|
||||
אני לא שופט את משפחת שליט, אני רק חושב שזה היה מעשה לא חכם שרק הזיק לקמפיין. עניינו של גלעד מצוי בלב הקונצנזוס, ולא היה צריך ''לפרוץ'' באמצע טקס ממלכתי כדי להביא אותו אל דעת הקהל. זה רק מפחת את העניין לממדים של אקט מחאתי. מן הסתם היה זה מעשה פוחז של נער מתבגר שלא חשב עליו עד הסוף. במקום לדון בשחרורו של שליט, כעת דנים בלגיטימיות של מעשהו של האח אשר טען את הקמפיין באקט אלים שעומד בניגוד לאופן הבלתי אלים המתוק והנבון שבו הוא התנהל עד כה בפנייתו אל הרגש הציבורי. מבחינת דעת הקהל, מוטב למשפחת שליט שכולם ישכחו מן המקרה כמה שיותר מהר, אבל הכותרות של מובילי הדעה אשר ממהרים לרכוב על האירוע ולהציג אותו בתור- קול קורא מהר הרצל, לא מסייעות לכך. כך או אחרת תהיה זו הזדמנות לממשלה לבטא את מחוייבותה העקרונית לעניין השבויים שלא בכפוף לתנודות בדעת הקהל. |
|
||||
|
||||
עיינתי הבוקר בעיתון בתקווה תמימה למצוא בה ולו ידיעה אחת לטובה, לטעמי ולדעתי, כמובן. בעודי נתון בהתרוממות רוח שאחזה בי והשתלטה עליי בעקבות המעשה הנועז והמרגש של יואל שליט וחברתו יערה, והנה חשכו עיניי: לפי הפרסום במעריב מתכנן המטה לשחרור גלעד שליט מבצע הירואי נוסף ומשלו: חסימת משאיות ברינקס המעבירות כספים לרצועת עזה דרך מחסום ארז! פסיכולוגים היו בוודאי טוענים כי יש כאן תסמונת של נפש חצויה, לעניות דעתי הלא מלומדה יש כאן פגם חשיבתי-מנטלי עמוק! כל מ.מ. בצה"ל יודע כי לא מכוונים ולא יורים אש בכיוונים מנוגדים, היינו, גם לפה וגם לשם, וגם להיפך! מה, אתם מן האו"מ, או שבא לכם להראות שאתם פטריוטים?! ולמי?! לאלה שמחבלים בעיסקת השחרור בחירוף נפשם העלובה!? אני מסיים כי נבצר ממני להבין ואינני רוצה להעליב אתכם בטענות סרק. אולי תוכלו להסביר לי? עו"ד זלמן (זיגה) שרר |
|
||||
|
||||
חדשות רעות מאד. אני לא יכולה להסביר לך, נראה לי שעוזי דיין מזבל להם את השכל. |
|
||||
|
||||
חדשות רעות מאד? חייבים לשחרר את גלעד בכל מחיר, אבל לא במחיר הנורא של פגיעה במשכורתם של פקידי המדינה הפלסטינית? קשה להימלט מהתחושה שיותר משהחייל השבוי יקר ללבך, את מייחלת להשפלת מעמדה של ממשלת ישראל. |
|
||||
|
||||
ההסבר בתגובה 570651 אשר לה עניתי. |
|
||||
|
||||
גם יצא קול קורא לפרוץ את מעבר ארז ''ולהוציא את גלעד בכוח'' מעזה. לדעתי כוחה של משפחת שליט הוא באהדה הציבורית הגדולה לה הם זוכים, ולא במעשים פרובוקטיביים. אפשר להזדהות עם הכאב של המשפחה, וגם עם המאמצים הכבירים שהם משקיעים מזה חמש שנים בלי הפסקה לטובת העניין. אני לא מתרשם מהגישה החדשה של יערה וינקלר. בעיניי היא גיבור לרגע, ואני לא בטוח שמה שמשפחת שליט צריכה זה גיבור כזה, ועוד אדם חיצוני שאינו מן המשפחה. אני לא בטוח שמה שהקמפיין של שליט צריך עכשיו זו גלישה לפרובוקציות, ולמרות שיש לזה ניחוח משכר של ''גבורה'' הדבר עשוי רק לעורר אנטיגוניזם, ולכרסם באהדה לה הם זוכים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |